002-1_heb_o_rb_bs-tes-06_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/qUY9U2Vy?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו', אות ו'

עוד הוא אומר לנו, שהוא רוצה לרמז לנו, לפרש לנו, מה זה טעמים דס"ג. אומר אחד, שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. עוד סימן הוא נותן לנו, והם בערך או"א אל ישסו"ת. זה כבר צריכים לומר, זה נלקח מעולם אצילות.

בעולם אצילות למדנו, אבא ואימא עילאין לא סובלים מצמצום ב'. מה שאין כן ישסו"ת, שהם בחינת ז"ת דבינה, הם כן סובלים מצמצום ב'. אז הוא אומר, והם בערך או"א, מי? הטעמים דס"ג אל ישסו"ת. ישסו"ת נקראים נקודות דס"ג, שהם החלק הס"ג שירד למטה מטבור דא"ק.

עכשיו הוא אומר עוד דבר. כאן נשאלת שאלה, אנו לומדים כאן בעיקר שהרשימות של נקודות דס"ג, שהיה מלובשים תוך מ"ה ב"ן, עולים לאן? אל הטעמים דס"ג. לאן הם צריכים לעלות? לבחינה שכנגדם, לנקודות דס"ג. מדוע עלו לטעמים דס"ג?

אז הוא מתרץ, כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג, אם אנחנו לומדים שהם בערך בחינת אבא ואימא, מזדווגים עם כל ע"ב, לקחת כוח בשביל להוריד את הה' תתאה. ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם, עם מי? עם הטעמים דס"ג, וטפלים לטעמים דס"ג, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל, שמוליד אבא ואימא. ונעשה אבא ואימא ישסו"ת מדרגה אחת, והישסו"ת לא עולה בשם, רק מי? הבחינה עליונה.

מתי שהם שני בחינות, לא נקרא בחינה עליונה. מדוע? זה מין אחר וזה מין אחר. אבל בזמן שנעשה אחד, מדוע? מוכרח להיות שם דבר שמשווה אותם לאחד. נמצא, שזה מין אחד וזה מין אחד, מדברים מבחינה עליונה.

נמצא, אם מדברים מבחינה עליונה, מדוע תמיד אנו לא מדברים מאבא ואימא ישסו"ת נכללו עימהם? היות שזה שני מינים. היינו, אבא ואימא עילאין נקרא שיש להם שלמות, ישסו"ת דאצילות נבחן שאין להם שלמות. הם שני מינים.

אבל היות שלצורך זו"ן צריכים ישסו"ת דאצילות לקבל חכמה, אחרת הם בקטנות וקטן אינו מוליד. שיש להם חכמה והם שלמות, אז הם אותו דבר, כמו שניהם, כמו אבא ואימא נעשה מין אחד. מין אחד, מדברים מבחינה עליונה.

זה שאומר כאן, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב, ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל.

הלאה. ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. זה פשוט. עולם הנקודים הוא מכנה כאן ב"ן. מדוע? זה קושיה עצומה. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה, מדוע? מה קשה כאן? הרב אומר בחלק ח', שעולם הנקודים נקרא ס"ג. מדוע אנו מכנים אותו בשם ב"ן? היות שהייתה שבירה, לכן נקרא בחינת חיסרון בחינת נקבה, לכן קיבל עכשיו שם חדש. משמע, לפני השבירה לא נקרא נקבה.

מה כתוב כאן? ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה. מה זה? נראה מה שהוא מפרש למטה.

כתוב בתחילת אות ו'. והנה הוא רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים. ס"ג פנימיים, מ"ה ב"ן פנימיים.

נראה, אה, אור פנימי. דף שצ"ה.

ו) עלו כל בחי' ס"ג הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים. ענין עליה הזו הוא כדרך עליות האורות שבהסתלקות א' אצל א"ק הפנימי, שנקרא פרצוף גלגלתא. וכדרך עליות האורות דהסתלקות ב' אצל פרצוף הע"ב. שפירושו הוא הזדככות המסך מכל עביותו לגמרי עד שנשתוה לבחינת מסך של ראש, שהשתוות הזו נבחנת שהמסך וכל הרשימות הכלולים בו, עלו למלכות של ראש ונתכללו עמה שם בהזווג של ראש. 04:10:11

כאן צריכים לפרש, היינו שנכללו שם בעביות שממטה למעלה. לכן יש לנו כלל, הגם שהזיווג הייתה בעליון לצורך התחתון, אבל כשהתחתון יורד למקומו, הוא בעצמו צריך לעשות הזיווג הזה. מאין יש לו הכוח לעשות זיווג דהכאה, הלא הוא נמשך ממסך דטבור שעלה לפה דראש, וכל הזיווגים דהכאה הוא רק מפה דראש? על זה באה התשובה בנכ… שהוא אומר כאן.

או, שלומדים שהמסך, שורה מתחיל, המסך. שהמסך וכל הרשימות הכלולים בו, עלו למלכות דראש ונתכללו עמה שם בהזווג של ראש, מעביות של למטה למעלה, הנבחן פה. אחרי שירדה אחר כך למטה, הוא בעצמו עושה זיווג דהכאה.

וכן היה בפרצוף הס"ג הזה, מה אני רוצה לתרץ על זה? זה שדיברנו אתמול, זה אמצע עניין זה אפילו.

למדנו שם, שהזיווג ש… בה' תתאה בעיניים, שהיה בראש דס"ג, מתחלק לשערות רישא ושערות דיקנא. שערות רישא נקרא גלגלתא ועיניים, ונבחן ענפי ע"ב הכולל. מה זה ע"ב הכולל? כולל למדנו, נקרא המיעוט, כדרך הגרעין הכולל אילן. באמת זה ס"ג. באמת היה זיווג על ב' דהתלבשות וג', על ב' דהתלבשות וא' דעביות.

אלא מה? מדוע הוא מכנה אותם ענפי ע"ב? היות שהוא בחינת ראש ובראש לא ניכר שום עביות. לכן הוא דומה בענפי ע"ב, היינו שעדיין אין לו הצמצום ב'. וכל הצמצום היה ניכר ממנו למטה, שהוא שערות דיקנא.

וזה יש קושיה עצומה. אנחנו לומדים בראש א' דנקודים, גם כן נקרא ראש וגם כן נקרא שאין לו צמצום ב'. מדוע? הוא כבר ראש השני. הראש הא' שלו מצמצום א' למדנו, היה בראש דס"ג.

לכן מה שאמרת עכשיו, שאומר, אה, שהמסך וכל הרשימות הכלולים בו, אומר והמסך דטבור עלו למלכות של ראש ונתכללו עמה שם בהזווג של ראש. והם נכללו בזיווג ש… של ב… בעביות שממטה למעלה. לכן שיורד למטה, הוא בעצמו עושה זיווג. נמצא, שהוא עושה, אז שהוא הראש הראשון שעושה זיווג. מה שאין כן שם, היה ראש של מה שעליון עשה, וכאן קיים מהראש של מי? שעולם הנקודים עשה. לכן אם הוא ראש, לכן לומדים שישסו"ת עדיין נבחן מבחינת צמצום א', לכן הוא מלביש מטבור למעלה.

הרב לייטמן: אצלי זה כתוב …

רב"ש: הוא שואל, אם אנו לומדים שהם רצו לקבל על מנת לקבל, מדוע לא נשברו? ואחר כך אנחנו אומרים, שהם רצו לקבל על מנת לקבל, כן נשברו. מה ההבדל, שם לומדים שנשברו וכאן לא?

לפי מה שהוא מסביר באור פנימי, משמע כך. כאן היה אור בלמטה מטבור דא"ק? לא. רק מה היה? רצון. אז הם רצו לקבל על מנת לקבל, אבל לא קיבלו שום דבר, אין שם רק רשימות. מה שאין כן, בעולם הנקודים שבא אור ממש, לא רשימות, והמשיכו את האור וחשבו שמותר לקבל, אז הוא אומר, מטרם שנסתלק ינקו משהו מהאור. היניקה הזו מה שהם, אה, לקחו מהאור, זה גורם השבירה. משמע, שם קבלו מהאור, עדיין כאן לא היה לקבל משמע. לכן שם נשברו וכאן רק נצטמצמו.