שיעור בוקר 27.09.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מיוחד לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש

ספר "כתבי רב"ש" כרך א', מאמר "מטרת החברה א'"

קריין: אנחנו בשיעור מיוחד לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש. נקרא את המאמר "מטרת החברה א'", המאמר הראשון שכתב לך הרב"ש.

מטרת החברה - א'

תשמ"ד - מאמר א', חלק א'
1984 - מאמר 1, חלק 1

"אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה, כמו שאמרו חז"ל (יבמות, דף ס"א, ע"א) על פסוק "ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העכו"ם קרויין אדם", שזהו מאמר של רשב"י.

ובכדי להבין מעלת האדם, נביא כאן מאמר חז"ל (ברכות, דף ו', ע"ב) על פסוק (קהלת, י"ב) "סוף דבר הכל נשמע, את אלקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם". ושואלת הגמרא: "מאי כי זה כל האדם. אמר רבי אלעזר, אמר הקב"ה, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, שפירושו, שכל העולם לא נברא אלא בשביל יראת ה'".

וצריכים להבין מה זה "יראת ה'", שמשמע, שזוהי הסיבה שבשבילה נברא העולם. וידוע מכל מאמרי חז"ל, שסיבת הבריאה היתה להטיב לנבראיו. היינו, שהקב"ה רצה להנות להנבראים, שירגישו את עצמם מאושרים בעולם. וכאן אמרו חז"ל על הפסוק "כי זה כל האדם", שסיבת הבריאה היא "יראת ה'".

אבל לפי מה שמבואר בספר "מתן תורה", שכתוב שם, שהסיבה, מה שהנבראים לא מקבלים את הטוב והעונג, אף על פי שזוהי סיבת הבריאה, הוא מטעם שינוי צורה בין הבורא להנבראים. שהבורא הוא המשפיע, והנבראים הם המקבלים. והיות שיש כלל, שהענפים מתדמים לשורשם, שמהם נולדו הענפים.

והיות שדברי קבלה אינו נוהג בהשורש שלנו, היינו שהבורא אינו חס ושלום בעל חסרון, שיצטרך לקבל משהו למלאות חסרונו. לכן כשהאדם צריך להיות מקבל, הוא מרגיש אי נעימות. לכן כל אדם מתבייש לאכול לחם חסד.

ולתקן את זה היה צריך לברוא העולם. ש"העולם" פירוש בחינת העלם, שהטוב והעונג מוכרח להיות נעלם. בשביל מה. התשובה היא, בשביל יראה. היינו, שהאדם יהיה לו יראה, לשמש עם הכלי קבלה שלו, הנקראת "אהבה עצמית".

שפירוש, שהאדם ימנע את עצמו מלקבל תענוג מטעם שהוא חושק להם, ושיהיה לו כח התגברות על התאוה, למה שהוא מתאוה.

אלא יקבל תענוגים, מה שיצמח מזה נחת רוח להבורא. שפירושו, שהנברא רוצה להשפיע להבורא. ויהיה לו יראה מה', היינו לקבל לתועלת עצמו. מטעם, שזה הקבלת התענוג, שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מרחיקה אותו מלהדבק בהבורא.

אי לזאת, בזמן שהאדם עושה איזו מצוה ממצות ה', צריך לכוון, שהמצוה הזאת יביא לו מחשבות טהורות, שירצה להשפיע לה', בזה שמקיים את מצות ה'. כמו שאמרו חז"ל "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות".

לכן אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת".

ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד צריך להיות בשפלות מצד אחד. ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו".

ואף על פי שעוד לא הגענו לידי המטרה, אבל יש בנו הרצון להגיע להמטרה. גם זה צריך להיות חשוב אצלנו, אף על פי שאנחנו עוד נמצאים בתחילת הדרך. אבל אנחנו מקווים שנגיע להמטרה הנעלה."

זה בעצם המאמר הקצר הזה של רב"ש.

תלמיד: כתוב במאמר שהעולם נברא בשביל יראת ה'. מהו המצב הזה שרב"ש מתאר, שלאדם יש יראה בפני הבורא?

זה מצב של אדם שרוצה יותר מכל דבר אחר בעולם להגיע למצב של יראת ה', ולשם כך הוא מוכן להיות מושקע בכל הפרטים של כל מה שקורה איתו ובקבוצה, ולהבין שכל זה נוצר רק בשביל שהאדם יגלה את היחס שלו כלפי הבורא שנקרא "יראת ה'". זה מה שאנחנו חייבים להבין ולהשתדל גם לממש את המצב הזה, לרכוש אותו.

תלמיד: אני תלמיד ב"נקודה שבלב", כולי רצון לקבל, אני לא יודע על מה אתם מדברים. אבל יש לי שאלה לגבי הכנס הגדול. אני גר בפנמה סיטי ואין לי פה חברים, איך אני יכול להתחבר בלי שאני קשור לאף אחד? בפנמה סיטי אין אנשים מבני ברוך, איך להתחבר?

כמו שעכשיו אתה מדבר איתי, באותה צורה אתה יכול לדבר עם יתר האנשים, ולא חשוב שיש ביניכם איזה חוט חשמל או איזה גלים, העיקר שאתם חושבים ולומדים מה צריכה להיות המטרה ואיך אנחנו צריכים להיות מחוברים כדי שנגלה אותה. אז נזכה לזה שהבורא יתגלה לנו כמטרה המשותפת שלנו, זו דרכנו.

תלמיד: אני יכול לזכות לזה?

כל אחד יכול. כל אחד לפי הרצון שלו ולפי ההשקעה שלו.

תלמיד: רב"ש כותב שאנחנו צריכים להיות בשפלות, מצד אחד. מה זה מצב שפלות?

מצבי שפלות הם כשאדם מרגיש שהרצונות שלו, ההשתוקקויות שלו נמצאים בניגוד לרצונות ולהשתוקקויות של הבורא, ואיך להתעלות מעל זה, איך לצאת מהמצב הזה, הוא עדיין לא יודע, ולכן המצבים האלה בעיניו הם שפלות.

תלמיד: האם האדם יכול להגיע לצורך להשפיע לה' רק במידה שהוא מרגיש תלוי בעשירייה ובחברה?

כן. כשהאדם מגיע למצב שיש לו רצון להשפיע לה', אז הוא שואל, באיזו צורה אפשר להשפיע ומה הוא צריך לעשות בשביל זה.

תלמיד: ועד שהוא מגיע לצורך הזה?

הוא פשוט לומד. בינתיים הוא לומד, מחפש את קצה החוט.

תלמידה: למדנו בשיעור על איזון בין כלים דקבלה לכלים דהשפעה. איך יראה בפני הבורא קשורה לאיזון הנשמה?

אנחנו חייבים להשיג את תכונת ההשפעה מעל תכונת הקבלה שקיימת בנו מלכתחילה, ובאמצעות התכונה הזו נתחיל אחרי זה לחפש איפה בברית העולמית שלנו יש תכונה כזאת, להשפיע ולא לקבל. אם נתחיל לרכוש את התכונה הזו אז נוכל לגלות בה את היחס של הבורא כלפינו. זה מה שאנחנו חייבים לעשות.

תלמיד: מה סדר העבודה בערבות שלנו, מה מגיע קודם, אהבת הזולת, אהבת ה', או אמונה למעלה מהדעת? מה אנחנו צריכים להשיג קודם?

אנחנו צריכים קודם כל להגיע לרצון להתקשר למערכת הקשר בין העולם שלנו לבורא, וככל האפשר למסור את עצמנו לקשר הזה. מתוך הקשר שיהיה לנו אנחנו נרצה להרגיש מי זה הבורא, מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, מה הוא עושה, ומתוך הפעולות האלה, שנתחיל לגלות את הבורא, נתחיל להבין על ידי מה אנחנו יכולים להתקרב אליו. "להתקרב אליו" זה כבר נקרא להרגיש אותו. וכשאנחנו נתחיל להתקרב אליו, להרגיש אותו יותר, מתוך זה נזכה להיות יותר ויותר קרובים אליו, יותר דבוקים בו, וכך נלך קדימה, עד שנגלה את הבורא בכל פעולותיו בצורה שלמה ומתוך זה נגיע לדבקות בו.

תלמידה: אתה מרבה לספר על הקשר שאתה ממשיך לקיים עם רב"ש, ורציתי לשאול איך נראה קשר כזה, איך ממשיכים בקשר כזה עם הרב, מה המשמעות של זה, איך עושים את זה נכון? והשאלה שמסתתרת בתוך היא, האם זה מפני שהוא הגיע לגמר התיקון הפרטי שלו, או שעם כל אדם אתה יכול להמשיך לקיים קשר כזה?

על ידי שנתקרב זה אל זה, נארגן את הקבוצות, את העשיריות, עשיריות גברים, עשיריות נשים, ובתוך כל עשירייה נרצה להתקשר עם חברי העשירייה, אז בתוך כל עשירייה נגלה איזו צורת הבורא, נרגיש משהו ממנו. ואחר כך, בין העשיריות, עוד לא עכשיו, אבל בעתיד, כשבכל עשירייה ועשירייה כבר יהיה איזה קשר עם הבורא, נוכל להתקשר גם בין העשיריות, וזה כבר יביא אותנו לדרגה אחרת של היכרות בבורא.

תלמידה: וזה גורם לקשר עם הרב מעל זמן ומקום, ולא משנה האופן שבו אתה מתקשר עם רב"ש היום?

כן.

תלמידה: איך זה קורה?

כן, כך בדיוק. מתוך זה שאנחנו רוצים להיות קשורים יחד וקשורים עם הבורא, אנחנו נגלה את הקשר בינינו, בתוך הקשר הזה אנחנו כבר נגלה את הקשרים שלנו עם הבורא, ועוד יותר ויותר בסולם המדרגות.

תלמידה: מה זה אומר בשביל הבורא שנתאספנו, מה אנחנו בשבילו?

אנחנו מהווים בשבילו חלקיק של הבריאה שהוא ברא, שרוצה להתחבר יחד כדי ללמוד מה זה נקרא להיות יחד, להתחבר בינינו, כדי שהחיבור הזה בין אותם חלקים יהיה דומה לתכונת הבורא, לתכונת החיבור, ואז בחיבור בינינו נתחיל לגלות אותו. זו המטרה שלנו כרגע.

תלמיד: רב"ש כותב, "אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה". איך קבוצה בונה חברה על יסוד של השפעה או נתינה לבורא? מה צריך להיות הדבר הבסיסי ביותר? איזה חיסרון צריך להיות?

צריך להיות חיסרון להתקשר בינינו בכל עשירייה, ושכל עשירייה מצידה תפנה את כל התשוקה שלה לבורא, עד שהיא תרגיש אותו, וכך נתקדם, עד שכולנו נרגיש את הבורא. אחר כך גם נתקרב ונתחבר בין העשיריות, ואז הבורא יתגלה בצורה הרבה יותר גדולה ממה שהוא מתגלה לעשירייה אחת.

תלמידה: במה שונה יראה בפני הבורא לבין יראה להשתמש בכלי הקבלה שרב"ש כותב פה?

בשימוש הכלי הטבעי שלנו, הרצון הטבעי לקבל, אנחנו מגלים כל מיני רצונות לקבל שלנו. אם אנחנו מתקשרים עם הזולת, עם חברים אחרים, אז הרצון שלנו יהיה כבר רצון להשפיע, רצון משותף, רצון הדדי עם חברים נוספים שלנו. שם אנחנו מגלים את הרצון שלנו להשפיע שמכוון לבורא. זה ההבדל בין הרצון האינדיבידואלי של כל אחד והרצון הקבוצתי.

הרצון הקבוצתי זה אחד ועוד אחד, אחד ועוד שניים, אחד ועוד שלושה, ולא כל כך חשובה הכמות, העיקר זה הכיוון, שבמקרה כזה הרצון של כל אחד יהיה מכוון כלפי החברים שלו.

תלמידה: הרב"ש דווקא מדבר על יראה.

יראה אנחנו נקבל כמובן. יראה זה מצב שבו אדם רוצה מאוד משהו אבל עוד לא קיבל אותו, עוד לא רכש אותו. זה יקרה לכל אחד מכם.

תלמיד: אם במהלך ההתקדמות הרוחנית אנחנו מרגישים שאנחנו מתקדמים, עולים, אבל אנחנו מבינים שגם תבוא בסופו של דבר נפילה, ירידה, האם אנחנו צריכים לעשות הכנות מיוחדות לקראת הירידה העתידית, להכין את עצמנו לקראת זה?

זה באמת קורה, שבתהליך שאנחנו מתקרבים לבורא אנחנו מרגישים בהרבה מצבים ירידה, אחר כך עלייה, אחר כך שוב ירידה, וכך אנחנו מרגישים לסירוגין, פעם כך ופעם כך. אנחנו נלמד מה עלינו לעשות כשמרגישים רחוק, או אפילו מתרחקים מהבורא, או מתקרבים לבורא. נלמד בקרוב.

תלמידה: איך להרגיש את הקשר עם הבורא, האם מרגישים אותו דרך הקשר עם הנבראים, או שצריכה להיות מסירות מיוחדת כדי להרגיש את הקשר איתו?

אנחנו נרגיש קשר עם הבורא כך שהוא מתחיל ויותר ויותר נפתח בנו. על הקשר הזה אנחנו כל הזמן נעבוד כדי לגלות את הבורא בצורה השלמה. אנחנו כבר נמצאים בתחילת הקשר.

תלמידה: רב"ש כותב שמטרת החברה היא רק אחת, שהשכינה תשרה בינינו. איך אנחנו יכולים לתאר את זה לעצמנו, האם כולנו צריכים לתאר אותו הדבר או כל אחד בעצמו?

כל אחד בעצמו, אבל דווקא הקשר הזה בינינו הופך אחר כך לקשר עם הבורא.

תלמידה: איך זה קשור ליראת ה'?

יראה או קשר, יראה זו כבר אותה תחושה שאנחנו מגלים בקשר.

תלמיד: כשאתה פוגש מישהו מהמשפחה, אז מתוך אהבת הזולת אתה רוצה לחלוק איתו את הקבלה, אתה רוצה לקדם אותו, שיהיה פחות בדרך ייסורים. אבל לפעמים אתה מקבל כזאת דחייה והוא אומר לך, "אני לא רוצה קבלה, טוב לי במצב שלי". האם זה סימן מלמעלה ולעזוב אותו, או שכן לעשות עוד משהו מתוך זה שאתה רוצה לעזור?

אני הייתי ממליץ עם הקרובים לא לדבר על הלימוד שלנו. בין החברים, לא עם הקרובים, קורית התקרבות, התרחקות, אתם שונים בדעות או שווים בדעות, וזה לא נורא, בחברה קטנה של עשירייה זה לא נורא. אבל זה שאתה נכנס למצבים כאלה עם הקרובים שלך, עם קרובי משפחה, זו כבר בעיה, כי אז הם מחייבים אותך גם להרגיש כמו שהם מרגישים, כי אתה מתחבר אליהם ולא מתנתק.

לכן אנחנו לא ממליצים כבר עכשיו להתקשר לקרובים ולהביא להם את השיטה שלך, לא כדאי. לאט לאט המצב הזה ישתנה, הבורא מאיר אליך, ואז גם הם ירגישו מתוך האור שלו הארה עליהם ולא יתנגדו כל כך. לכן כמה שפחות בינתיים לדבר איתם על קבלה, דווקא בגלל שהם קרובים.

תלמיד: אני שומע ממך לאורך השיעור, שככל שנרגיש את הקשר עם הבורא, כך נרגיש שהקשר נפתח בנו יותר. מה זו ההרגשה הזאת שהבורא יותר ויותר נפתח בך?

מרגישים אותו קרוב יותר.

תלמיד: מה מורגש? מה נפתח באדם?

מרגישים שהבורא הוא השולט, שאני יכול לפנות אליו, שהוא משפיע עליי. זה מה שמרגישים.

תלמיד: ואז הנברא בעצם נבלע בתוך הבורא, נעלם בו.

לא נעלם. לנברא יש אז רצונות ומצבים שונים, שונים מהבורא, שונים מהחברים, ואז הוא יכול באיזושהי צורה לשנות את עצמו.

תלמיד: אני אומר שככל שמרגישים יותר את הבורא, את הגדלות שלו, אז נותנים לו יותר כבוד, מקום, זזים משם, מקטינים את עצמנו יותר.

לא נכנעים כל כך, לא. הנברא מרגיש שהוא שונה מהבורא, שונה מהחברים, וזה נותן לו גם אפשרות להתקשר אליהם ולשנות קצת את עצמו, כל פעם עוד יותר ויותר.

תלמיד: ככל שהבורא נפתח באדם, ככל שהבורא יותר ויותר מורגש לו במציאות, מה העבודה שלו?

הבורא נפתח יותר בכל מיני מצבים, במצב שהוא יותר נסגר ויותר נפתח, במצב שהוא רחוק וקרוב. מהשוני בכאלו מצבים הוא מתגלה.

תלמיד: איך מגבירים את הקשר עם הבורא ככל שהוא נפתח מבלי לקבל?

רק על ידי זה שאני משתוקק יותר. אני לא מושך את הבורא, לא דורש ממנו שיהיה קרוב יותר, אלא אני משתוקק להרגיש אותו קרוב יותר. לא שהוא יתקרב אליי, אלא שאני ארגיש אותו, אבין אותו יותר מהרגיל.

תלמיד: כשהנברא והבורא מתקשרים יותר, מרגישים חברים יותר, מה יש לנברא לתת לבורא?

לנברא יש מה לתת לבורא. הוא עושה מעצמו אותו רצון כמו שהוא מרגיש בבורא שמתקרב לנברא.

תלמיד: האם אפשר להשוות את ההתכללות עם הבורא לרצון להשפיע?

אפשר לומר גם כך, כמובן. מבין כל המצבים האלה יש כאלה שאנחנו יכולים להגדיר אותם כדומים בינינו לבין הבורא.

תלמיד: במצב הזה כשאנחנו מרגישים שהתכללנו, מה אנחנו צריכים להרגיש, האם ביטחון שכבר באמת התחברנו איתו?

אתם תרגישו את עצמכם בדרגת התקרבות עם יתר החברים. אתם תרגישו עד כמה אתם מבינים אותם והם מבינים אתכם, וכך תתקדמו קדימה.

תלמיד: האם להשפיע על מנת להשפיע זה קרוב יותר לדבקות?

לא, זה לא קרוב יותר לדבקות. דבקות והשפעה אלה שני דברים שונים. עוד נעבור על זה, בינתיים אני לא רוצה להיכנס לזה.

תלמיד: אני מרגיש מאוד מבורך ושמח לחיות בתקופה הזאת, ואני גם חושב שהרב"ש היה דואג שכל החברים יתקדמו באותה רמה ובאותו קצב. איך אפשר לעשות שכל החברים יתקדמו באותה רמה?

תחשוב על זה ותתפלל על זה. דווקא את זה אנחנו יכולים לעשות ולא אף אחד אחר.

תלמידה: האם יראת הבורא והשפעה לבורא הולכות יחד? ומה קודם, האם יראת ה'?

אנחנו יכולים להתבלבל בזה. אני חושב שצריך פשוט לנוע קדימה.

תלמידה: איך יראת ה' עוזרת לא לקבל לעצמי?

יראת ה' לא נותנת לקבל לעצמי, כן. מפני שזו המהות של יראת ה', שאני מפחד ממנו, אני מפחד האם אני יכול לתת לו, כמה נתתי ומה עוד לתת. זה פשוט הפוך מקבלה.

תלמידה: יש לי יראה מאוד חזקה לאבד את הקשר עם הבורא אחרי שיעור הבוקר. איך אפשר במהלך היום להבין את הכוונה שלי לבורא?

אנחנו נגלה את זה, נרגיש את זה אחר כך.

תלמידה: האם אפשר להתקשר איתו במחשבה?

כן. מחשבתית ברור שאפשר להתקשר איתו.

תלמידה: מה אדם צריך לעשות כדי להיכנס פנימה לתוך הקשר בינינו?

מה אנחנו צריכים לעשות כדי להיכנס פנימה לתוך הקשרים בינינו? בשביל זה צריך פשוט להמשיך עוד ועוד, ואתם תראו ששם מתגלה הכול. לאט, לאט.

תלמידה: במאמר כתוב על ביטול האני כדי לאהוב את הזולת ולהשפיע לבורא. איך להבחין בין ביטול רוחני אמיתי, לבין איבוד הזהות שיכולה להיות הרסנית לסביבה?

אתם תראו בהדרגתיות מה ההבדל. העיקר לא לצאת, וכל הזמן להתעקש על השאלה שלכם.

תלמידה: למה היראה מגיעה לפני האהבה בתהליך הרוחני?

כי כך אנחנו צריכים, קודם להשיג יראה, ואחר כך בתוך היראה משיגים את האהבה. בלי יראה אי אפשר להגיע לאהבה.

תלמידה: למה לפתוח את הלב כלפי הבורא גורם לכל כך הרבה יראה?

זה כלי גדול. אנחנו כל הזמן נרגיש כמה זה נפתח לנו יותר ויותר.

תלמידה: מה אפשר לעשות כדי להשיג חיבור יותר גדול ושנוכל להיפתח בתוך הכלי הגדול הזה?

אנחנו פשוט צריכים שוב ושוב לעבוד לאותה המטרה, להגדיל אותה ולעבוד עליה.

תלמידה: ביום כל כך חשוב כמו היום, מה אתה ממליץ לנו כדי לחזק את החיבור שלנו עם הבורא?

אני ממליץ מה שאנחנו לומדים עכשיו. להשתדל להגיע לחיסרון שאתם צריכים לפתוח לבורא ולפתוח אותו כמה שאפשר יותר.

תלמידה: האם נרגיש את הבורא דרך החבר, או שנרגיש את הבורא בצורה ישירה בנו?

נרגיש את הבורא בצורה ישירה, אפילו שזה מגיע דרך החבר.

תלמידה: כשאנחנו אומרים שהבורא יצר אותנו כמו שאנחנו, אנחנו בעצם לא לוקחים אחריות על היצר הרע שלנו. אם האדם לא לוקח אחריות על היצר הרע, איך הוא יכול לראות את עצמו בשִפלות?

זה בגלל שאנחנו משיגים את הבורא בכלי המשותף שלנו. אנחנו כולנו מתקשרים זה עם זה, ואת זה אנחנו מגישים לבורא ורוצים שהוא יתגלה בינינו בצורה כזאת, וכך אנחנו נתקדם.

תלמיד: כל אדם מתבייש לאכול לחם חסד. מה זה ואיך אפשר לעשות את זה בעשירייה?

בדרך כשאתם תתקדמו, ממש בצעדים הראשונים, אתם כבר תרגישו בושה מתוך זה שאתם חייבים להפעיל רצון לקבל.

תלמידה: הוא כותב שאהבת הזולת יכולה להיות בביטול עצמו. כל אחד צריך להיות בשִפלות, ומצד שני להיות בגאווה, שהבורא נתן לו הזדמנות. איך לעבוד בשני המצבים האלו, גם שפלות וביטול עצמו, וגם בגאווה?

מי שמגיע לזה, מתחיל להבין שיש כאן תוצאה אחת מאיבוד הקשר עם החברים, וכך יתקדם.

תלמידה: איך להיזהר מהגאווה, בעשירייה? מצד אחד לעבוד בשפלות, בביטול עצמי, ומצד שני להיזהר מהגאווה, בעבודה בעשירייה?

אנחנו נרגיש שזה אפשרי. בינתיים אנחנו לא נמצאים באף סדר בינינו לבורא ולחברה, אבל עוד מעט, ממש.

קריין: היום אנחנו נמצאים ביום מיוחד. בסוף היום תהיה לנו סעודת יארצייט ועוד שיעור.

אני שמח שתהיה לנו היום גם סעודה.

קריין: שאלה לסיום. אתמול שמענו ממך המלצה להתחיל לשמוע בינינו שיעורים מוקלטים של שיעורי תע"ס שהרב"ש העביר. אנחנו עכשיו מתארגנים לזה, מסדרים את הכתוביות, הכול. תוכל לכוון אותנו יותר לקראת שמיעה של הרב"ש?

כן. פשוט נתחיל מתלמוד עשר הספירות. אפילו מחר. תסדרו את הכול.

(סוף השיעור)