סעודה - שיחה עם רב

סעודת צוהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 31.01.25 – אחרי עריכה

"אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצוות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו."

(בעל הסולם, "הערבות")

"כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתנו היה רק להועיל לחבירו."

(בעל הסולם, "הערבות")

"ניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הארץ."

(בעל הסולם, "הערבות")

סדנה

כיצד נחזיק את הנועם והשלווה שבאהבת חברים?

*

תלמיד: אנחנו רואים כבר הרבה זמן שהחברים עושים המון מאמצים כדי להרגיש את הנקודה הזאת שכולנו כמהים אליה. עשיריות שלמות ממש מרגישות שמתחייבות ורוצות להרגיש את הרגש הפנימי הזה, וזה כמו משהו שנמצא באוויר. איך אנחנו ממשיכים לעלות מדרגה כדי שנגיע לכנס כך שהבורא באמת ירצה לפתוח לנו, לתת לנו את הערבות הזאת שאנחנו כל כך כמהים אליה? מה עוד צריך לעשות?

אני חושב שמה שיכול להציל אותנו, זה שאנחנו מרגע זה והלאה לא נעזוב את הקריאה לערבות, וכל הזמן נדחוף את כל החברים שלנו לזה, ואז בטוח שנשיג.

לחיים!

"נמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכרשו לקבלת התוכה"

(בעל הסולם, "הערבות")

תלמיד: בתקופה האחרונה נפגשנו עם הרבה חברים והם נתנו הרבה מתוך הלב, ואני ממש רוצה לפתוח את הלב ולתת להם את זה בחזרה, אבל אני לא ממש מצליח. איך לעשות את זה?

שאל משהו.

תלמיד: איך לפתוח את הלב באמת? את כל מה שהם נתנו, אני רוצה לתת להם בחזרה.

אין יותר גרוע, אין יותר קשה מלפתוח את הלב לחברים שכבר עשו את זה כלפיך, זו פשוט פתיחה שאין כמוה. אבל צריכים להשתדל, ואז נפתח. מתי? אי אפשר לדעת, אבל זה ייפתח. לכן להמשיך עד שייפתח.

(סוף הסעודה)