001_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/kkBc2WE0?mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 294, דף רצ"ד. דברי האר"י. אות ו'

שאנו אומרים, אור היסוד בכלי דיסוד, זה מלכות קומת כתר על בחינת התלבשות, שנשאר על ד' דהתלבשות. ושמה מלכות עלתה לבחינה ג', ליסוד, זה על עביות שהוא רוצה לפרש זיווג הא'. לא יכול להיות זה רק התכללות הנקבה בבחינה ג', אבל ג׳, אבל, אה, התלבשות נקראת בחינה ג' מבחינה ד', מבחינת הזכר. וזכר צריך להתעורר חסדים כי אם יסוד. אם יהיה למלכות רק אורות חכמה הוא, אומר כאן למדנו שכתוב אחר כך.

מה כתוב? שורש כתר עליון משפיע למטה. מקודם למדנו שהעליונים נותן הארה, רק הוא מכנה, מקודם למדנו, הארה מועטת. עכשיו הוא אומר, שורש כתר עליון משפיע למטה, היינו השפעה רחבה בדרך זווג כדי להוליד תולדות, שהם הע"ס דהתפ"ב, הנקרא פרצוף ע"ב דא"ק, הנבחן לבחי' תולדה ובן [אל] לפרצוף.

אם כן, מה הפירוש נקבה ש… … זכר? הבחינה ג' נכלל בבחינה ד', לזכר, ... נעשה הזיווג על בחינת הזכר, זה נקרא אור היסוד בכלי דיסוד. אבל שיש הכנה לתחתונים לקבל, היינו ... תיקון המסך, באופן שיהיה ראוי ומוכן להזדווג עם אור העליון, לקבל על ד' דהתלבשות.

תלמיד: אור הכתר יותר עליון מהרשימה.

רב"ש: הכתר דגוף.

אם כן, מה הפירוש הכנה לתחתונים לקבל, היינו תיקון המסך, באופן שיהיה ראוי ומוכן להזדווג עם אור העליון? מה הפירוש הכנה? מה, מה חסר, איזה הכנה צריך התחתון לעשות שיוכל לקבל התיקון המסך? שיכול לקבל בעל מנת להשפיע, זה נקרא הכנה לקבל.

וזה אומר, ואז הנוקבא של הכתר נכללת בזכר, פירוש, שהזווג הזה, אינו נעשה על הרשימו דבחי"ג, שהיא בחינת הנקבה דעביות, אלא, שנעשה על בחינת רשימו דבחי"ד דהתלבשות, שהיא בחינת הזכר דכתר.

אבל הנקבה נכללת עמו בהארת הזווג, כמו שיתבאר לפנינו ... אור היסוד בכלי דיסוד. להראות, שמתי יכול להתעורר יסוד בכלי דיסוד, הוא אומר? דווקא בזמן שנמצא אור הכתר בכלי דכתר.

אצל ע"ב. עכשיו שאלה הוא כך, מה בפרצוף ס"ג?

אני אומר בפרצוף ע״ב היה זיווג על בחינת מלכות שנקרא ד'. פרצוף גלגלתא, שהוא רוצה לעשות זיווג בשביל ע"ב, אומר בחינה אחרונה נאבדת, לא עושה זיווג על מלכות, רק על בחינת ג', המכונה יסוד, נגיד.

ואם אני אומר ע"ב או זה בחינה אחרונה, מה הבחינה האחרונה שלה, ג׳? אז היא נוהגת על ב'. זה רק לשון. אם אני אשאל, איזה קומה זה? קומת בינה. אז אני יכול לומר, הוא, ס"ג, נקרא בינה, בערך פרצוף גלגלתא.

הוא נקרא בחינה אחרונה נאבדת, בפרצוף חכמה. לכן למדנו אתמול, בחינה אחרונה נאבדת על הפרצוף הטעמים, שהוא בגלגלתא ד', בע"ב ג', בס"ג ב'. התחתון מקבל רק מנקודות, שהיא בחינה ג'.

מי? בחינה ג', למדנו מבחינה אחרונה שגלגלתא נקרא ג'. למעלה מבחינה אחרונה של ע"ב נקרא ג', נקודות. למעלה מבחינה אחרונה של ס"ג נקרא ג'. לכן מתבלבלים, אני אומר ס"ג בינה בערך מי? בערך גלגלתא.

אם אני שואל לעצמי, פרצוף ס"ג עושה בחינה ב', של מי? אם אני מדבר בחינת גלגלתא נקרא בחינה ב'. אבל שאני אומר בחינת ע"ב, נגיד ג', מתבלבל. לכן תמיד הוא שומר את הלשון שלא יתבלבלו, לכן מוכרחים לומר בצורה שכזו.

אבל לאמיתו של דבר הוא, כל תחתון מקבל מבחינה אחרונה, אה, בחינה אחרונה, כל עליון שמולד התחתון, הוא נותן למטה מבחינה אחרונה. זאת אומרת, נקודות דע"ב, נקודות דגלגלתא לע"ב, נקודות דע"ב לס"ג, נקודות דס"ג לנקודים.

ז) ופירוש הענין, כי הנה, יש כמה כללות: א', כאשר יהיו ב' אורות בב' כלים, כל אחד בפני עצמו, ואחר כך כאשר יכנסו האורות בכלי אחד, זה יקרא כללות. מה זה כללות? שנכלל זה בזה בכלי אחד.

מקודם אמר, ב' אורות צריך להיות בב' כלים, כל אחד בפני עצמו. אבל כשנכנסו ב' האורות בכלי אחד, זה יקרא כללות, כללות, שנכלל זה בזה בכלי אחד. ועוד יש מציאות אחר, והוא בהיות בחינות ב' אורות אלו זכר ונקבה, בב' כלים, שאז יארע להם מ"ש בפרשת תרומה, כי אז יש בהם סוד אהבה, פירוש, כי נכלל הארת זכר בנקבה ושניהם בכלי אחד, וכן חוזר הארת נוקבא להכלל בכלי של הזכר. הרי הם ד' אורות: ב' בכל כלי כלולים זה בזה, והם סוד ד' אותיות אהב"ה.

נראה מה שכתוב למטה. הפירוש הזה, אם אתם...

דף שנ"ז באור פנימי.

תלמיד: דברי הרב.

רב"ש: דברי הרב הוא לשנ"ו, אות ס"ב. נראה.

סב) והענין הוא, לפי שאין הזכר, היינו לפי שהזכר אינו מזדווג בנוקבא רק בסוד ו"ק שלו לבד, זה ל... שום דבר כאן למעלה.

תלמיד: כן.

רב"ש: ... והנה הרב, נראה והנה הרב, שנ"ז, טור ב', אור פנימי, דאור המלכות, דברי הרב. והנה הרב אומר לעיל, ג' חלוקות בענין עליות אורות למעלה והתכללותם בזו"ן דכתר.

הא', שעולים ונכללים בהנוקבא דכתר. הב', שנכללים בהדכורא דכתר. הג' הוא שנכללים קצתם בנוקבא וקצתם בדכורא. והנה ב' חלוקות הראשונות לבד, הם שנתבארו כאן, וחלוקה הג' לא ביאר לנו כלל.

מה ש... נראה למטה דף. איפה אנחנו לומדים? רצ"ו, אות ז'. כתוב כך, כללות אחת וכו', ב' אורות בב' כלים וכו' שנכלל זה בזה בכלי אחד: פי' כי כל פירוד הרוחני, אחת, שתיים, שלוש, הוא, על ידי שינוי הצורה, וכל חיבור הרוחני הוא השואת הצורה.

ולכן אם למשל אור אחד מלובש בבחי"ד והשני בבחי"ג, הרי הם נבחנים לשנים, מדוע? שהרי שינוי הצורה שבהם מבדיל ביניהם, ונבחן שהם ב' אורות נפרדים לעצמם בב' כלים.

אבל בשעה שנזדכך הכלי דבחי"ד ונשאר גם כן בבחי"ג, הנה אז נכללים ב' הכלים ונעשים לכלי אחד. מדוע? להיותם שניהם בצורה שוה, משום שכלי דבחינה ד' גם כן נעשה לבחינה ג'.

וכן ב' האורות, נכללים זה בזה בהארתם, משמע מפיו, אע"פ, שמצד מוצאם מבחינת הע"ס דאו"י, המה שני מינים, כגון, שזה רוח וזה נפש, אבל לאחר שמזדכך הכלי דבחינה ד' ונעשה לבחינה ג', וגם כן נעשה כלי אחד.

אבל הוא לא, חסר ביאור כאן, שם מבאר יותר. נחכה עד לבסוף.

תלמיד: זה נשאר...

רב"ש: וכן ב' האורות, נכללים זה בזה בהארתם, אע"פ, שמצד מוצאם מבחינת הע"ס דאו"י, המה שני מיני אורות, גם שזה רוח וזה נפש, אבל שהם צריכים להאיר בכלי, בכלי דד' שנקרא מלכות נזדככה מבחינת זעיר אנפין שנקראו רוח, לכן מאלו שתיהן ביחד לבחינת רוח. הוא מביא דוגמאות. וכאן הוא מביא דוגמאות, זה קשה להבין. שנגיע לבסוף שם הוא יכולים לראות, אז נבין את הדוגמאות יותר טוב, אבל רק בכלל.

בכללי הוא מסביר, מה כתוב באות ח'? באורות יש מין כללות אחת, אחרת, והוא זה המציאות שאנו בו שהם ב' אורות בלתי כלים: מה זה ב' אורות, כאן נגיד? שתי רשימות. אלה הם כלים, שהם זכר ונקבה של הכתר של גוף דגלגלתא, שעלו למעלה, ואלו בכלים שלהם, שכללות אז יהיה, מבחינה שיקבלו הארה זה, זו מזה, זה כללות שלהם.

אור פנימי ח) המציאות שאנו בו שהם ב' אורות בלתי כלים: מבאר, כי כאן נמצאים הזכר והנקבה בבחינת עליה, מחמת הזדככות המסך מכל העביות שהיה בו, שלמדנו שהשוה צורתו אל המאציל לגמרי, כמו שהמלכות דראש אינה מקבלת, גם הוא עכשיו לא מקבל.

ואלו הזכר ונקבה דכתר, אינם אלא רשימות שקטות, שאין בהם עביות כלל, לא מקבלים שום דבר, אלא משום, שהיו מקודם בבחינת התלבשות בגוף, זה בקומת כתר דגוף, ד' התלבשות, וזו בקומת חכמה שבגוף, מנקודות, אז אנו מכנים אותם, בשם זכר ונקבה, אבל אין שמה אור, רק רשימות.

וזה שמדייק הרב להשמיענו כאן, "שהם ב' אורות בלתי כלים, שהם זו"ן דכתר שעלו למעלה". דהיינו כמבואר, שאין בזו"ן אלו מבחינת כלים, מבחינת עביות, ולא כלום, להיותם בסוד עליה, בסוד הזדככות, אין להם שום כלים, לא משמשים בשום עביות, לא מקבלים, לכן הם היה יכולת לעלות לראש.

ט) והנה עתה, בזיווג הזה, שזו"ן דכתר עלו לכתר, וכתר לשורש המלכות, ושורש המלכות לשורש היסוד, ושניהם נשארו במקומם, במקום יסוד, הנוקבא נכללת בדכורא, מי הכאן העצם? הרשימו דהתלבשות.

כי להיות שהנוקבא היא אור של חכמה, עביות דבחינה ג', והזכר, הוא אור של הכתר שנשאר בכלי, א"כ הזכר, בחינה ד' דהתלבשות, הוא שמקבל עתה מן השורש שלו, מי שורש של בחינה ד'? כתר, שהוא שורש שהוא הכתר. וזה נמשך לו, על ידי שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים, המילה הזו אין ביאור, צריך לפרש. וזה נמשך לו, על ידי שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים, אחת. ועל ידי הארה העליונה, של שורש הכתר, הוא מזדכך מאד, ואז מאיר אור רב, בזה הזכר של הכתר, בד' דהתלבשות.

עוד הפעם, ואז נכללת הנקבה בזכר ומקבלת הנקבה הארה ממנו, מזכר. עד שנמצאים עתה ג' בחינות אלו שוים בהארתם, והם זכר ונקבה של כלי דכתר, בשניהם יש אור הכתר, ואותו הכתר דגוף שעליהם, ואחר שהם שוים, יקבלו, מי? זכר ונקבה דקומת כתר שנשאר, ואור הכתר שהיה בגוף, שהוא למעלה, יקבלו האור שלהם מצד שורש כתר עליון, כתר דראש.

ט', אור פנימי. שהנוקבא היא אור של חכמה: כלומר, שהיא בחינת הרשימו, שהשאיר אור קומת חכמה אחר הסתלקותה, נקודות שלו מחכמה. והזכר הוא אור של כתר שנשאר בכלי. כלומר, בחינת הרשימו, שהשאיר [ה]אור של קומת כתר, אחר הסתלקותו, כנ"ל, שהוא נשאר בכלי דקומת כתר, זה אחד. ועתה, על זה המסך, ועתה הוא עלה למאציל ע"י המסך שנזדכך.

אתה שואל, מה ... קומת כתר ולא חכמה? כוונה כך, כל בחינה צריך לקבל מבחינה שכנגדו. אומר, פרצוף ע"ב, חכמה, מאיזה מקום היא מקבלת, מפרצוף גלגלתא? לא מכתר שלו, מחכמה שלו.

עכשיו הוא אומר, שנזדכך קומת כתר, בקומת כתר יש עשר ספירות, הנקראים טעמים ונקודות, כל הרשימות עלו, הן הטעמים והן הנקודות. ונקודות זה חכמה, לא דווקא חכמה, מחכמה עד המלכות, הכול נקרא חכמה על שם בחינה עליונה.

עכשיו, אלו ב' רשימות נקראים על קומת דטעמים, הוא מכנה זכר. מדוע? בחינה אחרונה נאבדת. ומבחינה ג' הוא אומר, ומבחינה זו הוא יכול להשפיע לתחתונים, לתת לו קומת ע"ב. ונשאר שם עביות, בחינת רצון לקבל, שנקרא נקבה.

לכן הוא מכנה, כתר מכנה זכר, היות שמבחינה ד' לא נשאר רק רשימו דהתלבשות, שלא, אין שום חיסרון בהתלבשות, נקרא זך. ואיפה נשאר עביות שנקרא נקבה? על בחינה ג'. לכן כתר מכנה בשם התלבשות עם זכר, וחכמה כולל כל הרשימות, רק בחינה עליונה הוא בבחינת עביות, שנקרא נקבה.

אתה שואל, מה הפירוש, הנוקבא היא אור של חכמה? זה היה משמע, שנקבה היא אור החכמה, שעולה למעלה לא מדברים, כי מאור החכמה. רק ממה מדברים מנוקבא? כלומר, שהיא בחינת הרשימו שהשאיר אור קומת חכמה אחר הסתלקות אור הנקודות, אור החכמה, הרשימה הזו הוא מכנה נוקבא אור החכמה. אבל לא זה אור החכמה, זה רק רשימו, מה שהשאיר אור החכמה לאחר הסתלקות אור החכמה, היינו אור הנקודות.