003_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/UHmX9yMU?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 310, דף ש"י. דברי האר"י. אות כ"ה.

היא הנושא לה' ראשונה. ומטעם שכתר לא מדבר. אבל לא כתוב זה, יכולים לומר בעל פה כך. לפי ההיגיון מחייב, וגם בט' טעמים דע"ב כבר יש חיסרון האור על גלגלתא.

תלמיד: אפשר להגיד שזה כבר נכלל בי"ה.

רב"ש: אבל שהוא אומר. זה נכלל בה' ראשונה.

תלמיד: בה' ראשונה.

רב"ש: אבל לא, אבל עכשיו זה יהיה בחיוב. כתר זה חיוב, חיוב שייך לו'. וו' אני יכול לך להגיד, מדוע? ו' ... לחכמה, או שיכול לומר שבכתר שנקרא טעמים, שהוא יושב על רחמים, לא נקרא שם חיסרון.

תלמיד: היה צריך להיות גם קוצו של ו'.

רב"ש: מה?

תלמיד: למה אין קוצו של ו'?

רב"ש: שומע, נו.

תלמיד: מרמז קוצו של י'. אם התפשטות אות ב' מתחיל מו', אז הטעם צריך להיות קוצו של ו', לא מ ...

רב"ש: הוא מתחיל לומר סדר התפשטות. הוא אומר סדר התפשטות הוא, מה הוא שואל? אם אני אומר שטעמים נקרא כתר, וכתר נכלל בקוצו של י', בקוץ של האורות, לא באורות, אין לו אורות, הוא שואל אם יש קוץ לגוף או לא? או שלא מדברים? אנחנו רואים שמדברים רק עם קוצו של י', בקוצו של ו' לא מדברים.

עכשיו, אליבא דאמת, יש בטעמים דע"ב, אור הגלגלתא או חסר? חסר. אז אני לא יכול לומר ש… שיש לו קוץ. יכולים לומר שיש חיסרון. אבל יכולים לומר היות שזה כתר, שהוא יושר ורחמים, לא ניכר בו החיסרון. הגם שבאופן כללי חסר, זה אין מה לדבר. ואליבא דאמת אין שם, אבל שיהיה היכר, גם כן אין שם.

מדוע אין שם? אני אסביר לכם. מרח"ו, חיים ויטאל שואל שאלה, מה אתה אומר? על ידי זה שנסתלק את האור בפרצוף גלגלתא נשארו כלים ריקניים, הלא אחר כך שבא פרצוף הע"ב, בא עוד הפעם אור בתוך הכלי, אם כן כבר אין היכר כלים.

מה הוא מתרץ? היות שפרצוף ע"ב בא אור החכמה בכלי ריקנית, נמצא בכלי שהיה חכמה, לא, בכלי שהיה כתר, אין עכשיו אור הכתר אלא אור החכמה, וממילא נשאר כלי חיסרון. אם כן, מה הוא אומר שם? לא לרוץ. בכלי הריקנית שהיא כלי דכתר, נשאר בחיסרון. החיסרון הזה, אני יכול לומר, נקרא ה', שהוא חיסרון שנשאר אחר הסתלקות. ואור הבא מחדש אין בו שום שינוי. רק בכלי, הכלי שנשאר נשאר בה'.

תלמיד: אין חידוש בזה. 04:14

רב"ש: קשה, אבל כך יכולים לומר.

תלמיד: שאין בזה חידוש, לכן זה לא נרמז פה.

רב"ש: אני יודע מה שאתה אומר.

תלמיד: מה התשובה, למה אין קוצו של י'?

רב"ש: אני לא יודע מה שאתה אומר. אמרתי לך פעם ראשונה, ומה שאמרתי לא שמעת, בקיצור. זה אני רואה מה יש לך, מה אמרת אתה יודע.

אם כן, מה דיברנו עכשיו? הכלי דכתר שנשאר בלי אור הכתר נקרא ה'. והטעמים שמאירים עכשיו, מה שהמשיך אור, לא ניכר שם חיסרון. הוא לא המשיך יותר. אבל מה שנשאר ממה שנמשך, מה שנחסר ממה שנמשך, היינו נקודות, נקרא ו'. והי"ה, יכולים לומר, הי' נכלל ב… הו' הוא נוס… של הו', וה' נכלל על הכתר גם כן מהסתלקות הכללית.

מקוצו משמע, שאין שם חיסרון, יש חיסרון. בו' יש כבר יותר חיסרון, ואם נחבר בערך מה שחסר מפרצוף גלגלתא, יש לו חסרון יותר גדול, ונוסף לזה נותן י' גם כן. כל דבר התפשטות, תחילת ההתפשטות וסוף ההתפשטות, מה שהוא אומר.

מה ההבדל בין י' לי' דהוי"ה לו' דהוי"ה? י' עדיין אין התפשטות, לכן הי' שנמצא בתוך הה' נקרא ו' זעירה, הרמז זעיר אנפין ... בבינה. לאחר שזעיר אנפין יוצא לחוץ, יש לו התפשטות יותר גדולה, נקרא ו'. אם אנחנו מדברים התפשטות כאן, על חיסרון, שהוא הנושא, יש לי יותר חסרון. אפילו מחכמה גם כן אין בו, שמה היה כתר ... לא כל כך נורא. כאן אפילו מטעמים דחכמה גם כן אין לו, לכן יותר חיסרון.

תלמיד: מתחיל מי', טור א', דבר המתחיל, ט"ס יקראו חסרי אור.

רב"ש: גם בהתפשטות הב', למעלה, יהיה חסרון זה פ"ב בט"ס, ולא בכתר, הרי שיש.

הוא אומר כך, מטרם שיש אור, אין מילה ... חיסרון. אבל כשיוצא כתר וכתר נסתלק, ויוצא אחר כך ט"ס יקראו חסרי האור ההוא, לפי שקדם אור הכתר אליהם. ואור הזה אין להם.

נראה למטה באור פנימי.

ט' ספירות יקראו חסרי האור ההוא לפי שקדם אור הכתר אליהם. כלומר, שענין החסרון שבהם, הוא רק בערך אור הכתר שקדם אליהם במעלתו, כנ"ל, שבערכו הם נחשבים לאו"ח ודין אמנם בערכי עצמם האור הם רחמים, מדוע? זה הוא שפע שבא מלמעלה, לפי שגם הם, אור הנקודות נמשכים מן המאציל ממעלה למטה, כמ"ש הרב לעיל ע"ש ונודע, שכל הנמשך ממעלה למטה הוא רחמים, אלא בערך אור הכתר נחשבים לדין, למה? לפי שכל יציאתם הוא מכח הסתלקות האור. 04:19

אמנם [ב'] בחינ[ו]ת של הסתלקות הכללי, דהיינו דהתפ"א גלגלתא, ולהתפשטות ב' ע"ב, המרומזים בב' האותיות ה' ה' של שם הויה הם חסרון אמתי בערכו עצמו גם כן, ובחי' דין, בערכם עצמם גם כן. כדברי הרב שלפנינו. מדוע? עכשיו אין שום אור, לכן נקרא זה חיסרון אמיתי, אבל לא בערכם עצמם גם כן.

נקרא שוב.

המתבאר מכל הנ"ל הוא, כי הי' שבהוי"ה ה"ס אור הנקודות דהתפ"א, של פרצוף גלגלתא, דהיינו, הט"ס שמחכמה ולמטה, שנקרא נקודות, שיצאו בגלגלתא, שם בעת הסתלקות אור הטעמים, כנ"ל. אור שנקרא אור הכתר, זה אחד.

וה' ראשונה שבשם הויה, ה"ס הסתלקות הכללי של התפ"א הזה. היינו, שגם נקודות נסתלקו, ואין שם רק כלים ריקניים. זה נקרא ה', נקבה, חיסרון אמיתי. והו' שבשם הויה, ה"ס אור הנקודות דהתפ"ב, שהם סוד הט"ס שמחכמה ולמטה, שיצאו בעת של הסתלקות דאור הטעמים דהתפ"ב הזה. ולמדנו, מדוע נקרא זה ו'? היות שכאן יש כבר יותר אורות ... הזה לחיסרון שהיה, וגם בי'. היינו, שאין כאן אור הע"ב בעת התפשטות אור הנקודות.

וה' אחרונה שבשם הוי"ה, הוא סוד הסתלקות הכללי של התפ"ב הזה של ע"ב. באופן שב' התפשטיות דאור הנקודות, שהם מ"ן, שהם מאירים אור, ונקרא חיסרון, הם ... שמתפשט הוי"ה, שי' ו' נקרא בדרך כלל הזכרים שבשם הויה, שיש שם אור הבא מלמעלה. וב' הסתלקויות ה"ס נקבה שבשם הויה, שזה חיסרון אמיתי, אין שם שום אור, רק נשארו כלים ריקניים. 04:22

וזה אמרו, לעיל באות כ"ג י"ה. בכתר, והוי"ה, בשאר הפרצופים כולם ע"ש. דהיינו כמבואר, כי התפשטות הט"ס שמחכמה [ו]למטה, שיצאו בשעת הסתלקות של אור הכתר, דהתפ"א פרצוף גלגלתא, והסתלקות האור דהתפ"א בכללו, ה"ס י"ה דכתר: מה זה כתר? של פרצוף גלגלתא, המכונה כתר כי הוא פרצוף הכתר דא"ק.

מפרש, ואלו ב' החסרונות של האור, דהיינו, בחי' הסתלקות שבערך הכתר ולא בערך עצמם, ובחינת הסתלקות אמיתי, גם בערך עצמם, גם אין שום אור, רק חסרונות, מקובלים בהכרח גם בתוך התפ"ב, גם בחינה ששם, החיסרון של כל, שהן של הטעמים והן של הנקודות.

למה? עוד נותן כלל, כי כל הכחות המתגלים בעליון מתחייבים להמצא בהכרח, גם בהתחתון ממנו, ולפיכך אותם י"ה דהתפ"א, מה שחסר שם, ישנם ג"כ בהתפ"ב, שלא מאיר שם, ופשוט לא מאיר שם, אבל הוא אומר שניכר חיסרון.

ונוסף עליהם גם אותם ב' חסרונות של האור מבחינת עצמם, עצמו, שהם, בחינת הסתלקות שבערך הכתר של התפ"ב, שהוא היה מאיר אור השפע, ולא בערך עצמם של הט"ת ספירות, שבא השפע מלמעלה, ובחינת הסתלקות אמיתי הכללי של התפ"ב, שה"ס ו"ה, כנ"ל.

הרי שיש כאן בהתפ"ב, כל הד' האותיות של שם הויה. וזה אמרו הוי"ה בשאר פרצופין כולם. מה פרצופין כולם? הן בפרצופים דטעמים, הן בפרצופים דנקודות של דהתפ"ב. לא של הס"ג, רק בע"ב. זה הוא מתרץ בשאר פרצופין כולם. 04:26

תלמיד: נשמע מדבריך …

רב"ש: על פרצופין טעמים ונקודות.

עכשיו, מה הוא רוצה? מה קשה לו שהוא מדבר כל כך הרבה? הוא אומר י"ה בכתר, בסדר. הוי"ה בשאר הפרצופים, בסדר. ואחר כך הוא מפרש מה בשאר הפרצופים, בפרצוף הטבור מה יש? בפרצוף ע"ב מה יש? רק ו' ה'. איך יש הוי"ה? אז י"ה בכתר, ו"ה בשאר הפרצופים.

אז הוא מתרץ, שהחיסרון של פרצוף העליון גם כן נמצא בתחתון, בחלק הזה י"ה לבד, זה נקרא הוי"ה.

משמע, כמו שאנחנו אומרים, שיש שתי חסרונות בפרצוף גלגלתא, עלתה לאחר הסתלקות, זה מורגש. משמע שכאן מורגש ארבע חסרונות, כך המשמעות. איך זה? נראה אחר כך, קודם כל מה שהוא אומר.

דוגמה כזאת, הוא אומר בחלק ח', שהרשימות של כל פרצופים הנקודין נמצאים במלכות. כל החסרונות של כל הכלים בבי"ע נמצאים בעשייה. וז… מה התועלת של זה הוא אומר שם? לכן התחתון מעלה מ"ן, שעל ידו מרגיש חיסרון של העליון, מתקן העליון. כך הוא אומר שם.

נראה כ"ו למעלה. ונבאר עניו זה מ"ש, כי בחינות אלו נקראו, כי ביה הוי"ה צור עולמים. והענין, כי זה סוד הפסוק, סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ויש לדקדק בהפסוק, דהיה לו לומר י"ה שמו, מהו בי"ה שמו, אך הענין הוא, כי כל השם כלול בי"ה, וזהו בי"ה שמו, כי י"ה במילואו הוא יו"ד ה"א במילוי אלפין משמע. גימטריא כ"ו, שהוא הויה. הרי, כי בי"ה, בי"ה במילוי אלפין הוא שם הויה ממש. ושם י"ה בכתר, לרמז, איך ממנו יצא שם הוי"ה, ובו כלולין כל ד' אותיות הוי"ה.

מה הוא רוצה כאן לומר? נראה מה שהוא מפרש. 04:30

בי"ה שמו כו' לרמז איך ממנו יצא שם הוי"ה: כי זה כוונת הכתוב סולו לרוכב בערבות. ערבות, רומז על סוד העירוב דמדת הרחמים בדין. שהתחלתו נעשה בהפרצופין דהתפ"ב, ואומר, ביה שמו, כי ביה שה"ס כתר שם עדיין לא היה העירוב של מידת הרחמים בדין. ועכ"ז נמשך ממנו הוי"ה דהתפ"ב ושאר כל הפרצופין עד עולם האצילות, ששם, באצילות, נגמר העירוב של שיתוף מידת הרחמים בדין, ויצאו עשרה כלים. שזהו כל הסבה ליתן שכר טוב לצדיקים כמ"ש לעיל.

וזה שיעור הכתוב סולו לרוכב בערבות, שעירב ושיתוף, ושיתף מדה"ר בדין, שזה יצא מסוד י"ה שמו, שבכתר, שהוא סוד התפשטות והסתלקות, כנ"ל, ובזה ועלזו לפניו, כי בזה הוכן כל השכר הטוב וגנוז לצדיקים.

מה כתוב כאן? הוא מסביר שם, דין נקרא הרבה עביות, רחמים הוא אומר פחות עביות. לכן הוא אומר, שאחר כך שבא האור הע"ב בכלים דגלגלתא, אז שאור הבא בכלים דגלגלתא.

כבר משנה פחות מעביות, זה התחלה לשיתוף מידת הרחמים בדין. אשר אחר כך, בעולם אצילות, משום שרק בכלים דהשפעה, רק מה שנכללו מכלים דקבלה, מקבל דקבלה אמיתיים לא מדברים.

עכשיו נבין. אם אני אומר שבפרצוף ע"ב יש חסרונות דגלגלתא, אני מוכרח לומר כך, אף על פי שאתם לא מבינים. מדוע? אם מרח"ו שואל, מתי יש היכר כלי אמר? מתי שאור חוזר נסתלק. ואחר כך הוא שואל, בפרצוף ע"ב בא עוד הפעם אור החכמה, בהמשיכו זה על ידי המסך ואור חוזר, שמסך ואור חוזר כבר מקבל על מנת להשפיע, אז עוד הפעם אין היכר כלי? 04:34

אז הוא מתרץ, שבא אור החכמה בכלי דכתר, אז ע"ב חסר לו הכלים האלו, והכלים של גלגלתא עוברים לע"ב. אם כן, ע"ב, כבר מרגיש מה כלים ריקניים. אם אני אגיד שלא משיג הכלים ריקניים, איך יש שם כלים ריקניים? אז אתה מוכרח לומר שמרגיש הי"ה החיסרון שם, אחר אין שם חיסרון.

בס"ג אני יכול לשאול, אבל בע"ב אני לא יכול לשאול אפילו גם כן.

תלמיד: בס"ג …

רב"ש: אבל הוא אומר, אבל הוא אומר זה, אבל זה רק אני דיברתי, זה הסבר. על פי הסבר שהוא אומר שם, אין ה… זה עניין אחר לגמרי. שעל ידי זה התחתון מתקן מה שחסר בלמעלה.