שיעור בוקר 22.06.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 22.03.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/w3HTCiL5?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", 

שיעור 4

תלמיד: בתחילת השיעור אמרת שהמטרה הסופית היא שהכלי יתמלא, אבל לפי התהליכים הכלי הולך ונעשה ריק יותר.

מטרת הבריאה שהכלי יתמלא, והכלי לאט לאט מתמלא, עוד 20% עוד 15%. מלכות דאינסוף מתמלאת. גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, כל הפרצופים האלה הם מוסיפים למילוי. מה קורה לנו הלאה זה מה שאנחנו עכשיו נלמד. 

יש את גלגלתא, היא מחולקת לראש, תוך, סוף, ויש בה פה, טבור וסיום. אחר כך יש את הפרצוף השני, ע"ב, פרצוף שלישי, ס"ג. גלגלתא יצאה על רשימות ד'/ד', ע"ב על רשימות ד'/ג', ס"ג על רשימות ג'/ב', כולם הסתיימו עד טבור דגלגלתא. ויש עוד שני פרצופים, פרצוף שנקרא מ"ה שיצא על רשימות ב'/א', וב"ן שיצא על רשימות א'/שורש.

עכשיו אני עובר למשהו מאוד מיוחד. למדנו על ד' בחינות דאור ישר, שמהבורא יוצא אור והוא בונה את בחינה א'. בחינה א' שנקראת חכמה, בגלל שהיא התמלאה עם האור היא לא רוצה לקבל את האור, ואז היא נקראת בינה. למה? כי הרגישה את תכונת האור שהוא משפיע וגם היא רוצה להיות משפיעה. ואז מה עושה בינה? היא אומרת "אני אקבל קצת, שזה יהיה כמו השפעה לבעל הבית, ובזה אני אהיה דומה לו", זה נקרא בחינת זעיר אנפין, בחינה ג'. ואחר כך מלכות מקבלת.

מה אנחנו רואים כאן? שכל ההחלטות נמצאות בבינה. בינה רוצה להיות כמו בורא, כדי להיות דומה לבעל הבית, להיות כמו בורא, כמו הדוגמה שהאורח יושב אצל בעל הבית וכול מה שקורה שם, מתוך שהיא רוצה להיות כמו בורא היא הולכת ומקבלת, זאת אומרת היא בונה את זעיר אנפין. זעיר אנפין כלפי בינה נקרא "בן", בינה נקראת "אימא", וחכמה נקראת "אבא". בעולם הזה נראה אחר כך לאט לאט איך זה מתיישב ונותן בעולם הזה את כל ההבחנות שיש אצלנו, מה אנחנו, מה שבתוכנו ובינינו. זה הכול תוצאה מהכוחות האלו שיורדים, יורדים, יורדים, ונותנים לעולם הזה גם חומר וגם תכונות של החומר (ראו שרטוט מס' 5).

יוצא שבינה, מתוך שהיא רוצה להיות דומה לבורא, היא האחראית לבנות את כל המערכת שיש תחתיה. היא בעצם חושבת איך היא תבנה את זעיר אנפין ואחר כך את מלכות, ומלכות שתקבל את כל האור על מנת להשפיע זה בעצם תוצאה של הבינה. כי בינה רוצה לתת מקסימום, לעשות מקסימום לבורא. איך לעשות מקסימום לבורא? אם אתה תקבל ממנו, אז בזה אתה תיתן לו משהו. לכן אפשר להגיד שמלכות היא בעצם תוצאה מהבינה, בינה מולידה את המלכות. לכן גם מלכות וגם זעיר אנפין שניהם נקראים "בנים" כלפי בינה.

שרטוט מס' 5

פרצוף גלגלתא אצלנו הוא פרצוף כתר, פרצוף ע"ב אצלנו הוא פרצוף חכמה, פרצוף ס"ג אצלנו הוא פרצוף בינה. וכאן אנחנו רואים שמה שקורה למטה בסוף, שאי אפשר למלאות את הכלים של סוף של גלגלתא באורות, בינה אחראית וסובלת מזה. ומה היא עושה? ס"ג הוא בינה, והוא בעצם אחראי למלאות את נה"י דגלגלתא. איך הוא עושה את זה? 

למדנו שבחכמה יש אור חכמה, בכתר יש אור כתר, בבינה יש כבר אור חסדים. מה זה "אור חסדים"? "אור חסדים" זה תענוג מזה שאני נותן, ו"אור חכמה" זה תענוג מזה שאני מקבל. אז למה ע"ב, הפרצוף הזה לא יכול לרדת למטה מטבור דגלגלתא? כי יש בו אור חכמה. למה ס"ג, בינה, לא יכול לרדת למטה מטבור דגלגלתא? אומנם יש בו אור חסדים, אבל יש בו ג' דהתלבשות שזה גם חכמה, כי נשאר בס"ג רשימו מע"ב,

מה אנחנו אומרים? היה לנו גלגלתא, גלגלתא הזדככה, אחרי הזדככות גלגלתא נשארו רשימות שעליהן נולד פרצוף ע"ב, איזה רשימות נשארו? ד' דהתלבשות, אור שהיה בגלגלתא, וג' דעביות, מסך שיש לנו בע"ב. זאת אומרת תמיד בפרצוף הבא יש רשימו מהתענוג מהפרצוף הקודם. לכן יש בתוך הס"ג אור חכמה, ולכן הוא לא יכול לרדת למטה. ס"ג בעצמו לא צריך אור חכמה. בעצם הוא צריך אותו, אבל בשביל מה? כדי להגיד שהוא לא רוצה אותו.

מתי אפשר להגיד על בן אדם שהוא באמת לא יקבל? תן לו כך שאתה לא תדע ואף אחד לא יידע, ונראה אם הוא ייקח או לא ייקח. לפי זה אתה יכול להגיד אם הוא מקבל או לא מקבל. זאת אומרת אור של חכמה חייב להיות בס"ג כדי שס"ג יגיב עליו ויגיד שהוא לא רוצה, לצורך זה. אבל אם ס"ג מתפשט עם אור חכמה למטה, אז למטה כלים דקבלה, נה"י דגלגלתא, סוף דלגלתא, הם יקבלו את אור החכמה הזה על מנת לקבל, ולכן ס"ג לא יכול לרדת למטה מטבור דגלגלתא.

יש לי תיאבון, רצון ליהנות מכמה מנות, בשר, דגים, אורז, סלט ומיץ. אין לי מסך לקבל על מנת להשפיע בשר ודגים, אלו תענוגים יותר מדי גדולים. אם אני אקבל אותם מבעל הבית, הם כל כך טעימים שאני לא אחשוב על בעל הבית, אני אחשוב רק על עצמי ואיך אני נהנה מהם. לכן אסור לי לקבל אותם, זה נקרא שאני משאיר את החלק הזה בי, את הסוף, ריק.

למה אני משאיר אותו ריק? כי התענוגים שאני יכול לקבל ברצונות שיש כאן הם תענוגים מאוד גדולים, יותר גדולים מהמסך שלי, ואם אני אקבל אותם אני פשוט אאבד את הראש, לכן אני לא מקבל.

אם ס"ג ירד וימלא את הכלים האלו עם אור דחסדים זה בסדר. מה זה "אור דחסדים"? זה רצון להשפיע. רצון להשפיע, אם אתה רוצה רק להשפיע, אז אתה יכול להיות בכל מקום, כי לא אכפת לך איזה תענוגים יש או אין, אני לא רוצה, זה לא שלי. אבל אם בתוך הס"ג יש אור חכמה, ויש בתוכו אור חכמה, למה? כדי שאגיד שאני לא רוצה אותו. מאיפה נולד ס"ג, בינה? מזה שהיה מלא באור חכמה ופתאום התחיל להרגיש שבאור חכמה יש גם את תכונת הבורא, את תכונת בעל הבית. אני מקבל את אור החכמה הזה ואני נהנה, אבל מי נותן לי את אור החכמה? הבורא נותן לי. מה הוא רוצה? הוא משפיע, אז גם אני רוצה להשפיע.

זאת אומרת, ס"ג, כדי לקבל את תכונת ההשפעה, חייב להיות מלא באור חכמה, אי אפשר לרצות לתת אם אתה לא מרגיש תענוג מזה שאתה מקבל. בגלל זה החכמה שלנו, על אף שאנחנו לומדים איך להשפיע לבורא, החכמה הזאת נקראת "חכמה הקבלה", כי אתה משפיע על ידי זה שאתה מקבל.

אז ס"ג לא יכול לרדת למטה מהטבור מפני שיש בו אור חכמה, אבל כשס"ג מתחיל להזדכך, והוא אומר, אני מסתלק, ואין, אני יותר לא מקבל את האור, אז האור שנכנס כאן, טעמים דס"ג, כשהאור הזה מתחיל לצאת אור החכמה מיד מסתלק. הוא הראשון שמסתלק, כי הוא האור הכי גדול, ונשאר רק אור דחסדים. בהסתלקות האורות מן הס"ג נשאר רק אור דחסדים. ואז האורות האלה, אורות חסדים, יכולים להתפשט למטה ולמלא את כל הכלים של הסוף דגלגלתא. כך אור דחסדים מתפשט (ראו שרטוט מס' 6).

ולמילוי הזה אנחנו קוראים בשם נקודות דס"ג. כי הסתלקות האורות נקראת נקודות, והאורות האלו של הנקודות יורדים למטה וממלאים את הנה"י דגלגלתא. כבר יש לנו למטה מטבור עד סיום אור דחסדים. זה כבר משהו, כי אמרנו שאם נמלא גם את החלק הזה דמלכות דאין סוף באור, זה יהיה גמר התיקון. אז הנברא יגיע לדרגת הבורא, לנצחיות, לשלמות, להכול, אנחנו לא מסוגלים אפילו לתאר היום משהו מזה. מה חסר לנו? למלא כאן את הכלים האלה באורות, וכבר ס"ג יכול לרדת ולמלא אותם באור דחסדים.

שרטוט מס' 6

אבל אור דחסדים זה נקרא תיקון הבריאה. למה הוא תיקון הבריאה? כי אור דחסדים זה כוונה על מנת להשפיע, "אני רוצה לתת לך", זה נקרא תיקון. מטרת הבריאה שאני אקבל הכול. אז אחרי שיש לי אור דחסדים, אני יכול לקבל את הכול על מנת להשפיע. לכן אור דחסדים נקרא "תיקון הבריאה", ואור החכמה נקרא "מטרת הבריאה". סך הכול יש לנו במציאות את שני האורות האלו. כמו שיש כלי דקבלה וכלי דהשפעה, זאת אומרת רצון לקבל ורצון לתת, תענוג מלקבל ותענוג מלתת, אור דחסדים זה תענוג מהשפעה, אור דחכמה זה תענוג מקבלה. 

מה קורה הלאה? נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור. ועכשיו אני רוצה להסביר עוד דבר אחד, אנחנו מחלקים את הפרצוף לכמה חלקים, ראש, תוך, סוף. אנחנו יכולים להגיד תוך וסוף הגוף. בראש אנחנו אומרים שיש חמישה חלקים. בתוך וסוף יחד בגוף, יש חמישה חלקים. או שאנחנו מחלקים את התוך לחמישה ואת הסוף לחמישה. יש לנו הרבה צורות של התחלקות הגוף והראש. 

הכי נכון לחלק כאן את הגוף כך, שלוש הספירות כתר, חכמה, בינה הן ספירות של ראש. חסד, גבורה, תפארת הן ספירות של תוך. נצח, הוד, יסוד, מלכות הן ספירות של סוף. מה הן הספירות האלו? עדיין לא דיברנו על זה.