שיעור בוקר 13.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 8 מתוך מאמר "השלום" של בעל הסולם:

"מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע"). כי היינו הך."

(בעל הסולם. "השלום")

הוא רוצה להגיד שחוץ ממערכת הטבע שנקראת "אלהים" אין שום דבר, ואנחנו כך צריכים להתייחס לכל מה שסובב אותנו - איפה אנחנו נמצאים, על מה אנחנו משפיעים ומה משפיע עלינו - שאנחנו חלק אינטגרלי מאותה מערכת שנקראת "הטבע" או "אלהים".

לכן כשאנחנו אומרים "ה' אחד", אז אנחנו רוצים להגיד שחוץ מאותה מערכת שבה אנחנו נמצאים אין כלום, רק כוח אחד שפועל. לפי מה שקיבלנו אנחנו מבינים שהרצון של הכוח הזה הוא להביא אותנו לאיחוד עימו רק לא בצורה מחויבת, בכוח, אלא בהכרה, בהכרת הטוב. במידה שאנחנו מבינים אותו, מרגישים אותו, מקבלים, משיגים אותו כטוב ומיטיב, במידה הזאת אנחנו יכולים להתקרב אליו, להתחבר עימו, להידבק בו, וכך אנחנו חוזרים אליו, לטבע.

שאלה: כתוב "מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו". אנחנו עובדים כל כך הרבה שעות, כל כך הרבה ימים, ולא מצליחים.

אל תבוא אלי בטענה. כאן זו חכמה, מדע, חוקי טבע. אם אומרים לך שאם תחבר מרכיבים מסוימים תקבל פיצוץ, אז אל תתפעל מזה ואל תתלונן על זה שיהיה פיצוץ. אותו דבר כאן, אומרים לך שיש חוקים כאלה וכאלה, אתה יכול להשתמש בהם או לכאן או לכאן. לכן מה אתה בא אלי בטענה?

תלמיד: כל כך הרבה שנים אנחנו משתדלים, למה אנחנו לא מצליחים להתחבר?

אני לא יודע, אני יודע שהאנושות כבר נמצאת בהתפתחות שלה אלפי אלפי שנים, ומה? גם אנחנו נמצאים בהתפתחות הזאת זמן מה.

תלמיד: למה כל כך הרבה זמן לוקחת ההתפתחות כדי להגיע לחיבור?

אתה לא יכול לבוא לטבע בטענה. איך אתה לא מבין שבזה אתה מצביע רק על חוסר השכל שלך, עד כמה אתה ממש לא בהבנה, לא בהשגה ולא בגישה נכונה למערכת הטבע. אתה לא מבין אותה, אתה לא מרגיש אותה, אתה לא משיג אותה בכלום, אלא אתה אומר "לא רוצה", "לא אוהב", כמו ילד קטן.

תלמיד: זה נכון, אבל מה הגישה הנכונה כדי להגיע לחיבור בינינו? הרי כל אחד מבין שאם הוא מתבטל כלפי החברים, אז אפשר להגיע לזה.

אבל כנגד זה יש לך בטבע כוח נגדי שנקרא אגו שלא נותן לך לעשות את זה. אם זה לא היה כך, אז לא היה שום ערך לזה שאתה עובר לחיבור. מפני שאתה מתגבר על דחייה, אז החיבור שלך מקבל מזה ערך, כוחות, מדרגות, ומתוך זה אתה כבר מתחיל להיות בעל עמדה.

תלמיד: מה יש באגו שלי שכל כך קשה להתגבר עליו? מה הסיבה?

מפני שאתה לא רוצה להתגבר עליו בצורה נכונה, יחד עם החברים ועם הבורא.

תלמיד: מה זו הצורה הנכונה? אני בא ללמוד, אני רוצה, אבל אני לא מצליח, למה?

אין לי מה עוד להסביר לך. תמו הכוחות.

תלמיד: למה אין לך כוח לשמוע אותי?

כי כבר שמעתי אלף פעם, ואתה לא שומע אותי.

תלמיד: אני שומע אותך. אתה ישבת ליד הרב"ש שנים, הוא סיפר לך כל מיני דברים שקידמו אותך, לנו אין אפשרות להיות לידך באופן פרטי. במה עוד אפשר להתקדם?

מה שלא עושה השכל עושה הזמן.

שאלה: כשמגיעים לנקודה שאתה מבין שהאגו שולט עליך במאה אחוז, אתה מבין שכדי להתגבר עליו אתה צריך דרך הקבוצה לפנות לבורא, אתה יודע שאתה תלוי בבורא ואתה לא מקבל את התשובה, וזה ממש חוסר אונים, מה אז עושים?

מה שלא עושה השכל עושה הזמן. ממשיכים, כי כל רגע ורגע מצטרף לחברו וכך זה בונה כלי שמסוגל לקבל את גילוי הבורא.

תלמיד: אתה אומר שהזמן עושה את שלו, אבל הזמן עצמו הוא רק מזה שאתה עובר פעולות, עובר מצבים, אבל בסוף אתה תלוי בבורא שייתן לך את היכולת ללמוד להתמודד עם האגו, כי אתה מבין שכולך בנוי מאגו.

אתה חושב שהבורא לא מבין את זה?

תלמיד: בוודאי.

אז למה אתה אומר לי את זה?

תלמיד: אני אומר לך את זה כי אני מנסה למצוא את הנוסחה כיצד להתמודד עם האגו הזה ולהיות מעליו, כשאני בסוף מבין שרק הבורא יכול לתת לי את הכוח הזה, וכל כמה שאני מבקש אני לא מגיע לנקודה של הצעקה הגדולה.

חבל על הזמן.

שאלה: האם ההבחנה בין האגו לבין מה שאני צריכה לבצע, בין הרע לטוב, נהיית ברורה יותר עם הגדילה שלנו?

כן.

שאלה: בזמן ירידה אני חושב על עצמי ומבקש מהבורא שיעזור לי, קשה לי לבקש על העשירייה, מה עושים?

אני צריך לחשוב על העשירייה, עד כמה אני תלוי בה. כי אני בעצמי לא נחשב, לא נקלט באף מערכת, לא נרשם בתכנית הטבע, אלא רק לפי כמה אני נמצא בעשירייה ואיכשהו קובע בתוך העשירייה את הכיוון שלה, רק בזה אני נחשב, עד כמה אני דוחף את העשירייה לתיקון.

שאלה: האם אנחנו תמיד צריכים לזכור שהמטרה המשותפת שלנו היא גמר התיקון?

כן, זה מה שאנחנו צריכים לזכור, שהמטרה המשותפת שלנו היא גמר התיקון, שכולנו נכללים כאחד והבורא מאיר בה כאחד. זה גמר התיקון, למצב הזה עלינו להשתוקק.

שאלה: הבורא כל הזמן משפיע ואנחנו כל הזמן מקבלים. כשאנחנו מגיעים למחסום אנחנו צריכים להשפיע, והשאלה היא למי, האם יש מישהו שיקבל את ההשפעה שלנו?

הבורא. הוא מקבל את כל מה שאנחנו עושים, דברים שליליים, חיוביים, לכל הכיוונים.

שאלה: בטבע הפרי לא יכול לעשות שום דבר כדי להבשיל יותר מהר, וגם בידיים שלנו אין מה לעשות כדי להגיע יותר מהר אלא הכול תלוי בבורא. האם אנחנו יכולים להסתפק רק בעובדה שבסוף התהליך אנחנו באמת מגיעים לפרי בשל ומתוק?

כתוב על סוף 6000 שנה שאנחנו חייבים להגיע למטרת הבריאה.

תלמיד: כלומר אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות שלנו אלא רק לקבל אותה.

אנחנו יכולים לזרז את הזמנים.

תלמיד: בהרגשה שלנו.

הכול בהרגשה.

קריין: קטע מס' 9.

"הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותינו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו. הרי לעיניך, בסיס מדעי נסיוני, שנצטוינו מצד השגחתו ית', לקיים בכל מאודינו, את המצוה של "השפעה לזולתו", בתכלית הדיוק. באופן, ששום חבר מאתנו, לא ימעיט, מלעבוד בכל השיעור, המובטח להצלחת החברה ולאושרם. וכל עוד, שאנו מתעצלים לקיים את זה, בכל השיעור, לא תפסיק הטבע מלהענישנו, וליטול נקמתה ממנו. וכפי המכות, שאנו מוכים בזמננו זה, גם לקחת בחשבון, את החרב, השלופה לעינינו על להבא. יש להסיק מהם, מסקנה נכונה, אשר סוף סוף תנצחינו הטבע, וכולנו יחד, נהיה מוכרחים, לעשות יד אחת, לקיים מצותיה, בכל השיעור, הנדרש מאתנו."

(בעל הסולם. "השלום")

ברור מה שהוא כותב - נצטרך בכל זאת לקיים את חוקי הטבע בשיעור הנדרש מאיתנו ואין לנו לאן לברוח מזה.

שאלה: לא ברור מה שהוא כותב, ש"הטבע תנצח אותנו ונהיה מוכרחים".

הטבע ינצח אותנו, הוא ילחץ עלינו מכל מיני צדדים בצורה כזאת שלא יהיה לנו לאן לברוח אלא לקיים את כל חוקי הטבע בצורה שלמה.

תלמיד: האם הטבע יכריחו אותנו לעשות את זה או לבקש את זה?

לא לבקש. הטבע מכניס אותנו לכאלו פינות שמהן אנחנו יכולים לצאת רק על ידי קיום חוקי הטבע בהכרח.

תלמיד: אז למה לא להכריח אותנו כבר עכשיו? למה צריכים שלבים?

אנחנו צריכים לברר בדיוק את היחס שלנו, האם אנחנו רוצים או לא רוצים. גם אם רוצים או לא רוצים אנחנו נמצאים תחת מכבש ההתפתחות, אבל בכל זאת אנחנו צריכים להיות שותפים בזה.

שאלה: למה ככל שמתפתחים מצוות ההשפעה לזולתו הופכת להיות יותר הכרחית? הרי כל אחד מספיק מפותח לדאוג לעצמו.

כי אנחנו נמצאים בהתפתחות הדרגתית לקראת התיקון של כולם יחד כאיש אחד בלב אחד, לכן אנחנו צריכים יותר ויותר להתפתח לחיבור בינינו כמערכת אחת. בהתאם לזה הייסורים שלנו, המצבים שאנחנו עוברים, יהיו יותר ויותר כלליים, קולקטיביים. לא דיברו על זה בדורות הקודמים, ובדור שלנו כבר כולם מדברים על להיות מחוברים, מפלגות, חיבורים למיניהם.

תלמיד: יש בזה משהו לא רציונלי. הרי ככל שהאגו מתפתח, כך הוא יבנה מערכות של שלי שלי, שלך שלך, זה כאילו הרציונל של האגו.

זה כדי לברר שאנחנו לא יכולים לקיים בשלי שלי ושלך שלך את הדברים האלה. נראה לנו שזה טוב, מתפתחים ויכולים לתמוך בזה גם בהתפתחות הטכנולוגית, אבל לא יכולים. בסופו של דבר אנחנו תלויים זה בזה.

שאלה: לפעמים חברים ותיקים שגדולים ממני עוזבים את הדרך ואני מפחד שזה יכול לקרות גם לי. איך אני יכול לעבוד עם זה?

זה לא מחכמה. מה יוצא להם מזה שהם עוזבים? על זה כותב בעל הסולם, שהרבה אנשים נכנסו, נפלו ועזבו, ואז הלכו לקבר ללא זכר מהם. אנחנו לא רוצים להיות כך, אנחנו רוצים לארגן את הכלים שלנו לפני שנמות כחיות, ובזה נקבל את חלקנו בעולם הרוחני הנצחי וכך נמשיך, בדבקות בינינו ועם הבורא.

קריין: קטע מס' 10.

"וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת מה הטבע דורש מאיתנו לטובת החברה?

אנחנו קוראים על זה. מה שמקובלים כבר השיגו וקיבלו הם מעבירים לנו, שחוץ מחיבור אנחנו לא צריכים כלום, רק חיבור. האם אנחנו מחכים שיבוא מלאך מלמעלה וילמד אותנו? לא. אלא דרך מקובלים, הם מעבירים לנו את כל השיטה.

שאלה: המאמר הזה מתאר לנו תמונה כללית חיצונית. האם אני יכולה לתאר את החברות שלי בעשירייה עם כל התכונות שלהן כחוקי הטבע?

את יכולה.

שאלה: כתוב שככל שאנחנו מתפתחים יותר "כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו". אבל אנחנו רואים שככל שאנחנו מתפתחים יותר, כך יותר קל לנו להשיג את קיומנו ואנחנו אפילו לא צריכים אחד את האחר. האם מדובר פה על ייסורים שאנחנו צריכים להעביר אותם לייסורים רוחניים?

כן, את כל הייסורים שלנו אנחנו צריכים להעלות לייסורי אהבה. את צודקת.

תלמידה: כלומר בעל הסולם לא כותב על קיום החברה בצורה חיצונית, אלא על המבנה הפנימי שלנו.

כן.

שאלה: גילוי הבורא הכללי בעשירייה, מה זה המצב הזה או הפעולה הזאת כלפי כל בני ברוך?

גילוי הבורא הכללי המשותף שבעשירייה זה גילוי הלבבות שהם כולם מתחברים יחד ומגלים שהם דומים לחלוטין, שווים לחלוטין, זהים לחלוטין, כולם כלפי כולם. וכשהאחדות הכללית של כל הלבבות מתגלה, אז זה מה שנותן את הרגשת הבורא. ולכן אין בורא, יש הרגשה כללית משותפת של כל הלבבות יחד בלב אחד, וזו הרגשה מאוד מיוחדת שממלאה לחלוטין את הכול. למצב הזה אנחנו צריכים להגיע, אין יותר טוב מזה.

תלמידה: מה קורה הלאה?

הלאה אנחנו לא שואלים. אמרתי שאין יותר טוב מהמצב הזה.

שאלה: כשמקובל אומר לנו ש"מה שלא עושה השכל עושה הזמן", האם מדובר על זה שהאדם נופל מהתקדמות באחישנה? או האם זה אומר שכמות מסוימת של מצבים צריכה לעבור עליו כדי שהוא יברר ויבין משהו אבל הוא עדיין ממשיך להיות באחישנה?

אתה צודק. צריך שתעבור כמות מסוימת של מצבים לפני שהאדם יבין, ורק אז הוא יבין מה הוא עבר ומה הוא צריך להרגיש.

שאלה: כתוב בקטע שאם האנושות רוצה לשרוד את החורבן, אז היא צריכה להגיע למצב שכל אחד עובר להכרחיות ולהשפעה לזולתו. זה נשמע שאין סיכוי לאנושות לעשות את המעבר הזה, איזה צ'אנס יש לנו לשרוד בכלל?

לאנושות אין שום צ'אנס, יש את תכנית הבריאה, והאנושות לפי התוכנית הזאת צריכה לעבור מקצה לקצה. לכן אנחנו לא שואלים על צ'אנסים. אלא כמו שכותב בעל הסולם, יש לנו רק כמה אפשרויות להגיע לסוף התיקונים, או בדרך אחישנה או בדרך בעתו, או בדרך טובה או בדרך לא טובה עד מאוד ובכל זאת נגיע. זה בסך הכול מה שיש לפנינו.

תלמיד: אנחנו יודעים את זה אבל האנושות לא מודעת.

האנושות שלא מודעת היא לא רוצה לדעת. מה אתה רוצה ממנה? אתה צריך לעשות את מה שמוטל עליך לעשות, לפזר ידיעות לאנושות ככל שהיא יכולה ומסוגלת לספוג, ולהמשיך.

שאלה: כתוב שאדם למד איפה שליבו חפץ, אם בן אדם נמשך ללימוד מסוים, האם הוא צריך להשקיע בלימוד הזה? לדוגמה, אני יכול לשמוע את שיעורי תע"ס שלך כל הזמן, אני מרגיש שהלב שלי מתחבר ללימוד הזה, אבל את זה אני עושה לבד. בשיעור בוקר אנחנו לומדים משהו אחר. האם גם זה טוב?

גם זה טוב. אבל בלימוד תע"ס אתה לומד על דברים שאתה לגמרי לא משיג, אלא מתאר לעצמך בתוך השכל שלך, כמו כל דבר מופשט. ואילו במה שאנחנו לומדים אנחנו רוצים לעורר את הרגשות, את התחושות שלנו, וזה משהו אחר. אנחנו מפתחים ממש את איברי הנשמה.

תלמיד: אבל יש נטייה טבעית של הלב. אני מתכנת, המוח שלי עובד במספרים, אני מתרגש ממספרים. וגם בלימוד התע"ס, בצורה שהוא בנוי, אני מתרגש מהלימוד הזה ונמשך לזה אופן טבעי. אני חושב שגם בזה אפשר לפתח רגשות, ככה אני מרגיש.

תמשיך, נדבר בעוד כמה זמן.

שאלה: בעל הסולם כותב שאם לא נתחיל לזוז, אז בסופו של דבר ההפצצות יעשו את שלהן ובצורה כזאת הטבע יכריח אותנו לזוז. מה הקשר בין החיבור בינינו בעשירייה הפרטית לבין זה שהפצצות יפסיקו ליפול ולא יהיה בהן צורך?

תתפללו על זה, תבקשו על זה אבל יחד, ותראו עד כמה זה באמת יכול להשפיע על ההפצצות, ואנחנו יחד אתכם גם נתפלל.

תלמיד: לפני שההפצצות התחילו אצלנו ידענו שיש מקומות בעולם שיש מלחמות, שאנשים סובלים, אבל זאת לא הייתה הבעיה שלנו, זה לא היה קרוב אלינו, ולא הייתה הרגשה שזאת בעיה גדולה שצריך לעשות משהו. ואפילו היום כשכל זה קורה, אני כל יום מרגיש על עצמי שאני מתעצל לעשות את העבודה, אני אפילו מתחיל קצת להתרגל לכל הדברים הנוראים האלה וזה כבר קצת פחות מפחיד. איך להרגיש את הבעיה הגדולה שעליה בעל הסולם כותב? איך להרגיש שכל זה כבר קורה, כל הדברים הנוראיים של הסוף?

אני לא יודע מה להגיד לך. הייתי כאן בישראל בשנות התשעים כשנפלו פה הטילים של סדאם חוסיין וגם הרגשתי אותו דבר. טילים התפוצצו ממש ליד הבית שלי, כמה מאות מטרים ממני נפלו טילים בליסטיים. הרגשתי את כל זה על עצמי. אני יכול לייעץ רק להתפלל יחד שהכול יעבור, ושאנשים יבינו שהשלום זה דבר מאוד חשוב ועל ידי מלחמה לא יכולים להשיג שום דבר, אנחנו רואים את זה לאורך כל ההיסטוריה.

קריין: קטע מספר 11.

"צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו וניזון מתוכו, הן בחומר והן ברוח.

המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.

ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: האם זה בסדר להתפלל לזה שחוקי הטבע יפעלו ויעוררו אותנו?

כן, ודאי, העיקר לא לשבת בטל.

שאלה: הסברת שיש להתפלל כדי שכל ההפצצות יעברו, אבל בזמן התפילות העולמיות אנחנו מבקשים ומודים על החיבור בינינו, שזה יעבור דרך התגברות החיבור בינינו מתוך הבנה שיש הסתכלות שונה על כל מה שקורה נגיד בין עשיריות אוקראינה ורוסיה, מסיבות ידועות. האם עלינו לשאוף לאיחוד על פני כל ההבדלים ברמה הארצית ומשם להתעלות לרמה הרוחנית, ואז יגיע התיקון דרך החיבור בינינו של הכלי העולמי?

אני מסכים איתך, זה נכון. צריך לבקש שיגיע שלום לכל העולם.

שאלה: חברות מאוד מאוד מוטרדות מהמצב בארץ, הן רואות שהמצב מאוד מתוח ונפיץ, והן רוצות לדעת האם כדאי לעשות תורנות רמח"ל, האם להתפלל למען איחוד ובאיזו כוונה בדיוק?

להתפלל עבור החיבור הכללי זה בטוח שטוב. יש לנו גם קטעים מבעל הסולם שהוא כתב שאם לא נגיע לבנות את העם, אז שוב נתפזר ונצא מהמקום שלנו ולא תהיה לנו שום אפשרות להתקיים יחד. אנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד קריטי לכאן או לכאן, והכול תלוי עד כמה העם יבין שהחיבור שלו צריך להיות למעלה מכל הניגודים.

תלמידה: מלבד הפצה ותפילה, האם יש עוד דרך להעביר את הכוח החיובי פה מהשיעור לתוך המציאות הזאת?

אני לא יכול להגיד לך, אני לא שייך להפצה, אני רק מסביר את מה שכתוב לפי הבנתי בבעל הסולם וברב"ש, שהחיבור הוא המפתח להצלחה, לא יותר מזה.

שאלה: האם כל גלגל שיניים צריך להגיע להבנת הייחודיות שלו כדי להיכנס לשירות האמיתי לבורא?

כן, כל גלגל שיניים, כל אדם שנמצא בעולם הזה צריך בסופו של דבר להשיג את הבורא במלואו כתוצאה מהכלי שלו.

שאלה: אחרי הכנס המלצת לנו שנבחר עשירייה או שתיים שהן יהיו קרובות אלינו ושבכלל נהיה קשורים לכל הארגון. מה דעתך לגבי צפייה והשתתפות בשיעורים יחד עם עשירייה נוספת קבועה או מתחלפת? האם זה יכול לקדם אותנו ולהוסיף לנו הבחנות או שזה עלול להזיק ואתה לא ממליץ?

קשה להגיד, לא כתוב באף מקום שאנחנו צריכים לעשות כך. רצוי פשוט לקיים עשירייה כמו שהיא וככל האפשר להתחבר בינינו. להתחבר עם עוד עשיריות זה בזמן הכנס. בעוד כחודש יהיה לנו כנס, אז נרגיש את זה, נחליט על זה, ואם לפני הכנס יהיו לכם כל מיני הצעות, אז תכתבו על זה להנהלת הכנס ונעשה.

(סוף השיעור)