שיעור בוקר 01.07.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 19.04.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/6DE3DZv9?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 161, "פתיחה לחכמת הקבלה",

שיעור 6

תלמיד: מה זה...

אני לא יכול להגיד, אני אבלבל אתכם. אתה למדת קצת?

תלמיד: לא.

אם היית לומד קצת אז הייתי אומר לך שאני מפחד לבלבל. יש ארבע התפשטויות מלמעלה למטה, ראש דאבא ואימא עם התפשטות שלהם, הסתכלות עיניים דאבא ואמא, אור דישסו"ת, ראש דדעת, יש הרבה בפנים, בזמן שבירת הכלים.

יש לנו שמונה התפשטויות מלמעלה למטה. אנחנו לומדים שהאור ששובר את הכלי עובר כתר, אבא ואימא, זו"ן, עד הסיום. כך הוא עובר שמונה פעמים. ומפני שבכל ההתפתחות הזאת מעורבת מלכות, לכן זה נקרא שמונה מלכים, מהמילה מלכות. מלכים מהמילה מלכות, זאת אומרת שמונה התפשטויות שמלכות מעורבת בהן ובגלל זה הן נשברות. זה נקרא שמונה מלכים דמיתו, כפי שכתוב בתורה שהיו בארץ אדום.

והאחרון שהיה לא נשבר, זה כבר עולם האצילות שעליו נדבר אחר כך. יש לכל הדברים האלה רמזים ברורים בתורה, לא רמזים, ממש כתוב, רק צריך לראות את אותם דברים.

תלמיד: מדוע מלכות עולה לבינה?

מלכות עלתה לבינה על ידי צמצום ב', מפני שרשימות ד'/ג' שקיבלו נקודות דס"ג מנה"י דגלגלתא לא היה עליהן מסך. כדי לא לתת לאור להתפשט למטה מפרסא, למטה מכלים דקבלה, מלכות עולה לבינה ועוצרת שם את האור.

תלמיד: האם בשבירת הכלים יש הקבלה לשבירת הלוחות?

אני לא רוצה לדבר על שבירת הלוחות. לכל השבירות יש אותה סיבה, אותו תהליך והן דומות, רק ברמות שונות. זה גם שבירת בית המקדש הראשון והשני, כל הדברים שקרו בירידת המדרגות מלמעלה למטה, וודאי ששבירת חטא עץ הדעת.

תלמיד: האם יש שמונה שבירות?

לא. כאן שמונה שבירות זו שבירה אחת, זה רק תהליך פנימי. זה לא שמונה שבירות שעל כל אחת הייתה מחשבה, כוונה, רצון והחלטה, לא. הייתה החלטה אחת, ואחר כך זה קרה בשמונה התפשטויות אחת אחרי השנייה, זה כמו תגובת שרשרת כזאת.

על שבירת הלוחות ובתי המקדש נדבר אחר כך. כשנגיע לעולם האצילות, אז נראה איפה זה נמצא שם, למה זה קרה, מה התוצאה בעולמנו, מה התוצאה מכל הדברים האלה לימינו, ולמה אנחנו צריכים לדאוג, לראות ולעשות. את זה נראה אחר כך. בינתיים אנחנו מדברים על דברים שהם מאוד גבוהים מאיתנו, אלו שורשים דשורשים אלינו.

תלמיד: אם נוכל לחזור טוב על החומר, אחרי כמה זמן נוכל להבין איך זה מתבטא הלכה למעשה?

מה זה הלכה למעשה? אתה רוצה לקיים הלכות, או מה?

תלמיד: לא הלכות.

חס ושלום, אלא מה?

תלמיד: איך ניתן לחוש את הדברים, להבין אותם?

אולי התחלתי לדבר מוקדם מדי. לחוש את הדברים, אני לא אשקר, זה כתוב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", שמשלוש עד חמש שנים זה הטווח שבעל הסולם נותן לאדם שבאמת נותן רצון ומרץ. אני לא אומר שסתם כך מעכשיו והלאה אתה מחכה, יופי, הפעלת סטופר. זה לא יעזור. אלא צריכים לעבוד, ומה זה לעבוד? ללמוד כמה שעות ביום, להיות קשור.

תלמיד: לפי מה שהבנתי, עצם הלימוד משפיע אור מקיף על האדם.

אם אתה לומד מספר נכון. מה זה נכון? היו הרבה מקובלים, למה אנחנו לומדים דווקא מהספרים של המקובל האחרון, הרב יהודה אשלג? קודם כל הוא קרוב לדורנו, הוא כתב במיוחד לדור שלנו, והספרים שלו נכתבו כספרי לימוד. יש הרבה מקובלים גדולים אולי יותר ממנו, אנחנו לא יודעים, אבל הם לא כתבו לאנשים שרוצים גם להתעלות, הם כתבו את זה לאנשים אחרים, למקובלים או לעצמם, והוא כתב את זה דווקא בשבילי.

הספרים שלו מיועדים כדי על ידם בהחלט למשוך את האור המקיף הזה. זה דבר אחד. דבר שני, בזמן שאתה לומד אתה חייב ללמוד בקבוצה, אי אפשר לבד. לבד לא יהיה לך כוח ורצון מספיק למשוך אור מקיף.

למדנו שיש רצון כללי שנקרא "נשמה", בתוך הנשמה יש משהו שנקרא "נקודה", אז האור המקיף פועל על הנקודה הזאת. אם חוץ ממנו יש כאלה עוד נגיד חמישים נשמות, אז יש לך אור מקיף כפול חמישים, ואמרתי שזה לא כפול חמישים, זה הרבה יותר. כי כדי שיהיו חמישים נשמות יחד, אתה צריך לבטל את האגו שלך ולהתחבר עם כולן, אז עוצמת הרצון שאתה מפעיל ביגיעה היא הרבה יותר. זאת אומרת זה לא אור מקיף כפול חמישים, אלא זה עוד כפול היגיעה. אם אתה יושב עם עוד חמישים, אתה מגביר את האור המקיף הזה בצורה ממש רצינית.

אם היית לבד מגיע להישגים נגיד תוך אלפיים שנה, שלושת אלפים שנה, אז עם הקבוצה אתה יכול להגיע תוך שנתיים, שלוש בערך. אני לא מגזים בין אלפיים לשנתיים. חוץ מזה צריך הדרכה, בלי הדרכה אי אפשר, כי אתה צריך להגיע למצב שאתה לא יודע מה הוא, ללכת בצעדים שאתה לא יודע על אף צעד אם הוא נכון או לא, אין לך עם מה לבדוק.

תלמיד: האם יכול להיווצר מצב שאדם ילמד איתך שנה וחצי, ועדיין לא יקשור את זה לקיום מצוות כמו שבת?

מה זה שייך לשמירת שבת?

תלמיד: האור לא משפיע על זה?

עזוב את האורות.

תלמיד: אני לא מבין מה לומדים.

אתה לא מבין, אז תלמד. אז שנה וחצי לא תקיים, לא נורא, נראה.

אנחנו מדברים על איך לעלות מכאן לעולם הרוחני. אם צריך בשביל זה לעשות משהו בעולם הזה, כמו שלמדנו עכשיו, שצריך לשמוע לרב, ללמוד מספרים מיוחדים ולהתחבר עם החברים בקבוצה, אז זה כבר ברור לנו שנצטרך. אולי נצטרך לעשות עוד כמה דברים, יכול להיות שנצטרך, אני לא אומר שלא. אבל שוב, הכול חייב להיות רק בתנאי שאתה עושה את זה כדי להגיע לרוחניות, ולא סתם להתחיל כאן לשם מטרה אחרת.

בעל הסולם כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". "תלמוד עשר הספירות" זה הספר הלימודי העיקרי שלנו בקבלה, אלו שישה כרכים, הרבה חומר, מעל אלפיים דף. הוא אומר שכתוב יגעתי ומצאתי תאמין, אז איך יכול להיות שבן אדם מתייגע ולא מוצא, זאת אומרת לא נכנס לרוחניות? אז הוא אומר שיכול להיות שהאדם מילא את כמות היגיעה, למד מספר שעות כמו שאנחנו לומדים, אבל התרשל באיכות היגיעה, כלומר לא נתן דעתו וליבו במשך עסק הלימוד להמשיך המאור הזה, האור המקיף הזה, המביא אמונה בלב האדם. אמונה זה נקרא אור שצריך לבוא לנקודה, זה נקרא אמונה.

כתוב שזה לוקח משלוש או חמש שנים. אם אתם עדיין נמצאים בתוך חמש השנים, או ג' שנים לדברי רבי יוסי, אז אתם צריכים עוד להשלים. הם אומרים שאפילו עד שלוש שנים מספיק כדי להגיע לרוחניות, מה זאת אומרת לרוחניות? להיות מקובל, בחור כמוך.

תלמיד: מה זה ייתן לי?

מה זה ייתן? לא יודע. בשביל מה הגעת? לכל מקום שאתה הולך אתה יודע בשביל מה אתה הולך, ולכאן הגעת בלי לשאול?

מה זה נותן, אני אגיד לך. מה קורה לאדם שעובר מחסום? מה זה מחסום? יש לנו אין סוף, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, אלו העולמות. אחר כך יש מחסום והעולם הזה. בן אדם שעובר את המחסום, מה קורה לו?

קודם כל, כשאנחנו נמצאים למטה בעולם הזה, מה שאנחנו עושים, אנחנו עוברים בלב שלנו כל מיני רצונות, הרצונות האלה עולים למעלה, נכנסים לאיזה מנגנון שנקרא מערכת הפעלה, ויורדים למטה אלינו. הרצונות שעולים זו התגובה שלנו, ומה שיורד זו ההנהגה עלינו. מה שקורה זה שאין לנו קשר בין שניהם, אנחנו לא יודעים איך להפעיל את המערכת העליונה כך שיהיה לנו טוב (ראו שרטוט מס' 4).

שרטוט מס' 4

אני היום עושה איזה דבר, חושב מחשבות. לא צריך מעשים, שאני אזיז בקבוק או מכונה, או אעשה דברים בעולם הזה, אלא מדברים על רצונות, מדברים על מחשבות. אני עכשיו מפעיל את כל האני שלי בתגובה לכל מיני דברים שקורים לי, שנכנסים בי, ואני לא יודע אם אני מפעיל אותם בצורה נכונה. כתוצאה מזה מחר, ומחר זה יכול להיות בעוד רגע, לא חשוב מתי, אני מקבל מלמעלה פידבק, מורידים עליי כמה מכות ואני לא יודע על מה. עד כדי כך אני לא יודע, שאני כל יום מקבל מכות ולא לומד מזה כלום.

למה זה ככה? למה עשו ממני עוד יותר גרוע מכלב, שאני כל יום מקבל מכות? ככל שהאנושות מתקדמת, כך כל יום נעשה יותר ויותר גרוע, ואף אחד בעולם לא שמח ומאושר, אף אחד. אלא אם אתה לוקח טריפ, אז אתה יכול קצת להרגיע את עצמך, אבל בצורה הגיונית, רציונלית, ריאלית, לא. למה? כי אנחנו לא יודעים איך פועל המנגנון הזה, איך אני אעבוד עליו כך שהוא ישפיע עליי בחזרה רק דברים טובים.

אז קודם כל, כשאתה נכנס לרוחניות, אתה כבר מבין אותו במשהו, במקצת, לא לגמרי מיד. אבל במקצת אתה יכול להבין אותו, ולפי זה אתה כבר מתחיל לתקן את עצמך. לפני שאתה נכנס אתה עיוור ממש, אתה לא יודע מה יהיה מחר, אף אחד מאיתנו לא יודע. ואילו כאן אתה לא רק שיודע מה יקרה לך מחר, כאן אתה מתכנן את המחר שלך.

אתה מתחיל להבין שאם אתה עושה את זה בכוונה להזיק למישהו, אז זה יעבוד הפוך עליך, אבל אתה כבר רואה, ואז אתה לא רוצה. זאת אומרת המכונה פועלת עליך מכל מיני כיוונים בצורה כזאת שמתקנת אותך, על מנת שתעשה דברים טובים גם לעצמך וגם לאחרים. ואתה עושה את זה ברצון מפני שאתה רואה תוצאה נכונה וטובה.

זה לא שאתה צריך להאמין שכדאי להיות ילד טוב, אלא אתה רואה את הרווח ממש מול העיניים. לא רק רווח אתה רואה. בגלל שלמעלה אין זמן, אתה רואה את הדברים שכבר קורים כביכול בעולם שלנו, אומנם בגוף מרגישים את זה אחרת ויותר מאוחר. יש פה עניין שאתה נכנס לדרגת חיות אחרת לגמרי.

תלמיד: האם אתה יכול לתקן אחרים?

גם כן, ודאי, לתקן אחרים זה אחד מהתפקידים שמקבל המקובל. כל אחד מקבל תפקיד משלו, ואז הוא מבין מה הוא צריך לעשות.

קודם כל אתה נעשה בעל הבית על החיים שלך. חוץ מזה כשאתה עובר למעלה, אתה רואה לפניך ועד אין סוף מדרגות שבהן אתה צריך לעלות עד המקום הטוב ביותר של שלמות ונצחיות. כל פעם ופעם כשאתה עושה משהו, אתה נכנס למקום שאתה מתחיל לראות את הכול, אתה מתחיל לשלוט.

תלמיד: מה בשליטה שלך, ומה לא בשליטה שלך?

הכול בשליטה שלך במידה שיש לך מסך. במידה שיש לך מסך, אתה לוקח פיקוד על כל המציאות במקום הבורא. ואז אתה מתחיל להבין שהאסונות שקורים לאחרים הם לא אסונות, הם תיקונים, אלא בינתיים אנשים מרגישים אותם כאסונות. אבל בלי הכיוונים האלו, בלי התיקונים האלו, שהאסונות דוחפים אנשים להתפתחות, בלתי אפשרי היה בכלל להזיז את הבהמה הזאת כאדם לגמר התיקון.

אם ניתן לך עכשיו חיים טובים ושקטים, אתה תהיה יותר גרוע מכל בהמה. אתה מסכים עם זה או לא? אתה לא רוצה לשמוע, אבל שומע. ככה אנחנו, אפילו לא שומעים.

תלמיד: אתה אומר שיש השגחה פרטית.

ככה זה, ודאי. ומתוך זה שאתה תעלה ותראה, אתה תצדיק את ההשגחה הזאת, ואז תיקרא צדיק. צדיק הוא מי שמצדיק את ההשגחה. אבל לפני שתעלה תמיד תקלל, זה גם ברור, כי מה שאתה מקבל זה רק מכות, אבל אתה מקבל מכות מפני שרוצים שאתה תעלה.

תלמיד: לא נותנים לך ברירה.

לא נותנים ברירה, ודאי שלא נותנים, איפה ראית ברירה בחיים שלך? תגיד לי, כל החיים שעברת, האם אתה רואה שאתה עברת או הביאו אותך? האם עשית משהו בעצמך בצורה מכוונת?

(סוף השיעור)