להיות עשירייה מוכנה לקראת הכנס
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 01.01.2026 – אחרי עריכה
אילן: כשאני מסתכל על הנברא, על האדם, הבורא ברא רצון לקבל בעוצמות שונות, וכל אחד בתהליך הזה שהוא עובר צריך להפוך את עצמו, להיות הפוך ממה שהוא. ניתנה לו דעת כדי להשתמש בדעת הפוך מדעתו.
כן.
אילן: הכול הפוך.
נכון.
אילן: יש עוד דבר כזה בטבע?
בטבע לא, אני לא חושב, חוץ מבני אדם?
אילן: רק בני אדם.
דודי: זאת אומרת, החומר לא נחשב, נגיד גז שהופך לנוזל, שהופך למוצק, מעבר בין מצבי צבירה בטבע, זה לא נחשב כי זה עדיין על מנת לקבל.
אילן: זה טבע, זה עדיין טבע.
דודי: כשחומר מחליף את הצורה שלו מגז לנוזל או מנוזל לגז, או מנוזל למוצק זה לא נחשב שינוי תכונה?
לא.
דודי: שואלים כך, הנושא של הכנס הוא "מתחברים בעשירייה - נדבקים בבורא". מה זה נקרא שהעשירייה מוכנה לכנס?
כשהעשירייה מוכנה לחיבור, ולכן הם מכוונים את עצמם לכנס ובאים לכנס כדי להתחבר, זה נקרא שהעשירייה מוכנה לכנס.
דודי: אבל גם לכל שיעור בוקר צריך להגיע במצב כזה?
צריך, אני לא יודע, אבל לפי השאלה זה ככה.
דודי: מה עדיף לעשירייה כשיש עניינים או סכסוכים שנגררים בין החברים באותה עשירייה, האם לעזוב את הכול, להתכלל מאה אחוז בהכנה לכנס, "על כל פשעים תכסה אהבה", או דווקא לנקות את הבעיות, לפתור אותן לפני שנכנסים לכנס?
דווקא לפתור אותן.
דודי: לפתור בעיות זה אומר לדבר עליהן, לפתוח?
לפני.
דודי: במה זה מחזק את החיבור בכנס אם שני חברים שנגיד לא מדברים זה עם זה בעשירייה או מסוכסכים, עכשיו מתחברים ביניהם ונכנסים עם זה לכנס, איך זה תורם לחיבור בינינו בכנס?
זה תורם בזה שכבר אין ביניהם משהו שיחלוקו.
דודי: ואם היה משהו שיחלוקו ונכנסים איתו לכנס, מה אז קורה?
לא מתייחסים לזה. לא מתייחסים, אנחנו קראנו מאמר שאסור לנו להיות בזה.
דודי: אם יש פגם בין שני חברים בעשירייה זה פוגע בכל העשירייה?
כן.
דודי: אם כך זה חשבון של כל העשירייה אם שני חברים נמצאים בסכסוך ביניהם?
כן.
רואי: האם יכול להיות חיבור בין חברים שיש ביניהם מחלוקת?
יחסית לא, אבל בעצם תלוי איזה פגם.
רואי: האם חייבים להסדיר את המחלוקת כדי להגיע לחיבור בין השניים?
ביניהם?
רואי: כן.
כן, רצוי.
רואי: אם כך, למעלה מהמחלוקות אי אפשר להיות בחיבור? נגיד אני ושמעון במחלוקת ולא מצליחים להשתחרר מהמחלוקת, אבל למעלה מהמחלוקת אנחנו איכשהו מצליחים להתחבר, זה אפשרי או לא?
איך אתם מתחברים?
רואי: במטרה, יש לנו מטרה משותפת.
זאת אומרת, אתם לא שמים לב למחלוקת, אתם ממשיכים איתה.
רואי: אנחנו לא יכולים להיפטר ממנה, היא עדיין קיימת, אבל מפני שיש מטרה, אנחנו עדיין רוצים ללכת למטרה למרות המחלוקת.
כן.
רואי: זה נקרא חיבור או שזה לא חיבור?
זה לא חיבור.
רואי: לא חיבור. זאת אומרת, חייבים לנקות את המחלוקת?
כן.
דודי: אז מה זה "על כל פשעים תכסה אהבה"?
כשיש אהבה אז היא יכולה לכסות על כל הפשעים.
דודי: והפשעים מתבטלים או שהם בסיס לאהבה?
אין דבר כזה שנעלם, מתבטל.
דודי: אם הייתה בינינו מחלוקת, מה קורה לה כשאנחנו מגיעים לחיבור ואהבה, אין אותה?
אתם עולים מעל המחלוקת.
רואי: כשאנחנו מכסים את הפשעים באהבה, ככתוב "על כל פשעים תכסה אהבה", ואנחנו אומרים שהם מתבטלים, האם זה אומר שהפשעים לא קיימים יותר בין השניים?
לא קיימים.
רואי: עצם האהבה שלנו ביטלה את הפשעים?
כן.
רואי: היא כאילו מחקה אותם?
כן.
דודי: איך מתגברים על אדישות או על מחשבות לפני כנס, שכבר הייתי בכנסים כאלה?
איך מתגברים על אדישות?
דודי: כן, זה כבר הכנס, הכמה? המאה שלי, וכבר הייתי בכנס כזה. מה יש שם, עוד שיעור, תרבות וסעודה, בסדר, יש עוד שיעור, יש עוד חיים שלמים, כבר אין התרגשות. אני מדבר לא על כל החברה, אלא יש חברים בחברה שככה לפעמים מרגישים. איך להתגבר על המצב הזה ולקבל את זה כחידוש ממש?
צריך לעורר מהמצב, שכל אחד מבקש על כולם סליחה, ובצורה כזאת כשכולם מתחבקים, כולם נכנסים לכנס.
דודי: ברור, אבל חבר שמרגיש ביחס לכנס שזה כבר לא כנס ראשון שלו, ואין לו התפעלות והתרגשות כמו לפני כנס.
כן.
דודי: אז איך הוא מקבל התחדשות? מאיפה האדם מקבל התחדשות להגיע לכנס כאילו זה כנס ראשון, והוא מצפה לו ומחכה לו, ומבין שפה זה מקור חיים?
כנס ראשון זה סתם, זה לא כנס. הוא חייב להתייחס לכנס כאל משהו חדש.
דודי: מה זה אומר? איך אני מתייחס לכנס כמו משהו חדש?
זה שאנחנו עומדים לפני האסיפה שנקראת כנס, וכל אחד מתחייב לעלות לדרגה הבאה.
דודי: איפה החידוש? ממה אני לוקח חידוש, כוח להתחדש?
בחיבור בינינו.
דודי: בכנס הקרוב, בין היתר אנחנו הולכים גם לדון על העתיד של "בני ברוך", על האחריות שלנו לגבי הארגון שלנו, החברה שלנו, הכול. איך אתה רואה את העתיד של קבוצת "בני ברוך" בכלל, ובפרט את העתיד של קבוצת פתח תקווה?
אני חושב שקבוצת "בני ברוך" היא מסוגלת להגיע לגמר התיקון, ואנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על זה.
דודי: כל כנס אתה תמיד מכין אותנו לקראת המדרגה הבאה שלנו ומכוון אותנו, מצביע לנו לפחות על איזו מטרה וכולם אחריך. מה אתה מצפה שיקרה בכנס הזה? לאיזו מדרגה עכשיו?
אני חושב שבכנס הזה דווקא רובם, רובנו חושבים שיכולים להתחיל מתחילת הכנס בחיבור חדש.
דודי: אז הדרגה הרוחנית הבאה שלנו היא תמיד חיבור חדש.
ואז אנחנו נעלה לדרגה חדשה. אין מה להוסיף, כך אני חושב.
דודי: כן כן, מה שאתה חושב זה אמת.
רואי: כשאדם מתקשה להוציא חידושים מתוך השגרה, והכול נראה לו כמו הרגל שחוזר על עצמו, איך בכל זאת אתה מוציא חידושים?
אני רואה שיום יום יש לי תנאים חדשים, חברה חדשה, מאמר חדש, ואני דואג לזה שזה לא ייעלם.
רואי: ואיך אתה מייצר את החדש הזה? מה אתה צריך לעשות עם עצמך, עם העשירייה, כדי שהיום יהיה חדש לעומת אתמול?
שאני אראה את הקבוצה בצורה חדשה.
רואי: איך? כשאתה מסתכל עליה, מה זה עכשיו אתה רואה אותה קבוצה חדשה?
כשאני מסתכל על כל חבר וחבר בקבוצה קטנה, ואם אני מרגיש שהצלחתי, אז אני מעלה אותם לדרגת קבוצה חדשה של כלל "בני ברוך", של "בני ברוך" כולו. ומזה אני כבר יכול להיות בטוח שאם אני מתאחד איתם, יכול לברך עליהם, ויכול להיות קשור אליהם, אז זו כבר עובדה שאנחנו יכולים לדרוש מהבורא ברכה.
דודי: אנחנו מקליטים עכשיו את השיחה, והייתי רוצה שתפנה עכשיו לחברים. אם אתה יכול לפנות לחברים, לחברות ב"בני ברוך", בכל הכלי עולמי, חברים מתגעגעים אליך, רוצים את הנוכחות שלך, את ההרגשה שלך, תפנה אליהם ותגיד להם, תן להם עצה.
אני, אם אני פונה לחברים, אז הדבר הוא פשוט - נתקרב, נתחבק כולנו זה עם זה, עד שכל אחד ירגיש שהוא מוקף בחברים נאמנים, והוא רוצה להישאר בצורה כזאת לעולמים. זה הכול.
(סוף השיחה)