סעודה 12.09.21 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

סעודה - שיחה עם רב

קטעים נבחרים - לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש

קריין: שלום לכל החברים בכל העולם בכל הכלי העולמי, אנחנו בסועדה לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש.

האמת, קשה לי לדבר ביום כזה, בכל זאת אלה היו השנים הכי טובות בשבילי, ממש יום ולילה, לילה ויום הייתי כמה שאפשר להיות ליד המורה שלי. ועד היום, שכבר עברו שנים בכל זאת כל הזמן האדם הזה חי בי. ואני מקווה שגם היום, אני יודע, אני מרגיש, הוא שמוביל אותנו ומושך אותנו קדימה לקראת הבורא.

לכן לא מן הסתם הארגון שלנו נקרא "בני ברוך", נקווה שאנחנו נמשיך ונבצע בזה את כל התוכניות שלו, את כל התקוות שלו, את כל החלומות שלו, ושאנחנו הולכים נכון בדרך בזה שהכתבים שלו הם ממש אור לדרכנו.

אני מאוד שמח שיש לנו ארגון טוב, חזק, שאנחנו מבינים שבראש הארגון נמצאים בעל הסולם ורב"ש ואנחנו יכולים להסתמך על מה שהם כתבו ועשו והתחילו לעבוד איתנו, אנחנו נמשיך. אני שמח שיש לנו משנה לשנה יותר ויותר חברים, שאנחנו מתחזקים, שאנחנו יותר מבינים מה אנחנו עושים, לאן אנחנו הולכים.

השנה עשינו קפיצה גדולה לתוך "אמונה למעלה מהדעת", שזה ממש כניסה לעולם הרוחני, לגילוי הרוחניות בנו. אני מאוד מקווה שהשנה אנחנו נממש את זה. ואת זה באמת הבורא עשה לנו לקראת ראש השנה שאנחנו חוגגים עכשיו.

הוא עשה לנו מתנה גדולה, הוא התחיל להראות לנו לכולנו מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, איך לממש אותה ואיך אנחנו יכולים להיכנס לעולם העליון, וזה הכול בזכות בעל הסולם ורב"ש שמוליכים אותנו בדרך. לכן אני מאד שמח שיש לנו השנה גם סעודה גדולה מאוד מכל האנשים שרוצים והולכים בדרכם ובשיטתם של בעל הסולם ורב"ש.

בואו נעשה לחיים לזכרו של המורה הגדול והקדוש שלנו, רבי ברוך הלוי שלום. לחיים בני ברוך.

קריין: נפתח בקטעים נבחרים לציון האירוע, הראשון הוא של בעל הסולם מ"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות".

"בואו והבינו, כמה וכמה יש לנו להחזיק טובה לרבותינו המשפיעים אלינו אורותיהם הקדושים ומוסרים נפשם להיטיב לנפשנו, שנמצאים עומדים בתווך, בין דרך הייסורים הקשים, ובין דרך תשובה, ומצילים אותנו משאול תחתית הקשה ממוות, ומרגילין אותנו להגיענו לשמי עונג, לגובה העידון והנועם, שהיא חלקנו, המוכן וממתין עלינו מכל מראש. אשר כל אחד ואחד פועל בדורו כפי עוצם אור תורתו וקדושתו. וכבר אמרו ז"ל, אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות ח')

כך אנחנו צריכים להחזיק בדרך. אנחנו רואים לפי הכתבים שלהם, אין בזמננו מישהו שיודע להאיר כל כך את הדרך ואת השביל לאלה שרוצים להתקרב לבורא, לגלות את הכוח העליון ולתקן גם את הנשמה הפרטית שלו וגם את הכללית.

אין מי שמסביר כל כך כמו בעל הסולם ורב"ש, בעל הסולם בצורה מדעית של החכמה ורב"ש יותר בעבודה פנימית של האדם. ולכן זה משלים לזה וכך שניהם עושים לנו ממש שביל ומבוא לכניסה לרוחניות. אי אפשר להבדיל בין שניהם, כמה שאנחנו נלמד יותר, נבין נכנס יותר, אנחנו יותר ויותר נראה שזה שבעל הסולם כתב, רב"ש השלים הרחיב והפיץ.

לכן אני מאוד שמח על הארגון שלנו שהוא בעוצמתו הגדולה כבר קיים ויכול להמשיך את השיטה, את שיטת גילוי הבורא לנברא בעולם הזה לכל האנושות.

שאלה: אתה היום נושא עליך בעצם את הדור. מה אתה יודע היום 30 שנה אחרי רב"ש, במה אתה מכיר אותו יותר טוב דווקא עכשיו?

קודם כל, השנים שהייתי ליד רב"ש זה היה משנת 79-80 ועד שהוא נפטר, זה ברור. 3-4 שנים אחרי שהוא נפטר, זאת תקופה קצרה מאד, אתם כבר יודעים מה קרה, כל ההיסטוריה אחרי היא לפניכם. אנחנו מכינים את הדור לזה שהוא יהיה מוכן להיכנס לרוחניות ויראה לכולם יחד עם זה שזה אפשרי לכולם. זו המתנה הגדולה והתמיכה הגדולה בכל תורת בעל הסולם ורב"ש.

תלמיד: מצד הנהגת הדור, מצד האחריות, שאתה יודע שבעצם רוחניות של העולם תלויה בך, כמו שהוא הוביל את זה לפניך.

אני לא חושב. לא שאני רוצה לברוח מאחריות או לשחק כאילו צניעות, לא. אלא באמת, אנחנו מיום ליום יותר ויותר צריכים לגלות עד כמה הכול תלוי אך ורק בכוח העליון. ואף אחד מאיתנו, גם בעל הסולם, גם רב"ש וודאי שגם אני, לא יכולים לעשות משהו. להיות שליח כל אחד צריך להשתדל, וכל אחד יכול לא פחות ממשה רבנו, ממש כל אחד ואחד, אין בזה עדיפות של אף אחד.

ולכן כל נשמה ונשמה שנמצאת בכל אחד ואחד, כמה שהיא נראית לנו גדולה או קטנה לפי תפקיד האדם, לפי היכולת שלו, אבל באמת אין גדול ואין קטן בזה, זה רק מה שנראה לנו בינתיים שנמצאים בדרכי העלייה. בסופו של דבר כשנגיע ונתחבר יחד להיות "כאיש אחד בלב אחד", כולנו נתחבר בעיגול, בחיבור, אנחנו נראה שכולנו שווים ואין אף אחד מועדף על משהו.

ואם יש מישהו שהוא עושה תפקיד מיוחד, כמו הגדולים שלנו והאבות רוחניים שלנו, מה שבעל הסולם עשה, זה מה שרב"ש עשה, אבל באמת רק הבורא. אבל בכל זאת צריכים להודות לזה שהכוח העליון שלח לנו את המורים האלו ושאנחנו זכינו בכל זאת לעשות משהו בקצת הכרה, בקצת הבנה, בקצת התחברות לתכלית הבריאה.

קריין: כן, קטע מספר 2, כל כך אופייני לרב"ש.

"אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה."

(הרב"ש. מאמר 1, חלק א'. "מטרת החברה - א" 1984)

מזה הוא התחיל לכתוב מאמרים, מהמשפט הזה. ששאלתי אותו, אני זוכר את המקום, אתם זוכרים את המקום בספסל בפארק יש תמונה כזאת, שם הוא ישב וכתב את זה. שאלתי "מה להגיד לאנשים שעכשיו באים לישיבת החברים הראשונה שלהם, הם לא יודעים מה זה?", אני הייתי לפני זה בישיבות החברים של התלמידים הוותיקים שגדלו עוד אצל בעל הסולם. והוא אמר "כן, תביא לי על מה לכתוב", עט תמיד היה לו וזה מה שהוא כתב, להגיד לאנשים שעכשיו באים פעם ראשונה לישיבת חברים, "אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בנין חברה, לכל אלה המעונינים ללכת בדרכו ובשיטתו של בעל הסולם זצ"ל, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להשאר בבחינת בהמה." כי "כולם כבהמות, נדמו", מי שלא משתדל. מכל שכן מי שנכנס לעולם הרוחני, להרגשה הרוחנית, לפחות משתדל, רוצה, יש לו נטייה לזה, דחף, נקודה שבלב מה שנקרא שמושכת אותו, על זה בהחלט אנחנו צריכים להודות שאנחנו נמצאים בין האנשים האלו, שהבורא בחר בנו. ולא שהיתר, אנחנו חס ושלום לא מרגישים אותם שהם פחותים מאיתנו, אלא שאנחנו יכולים לגדול לפניהם כדי לעזור לכולם שיבואו מהר ויתחברו גם לאותה הדרך.

קריין: מהכלי העולמי מכולם אם מישהו רוצה להביע התפעלות, אם מישהו רוצה לשאול שאלה, לברר יותר בנושא של רב"ש, מוזמנים.

אני רואה שכולם שקטים, מה קורה להם. אנחנו בכל זאת נמצאים בישיבת חברים, וזו ישיבה מיוחדת לכבוד המורה שלנו, לכן כדאי לנו אולי להביע עד כמה אנחנו מודים לבורא על זה ששלח לנו שליח כזה שבזכותו, בעקבותיו אנחנו גם מתקרבים לבורא.

תלמיד: מעומק הלב אני רוצה ממש להודות לך על כל המאמצים שאתה עושה יום אחרי יום כדי להביא את האור לעולם, וזה שאתה מאפשר וגורם לכל זה לקרות עבור כולנו, לא משנה מאיפה אנחנו, כל יום אני מרגיש שכל חבר מהכלי העולמי קרוב יותר ויותר לליבי. זה תענוג גדול וזכות להיות בכל רגע בחיים שלי יחד איתך הרב ועם החברים. אז לחיים חברים.

לחיים.

שאלה: אנחנו כל ערב קוראים אחד ממאמרי רב"ש בעשירייה ופשוט מתפעלים מכל מלוא שלמות המאמר, אין מה לגרוע, ואין מה להוסיף בכל מאמר כזה. מה היתרון כאן בלקרוא קטעים קצרים או מאמר שלם?

זו שאלה שכבר מזמן נמצאת באוויר, האם כדאי לקרוא מאמר שלם או להישאר בקטעים שאנחנו לומדים בבוקר? בינתיים עד שנגמור לפחות אותו אוסף קטעים ששייך ל"אמונה למעלה מהדעת", אנחנו צריכים ללעוס אותם ולבלוע אותם טוב טוב, שכבר יהיו בנו. אנחנו אומנם עוד לא משיגים את דרגת בינה, דרגת אמונה, אבל בכל זאת נדע על מה מדובר, איכשהו תיאורטית. יכול להיות שחלק מאיתנו כבר [התחילו] להמחיש את זה, להבין ולהיכנס לזה.

עד אז אנחנו חייבים להיות בקטעים האלו, אבל אחרי זה ודאי נלך למאמרים ארוכים של בעל הסולם ורב"ש ונלמד אותם גם בצורה שיטתית. גם הזוהר עוד נמצא לפנינו, שם יש הרבה מאד חומר על העבודה הרוחנית, נקווה שנגיע לזה.

תלמיד: תודה רבה על כל הדרך, על כל הניסיון שאתה מעביר לנו מהמורה הגדול שלך, רב"ש, כל ההרגשות שאנחנו חווים וכל ההתרשמויות שלנו מהשיטה של רב"ש שאתה מלמד אותנו, זה נותן לנו כל כך הרבה התרשמויות ותחושות בכל מה שנוגע איך להיתקן בצורה נכונה לעלות לאמונה למעלה מהדעת ולהיות בדרך הזו, ממש מתוך עומק הלב, תודה, הודיה עמוקה על זה שאתה מעביר לנו את זה ולעולם. לחיים לך ולכל הכלי עולמי!

לחיים.

שאלה: אני מתחבר לכל ההודיות של כל החברים מטעם כל העשירייה שלנו, קשה בינתיים להעריך בשכלנו וברגש שלנו את מה שקורה, אנחנו עוד נגלה את זה בעתיד. רציתי לשאול למה המערכת הרוחנית בנויה כך שכביכול רק קו אחד, רק ערוץ אחד משפיע על כל האנושות, הרי נדמה שאולי אפשר היה לעשות כך שיהיו יותר ארגונים כמו שלנו, יותר אנשים כמוך וכרב"ש. כל האנשים האלה, 8 מיליארד, קשה לתאר איך הם יקבלו את כל האור הזה רק מקומץ קטן כזה של אנשים. איך ולמה זה בנוי כך?

אנחנו רואים את זה בכל זאת, בכל מקום שהבורא רוצה לשלוח לנבראים משהו, איזה גילויים במדע, בחכמה, במשהו, הוא שולח את זה דרך אנשים מסוימים, "שליחים" מה שנקרא, האנשים האלה הם מגלים לאנושות מה שהבורא מחייב אותם לגלות. אפשר להגיד שכך הבורא מתלבש בהם כדי להיות בקשר עם בני אדם ולמסור לאותם בני אדם בצורה פרטנית אלו חוקים בפיזיקה, בכימה, במתמטיקה, אלו ברפואה, בספרות בתרבות וכן הלאה. זו דרכו, כך הוא עושה.

מכל שכן, מה שאנחנו רואים בחכמת הקבלה. החכמה הזו התחילה ממצב שבכלל לא היו מסודרות החוכמות בצורה סדרתית נכונה, מדעית, ובכל זאת, תראה מה התחילו המקובלים לכתוב, זה נתן סגנון לכל החוכמות, לכל הגילויים של האנושות במציאות העולם הזה. כך התחיל וכך זה מתקיים עד היום. אני חושב שאנחנו עוד נגיע למצבים שיהיה לנו יותר ברור מה קורה כאן בגילוי הבורא לנבראים, למה באמת כך הוא עושה.

תלמיד: אני רוצה להודות לבורא על המתודה הפרקטית שאנחנו יודעים, מפני שיש לנו מורה שמעביר לנו את המסר על הקמת חברה חדשה. לפעמים אני חושב איך הייתי מודה לבעל הסולם ולרב"ש ובעזרתך, מיכאל לייטמן, שמייצר עשיריות כמו שאף פעם לא היו בעולם, אני רוצה לעשות לחיים לכל המורים שלנו, לחיים.

לחיים.

תלמיד: אנחנו רוצים להקריא תפילה: "בורא תודה לך על המורים שלנו שאותם כיוונת אלינו בעולם הזה כדי לסייע לנו, אנחנו מבקשים רצון וכוח לממש את כל מה שנתן לנו רב"ש". לחיים.

לחיים, לחיים חברים.

שאלה:, בביקור שלך בלוס אנג'לס אמרת שאנחנו לא נוכל לעשות שום דבר, אלא אם נתחבר ונקבל עזרה ממקורות כמו רב"ש ובעל הסולם. איך אנחנו יכולים לעשות את זה, איך אנחנו יכולים לזרז את זה, לְמה התכוונת כשאמרת את זה?

התכוונתי בדיוק לזה, כמה שתתחברו ביניכם תוכלו להגיע למערכת של אדם הראשון, למערכת של עשר הספירות, למערכת של הקבוצה. לפחות שיהיו 5 יחד, תתחברו בצורה כזו שתרגישו בחיבור שלכם כזה יחס בין כולם, שיהיה כמו מנגנון אחד, כמו מערכת אחת, כל אחד בכולם, ואז אתם בונים צורת עיגול, אין גדול ואין קטן אלא כולם יחד, ואז הבורא מתגלה בכם.

זה בצורה ארצית, ויש גם מבחינה רוחנית יותר, שזה באמונה למעלה מהדעת. זו כבר עבודה עם התכונות שמתעוררות ובאות אלינו. יש גם כך וגם כך. צריכים להשתדל בזה, גם בזה וגם בזה.

שאלה: אנחנו אנשי בני ברוך, וקיימים בתוך בני ברוך רק הודות לזה שאנו מפיצים, גם בזמנים קשים אתה עשית את זה. מאיפה לקחת כוחות כמו שאתה עשית בזמנך?

אני חושב שדווקא במצב שהעולם שלנו נמצא עכשיו, דווקא המצב הזה הוא כל כך טוב וכל כך מתאים להפצה כי האנשים נמצאים בחוסר אונים. אתם חושבים שעוד מעט הם ירגישו יותר גרוע ואז נוכל להגיע אליהם ולדבר, לא נכון. לא נכון, צריכים לדבר עכשיו, ואז כשהם יבואו, חס ושלום, למצבים גרועים הם יזכרו מה אמרתם. כי אם מצב של צער מגיע לעולם הוא לא נותן לאנשים כל כך מוח ולב לחשוב, להבין מאיפה בא, למה וכן הלאה, אין להם התרחבות הדעת, ואז הם לא שומעים.

אדם שנמצא בלחצים הוא לא שומע, לכן אנחנו צריכים דווקא להפיץ עכשיו, וכשיבוא הזמן אז הם יבינו על מה דיברנו. כמו שכתוב, "חנך הנער על פי דרכו", אתה צריך לתת לילדים, לנערים חכמה בזמן שלא לוחץ עליהם שום דבר. אבל כשהם גדלים ומגיעים למצבים שהם כבר צריכים את החכמה, אז הם מוציאים את זה מבפנים ומשתמשים.

זו נקודה מאוד חשובה.

שאלה: רצינו להביע את ההודיה וההכרה שלנו. קודם כל לך, ולחברה, ולרב"ש, לבעל הסולם, ולכל המקובלים הענקיים האלו שסללו לנו את הדרך כדי שהשיטה הזאת תהיה נגישה לכל האפריקאים ולכל העולם. דרך הרב"ש אנחנו הגענו למקום שבו אנחנו יכולים להבין שכל שיעור מביא אותנו למציאות חדשה, הכול הודות למאמצים שכולנו צברנו במשך השנים. דרך הכנסים וכל מה שעשינו, כל מה שכל אחד בחברה הזאת הוסיף למשוואה.

אנו ממש אסירי תודה על השיטה, על המקובלים הגדולים ועבור כל חבר וחבר בחברה, ובמיוחד עבורך שנתת לנו "שמעתי" שקיבלת דרך הרב"ש וכל יתר הספרים שהחברה שלנו קיבלה, וכל הספרים הקדושים האלה שהפכו להיות ממש לקיום של העולם בכל יום ויום. כי אין שום חברה אחרת שמאפשרת לקבל מנה אחרי מנה כל יום מהשיטה האדירה הזאת, בזה אנחנו מקבלים את המנה של האור המחזיר למוטב. תודה רבה ולחיים לכל חבר וחבר, ובעזרת ה' נראה אותך באפריקה, אנחנו מקווים שתהיה לך הזדמנות להגיע לשם. לחיים.

לחיים. לחיים.

אני חושב שאתם צריכים, החברים שלנו מאפריקה, לפרוץ קדימה ולעשות הכול כדי להיות באמת הראשונים בתיקונים. זה שכאילו אפריקה התפתחה אחרי אירופה ואולי גם אמריקה הלטינית וכולי, זה לא פגם, זה דווקא טוב. תשמרו על הייחודיות שלכם ותראו עד כמה שאתם, שלא נגועים בכל מיני ההתפתחויות האלה האירופאיות, אתם יותר ויותר קרובים דווקא להתפתחות הנשמה. אין בכם כל הקלקולים שיש בכל יתר העולם, וזה שיש לכם אותנטיות משלכם זה דווקא צריך לקדם אתכם יותר מהר קדימה. אז תיכנסו לחכמת הקבלה, תקבלו שהיא מגיעה לנו ממקור החיים, מהאור העליון, ותמשיכו .

שאלה: רצינו להביע את ההודיה שלנו קודם כל לבורא, שממנו התחילה כל שרשרת מקובלים, שמשם באים גם המורים שלך, בעל הסולם, הרב"ש, כל החכמה שאתה נותן לנו אותה לכל העולם. ואני מרגיש עצמי ממש כמו נמלה קטנה, כל כך רחוק, כל כך קטן, והדוגמה הזאת שאתה נותן לנו, הרב"ש וכל מקובלים, אנו מקווים שיחד עם כל הכלי העולמי אנחנו נקרב את כל העולם לגמר התיקון.

לחיים. אני מאד שמח שאתם איתנו, בכל זאת בולגריה זה מקור לכל השפות סלאביות ולכל התרבות הזאת בעבר שהייתה שם, ואני מאד שמח שאתם איתנו. יש בזה אותנטיות לכל מזרח אירופה. לחיים.

תלמיד: אני לא יכול להוכיח עד כמה אני אוהב, אבל אם תרשה קצת להראות, אני אשיר בשבילך.

"יש לה שמחה כי יש בה התעוררות שלו..."

לחיים.

תלמיד: לחיים בני ברוך.

אולי אנחנו נשיר משהו.

קריין: כן, יש שיר מיוחד ממש, "כי חילצת נפשי", גם של של הרב"ש.

בסדר.

כן, זה באמת כך. זה מ"תהילים" ודאי, כמו שכל השירים מתהילים הם של דוד המלך, והם משהו גדול.

אתם רואים גם כן באיזה מצבים הוא היה, הרבה יותר גרועים מאיתנו. חילצת נפשי ממה? ממוות, מהמצבים הגרועים באמת ומחושך, מצרות, ממצוקותיהם ימשוך אותנו. דווקא הבורא צריך את זה כדי שאנחנו נעבור את כל המצבים, כל הצרות, מהמילה "צר", חוסר חסדים, כדי שאנחנו נזדקק לחסדים. חסדים זה כח הבינה. אז הוא מכניס אותם למקומות הצרים, שחסר שם אור החסדים ושאנחנו נגיע לרצות התרחבות, בינה, וכך נזכה.

תלמיד: שומעים את השם של רב"ש, בעל הסולם, הלב רוצה להתפרץ ולאחר מכן חושב על החברים. וכשמזכירים את השם של הרב לייטמן, אדם חושב על שרשרת הארוכה הזאת של מקובלים מאברהם עד זמנינו, ויש לו רק מילות הודיה לבורא שהביא אותנו לרגע הזה עכשיו, בזמנים האלו שנוכחות הבורא מתגלה לכל האנושות, נוכחות הטוב והמיטיב. כל החברים שפה עכשיו מאוחדים, מרגישים את זה, הלב הזה שהוא פתוח ומלא בשמחה, ומהלב יוצא רק שיר הודיה, הודיה על שהיה ועל חסדי בורא לעתיד. על ידך ועל ידי רב"ש נגיע למטרה. לחיים.

לחיים.

קריין: אגרת ח'.

"סוף כל סוף התקבצו קומץ אנשים להיות בצוותא במקום אחד, תחת מנהיג אחד, וברוח גבורה, למעלה מגבול האנושי, הם עומדים איתן נגד כל הקמים עליהם. ובטח שהם אנשים אמיצי לב, בעלי רוח תקיפה, והחלטתם עזה כנחושה, לבלי לזוז אף פסיעה אחת אחורנית, והם לוחמים ממדרגה ראשונה, שהולכים במלחמת היצר עד טיפת דמם האחרונה, וכל מגמתם היא אך ורק לנצח את המלחמה - למען כבוד שמו יתברך."

(הרב"ש. אגרת ח')

כן, ככה זה. תראו מה שהוא כותב, הוא לא יכול להצניע מה שיש בליבו, אלא פשוט זה יצא ככה בהתפרצות מהלב ולכן כך הוא כותב, רב"ש באגרת שלו ששלח לחברים, לתלמידים. כך זה ישר מהלב.

קריין: אתה רוצה להגיד כמה מילות סיכום.

אנחנו צריכים להשתדל להיות ראויים למורים הגדולים שלנו, בעל הסולם ורב"ש, ושאנחנו נזכה באמת להמשיך דרכם במה שהם רצו וחשבו ובמה שהם עכשיו גם עוזרים לנו בכל רגע ורגע, דוחפים אותנו קדימה למטרה. ואני מקווה שאנחנו נרגיש, נגלה את אחיזתנו בהם ועזרתם לנו ונצליח.

קריין: "הנה מה טוב".

אני רוצה להגיד בכל זאת עוד מילה אחרונה.

בעוד שבוע, ביום ראשון הבא, יש לנו גם סעודה באותה שעה, שהיא לכבוד הסתלקותו של בעל הסולם. אבל אני לא רוצה להגיד באותה הסעודה כמעט אף מילה. בעל הסולם הוא שייך לכולם. על רב"ש אפשר להגיד שאני תלמיד שלו ואז אני לקחתי על עצמי את הערב הזה, אבל בעוד שבוע אתם כולם צריכים לסכם ביניכם ולהכין לנו את הערב לזכרו של בעל הסולם.

אז בעוד שבוע באותה שעה בערב כל הכלי שיהיה מוכן לעשות משהו שיהיה שעה, שעה וחצי, כמה שאתם רוצים, לא חשוב שיהיה ממש כמו שאתם מרגישים שחייבים אנחנו לתת כבוד לאדם שזכה למדרגה כל כך גבוהה ושפך אותה על כל האנושות. אז בבקשה בני ברוך העולמי, תכינו את עצמכם לזה, תתכוונו לזה.

בהצלחה, לחיים.

קריין: לחיים בני ברוך.

(סוף השיחה)