007_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/QFWOzWTT?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', עם אור פנימי, אות מ'

צריכים להתחיל דף שכ"ה.

תלמיד: אור פנימי, טור א'.

רב"ש: אור פנימי.

תלמיד: טור א'.

רב"ש: טור א'.

תלמיד: פירוש פנים ואחור דכלים.

רב"ש: פירוש פנים ואחורה דכלים.

הוא מפרש כאן, מה זה פנים ואחור. מצד אחד אומרים, פנים נקרא שמשפיע, אחור שלא משפיע. הוא נותן משל לאדם שנותן משהו לחברו, עומד ליד הפנים שלו. הוא לא צד אחור שלו. לכן כשהוא רוצה לרמז, הרב, שעליון משפיע לתחתון, הוא אומר, העליון עומד פנים בפנים לתחתון. שהוא רוצה לומר שלא משפיע לתחתון, אז הוא מאחוריים לתחתון. זה פשוט.

יש עוד פירוש, פנים ואחור. פנים נקרא חכמה, זה סוד, חכמת האדם תאיר פניו, וחסדים נקרא אחוריים לחכמה. אי לזאת, הוא אומר, שכתוב שכתר אחוריו למטה, למדנו, מהטעם שהוא לא משפיע או שמטעם שהוא משפיע רק חסדים? להשפיע רק חסדים. לכן היות מטי בכתר ואחוריו למטה, שהוא משפיע אז חסדים. מטעם מה שמשפיע, אתה יכול לומר שאין פנים. מצד אחד, הוא רוצה לרמז על השפע, עתה הוא אומר שוב באחוריים, היינו שמשפיע חסדים. לכן הוא אומר, צריכים ללמוד לפי העניין.

אני רציתי לתת פירוש פשוט, מה זה פנים, מה זה אחוריים. פנים נקרא מה שחשוב. מה שחשוב משתמשים. אחוריים נקרא מה שלא כל כך חשוב, לכן לא משתמשים תמיד עם זה, רק במקרה אין ברירה.

לכן יש לנו ללמוד כמה עניינים. משל. כשאנחנו בפנים, חכמה לא באה עכשיו. אחוריים, חסדים. בטח שחכמה חשובה מחסדים. שאנחנו אומרים פנים מש... פנים נקרא שמשפיע, בטח פנים שמשפיע יותר חשוב משלא משפיע לחלק המשפיע, אחוריים. כשאנו לומדים, פנים ואחוריים דעביות, בטח בחינה ד' הוא משמש, נקרא פנים, באחוריים שלו, בחינה ג'. מדוע? לא כל כך חשובה. אם בחינתו בחינה ג', מבחינה ב' נקרא אחוריים.

ובכן, יש פנים ואחוריים לתכונת הכלים, כמו שלמדנו מקודם. היינו, כלי דבינה, מה הפנים שלה, מה חשוב אצלה?

תלמיד: חסדים.

רב"ש: חסדים. מה לא חשוב אצלה? אחוריים. זה כבר פנים ואחוריים זה תכונת הכלים. יש פנים ואחוריים דכלים בעצמם, דהיינו, לאחר צמצום ב', גלגלתא ועיניים שיכולים לשמש איתם נקרא פנים, ואח"פ נקרא אחוריים. יש עוד דוגמה בהש... יש הרבה דוגמאות, עוד דוגמה אני רוצה כאן לבאר.

כתוב בדברי הרב, מוחין דחיה נקרא פנים, כמו שדיברנו עכשיו. נשמה נקרא אחוריים לגבי חכמה. הוא שואל קושיה שם, באור פנימי, על דברי הרב שמביא שם, כשיש שם נשמה דחיה נקרא אחוריים. אז הוא שואל קושיה, אותו דבר. שיש לו חיה דנשמה נקרא פנים. יש לו נשמה דחיה נקרא אחוריים. אז שואל לפי הכלל הידוע, הבחינה התחתונה של העליון גדולה מכל התחתון. איך יכול להיות בזמן שיש לו חיה דנשמה נקרא פנים, ואחר כך כשיש פנ... נשמה דחיה נקרא אחוריים?

אז הוא מתרץ כך. שרב מדבר שם בעניין מוחין דהולדה, ויש כלל, מוחין דהולדה מוכרח להיות אור החיה. מטרם שיש לו מוחין דחיה לא יכול להוליד. נמצא שיש לו חיה דנשמה, הוא יכול להוליד. יש לו אור החכמה של המדרגה. שיש לו נשמה דחיה, יש לו מדרגה גדולה, להוליד לא יכול. חסר לו אור החיה של מדרגת חכמה. זה רציתי רק להביא דוגמאות של פנים ואחוריים, להכול לפי עניין מה שהוא אומר לנו כאן.

משל. אתה שואל אותי, אם חכמה משפיע חסדים? אני יכול להגיד, כן ולא. מה פירוש הדבר, כן ולא? לפי סדר המדרגות יש כלל, אין שום דבר לתחתון שלא יהיה זה בעליון. רק מה? ביני זה לא עולה בשם, זה לא דרגתו, לכן הוא מכנה זה בשם מעבר. יש מדרגות שיורדים לתחתון, בעצם זה רק בחינת מעבר, הוא לא משתמש אם זה לא דרגתו, לא בחינתו. יש לפעמים שגם עליון משמש עם זה ונותן לתחתון. זה ההבדל.

בזמן שאני אומר, כתר משפיע לחכמה, כתר יש לו שלמות. בזמן שאתה אומר, חכמה נותן לכת... לבינה, גם לחכמה היא נקרא עכשיו משפיע, שנקרא כתר, מבחינה זו. כשאני מדבר כתר, כשהוא מקבל אני יכול לכ... לכנות כתר גם כן בכלי. ראיה לזה, פרצוף הטעמים של ... דגוף, אני לא מכנה זה כלי? רק יש הבחנות, מדרגה ראשונה, טעמים של גלגלתא דע"ב, שעדיין לא היה עניין היכר כלי, אבל משמה למדנו, כבר מדברים מכלים, הוא אומר, הרב.

ולפיכך בשעה שהמסך דכתר מזדכך מעביות דבחי"ד ובחי"ג שבו, אל בחי"ג ובחי"ב, הראוי לאור החכמה כנ"ל, פירוש הדבר, הראוי לקבל חכמה, היינו הכלי ראויה לקבל חכמה, הנה הכלי דכתר מוכרח להפיכת פנים למטה, ואחוריה למעלה. זאת אומרת, הפנים לגבי התחתון, מדוע צריך להיות הפנים לגבי תחתון? מה האחוריים של כתר? חסדים. ומה צריך כלי דחכמה? חכמה. לכן צריך יהיה אחוריים למעלה, לא לגבי התחתון. מה כאן בתחתון? הפנים שלו, היינו חכמה. נמצא שהכתר נותנת לחכמה חכמה.

מה קשה קצת כאן? מצד אחד אנו לומדים, לא מטי בכתר, משמע שכתר נזדככה. אין כבר כלי דכתר. ומצד השני אני אומר שכתר כן נותן. אז צריכים לפרש לפי זה, הוא לא נותן פרטים על זה, זה קשה לומר מ... אם הוא לא אומר. איך אומרת גמרא? דבר שלא שמעתי, לא אומרים. אבל משמעות הוא כך, שאנו אומרים שיש סדר מדרגה, אז יש ג' ב' בכתר, אבל זה לא נקרא, לא מטי בכתר, לא דרגתה. אבל הבחינה התחתונה יש לה. נמצא, מה שאנו אומרים שאור הכתר שולט על הכתר דכתר, שהיא באחוריים, זה דווקא שיש לכלי דכתר ד' דעבי... דהתלבשות. אבל אחרי ש... דרגה ג' ב', שהיא נותנת זה לחכמה, זה לא דרגתה, כאילו אין לו כתר. אחרת זה קשה, מה זה נותן פנים בפנים?

הנה הכלי דכתר, אני חוזר עוד הפעם, מוכרח להפיכת פנים למטה, ואחוריה למעלה, בהיות האחורים שלה מעכבים על הארת חכמה כל עיקר, חסדים. מדוע מעכב למדנו? מסבת הכתר השורשי של ראש העומד תחת המלכות דראש. מדוע הוא לא מאיר? שאין ד' דעביות, רק ד' דהתלבשות. אז כל זמן שיש ד' דהתלבשות, הוא חולש על המדרגה. אבל ג' דעביות הוא לא מפריע. מדוע? ג' דעביות כבר יש מסך.

אמנם הגורם להפיכת פנים האמור, עכשיו הוא חוזר, מי גורם שיהפוך את פניו? ההוא אומר סיבה אחרת, הוא ענין ההזדככות של המסך דזכר דכתר, ד' דהתלבשות, שה"ס הרשימו, שהשאיר הכתר השורשי, הכתר שהיה מאיר בפרצוף גלגלתא, בהכלי דכתר הזה אחר הסתלקותו ממנה, וכיון שהרשימו הזו, ד' דהתלבשות, הסתלקה משם, כי נזדכך ובא לעביות דבחי"ג, הרי פסק שליטת הכתר השרשי על הכלי שלו. מדוע? כבר אין בחינה ד' שמה. ואז הכלי מהפכת פניה למטה. היינו, כבר יכולה להשפיע חכמה, מדוע? אין מי שיפריע אותה. ואז כל מה שמיוחס להארת הכתר השרשי חוזר ועולה אליו להראש, והשארית שלו, דהיינו הרשימו דבחי"ג דהתפ"א, שה"ס הזכר דחכמה, והארת הזווג החדש שיצא על העביות דבחי"ג שהניח הנוקבא דכתר אחר הזדככותה, שנעשה לבחינה ב', נעשה להנקבה דכלי דחכמה.

ג' עולים לראש. האור שיצא על ד' ג' עולה לראש המדרגה. ומה נשאר מד' ג'? ג' ב' זה נותן לכלי דחכמה. מה יש לשאול ...

כאן כתוב שאחוריים נקרא חסדים. אחוריים נקרא ו"ק, חכמה נקרא ג"ר. חכמה נקרא ג"ר. מה זה ג"ר? שלמות. אז אני אומר לך, גם זה לא כלל. מדוע? אנחנו לומדים הרבה פעמים, לזעיר אנפין, יש לו שלמות, על ידי זה שיש לו ג"ר דבינה כחפץ חסד. נקרא שמה ג"ר, ג"ר דבינה. התחתון, זעיר אנפין, יש לו שלמות על ידי ג"ר דבינה. למדנו, בינה נקרא חסדים, ב… אין לה רק את החסדים, אז אני אומר, לפעמים ג"ר נקרא שלמות, לפעמים מדרגות, יש לו שלמות של חסדים. דוגמה, בינה להפך, אחוריים שלה חסר חכמה. זה לא חשוב אצלה. מה כן חשוב? חסדים.

לכן למדנו עכשיו תכונת הכלים, שיש הבדל פנים ואחוריים, כמו בכלי דכתר. הפנים שלה, מהו?

תלמיד: חסדים.

רב"ש: חסדים. והאחוריים שלה חכמה. מה הכתר משפיע? הפעם הפנים שלה רק חסדים. שאני אומר, לא מטי, לא מטי בחכמה, מטי בכתר, מה מאיר מכתר? רק חסדים בכל המדרגות. מדוע נקרא פנים? משפיע. ומה מושפעת? מבחינת אחוריים, מבחינת ו"ק. לכן קשה להבחין.

משל. אנו לומדים, כל השלמות שיש בפרצוף האצילות כשיש להם גדלות, שיש להם חכמה, יש תיקון המכונה מ' ל' צ' דצלם, אתה זוכר, מה מאיר אז? רק ו"ק דחכמה. אתה רואה, ו"ק נקרא חכמה. לכן הכול לפיהם, אי אפשר לקבוע מילים יבשים. רק הכול צריכים להשתמש עם השכל קצת גם כן.

הוא שואל, יש כלל, באור אין שום שינויים. כל השינויים רק בכלים. יש כלל, הכלי נקרא מלכות. אם כן, יש לו רק כלי אחד, מאיפה יש כל כך הרבה שינויים? כל השינויים, אנחנו מדברים במלכות. איזה שינוי קיבלה? משל. המלכות דפרצוף הכתר, שנקרא טעמים, שיש לו ד' דהתלבשות, למי? למלכות הזאת של המדרגה. שאני אומר כתר, אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות. כבר יש שם ט' ראשונות ומלכות, אני מדבר מלכות של המדרגה שמכלי דחכמה. מה זה כלי דחכמה? יש שם עשר ספירות, ואני מדבר שהמלכות מקבלת הט' ראשונות דחכמה. אם כן, אצל מי ... את השינויים? רק במלכות. ונמצא, למלכות יש כל אלה השינויים, והאור אותו דבר.

זה נתתי פעם משל, אם אתה זוכר.

תלמיד: ...

רב"ש: שאני רואה מטוס טס למעלה, נגיד חמישים אלף רגל מכדור הארץ. יש שמה עשרה אנשים. לאחד יש משקפת טובה, לאחד משקפת יותר פחותה, ואחד בלי משקפת, סתם עיניים שלו. אחד אומר שהוא גדול, אה, מטר אחד. בא השני, הוא לא, שמונים סנטימטר, אחד חמישים, אחד עשרים. מי אומר אמת?

תלמיד: כולם.

רב"ש: כולם. עכשיו, כל מה שהם רואים זה אמת. הם עושים שינויים במטוס?

תלמיד: לא.

רב"ש: גם כאן אותו דבר. אין שינוי בו, רק בכלים. כל אחד אחד לפי מה שהוא משיג, כך הוא אומר, לפי דרגתו מה שהוא יכול לקבל. באור אין שום שינוי. איך יכול להיות? הוא אמר, אני רואה שהצבע ככה, ההוא רואה צבע ככה. הוא לא עושה שום שינוי במטוס. רק כל השינוי נעשה, וכולם אומרים אמת. כל מה שהוא רואה כאן מתפעל, אה, כל כך גדול, קטן. נמצא כאן, זה הנמ... מה הנמשל? כל השינויים השאנו לומדים, הוא רק לפי התחתונים.

הוא מפרש יותר, והוא אומר כך, מה זה רשימו? משמע כאילו אור היה ונסתלק, ומניח חלק קטן ממנו. כך לומדים. למה לא? לא, לאן, הוא שואל, האור הלך? הלא אין מקומות. רק הוא רואה, אם האור שנסתלק ממנו, הכלי יכול עכשיו להשיגו, להשיג אותו, רק כלי קטן. החלק קטן מה שהוא רואה מהאור נקרא רשימו, אבל אותו האור. באור לא נעשה שום שינויים. אור הלך וחתך ממנו חתיכה ונשאר למטה. רק מה? מה שהוא רואה את האור מרחוק, הארה קטנה מאוד, את זה הוא מכנה רשימו. אבל לא שנעשה כאן חיתוך מהאור, הכול האור הלך, חלק ממנו חתך והשאיר בכלי. זה הבנה שלמה.

ועתה נבאר הפנים ואחור דכלי של החכמה, כי החכמה דרכה להשפיע רק חכמה, זה התכונה שלה, וע"כ מקום השפעת החכמה היא הפנים שלה. מה שאין כן, כתר למדנו להפך, מקום השפעה שלו האחוריים, חסדים. מצד השפעה נקרא פנים, מצד השפע נקרא אחוריים. מה שאין כן חכמה, והן מצד השפע והן מצד השפעה, נקרא פנים.

זה שאומר, וע"כ מקום השפעת החכמה שהיא הפנים שלה. ומקום השפעת אור חסדים בזמן שהיא אין לה חכמה, רק חסדים, שהיא נותנת לבינה נגיד, מקום השפעת אור דחסדים הוא בחינת אחורים שלה. דהיינו ממש בהפכיות מהכתר מקצה אל קצה, מקצה אל הקצה, כי הפנים דכתר הוא להשפיע ו"ק, חסדים, והארת ג"ר, היינו חכמה, כאן ג"ר חכמה הוא באחור שלה כנ"ל. והפנים דחכמה הוא הארת ג"ר, שנקרא מבחינת אור החכמה, והאחור שלה הוא הארת ו"ק, מבחינת חסדים, כמבואר.

אז כבר למדנו יש הפכיות בין כלי דחכמה לכלי דכתר. ברור?

הוא שואל כך. הוא נותן לנו תכונת הכלים של פרצוף ע"ב, הוא אומר, לא מטי בכתר. הכתר שהוא בחינת טעמים לא מאיר לתחתונים בבחינת חכמה, רק חסדים. מתי שאני אומר מטי בכתר, לא מאיר לתחתונים, רק חסדים. מבחינתו עצמו אני לא מדבר, רק מדבר מה שמשפיע לתחתונים.

חכמה בזמן שהיא מאירה, מאירה לתחתונים חכמה, כלי דחכמה. ולמדנו, מה ההס... מה ההסבר, מדוע כתר לא יכול להשפיע חכמה? הסברנו, מטעם שאור הכתר שעומד למטה ממלכות דראש, שהיה לו ד' דעביות ונסתלקה ד' דעביות, לכן הוא לא יכול להאיר למטה בכלים. לכן שהכלי שלו יש ד' דהתלבשות, גם כן שם מאיר, שלא יהיה בחינת חכמה, רק חסדים.

הלאה.