סעודה - שיחה עם רב

סעודה לציון יום הסתלקותו של בעל הסולם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.09.21 – אחרי עריכה

קריין: אנחנו היום בסעודת יארצייט של בעל הסולם, סעודה כל כך מרגשת, כל פעם שמזכירים את השם הזה "בעל הסולם", כשמנסים לדבר עליו, ולראות מה הוא עשה עבורנו, עבור כל העולם. וכמו שאמר הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בעל הסולם הוא של כולם, לא משנה איפה אנחנו נמצאים בעולם, באפריקה, בסין, בישראל, מעל כל שפה, מעל כל מין, מעל כל צבע, ודווקא בגדלות הזאת אנחנו רוצים לפתוח. בבקשה הרב ד"ר מיכאל אתה מתכבד לפתוח לנו את הסעודה הזאת.

אני שמח בזה שיש לי זכות להגיד כמה מילים לכבוד האדם הזה, זו נשמה בעצם. אנחנו מדברים על האדם כנשמה, שהיא מצד אחד קשורה לבורא ומהצד השני קשורה אלינו, ולכן דרכה אנחנו ניזונים. כל הרוחניות שלנו באה דרך בעל הסולם ורב"ש אלינו. לכן אין מילים להודות לבורא ששלח לנו שליח כזה, ומה שהוא עשה, אני חושב שהכי טוב אם פשוט נקרא את הפסוקים שאספנו כאן, וזה ייתן לנו ממש תמונה פחות או יותר שלמה על גדלות הנשמה הזאת, גדלות האדם הזה.

קריין: קטע מספר 1.

"ואני אנה אני בא, לספר בשבחו של כ"ק אאמו"ר ז"ל, אשר שיחותיו ודבריו הקדושים, מאירים בדורנו זה, דור ההסתר והחשכות." את זה כותב רב"ש, בנו הבכור של בעל הסולם. "ובעניין זה של הסתר וגילוי, שמעתי מפה קדשו, בערב סוכות שנת תש"ג בירושלים," ממש כמו שעכשיו אנחנו נמצאים בערב סוכות, "בעת שנכנס לסוכה לראות אם היא עשויה כהלכתה. [...]

ואם האדם מתקן את בחינת פסולת גורן ויקב, בחינת מלכות מ"ן דנוקבא, שהוא בחינת אלף השביעי זוכה לאלף העשירי, שהוא בחינת ג"ר. ונשמה כזאת יורדת לעולם באחת מעשר דורות. עד כאן תוכן דבריו הקדושים.

מדברי קודש אלו, יכולים להבין את גודל נשמתו של אאמו"ר זצ"ל, ובאיזה מדרגה הוא היה בעת אמירתם. כי כמה פעמים אמר לי שמימיו לא אמר דברי תורה מטרם שהשיג את הדברי תורה מפנימיות המדרגה."

(הרב"ש. "הקדמה לספר פרי חכם - מאמרים")

זו כל הגדלות שלו. מה שהשיג, קודם השיג, ורק אחר כך התחיל לכתוב, לתת שיעורים, לספר, ובאמת הכול מגיע מתוך השגה אישית ואמיתית.

קריין: קטע 2.

"בעל הסולם פעל שאדם פשוט שאם הולך בדרכו יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."

(הרב"ש. 75 "פעילות גדולי האומה")

זאת אומרת, גם הזמן משתנה, וסך הכול כל הנשמות השבורות כולן בכל זאת מתקרבות לתיקונים והאור העליון משפיע עליהן יותר ויותר. אבל הכי חשוב לנו, יושבי מטה בתחתית הסולם, זה שאנחנו נקבל הדרכה נאמנה וכיוון נכון, מאמרים, ואת "תלמוד עשר הספירות", "פרי חכם", וכל מה שבעל הסולם עשה, והעיקר זה "פירוש הסולם" על ספר "הזהר", שעוד לפנינו ללמוד אותו. שכל המקורות האלה הם באמת יביאו אותנו, יחד עם המימוש שבעל הסולם עשה על פני האר"י, על פני הבעל שם טוב, שאנחנו צריכים להתחבר, באיזו צורה. ואז אנחנו נתחיל לגלות את הבורא לכל אחד ואחד, לכל הדור הזה, עד שנביא אותו לגמר התיקון כולו, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם", ו"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". זאת אומרת, שלא יישאר, כמו שאומר בעל הסולם, לבן, צהוב, אדום, לא חשוב מי ומה, כולם כולם יגיעו לדבקות בבורא. לכן אנחנו כך פועלים. ואני מאוד שמח לראות בין החברים שלנו נציגים של כל העמים ומכל חלקי האנושות, וכולנו כולנו בסופו של דבר כשנתחבר טוב יחד, נגלה את הבורא ששורה בנו.

קריין: קטע 3.

"ותדע נאמנה, שעדיין לא היה מזמן האר"י ז"ל עד היום הזה, מי שיבין שיטת האר"י ז"ל על שורשו, כי היה ביותר קל להשיג מח גדול וקדוש פי שנים ממש מהאר"י ז"ל, מאשר להבין את שיטתו, ששלטו בו ידים רבות, מבעל השמועה והכותב הראשון עד המסדרים האחרונים, בו בעת שעוד לא השיגו הדברים על מכנם בשרשם העליון, שכל אחד היפך ובלבל בדברים.

והנה ברצון עליון ית', זכיתי לעיבור נשמת האר"י ז"ל, לא מפני מעשי הטובים, אלא ברצון עליון, שנשגב גם ממני עצמי, למה נבחרתי אנכי לנשמה נפלאה זו, שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום, ולא אוכל להאריך בענין זה מפני שאין דרכי בזה לדבר בנפלאות."

(בעל הסולם. אגרת ל"ט)

אבל בכל זאת רואים מכאן עד כמה הבורא יכול לתת השגות גדולות, זה נקרא נשמה גדולה, לאדם, ואחר כך הוא יכול להתחלק גם עם כל באי העולם באותה המתנה שקיבל מהבורא.

קריין: קטע 4.

"אני מוצא א"ע [את עצמי] מחויב ומוכרח כהיום כתמיד להיות כשור לעול וכחמור למשא, כל היום וכל הלילה לא אחשה, מלתור איזה מקום שבו אעשה איזה נחת רוח ליוצרי, ואפילו ביום הזה שאני בו, חביב עלי הדבר לעבוד בעול גדול, אפילו שבעים שנה יחד, ובלי ידיעה כלל בהצלחתה, כל ימי אפילו, זולת יהיה על הדרך שנצטויתי בודאי ללכת בכל דרכיו, ולדבקה בו, ששמעתי מכל מראש.

יחד עם זה איני יכול כלל וכלל לפטור עצמי, בשום הרהור והגה רוח, שלא לעשות איזה עבודה לשמו ית', מחמת שפלותי, ואני חושב ותואב כל היום, על גבהו של עבדות ה', ובתכלית הגובה, עד שאי אפשר לי כעת להעלות על הכתב.

(בעל הסולם. אגרת ט')

שאלה: כמו שכל מה שהבורא עושה הוא מושלם, רציתי להבין מה הייתה המטרה שכל מי שנגע בשיטתו של האר"י התבלבל חוץ מבעל הסולם?

לא, ככה לא כתוב. אי אפשר להגיד כך שכולם התבלבלו. מזמן משה רבנו, זאת אומרת מיציאת מצרים, קבלת התורה והלאה, שיטת התיקון כבר הייתה נלמדת ונשמעת בכל העם, בכל הקבוצה הזאת שאברהם הוציא מבבל. וכמה שכל אחד הבין - הבין, הרגיש – הרגיש, אבל היו יושבים ולומדים. ובכל ארבעים שנות המדבר היו יושבים ולומדים את השיטה הזאת והיו מכינים את עצמם למדרגות רוחניות.

מה זה נקרא קבלת התורה? התחילו להבין שיש להם עסק עם כוח עליון שהוא "טוב ומיטיב", וכולו עובד בהשפעה, ודורש מהם שהם יעשו מאמץ בהתקשרות ביניהם. כי הוא בכוונה שבר את הקשר ביניהם, זה נקרא שבירת הכלי דאדם הראשון, והם צריכים להתחבר נגד השבירה. וככל שהם מתחברים למרות השבירה, הם בזה בונים תנאי לגילוי הבורא. יש להם מצד אחד שבירה, מצד שני הם בונים חיבור מעל השבירה, ואז בפער בין שניהם הם מתחילים לגלות את הבורא. כך הם למדו במשך הרבה שנים, אנחנו קוראים לזה ארבעים שנות המדבר.

מקובלים לא כל כך מתייחסים לגיאוגרפיה ולהיסטוריה, הם מתייחסים פשוט למעשה שעשתה הקבוצה הזאת שיצאה מבבל, שהיו בה נציגים של כל האומות שהיו נמצאים אז בבבל. הם התחילו להתחבר ביניהם יותר ויותר ודרך החיבור ביניהם התחילו לגלות את הבורא. כך הם הגיעו למצב שנקרא "ארץ ישראל", ארץ זה רצון, וישראל זה ישר-אל, מכוון לבורא, הם הגיעו לכזה רצון בחיבור ביניהם, וזה נקרא שנכנסו לארץ ישראל. שוב, אנחנו מדברים לא על גיאוגרפיה ולא על היסטוריה, אלא על מה שהם השיגו בהתחברות ביניהם, על זה מדובר. אחר כך הם המשיכו הלאה, אנחנו עוד נדבר על זה.

שאלה: אתמול דיברת על הקשר המיוחד בין רב"ש לבעל הסולם שאפשר לו, בין יתר הדברים, לכתוב את מאמרי "שמעתי", ודיברת על רשימות. רציתי להבין האם הרשימות זה המושג של פרצוף שנכנס בשני, או שאנחנו יכולים לראות קשר שקיים בין בן לבין אב בגשמיות, שהדרגה הקודמת נקראת אב והבא נקרא בן?

אין שום קשר בין גשמיות לרוחניות. אין בן ואבא ורשימות בין הפרצופים. לא להתבלבל ואף פעם לא לקשור זה עם זה, זה לגמרי לא אותו דבר. יכולים לתת את זה כדוגמה אבל אם יש באמת קשר ביניהם? אין כלום. בכל העולם הזה שאנחנו נמצאים אין לך שום דבר רוחני. הרוחניות נמצאת רק בנטייה להשפיע זה אל זה, לאהוב זה את זה, שם מתחילה רוחניות. ולא פיזית באיזה זרע, ברשימות בעולם הזה, בכלום, אין. רק ברצון האדם שיכול להיות למעלה מהאגו שלו.

קריין: קטע 5.

"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת." גם את זה אומר בעל הסולם. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מלה ומלה על אופנה. [...]

וזהו שהעניק לי ה' במדה שלמה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז"ל "ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסבת הדור שלי."

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

בעל הסולם אומר שהכול תלוי בדור. אנחנו, נגיד הגענו היום לדור האחרון, ולכן הוא שהיה בתחילת הדור האחרון, קיבל רשות לגלות את חכמת הקבלה, ידיעה, דבקות, פקיחת עיניים, ולכן העביר לנו את השיטה הזאת בצורה שלמה ואנחנו רק יכולים עכשיו להשתמש בה ובטוח שעל ידה נגיע לכל המטרה הנעלה הזאת, מטרת הבריאה.

קריין: קטע 6.

"ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו, הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו.

וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

כותב בעל הסולם שאנחנו קיבלנו את הכול. העיקר רק ללמוד ולממש בכל צורה שאפשר לפרסם ולממש, אבל בעצם בכל הכתבים שלו, בתורה הזאת ישנו הכול.

קריין: קטע 7.

"זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים-על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו".

לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות. כי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו "וחיך יטעם" וכל הבריות לא יפסיקו ביני ובינך וד"ל."

(בעל הסולם. אגרת מ"ז)

זאת אומרת, הכול ניתן לנו, בידיים שלנו, הוא עשה כול מה שאפשר. אני מקווה שאתם תבדקו את זה ותרגישו ותגלו באמת שיש לנו הכול.

קריין: קטע 8.

"אומנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אחר כך. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע, זולת בנצרך לישועה היום. ומי שיכול להמתין למחר, ישיג שכלו לאחר שנותיו חס ושלום.

וזה התהווה לכם מסיבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים כל מחסורכם."

(בעל הסולם. אגרת י"ג)

הוא חוזר על זה הרבה פעמים. בזכות אהבת חברים אנחנו יכולים להשיג את כל המדרגות. אנחנו יכולים לעלות לרום הסולם ושרק זה בעצם יהיה לנו כמטרה. כי במידה שמשיגים אהבת חברים מזה מתחילים להבין מה לעשות כלפי הבורא. לפני כן, זה רק תיאוריה, איזה מחשבות ללא שום יסוד.

אבל כשמתחברים יחד, מתוך החיבור אנחנו מתחילים להבין מה לעשות לבורא, כי יש לנו כבר כלי ומתוך הכלי אנחנו מתחילים להבין מיהו, מהו, איך להשפיע לו, מה לעשות, מה זה בכלל להשפיע וכן הלאה. לכן המטרה הקרובה ביותר, כמו שהוא אומר, להשתדל באהבת חברים. כי בזכות אהבת חברים אנחנו זוכים לכל המדרגות רוחניות.

אני מקווה שאתם התרשמתם מהפסוקים הללו.

תלמיד: אני אקרא לכם קטע קטן באמהרית בשפת המקור. מתוך "אין עוד מלבדו", פסקה ראשונה. לחיים! חברים אוהבים אתכם.

לחיים! לחיים!

תלמיד: באתי לשעה אחת ונשארתי לכל החיים. אחרי הכנס בקייב הלכתי לחפש קבוצה. לפי המקצוע שלי אני מדען, ועד היום מאיר לי אותו הקטע הלא ברור הזה של "הנה מה טוב" ובעל הסולם. ואני חושב שזה המדען האמיתי. כל יתר המדענים בעולם מאוד מאוד רחוקים ממנו. אני אסיר תודה על המסירות שלו, על מה שהוא מלמד והייאוש שאף אחד לא מקשיב, ובטוח שכולם כן יקשיבו. ופשוט היכולת שלו להעביר את הדברים המורכבים האלה מתוך האהבה האדירה שלו לכל האנושות. תודה רבה, רב.

תודה חבר. איך אדם מהקצה השני לגמרי של הבנה, של הכרה, של עולם, של חברה, של חינוך, היה יכול להבין דרך בעל הסולם את מקור הבריאה.

דני ויצפלד: אני רוצה לנגן ניגון שנקרא "יעלה תחנונינו". זה ניגון פשוט שכולו תפילה, והרבה חברים אומרים לי שזה הניגון שהם הכי אוהבים שאני מנגן אז לכן אני מנגן אותו. ולפני כן אגיד את הציטוט של בעל הסולם באחד המכתבים שלו, ציטוט שמאוד נוגע בי, הוא כותב: "הניגון הוא הממוצע בין הרוחניים והגשמיים". אז עם זה אני אכנס לניגון "יעלה תחנונינו".

תודה רבה. ממש באמת נוגע ללב.

תלמיד: אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות הזאת בשביל באמת להגיד לך תודה מאוד מיוחדת, כי בלעדיך העבודה של רב"ש ובעל הסולם לא הייתה מגיעה עד הלבבות שלנו בצורה כה מיוחדת כמו שהיא מגיעה אלינו יום יום עם האהבה הבלתי נדלית שלך לכל התלמידים שלך ולכל האנושות. תודה רבה רב, אנחנו אוהבים אותך. בשם הכלי הלטיני וכל הכלי העולמי רוצים לתת לך הודיה מאוד מיוחדת.

אני סך הכול רק מעביר, אבל הכלי זה אתם. זאת אומרת בעל הסולם חי בכם, ואני כמה שאני מסוגל מעביר לכם אותו. ועוצמת הקבלה שלו כולה תלויה בכם. אני מקווה שאנחנו עוד נגלה בפועל את כל מה שהוא כתב ושזה יתגלה בנו בצורה, בעוצמה עד גמר התיקון.

(סוף הסעודה)