שיעור צהריים 28.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1765, מאמר 342. "נח איש צדיק"

קריין: ספר כתבי רב"ש, כרך ג', עמוד 1765. מאמר 342, "נח איש צדיק".

נח איש צדיק

נח תש"מ

""נח איש צדיק". מפרש אבן עזרא, "צדיק" במעשים טובים, "תמים" בלב. "בדורותיו", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים.

אז יש לו הבחירה ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחינת המעשה. אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב.

לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו". אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול להצליח. וכשהוא נעשה צדיק מבחינת המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים בלב, כמו שאמר האבן עזרא.

ואחר כך הוא בא לבחינת "את האלקים התהלך נח", היינו שבזמן שהשם יתברך מתגלה להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.

נמצא לפי הנ"ל ש"תמים" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם. והוא על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, ומכל מקום הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת."

זה כל המאמר.

שאלה: איך לפעול בעבודה שלנו בתמימות?

להשתדל להיות בהתאם למה שמוצא חן בעיני הבורא, פשוט מאוד. יותר מזה הוא לא רוצה. רק להתנהג כפי שמוצא חן בעיני הבורא.

תלמיד: האם אין שום דרישה, בקשה, ביקורת, הוא פשוט כך הולך? כי זה באמת תמים, הוא כזה נאיבי.

זו עבודה גדולה להיות תמים. אבל אם הוא יכול להשיג את התמימות הזאת, אז זו דרגה, דרגה רוחנית גבוהה.

תלמיד: הוא כותב שנח ממשיך בעשייה שלו, למרות שהלב שלו לא מרגיש שלם. איך אתה ממשיך לפעול בדרך למרות שהלב שלך לא שלם?

בכוח, אין מה לעשות. אפילו שהלב לא מרגיש, אפילו שהלב נגד והאדם כולו לא רוצה, אבל הוא מתנהג כך נגד ליבו.

תלמיד: מכוח מה אתה פועל במצב שאין לך כוח?

כי זה מוצא חן בעיני הבורא.

תלמיד: איך יש לך כוח לפעול? האם אתה מקבל כוחות לפעול?

אתה משתדל ככל האפשר, אומנם על כל צעד ושעל יש לך התגברות גדולה.

שאלה: בהתחברות האקטיבית, הפעילה בתוך העשירייה, האם אנחנו צריכים לעלות לרצון טהור יותר וזהו מעשה הצדיקים?

כן.

תלמידה: כלומר כל מעשה של השפעה של חברה צריכה להעלות את כל השאר לפי האבולוציה של הרצונות שלהם?

כן. נכון מאוד.

שאלה: מה זה אומר שצדיק צריך לדעת שהוא עשה מעשה טוב?

הוא צריך לראות את התוצאות של המאמצים שלו.

תלמידה: ואיך באות לידי ביטוי בעשירייה התוצאות מהמאמצים שלו?

אתם מתחברים יחד, הודות למאמצים של מי שבניכם צדיק, ומרגישים שיחד אתם חייבים להיות בכאלה יחסים.

שאלה: מה זה המצב הזה שכתוב "את האלקים התהלך נח", ואיך גם אנחנו יכולים להתהלך כמוהו?

נח הולך אחרי הבורא ורק בזה הוא רואה את הדרך שלו. לכן גם אנחנו משתדלים כך להיות בדרכו.

שאלה: מה זה אומר להתבטל כנר בפני אבוקה, להתבטל בצורה כזאת בפני הבורא?

זה אומר לקיים את כל מה שהבורא רוצה ממך ויותר מזה לא לדרוש ממנו, רק שיאפשר לך להיות כמו שהוא רוצה.

שאלה: איך ליצור תקשורת הדדית ולהבין מה הוא רוצה?

זה כשאתה תהיה צדיק. צדיק הוא מי שמצדיק את כל הפעולות שהבורא עושה עימו, כזה אדם נקרא "צדיק", זה שמצדיק את פעולות הבורא.

תלמיד: כתוב בהמשך שהוא צריך לעבוד על עצמו ואת מה שעיניו רואות לקבל כמושלם. איך אפשר כך לשקר לעצמי שמצד אחד אני רואה את המציאות כפי שהיא, ומצד אחר אני רואה אותה בשלמות?

אפילו כשהוא רואה את הפעולות שלו, את הקיום שלו כלא שלם, הוא בכל זאת מחשיב שהכול מגיע אליו מהבורא ומקבל את זה כשלם.

שאלה: במידת ההתקדמות שלנו, האגואיזם מראה לנו עד כמה אנחנו רחוקים מהמטרה, ואני גם מתחילה לראות עד כמה הלב שלי שקוע בכל מיני רצונות גשמיים. האם ככל שתהיה מידת הכרת הרע, כך תהיה מידת הגילוי לתיקון?

כן. זה לא עד סוף הדרך, אבל בינתיים כזו היא הדרך.

תלמידה: האם צריך להיות יחס בין רמת האמונה לבין גילוי הרע?

כן.

שאלה: לאחר הכנס יש בתוכי רק עבודה פרקטית אחת, להתבטל בפני החברים, להתבטל בפני הרב, להתבטל בפני הבורא. אני בודק את עצמי באופן מתמיד עד כמה הצלחתי להתבטל, כל הזמן אני בודק את זה בתוכי. האם העבודה הזאת היא נכונה?

כן. אתה פועל בצורה לחלוטין נכונה.

תלמיד: אני לא רואה שום עבודה אחרת מלבד זאת.

נכון מאוד, תמשיך ככה.

שאלה: איך אנחנו יכולות להגיע למצב שטיהרנו לחלוטין את הלב שלנו?

על ידי פנייה לבורא ובקשה שלנו שיתקן אותנו, אנחנו יכולים להגיע למצב שבאמת נרגיש שכל התכונות, הרצונות והפעולות שלנו כולם באים מהבורא.

שאלה: לגבי המשפט במאמר, "נמצא לפי הנ"ל ש"תמים" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם". איך זה יכול להיות?

זה יכול להיות על ידי עבודת האדם שרוצה להיות צדיק, להצדיק את הבורא בכל מה שהבורא עושה עימו. כך הוא מגיע למצב שהוא נעשה קשור לבורא בכל המעשים, בכל הזמנים, בכל הפעולות, ואז הוא נקרא "צדיק".

שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לזכך את הלב שלנו בשלמות?

אנחנו צריכים להשתדל לבצע את כל הפעולות שהבורא רוצה מאיתנו. זאת אומרת להיות מחוברים, להשתוקק לקשר עם הבורא מתוך הקשר בינינו, להשתדל לגלות את הבורא בקשר בינינו, ואז להצדיק אותו בכל מעשיו עלינו. להיות מוכנים לזה.

תלמידה: דבקות עם הבורא זה מצב שהאדם לחלוטין מוסר את עצמו לאור, מאפשר לאור הזה לזרום דרכו ואפילו לא מחבר את עצמו להרגשת הייחודיות הזאת.

הגדרה מאוד יפה. את צודקת.

שאלה: אמונה למעלה מהדעת זה אומר לקבל הכול בשלמות. האם באופן שהוא לא מושלם זה קורה רק כשהלב לא שלם, ואז אתה רואה את המציאות הבלתי שלמה?

לא, עוד צריך לדון בזה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתבטל כנר בפני אבוקה בכל מצב, למרות שאנחנו עדיין לא מרגישים ומודעים לגדלות של הבורא?

אם אנחנו מתחברים בינינו, אז אנחנו יכולים להגיע למצב שמהחיבור שלנו אנחנו גם נוגעים בבורא.

שאלה: היום אמרת שכאשר אין לנו שום כוחות, אז עלינו לעבוד לפעמים גם ללא רצון, גם כנגד הרצון, והכוח המניע אמור להיות עבורנו מה שהבורא רוצה לעבודה שלנו. האם מתוך הכרת הכוח הזה שמניע אותנו אנחנו אמורים להרגיש שמחה?

בהכרח. אנחנו צריכים להשיג כזה מצב שבו כל הפעולות והמחשבות שלנו ישמחו את הבורא.

שאלה: אנחנו אומרים שמקום המפגש עם הבורא הוא היחס שלי לחברות. אם כך, הפרצוף העתידי, ההוויה שלי, האם זה היחס שלי לחברות?

כן.

תלמידה: כלומר זה לא עניין של אנשים ורצונות, אלא זה היחס שלי למקום שבו אני אעבוד עם האורות.

כן.

תלמידה: אז מהו הדבר הגולמי, הראשוני, האם זה שאני רוצה לתת, להשפיע לחברות ולבורא, או שאני מקבלת מהן את הכוחות וזה מניע אותי להשפיע אליהן, או שזה דבר תומך בדבר?

הבורא הוא הראשוני. בפעולות שלנו, במחשבות שלנו, הוא תמיד ראשון. למענו למעשה אנחנו עושים את הכול.

תלמידה: אני שומעת מדי פעם שצריך להשלים את החברה, כאילו העבודה שלי היא השלמה לעבודת החברה. מה הכוונה כאן בהשלמה, במה להשלים, ביחס?

כן, יכול להיות שהכוונה היא להשלים את החברה בפעולות שלך. איפה שאת מרגישה שאת יכולה להוסיף לה, שם את חייבת להוסיף.

שאלה: קיבלנו על עצמנו את תנאי הערבות, אבל רוב האנשים לא אוהבים את הזולת וזוהי צרת הכלל. האם אנחנו כבני ברוך יכולים להגיע למצב של לשמה עבור כל העם?

כן, בשביל זה מספיק אפילו אם תופיע אצלנו עשירייה אחת כזאת.

שאלה: איך אפשר להיכנס ללב, למצב של לב מושלם, לב שלם? איזה מאמץ צריך לעשות בשביל זה?

בשביל זה צריך לפתוח את הלב לכל החברות.

שאלה: אם הבורא נתן לאדם להרגיש את עצמו קצת, הוא לא באמת זכה בזה, זה לא באמת מגיע לו, ויש לו מצב של שמחה, הוא מרוצה מהכול, מה לעשות מכאן והלאה?

לייחס את כל זה לבורא, שכל זה הגיע לו מהבורא.

שאלה: האם ביטול זאת פעולה שמגיעה מתוך התפילה שלנו והמעשים שאנחנו עושים, או שזאת מתנה שמגיעה מלמעלה, מהשגה חדשה שלנו את הבורא?

הכול בא מלמעלה, מהבורא, ואנחנו צריכים להשתוקק למצבים האלו.

שאלה: אני מרגישה שלהיות צדיק זה לא אותו דבר כמו להיות טוב. האם אפשר להגיע מהר יותר למצב של להיות צדיק וכך להיות טוב יותר ולשפר את היחסים עם החברים?

כן. אבל העיקר שתדברו ביניכן ותסכמו ביניכן איך אתן מתחברות כדי שכל אחת תצדיק את פעולות הבורא.

שאלה: האם המצב של החיבור זה מצב שלכל אחד יש מחשבה משלו, וכל המחשבות האלה מתחברות ביחד, או שיש רק מחשבה אחת וכולנו מגיעים וחושבים את אותו הדבר?

לא כל כך, אבל בסופו של דבר אנחנו חושבים כמו "איש אחד בלב אחד". אנחנו מגיעים להתחברות כזאת שמרגישים שאין בינינו כל כך שוני.

שאלה: כשאנחנו עובדים במצב של הסתרה, האם אנחנו בעצם מנסים לבנות אמונה שלמה ללא תנאים?

כן. האמונה שלנו צריכה להיות ללא תנאים.

תלמידה: אם כך, אנחנו הרי נמצאים בדרך ומדי פעם מקבלים איזה טעם מהבורא. איך לשמור על עצמי שאני לא אקח את ההרגשות האלה שאני מקבלת לעצמי בצורה אגואיסטית ואתקדם נכון?

תחשבי קודם על החברות, זה העיקר. ואז לא תוכלי ליפול לאגו שלך.

שאלה: כשאנחנו מגיעים למצב של פגישה עם הבורא, מה שנשאר לנו זה רק מצב של אמונה למעלה מהדעת, אין כאן אמונה למטה מהדעת, נכון?

נכון.

תלמידה: מתי אנחנו יודעים שאנחנו מגיעים למצב הזה או נמצאים בו?

אם זה מה שאת חושבת עליו, אז את לא תפספסי אותו.

שאלה: שמעתי שאי אפשר להסתמך על הדעת, כיוון שאלו הם כלים דקבלה, וגם הרגשות שלנו הם שקריים וגם עליהם אסור לסמוך. אז על מה להסתמך אם למעלה מהדעת אלה כבר כלים דהשפעה שאין לנו אותם, ואנחנו נמצאים כתלויים באוויר?

כשאתן תלויות באוויר, תנסו להחזיק אחת בשנייה, ואז תבינו שהרצון המשותף שלכן נמצא תחתיכן כפלטפורמה יציבה, חזקה, טובה כזאת, שעליה אתן יכולות לעמוד, להישען ולא לפחד ליפול.

תלמידה: בנקודת הביניים הזאת, כאשר עדיין אין לנו את הפלטפורמה הזאת, מהי העבודה העיקרית שלנו בעשירייה? מה קודם עלינו לבקש?

רק להחזיק אחת בשנייה.

תלמידה: והאם עלינו לבקש את האמונה מהבורא?

כן, תבקשו.

תלמידה: האם תמיד נהיה תלויות כך באוויר, או שבכל זאת תהיה איזו קרקע יציבה?

כן, בהכרח יהיה כשתשיגו.

שאלה: האם צריך שיהיו בצדיק גם את התמימות וגם את כוח האמונה, ובכך שיגיע לחיבור עם החברים הוא יידמה בכלי הזה לבורא הטוב והמיטיב?

כן.

תלמידה: האם כך להמשיך במצב הזה?

כן.

שאלה: כתוב "תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו". מה זאת אומרת שהוא "רואה את האמת כפי ראות עיניו"? זה כמו דבר והיפוכו, יש את האמת ויש את מה שהוא רואה. וגם מה הכוונה שהוא "יודע לרמות את עצמו"?

תעשו כמו שכתוב, ואז תראו אם אתם צודקים, אם הבורא צודק, או האגו שלכם. תבדקו, ואחר כך נדבר.

שאלה: כשאנחנו רוצים לראות את כל העולם כמושלם, האם בזה אנחנו כבר בונים את העולם הרוחני?

כן.

תלמידה: האם אנחנו לא יכולים לראות את השלמות הזאת מהסיבה שאנחנו לא מושלמים, ועלינו לשנות את עצמנו כשלמים כדי לראות את כל העולם כשלם?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין להתבטל מרצון כשרואים את גדלות הבורא, לבין להתבטל בהתגברות כשלא רואים את גדלות הבורא?

ההבדל הוא כמו בין שמיים וארץ, ממש כך. אנחנו חייבים להתבטל כלפי גדלות הבורא.

שאלה: מה עדיף לבורא, האם צדיק שתמיד היה צדיק או רשע שהפך לצדיק?

רשע שהפך לצדיק.

שאלה: אני רוצה לאהוב את החברה שלי, אני רוצה לראות אותה כצדיקה, אבל אני לא מסוגלת כיוון שאני רואה בה תכונה שאינה מתוקנת בי, וזה ממש כקיר, כחומה ביני לבורא. איך אני יכולה לאהוב את החברה, לאהוב בה את התכונה ששנואה עליי בי?

לבקש מהבורא.

תלמידה: לבקש על מה?

על זה שיתקן את התכונה הזאת בך, ואז את לא תגלי אותה בחברה.

(סוף השיעור)