שיעור צהריים 20.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם" –

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 9.

"כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: כשיש קלקול בגלגל, האם המערכת מתקנת או הגלגל בעצמו צריך לפנות לתיקון?

המערכת לא מתקנת כלום. יש רק קשר בין הגלגלים כשכל אחד משפיע על חברו, על כלל המכונה.

תלמידה: האם זה אומר ששכל עוד הגלגל עצמו לא יבקש תיקון, לא יהיה תיקון?

לא. החברים שלו יכולים לסובב אותו קרוב יותר לתיקון, כי בכל זאת אחד משפיע על השני. אבל אם הוא כבר נמצא בקשר עם הגלגלים האחרים, אז הוא צריך לדאוג לתיקונו.

תלמידה: אם חברה מבקשת עזרה כשהיא לא מסוגלת לבקש לבד תיקון, האם אנחנו כעשירייה יכולות לבקש עבורה, ואז התיקון נעשה?

כן, אפשר לבקש עבורה, אפילו בלי שהיא מבקשת בעצמה.

שאלה: מה זה גלגל מקולקל?

גלגל מקולקל אנחנו לא יכולים לראות, אנחנו רק יכולים לראות כמה הוא לא מחובר נכון, מלוכד לגלגלים השונים. אבל הוא עצמו, אם אתה מסתכל עליו, אין לו שום קלקול. אלא כשהוא נמצא בחיבור עם הגלגלים האחרים, אז לפי איך שהוא עוצר אותם, מסובב אותם לא נכון, איכשהו בקשר איתם, רואים שהוא מקולקל .

תלמיד: האם אדם יכול לדעת לפי היחס שלו לחברה, למשל אם יש לו ביקורת, אם יש לו אי הסכמה, רגשות עזים כלפי החברה, שזה מקום הקלקול?

כן, זה מקום הקלקול, זה מעיד על קלקול.

תלמיד: אבל על אחרים הוא לא יכול באמת לדעת אם הם מקולקלים או לא.

אחרים יכולים גם לראות.

תלמיד: הכוונה האדם עצמו על אחרים, כי אם יש לו ביקורת על אחרים, אז כביכול הוא מקולקל.

לאו דווקא, גם הוא וגם אחרים.

תלמיד: ומהו התיקון של הגלגל?

התיקון של הגלגל הוא בזה שהוא מבין עד כמה הוא יצא מהחיבור הנכון עם כל הגלגלים, לפחות עם הגלגלים הקרובים אליו שנמצאים בעשירייה נניח, וככול שמתקן את עצמו, אז הוא רואה עד כמה כולם בהתאם לזה גם נראים מתוקנים יותר.

תלמיד: האם זה קשור למה שנקרא "ביטול" שאדם צריך לעבוד עליו כל הזמן?

לא, לאו דווקא ביטול. הוא צריך לתקן את עצמו, להיות מחובר נכון עם כל הגלגלים. והביטול שלו הוא בזה שמבטל את התפקיד שלו לעצמו, ודואג רק לגלגלים השונים שתלויים בו ושהוא מחובר אליהם.

תלמיד: מה ההבדל בין ביטול לבין תיקון הגלגל?

ביטול זה חלק מהתיקון. הוא מבטל את עצמו בזה שלא הוא מקבל החלטות כלשהן. אלא רק כשהוא רואה את הקשרים שלו עם כל הגלגלים שהוא משפיע עליהם, אז בהתאם לזה הוא מקבל החלטה איך לעשות כדי שהוא יסובב אותם נכון.

תלמיד: אז בעצם התחלת התיקון הוא הביטול.

כן.

שאלה: אותו החלק המקולקל, כמו שאתה מתאר, שהוא רואה כך או רואה כך, זה טבע, זה הבורא שם בו טבע כזה, צורה כזאת.

ודאי.

תלמיד: אני לא רוצה כרגע להתייחס אליו, זה נתון, הוא כך. הוא רואה דווקא את החלק הטוב שבזה, הוא חושב שכולם מקולקלים ויש לו איזו שיטה מיוחדת. אני רוצה לקבל ממך התייחסות לגבי שאר החברה, שאר המכונה, איך היא צריכה לפעול כלפיו כשהיא רואה את התקלות שיש בו, מה לעשות איתן?

ככול שהם רואים את התקלות, אז בהתאם לזה הם משתדלים לראות את הקלקול, לראות למה הוא שייך, מה הסיבה שלו וגם איך לתקן.

תלמיד: והוא חייב לקבל את השפעת הסביבה עליו, את החלטות החברה, אחרת ימשיך הקלקול.

כן, ודאי.

שאלה: האם המכונה, המערכת מתחשבת ביחידים או בעשיריות?

המכונה כולה תלויה בכל אחד ואחד. אין כאן איזה קלאץ' שאחד יכול להיכנס בקשר עם אחרים, או תשעה כן ואחד לא, אלא ממש כולם תלויים בכולם. האדם בודק ורואה עד כמה הוא תלוי בכולם ועד כמה הוא משפיע על כולם, ולפי זה הוא צריך לתקן את עצמו ולהשפיע לכלל הגלגלים, לכלל המכונה, בצורה הטובה ביותר.

תלמיד: האם החשבון הוא כלפי היחיד?

במקרה הזה שקראנו כאן, כן.

תלמיד: ואותו יחיד, אותו גלגל מתוקן, מה הוא מרגיש, האם הוא מרגיש את כללות המכונה?

הוא מרגיש את כללות המכונה, הוא מרגיש שהוא מחובר איתם נכון, מסתובב איתם לכיוון נכון, במהירות נכונה, זאת אומרת שהוא משפיע על כולם.

תלמיד: איך גלגל מתוקן משפיע על כללות המכונה? במה הוא משפיע עליה, או שהוא רק מתברג למערכת ופועל?

מתברג למערכת, בדיוק.

תלמיד: והוא לא משפיע עליהם.

למה לא? בזה שהוא מסתובב יחד איתם לכיוון הנכון, במהירות נכונה, בקצב, בקשר הנכון, זה התפקיד שלו.

תלמיד: מה זה גלגל מתוקן?

גלגל מתוקן הוא זה שמסתובב בצורה נכונה במכונה.

תלמיד: אבל ליחיד לא חשובה המכונה, אלא רק החלק שלו בתוך המכונה, למשל עשירייה.

לא, הוא משפיע על כולם. דרך העשירייה שלו הוא משפיע על כולם.

שאלה: אם אחד הגלגלים נופל מהמערכת השלמה לזמן רב, עד כמה זה גורם נזק לו ולעשירייה? האם זה נקרא בכלל גלגל מקולקל?

הגלגל שהיה בתוך המכונה וקיים את ההתכללות שלו עם יתר הגלגלים, ומשום מה עכשיו הוא יצא מהקשר איתם, זה קלקול גדול. וכל המכונה מרגישה את זה וזה חסר לכל המכונה.

תלמידה: מה עושים במצב כזה, איך לעזור לאותו גלגל, לאותה חברה וגם לעשירייה?

לעזור לה להבין שהיא עושה נזק כללי גדול, ושלא כדאי לה לעשות את זה. וכך להראות לה שרצוי לחזור לתפקוד השלם, המלא.

תלמידה: האם יש דרך לעשות את זה בלי לפגוע באותה חברה?

צריכים להסביר לגלגל הזה מה הוא צריך לעשות כדי להיות מתוקן.

שאלה: הגלגלים לא מנהלים את המכונה, הגלגלים מסתובבים, אף גלגל לא מחליט מה יהיה.

מי מנהל את המכונה, מי מסובב את המכונה?

בסופו של דבר כל המכונה מסובבת על ידי חוק שנקרא בורא.

תלמידה: אז אם יש את הבורא שהוא האחד היחיד שמסובב את המכונה, אז ברגע שהוא מסובב הגלגל מסתובב.

לא, לכל אחד יש יכולת להסתובב לאן שצריך, באיזו כמות, מהירות, וכן הלאה.

תלמידה: מה זאת אומרת יש לו יכולת, יש לו החלטה?

לכל גלגל ישנה החלטה.

תלמידה: מאיפה בא לו החופש להחליט?

מספיק לך לדעת את זה.

תלמידה: איך נוצר בכלל קלקול במכונה אם הבורא מנהל אותה?

הבורא נותן לכל גלגל בחירה חופשית להסתובב כמו שצריך.

תלמידה: ומה מטה את הכף אם הגלגל יפעל בהתאם לציפייה של הבורא או יתנגד?

הקלקול שיש בכל גלגל וגלגל.

תלמידה: איך עוזרים הכי מהר לגלגל שנתקע?

החברים שקשורים אליו במערכת הקרובה ביותר, צריכים להראות לו שהוא מקלקל גם את התנועה שלהם.

תלמידה: וזה לא פוגע לו בחופש הבחירה אם פתאום גלגל אומר, אני לא מרגיש שאני בוחר בכלל?

אין דבר כזה.

תלמידה: אם עשירייה פונה לגלגל ואומרת לו, "תחזור, אנחנו צריכים אותך", זה לא פוגע לו בחופש הבחירה?

לא.

שאלה: לפי הכתוב אי אפשר לעשות תנועה קלה בלי להזיז את כל המערכת.

כן.

תלמיד: וגם כשהמערכת זזה היא מזיזה את הפרט.

כן.

תלמיד: אבל לא מרגישים מזה כמעט שום דבר, יש הרגשה שאתה חופשי בעולם. למה זה כך?

בינתיים זה כך.

תלמיד: מה המטרה בכך שהאדם לא מרגיש את זה?

כי אתה לא קשור לחברים.

תלמיד: איך בכלל עובדת מכונה כזאת שאף אחד לא מרגיש את התלות וכל אחד זז בחופשיות?

היא מסתובבת באופן חופשי, אבל בכל זאת לפי חוקי הטבע, לפי פקודות הבורא הנסתרות.

תלמיד: איך אפשר להרוויח את ההרגשה הזאת, להרגיש את חוסר היכולת לזוז לבד?

אם נתחיל לקיים קשר נכון וקבוע בין כל המערכת, בין כל הגלגלים, אז נתחיל להרגיש עד כמה אנחנו רוצים להיות בקשר עם כל המכונה, עד כמה אנחנו יכולים לקבוע את תפקידה הנכון וכך נתקדם.

שאלה: חיבור זה דבר שכל אחד משיג, או דבר שאנחנו משיגים?

חיבור זה דבר שאנחנו משיגים. יש לנו קשר עם כולם, ישיר, דרך מישהו, דרך משהו, דרך איזו מערכת, חלק מהמערכת הגדולה הזאת, כך אנחנו מקושרים. ואנחנו צריכים להיות ערים לזה ולהבין שהקלקול של אחד, גורם לכמה וכמה קלקולים יותר גדולים, להרבה קלקולים גם בגודל וגם בטיב הקלקול.

תלמיד: יוצא שחיבור זה משהו טוטלי, ממש מוחלט, או שמחוברים כולם או שלא מחוברים.

כולם מחוברים, אין דבר כזה שלא מחוברים, אלא הבורא מחזיק את הקלאץ'.

תלמיד: ברור. אז איך אנחנו גורמים לו להעביר הילוך בחיבור שלנו, כדי שיהיה עוד יותר קשר?

אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים לסובב את המכונה לכיוון הנכון, אז אנחנו יכולים לבקש ממנו לעצור אותה, לעזור לנו להניע נכון, להבין איפה הקלקול שלנו. זאת אומרת הכול נעשה על ידי התפילה.

תלמיד: התפילה היא הפעולה שהופכת המון פרטים לא מחוברים למחוברים? מה הופך אותנו למחוברים אם בסופו של דבר הקלאץ' הוא בידי הבורא?

אנחנו מחוברים.

תלמיד: עכשיו אנחנו מחוברים?

כן. רק שוב, באיזו עוצמת חיבור? הבורא מנהל אותנו כך שאנחנו לא מרגישים חיבור יותר ממה שמסוגלים לתקן.

תלמיד: אם אנחנו מחוברים, מה זה נקרא שחסר לנו חיבור? מה אנחנו צריכים לעשות? כאשר אתה אומר לנו שחסר חיבור, איך אנחנו אמורים להגיב אם גם כך אנחנו מחוברים?

לא, אתם לא מחוברים.

תלמיד: עכשיו אנחנו מחוברים?

לא.

תלמיד: מה זה אומר שעכשיו אנחנו מחוברים, כי אחד לא יכול להיות מחובר, זה או שמחוברים או שלא.

לא כל כך.

תלמיד: זאת הייתה השאלה שלי מלכתחילה, האם חיבור הוא פעולה שאחד עושה או שכולנו עושים?

כולנו עושים.

תלמיד: על זה השאלה, מה זה נקרא שכולם מחוברים?

זה כבר גמר התיקון של המערכת.

תלמיד: ברור, אני לא מדבר על המצב המושלם שאליו אנחנו רוצים להגיע, אלא נכון לדרגה הנוכחית, במצב הנוכחי, מה זה נקרא שכולנו מחוברים?

אנחנו לא רוצים להיות מחוברים, כי אנחנו עדיין לא יודעים איך לסובב את הגלגלים לאיזה כיוון ובאיזו מהירות, לכן אנחנו לא מגלים את הקשר שבינינו. יש קשר, אבל זה לא שאנחנו תלויים זה בזה כמו גלגלי שיניים. לכן אנחנו צריכים להתקרב זה אל זה יותר ויותר ולהיכנס לקשר. כשנרצה להיות בקשר, הבורא יעזור לנו ואז נתחיל לבדוק, להרגיש, לראות באיזו צורת קשר אנחנו נמצאים, עד כמה אני צריך להסתובב כדי להתניע את החברים שלי שאני קשור איתם.

תלמיד: איך עוברים ממצב שלא רוצים קשר למצב שרוצים קשר?

מצב שלא רוצים קשר ומצב שכן רוצים קשר, אלו שני מצבים שביניהם יש לנו בחירה חופשית, תפילה, ונכנסים לקשר.

תלמיד: איך קורה המעבר בין המצבים? איך עוברים ממצב שלא רוצים קשר למצב שרוצים קשר?

על ידי הכרה שאתה נמצא איתם בקשר, ובזה שתסתובב עם כולם, אתה תתחיל להרגיש את התהליך שהמכונה עוברת ועד כמה אתה יכול להשפיע על התפקוד הנכון שלה, ועד כמה בזה אתם תתקרבו לתיקון. המערכת עצמה לא קשה.

שאלה: בהמשך לבירור הקודם, אמרת שאחד יכול להתחבר לכולם, ואחרים יכולים להיות מחוברים באותו רגע, אבל הם לא יודעים שהם מחוברים. האם יכול להיות מצב כזה?

כן.

שאלה: איך קורה דבר כזה, איך אני יודע שהם מוכנים לחיבור?

אבל אתה לא יודע. כן, הם מוכנים לחיבור ואתה לא יודע על כך, כי אתה לא מחובר איתם.

שאלה: זאת אומרת שהלב שלהם פתוח לחיבור ואני צריך לגלות את זה.

לא, לא אמרתי זאת. הם לא מחוברים, יש לכך כמה סיבות.

שאלה: מה הוא המצב האידאלי של החיבור, האם אנחנו מתחברים בכוונה או שיש עוד משהו?

אנחנו צריכים להתחבר בינינו בנטיות הלב לחיבור, ודרכן לצורה הנכונה שהמכונה צריכה להפעיל את עצמה, לפעול, והתוצאה מהחיבור היא שכולם ידעו על המטרה ויעשו במאה אחוז פעולות נכונות להשגת המטרה.

שאלה: אז הפעולות הגשמיות אפילו מביאות לאיזה בירור.

פעולות גשמיות, אני לא חושב שכל כך, אבל נגיד שכן.

שאלה: יותר בירור שכלי?

רוחני.

שאלה: בעצם, אם נתאר לעצמנו את התמונה של גלגלי שיניים, נגיד בשעון, שכל הגלגלים הם כבר מחוברים, אבל כל אחד לא יודע זאת, הוא חסר הכרה, כמו שאמרת, אז כל השיניים מסתובבות לכל כיוון שבא להן, הכול נשבר וכמובן ששום דבר לא זז. חסר לנו להכיר בכך שאנחנו משפיעים בתנועה שלנו על כל גלגל?

כן.

שאלה: ואז גם חסרה לנו, כמו שאמרת, מטרה. זאת אומרת חסר לנו להבין גם לאן הבורא רוצה להפעיל את השעון הזה, כדי שהוא יסתובב לכיוון הנכון.

כן.

שאלה: מה הוא בעצם התפקיד והשירות של היחיד כלפי כללות המכונה, האם יש אותו תפקיד לכל אחד או שלכל אחד יש ייחודיות משלו כלפי המכונה?

לכל אחד יש ייחודיות בהשתתפות במכונה.

שאלה: איך אדם יודע שהוא מממש זאת?

הוא יודע.

שאלה: מה התפקיד שלו בדיוק?

עד שהוא מגיע להסתובב יחד עם החברים, הוא כבר יודע איך הוא צריך למלא את תפקידו.

שאלה: אם כך, השלב הראשון הוא בעצם להיות בזרימה עם כולם, באותה זרימה לחיבור?

כן.

שאלה: מה הוא השמן שמאפשר למכונה לעבוד בסנכרון, בצורה נכונה?

רק הרצון של הגלגלים שרוצים להסתובב לכיוון הנכון, במהירות הנכונה, כדי שהמכונה תעשה תפקידה.

שאלה: מה גורם לברקסים של המערכת. האם האגו, היצר הרע, או שניהם?

כן, שניהם. האגו, היצר הרע ועוד קלקולים שיכולים להיות.

שאלה: לפעמים נראה שהבורא בעצמו מוציא איזה גלגל וזורק אותו החוצה. קורה דבר כזה?

לא. יש לנו תמיד אפשרות להיכנס לעבודה עם כל יתר הגלגלים ולהסתובב איתם בכיוון הנכון.

שאלה: אני הגלגל שלא מרגיש, אני לא מרגישה שאני מקולקלת, אני באה לעשירייה ומבקשת עזרה, כדי שבעזרתם אני אגלה מה הוא הקלקול, וכך לפנות לבורא ולבקש תיקון, כי אני בעצמי לא מרגישה קלקול. האם נכון לעשות כך?

לא. מה פתאום את חושבת שאת מקולקלת או לא מקולקלת. האם ניסית לעשות מה שצריך?

תלמידה: יש דברים שאני לא מצליחה לעשות.

אבל את יודעת מה לעשות?

תלמידה: כן.

אז מה השאלה? את גם יודעת כבר מה שאת לא מצליחה.

שאלה: אני אשאל קונקרטית, חסר לי גילוי הרע.

מסכים איתך.

שאלה: ואני לא מרגישה נעים לפנות לבורא ולהגיד לו "תראה לי עד כמה אני רעה" כי אני פוחדת שאני לא אסבול את זה.

כן.

שאלה: אז אני באה לעשירייה ואני מבקשת מהחברות לעזור לי כדי שתהיה לי קצת עבודה פנימית בגילוי הרע.

כן, בסדר, כך את מתקדמת. לאט, לאט, אבל מתקדמת.

שאלה: איך עשירייה קולטת גלגל חדש כך שהוא ייקלט והמכונה תיסע?

זה לא ענייננו. את זאת הבורא עושה.

שאלה: בעולם שלנו הרכב שלי נוסע ולפתע הוא מתקלקל. אני לא יודעת בדיוק מה התקלקל כי אני לא מכונאית. אני לוקחת את הרכב למוסך, משלמת כסף ומתקנים לי אותו. איך אני עושה זאת במצב שלנו, בדרך של התיקון שלנו?

את יודעת את החברות שלך בעשירייה ואיך את צריכה להיות מקושרת אליהן כדי לגלות את המכונה, את המנוע ואת הקשר ביניכן, כך שכולן יסתובבו לכיוון הנכון והמכונה תתקדם למטרת החיים.

שאלה: ואם אנחנו עושות מאמצים, הפצה, התבטלות ולומדות בשיעורים?

שום דבר לא שווה.

שאלה: מה האינדיקציה לדעת אם המכונה רצה, או שהיא מתחילה להתקלקל?

אם אתן מחוברות בצורה נכונה, אתן מרגישות זאת.

שאלה: מה זה להיות מחוברות בצורה נכונה?

שאתן ביחד, בקשר ביניכן, סובבות את המכונה קדימה.

שאלה: אם כך אפשר להגיד שכל אחד מהעשירייה הוא גם גלגל וגם מכונאי?

לא מכונאי, אבל על העבודה הפרטית שלו הוא חייב לדעת, איך הוא נכלל עם הגלגלים האחרים.

שאלה: התיאור הזה נשמע כמו משהו מכני, או אפשר לראות את זה כאיזו חוקיות, שאם האדם, הנברא, ילמד את החוקיות הזאת, אז הוא דווקא ירגיש נחמה גדולה מאוד כי הוא יתפטר סוף סוף מזה שהוא חושב שהוא מרכז היקום. להיפך, הוא ירגיש שאם הוא יקבל את הרגשת המערכת, אז הוא יוכל להבין שיש לו תפקיד מאוד מאוד ייחודי בתוך המערכת, ואז הוא יוכל להיפטר מהאגו הזה, כי הוא יבין שיש לו רק תפקיד כזה, שום דבר אחר הוא לא שווה.

התשובה היא כן.

תלמידה: אם כך, נראה שתכלית הבריאה היא שעלינו לקבל כל הזמן את הרגשת המערכת.

זה ודאי. אנחנו צריכים לבנות מערכת קשר בינינו ובצורה כזאת להתחיל לעבוד, לחבר למערכת שלנו יותר ויותר חלקים.

שאלה: אנחנו אומרים ש"כל הפוסל במומו פוסל". האם זה רלוונטי גם לנושא של גלגלים? האם כשאנחנו רואים גלגל שבור הוא באמת שבור, או שכל הפוסל במומו פוסל?

כן, יכול להיות שהגלגל לא שבור, רק אני, בגלל שאני שבור, רואה גם את הגלגל שבור.

שאלה: מהו ביטול אמיתי כלפי החברים בעשירייה, כדי להיות כגלגלים במעשה אחד עם כוונה אמיתית להשפעה זה לזה ולבורא?

כך בדיוק צריך לעשות. כך עליכן להתחבר כדי שתוכלו לעבוד יחד עבור הבורא, עבור כל המערכת.

שאלה: איך לבדוק לגבי התיקון בתוך עשירייה ולא שתהיה ביקורת או מחשבה ביקורתית?

זה בכלל לא צריך להיות, עליכן רק לחשוב איך להיות בדבקות כולכן יחד.

תלמידה: יוצא שיש לנו חיסרון ויש לנו תפילה לא שלמה.

הכול יהיה בסדר, רק תוסיפו באיכות המעשים שלכן.

שאלה: איך תחושת חוסר חופש של איזה חלק במכונה יכול לתרום לכך שהמערכת תהיה מושלמת? איך חיסרון של משהו יכול להיות שלם?

ככה זה עובד. אנחנו צריכים פחות לחשוב, אלא רק לשמוע מה שאומרים מקובלים. עד שנכיר את המכונה הזאת, ואז נוכל לסדר אותה ולנוע לקראת גמר תיקון.

שאלה: כשחלק אחד לא עובד באיזון עם כולם, אז זה נותן מכה לכולם וזה מביא פילוג. לעומת זאת, זה הופך אחר כך לקשר יותר חזק וליראה. איזה יחס צריך להיות לקבוצה כשזה קורה?

יחס סובלני.

שאלה: כתוב שהאדם לא יכול באמת לסמוך על הכוחות של עצמו, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". מצד אחד הכול תלוי בי בתור גלגל שיניים, מצד אחר אני לא יכולה לסמוך על הכוחות של עצמי. אז איך להיות באמת הגלגל שאף פעם לא מזיק?

מתקדמים קדימה, נכנסים לקשר עם עוד גלגלים, מסתובבים לכיוון זה או זה, עד שמתחילים להרגיש מה הוא הכיוון הנכון.

שאלה: האם נכון לראות את עצמי לא כגלגל פרטי אלא את כל העשירייה?

לא.

שאלה: מה זה מקום נכון ומהירות נכונה, והאם אפשר לעשות בירור על זה בעשירייה?

אפשר לאט לאט ביניכן.

שאלה: נראה שיש קושי גדול מאוד להבין את עצם החיבור. האם אתה יכול לתת לנו דוגמאות פרקטיות מהטבע איך אפשר להרגיש את החיבור בצורה חזקה?

חיבור הוא שאנחנו, האנשים, מקושרים יחד כדי להגיע למטרה. אנחנו לומדים את המטרה, משתדלים להיות מכוונים אליה ולהתקרב לזה. ההתקרבות למטרה שווה להתקרבות בינינו, וכך אנחנו רוצים יותר ויותר לסגור את המרחקים בינינו, ולפי אותו המרחק אנחנו מתקרבים למטרה.

תלמיד: גלגל בתוך המערכת צריך לפעול ולהתאים את עצמו למערכת כל הזמן. אבל הוא לא יכול לדעת מה תפקיד הגלגלים האחרים מסביבו ולהתעכב על זה.

הוא לא צריך את זה.

תלמיד: לא צריך, אבל עושים את זה. במעשה אנחנו כן מנסים לתקן את הגלגלים מסביבנו שיפעלו בהרמוניה שנראית לנו.

לא. אתה לא יכול להיות בהרמוניה עם גלגלים אחרים. זה הולך דרך המערכת הכללית.

תלמיד: אז צריך לדעת לקבל את המערכת.

לא. אתה לא יודע ולא יכול לדעת את זה.

תלמיד: אני לא אומר לדעת, אלא אתה צריך לקבל על עצמך את המערכת הכללית ולפעול לפי המערכת הכללית.

אבל אם אתה לא מרגיש אותה, לא יכול להכיר אותה, אז למה אתה עכשיו אומר שאתה צריך לחכות לזה?

תלמיד: אני צריך להתבטל כלפי המערכת הכללית בצורה מושלמת ולא להסתכל מסביבי.

כן.

תלמיד: כי יש לנו את הנטייה בעבודה שלנו בעשיריות כן להסתכל על מה שקורה מסביב. האם את זה צריך לבטל?

לבטל.

שאלה: במהלך השיעור יש הרגשה של רצון לביטול שלם כלפי הבורא עם כל הקבוצה יחד. האם זה גלגל השיניים שעובד נכון?

נכון. כן.

תלמיד: מכיוון שהבורא מסתיר את המערכת מאתנו, נראה לי שהוא רוצה לתת לנו אפשרות לבנות את המערכת מעצמנו.

כך זה נראה לך וזה לא נכון. אנחנו רק צריכים להתכלל בתוך המערכת בעבודה שלה.

שאלה: אנחנו לומדים עכשיו את החלק השישי של "תלמוד עשר הספירות" ושם מדובר על בניית המערכת. האם יש קשר לבניית המערכת מצד עצמנו למה שאנחנו לומדים ב"תלמוד עשר הספירות"?

אנחנו בעצמנו לא בונים את המערכת. אנחנו רק לומדים ממה היא מורכבת ואיך אנחנו יכולים להתכלל בהפעלת המערכת בצורה נכונה.

תלמיד: כלומר יש תוצאה טובה אם אנחנו מביאים את ההתפעלות הזאת לעשירייה שלנו, כדי שכל אחד גם ישתתף במערכת הזאת.

כן.

שאלה: איך אני יודע שאני מוכן להתחבר, אם חסרה לי היכולת להרגיש את החיסרון לחיבור?

תתחיל לעבוד בזה יחד עם החברים, ואתה תקלוט מהם את הרצונות שלהם וכך תתקרבו לשחזור המערכת.

שאלה: אני דואגת לגבי זה, שאם החברות שלי ישמחו אותי בכל דבר, אז האגו שלי רק יגדל ויגדל. נראה שאנחנו מצדיקים זה את זה, מגדילים את האגו כדי שיהיה כוח אגואיסטי מאוד חזק, ואז את כל זה נוכל להפוך עם כוונה לעל מנת להשפיע. איפה יהיה המהפך הזה? איך נסתדר?

למה אתן צריכות לגדל את האגו?

תלמידה: כי אנחנו מצדיקות זו את זו.

מי אמר שאתן צריכות להצדיק אותו?

תלמידה: אנחנו הרי צריכות להצדיק את החברות.

אבל לא את האגו שבהן. תחשבו על מה שאתן אומרות זו לזו.

שאלה: איך להבין מה אני מצדיקה ומה לא? איך להבדיל?

אני לא מבין אתכן.

שאלה: האם לכל אחד מאתנו יש תפקיד קבוע במכונה הזאת, או שהתפקיד כל הזמן משתנה ואנחנו צריכים לזהות מה התוכניות של הבורא כלפינו, ובהתאם לזה לשנות את התפקוד שלנו?

אין לנו תפקידים שונים. כל אחד צריך לראות איך הוא מפעיל את החלק שלו במכונה הכללית נכון ככל האפשר לכיוון מטרת הבריאה. סך הכול, זה כל השכל.

שאלה: לפני כמה חודשים הצטרפה לעשירייה שלנו חברה חדשה ואנחנו לא מצליחות להיות מקושרות איתה בצורה נכונה, לא מצליחות לכלול אותה. מה עלינו לעשות כדי שהמערכת שלנו תעבוד כמו שצריך?

כנראה שיש מישהו שאחראי על העשירייה. יש כזה אדם?

תלמיד: יש צוות שמטפל בעשיריות נשים. יכולות לקום עכשיו ולהסביר מי הן ומה תפקידן.

תלמידה: נראה לי שפנינו אליהן כבר.

הן עכשיו שומעות, תתקשרו אליהן או הן יתקשרו אליכן וכך זה יתוקן.

תלמידה: יש צוות נשים, והמקרה ידוע ומטופל.

טוב.

שאלה: אם להמשיך את הדימוי הזה של המכונה. אנחנו יודעים שאנחנו נוסעים איתה בדרך ויש לנו מטרה משותפת וכל גלגל עובד. יש דלק למכונה הזאת שבעזרתו היא נוסעת. אני מרגישה על עצמי שלפעמים אני שוכחת לשמוח מהדרך, לראות את הנוף, לראות איזה ברי מזל אנחנו בדרך הזאת. האם זה הדלק שהמכונה הזאת נוסעת בה בכדי להגיע למה שאנחנו צריכים ורוצים להגיע?

לא. הדלק הוא הרגשת החברה שיושבת בתוך המכונה, שכולנו קשורים זה אל זה, והשמחה שמייצרים בזה זה הדלק.

תלמידה: זו שמחה משותפת.

כן.

שאלה: אני מרגישה שלחלק מהגלגלים במכונה של העשירייה אני ממש קרובה או שהן קרובות אליי, לפעמים אני אפילו נדבקת אליהן, וכל תנועה שלהן משפיעה עליי וההיפך, וחלק מהגלגלים אני לא מרגישה כלל. אבל זה לא יכול להיות כך, מה שאני רואה זה מקולקל, כי אחרת המכונה לא הייתה נוסעת. מה אני עושה כדי לקרב את החלקים שאני לא רואה בכלל?

לעבוד איתם יותר.

תלמידה: בהתכללות?

בהתכללות.

שאלה: מה קורה עם גלגלים שלא פעילים ואינם חוזרים לתפקוד הכללי של המכונה במשך תקופה ארוכה, ומה ההתנהלות של המכונה כלפיהם?

זו בעיה. צריכים איכשהו לסחוב אותם בינתיים, ולאט לאט לדאוג שהם יוכלו לקלוט באיזו מכונה אנחנו פועלים, על ידי מה אנחנו מפעילים את עצמנו, מי מפעיל אותנו וכן הלאה.

תלמידה: האם זה תלוי במכונה, כלומר המכונה צריכה להתנהג בצורה מסוימת כדי שהם יחזרו?

אנחנו צריכים להתנהג אחרת, אבל דרך המכונה אנחנו משפיעים עליהם.

שאלה: אם אני מרגישה שאני לא מצליחה לממש את תפקידי בעשירייה בכורח נסיבות החיים, עומס, הכרחיות, הפרעות, האם זה בגלל חוסר חשיבות שיש לי? ואם כן, מה אני צריכה לבקש?

יכול להיות שכן. מה לבקש? לבקש להיות ביתר תשומת לב לכל המערכת, לכל חברה וחברה.

שאלה: לפני שבועיים עזב אותנו חבר ענק, אבא של המכונה אפשר להגיד, הוא בנה את המכונה בכרמיאל. איך אנחנו כקבוצה יכולים להסתובב יחד כשאנחנו מחזקים אותו והוא מחזק אותנו? הוא נפטר לפני שבועיים.

אני מבין, אבל לא כדאי להיות שקוע בזה יותר. יש מספר ימים שאנחנו צריכים עדיין להיפרד מהחבר שעזב אותנו, ואחר כך יש תאריכים מיוחדים שבהם אנחנו צריכים לעשות משהו בהתאם אליו. סך הכול, לא יותר. לא להצטער מדי, יש לנו תפקיד, אנחנו ממשיכים לתיקון העולם.

תלמיד: והגלגל הזה שעכשיו חסר לנו?

תעשו כך שלא יהיה חסר, תמלאו את המקום שלו. איך מצווה לשבת ולבכות כל הזמן.

(סוף השיעור)