מגלים חיים בעשירייה

כנס "קבלה לעם" העולמי 2021

25-28.02.2021

על כל פשעים תכסה אהבה

שיעור 7

שיעור 27.02.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

השיעור הזה צריך להיות שיעור מאוד מיוחד כי אנחנו מדברים על מהות התפתחות האדם. כשהוא מגיע להידמות לבורא, הוא צריך לרכוש בזה את תכונת האהבה. ה"אהבה" היא לא כמו שאנחנו מדברים על אהבה בעולם שלנו, כי כאן, בעולם שלנו, אהבה זה נקרא שאני אוהב מישהו או משהו, אני אוהב את הילד שלי, אני אוהב אוכל מיוחד, אני אוהב שמים, צמחים, פרחים, לא חשוב, משהו, אני אוהב דברים שמהם אני נהנה. כאן ברוחניות זה ההיפך, כמו שכתוב על הרוחניות, "עולם הפוך ראיתי". ומה זה הפוך? זה לא נקרא שאני אוהב מה שנעים לי וטוב לאגו שלי, אלא במה שאני דומה לבורא, את הדברים האלה אני אוהב, עד שאני מגיע לתכונת האהבה ובזה אני לגמרי דומה לבורא, כי הוא בעצמו תכונת האהבה.

ולכן איך אנחנו מקימים בתוכנו את תכונת האהבה האמיתית, שהיא לא אגואיסטית? אך ורק כשאני עוקר מתוכי את הרצונות האגואיסטים, ועל פני כל רצון ורצון, במקומו אני מכניס את תכונת האהבה. זאת אומרת, במקום שנאה, אהבה, במקום דחייה, משיכה, וכן הלאה. כל הזמן אני עובד על איך להחליף בי את כל הנטיות שלי, להפוכות, וכך אני מגיע לתכונת הבורא, "אהבה". לכן כתוב פשוט, "על כל פשעים תכסה אהבה", אני מחליף כל דבר ודבר שהוא נקרא "פשע", זאת אומרת שאת השימוש ברצון לקבל, אני צריך להשתדל להחליף אותו בעל מנת להשפיע, ברצון להשפיע, במקום שאני מגלה שאני שונא, אני מחליף את זה לאוהב.

לכן בעצם פשוט מאוד להסביר את זה, תחליף את השנאה לאהבה, תחליף את הדחייה לנתינה, לחיבור, וכך אתה מתקן את עצמך, מביא את עצמך לאותה תכונת הבורא, לאותה צורת הבורא. אלא שאם אנחנו מדברים בצורה כזאת, אנחנו מתחילים לראות שהדברים האלה נמצאים במצב שכמעט אי אפשר לסבול אותם. לכן חכמת הקבלה נותנת לנו כאן הרבה עצות, תרגילים, איך אנחנו צריכים להתנהג בינינו, איך אנחנו צריכים לרכוש תכונות השפעה, איך אנחנו צריכים, בצורה הדרגתית, להתקדם להידמות לבורא, להחליף שנאה לאהבה, דחייה למשיכה, ניתוק לחיבור.

וכך זה כל הזמן עוד ועוד, בכל מצב ומצב שמתגלה אנחנו מגלים תכונות רעות חדשות שאנחנו מלאים בהן, ומחליפים, או רוצים להחליף אותן לתכונות הטובות. אבל אנחנו לא מסוגלים להחליף אותן לבד, אנחנו צריכים רק לאתר שהן קיימות בנו, הדחיות, השנאות, ואנחנו צריכים לפנות לבורא שיסדר לנו את התכונות ההפוכות. אנחנו לא צריכים לחשוב שאנחנו צריכים לבנות מעצמנו איזו דמות יפה וטובה, זו בכלל לא הדאגה שלנו, לא התפקיד שלנו, וזה לא ביכולת שלנו.

אלא סך הכול אנחנו צריכים רק לאתר את מה אנחנו רוצים שיקרה. ואם אנחנו מסכימים לזה בעשירייה, אז אנחנו מעלים מ"ן ומבקשים מהבורא שיחליף את התכונה הזאת, או תכונה רעה אחרת, אגואיסטית, אנחנו רוצים שהוא יחליף אותה לטובה. אבל מתי הבורא עושה את זה? כשאנחנו באמת מסכימים שאנחנו שונאים את התכונה האגואיסטית הזאת, ורוצים שבמקומה תתגלה בנו תכונה הפוכה ממנה. שיהיה לנו ברור מה אנחנו מבקשים, בצורה מאוד מאוד חדה, "את זה אני לא רוצה, ואת זה אני רוצה".

תסתכלו על הילדים הקטנים עד כמה הם מבינים מה שהם רוצים ומה לא. אצל הילד הקטן "את זה אני רוצה ואת זה, לא", ועד כמה שאתה רוצה לשכנע אותו הוא לא יסכים. הוא הולך בדיוק לפי הרצון שבגוף, כמו אצל חיות קטנות שפועלות אך ורק לפי הרגשת הרצון, וכך גם אנחנו צריכים לעשות. אנחנו לא צריכים לתקן את הרע, לא לשנות אותו אפילו, אלא אנחנו רק צריכים להגיע לשנאה לרע, ומתוך זה לבקש את הבורא שיחליף לנו את הרע לטוב. וכאן היא כל העבודה שלנו.

ובזה אנחנו צריכים להבין עד כמה אנחנו יכולים לעזור זה לזה "איש את רעהו יעזורו". עד כמה אנחנו בזה יכולים להראות אחד לשני שאנחנו שונאים את התכונות האלו יותר ואלו פחות, אבל שונאים אותם, רוצים להפטר מהם. אם אנחנו בקבוצה, בעשירייה, מוכנים להפטר ממשהו, כולנו יחד, ואנחנו מרגישים שאנחנו רוצים להפטר, אנחנו מרגישים שאנחנו שונאים איזו תכונה בנו, בואו נבקש יחד על זה את הבורא והוא יעשה. אם זאת הבקשה הנכונה, מגיעה מעומק הלב, זאת אומרת ממה שאנחנו מגלים בליבנו, אז ודאי שהבורא יעשה את זה ויחליף לנו את מה שאנחנו אומרים רע, למה שאנחנו אומרים טוב.

זאת אומרת, רצוי לנו כך להכיר את הרע שבנו ומתוך זה לתאר לעצמנו מה זה נקרא שיהיה בנו טוב, ואז יש לנו כבר תפילה. ובין הכרת הרע שנמצא בנו, ואיכשהו תיאור הטוב שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו שיהיה, אם אנחנו נתאר את שני המצבים הללו, ויהיה בינינו, בתוך העשירייה, הסכמה ופער גדול מספיק משנאה לרע ומשיכה לטוב, ודאי שאנחנו בזה מחייבים את הבורא שיחליף את הרע לטוב, ואז הוא שולח את המאור המחזיר למוטב ועושה לנו את זה. זאת הפעולה רוחנית הראשונה שאנחנו יכולים לבצע בינינו בתוך העשירייה.

וכך אנחנו צריכים להפוך רע לטוב, כמו שאנחנו חורשים את השדה. וכך מתוך השדה הזה שאנחנו חורשים אז תבוא כבר תבואה, יבואו כבר ניצנים וכך יתגלה הכול מתוך ה"שדה אשר ברכו ה'". והעבודה שלנו, כמו שמסבירים לנו המקובלים, כוללת חרישה ואת כל הפעולות, יש לנו 49 פעולות שאנחנו עושים כדי לזרוע, "בשבילי נזרעה השדה"¹. בשביל מי נזרע השדה ואיך לעשות את כל העבודות האלה. אנחנו עוד נדבר, זה עוד לפנינו.

אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו מבקשים על הטוב, אנחנו צריכים קודם כל להכיר את הרע, שכל טוב צריך לבוא במקום רע. ולפנות לבורא אפשר רק בדבר אחד, מה אנחנו רוצים שיתחלף מרע לטוב, מחושך לאור, מלילה ליום. ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים לפנות אליו. סדר הפניה לבורא צריך להיות מאוד מאוד ברור לנו, ואם זה קורה בהכרת הרע ובמשיכה לטוב, וקורה בהשתתפות של החברים, בהסכמה של החברים ופנייה "כאיש אחד בלב אחד" שאנחנו פונים לבורא, אז אין שאלה, בטוח שהוא ישמח לשמוע מאיתנו וכך לקיים את התיקון.

זה בתור הקדמה איך מגיעים לאהבה. זאת אומרת, צריכים לעבור על כל הרצון לקבל שלנו ולאתר אותו כרע, ורק לשנאה להרע אנחנו צריכים. ולתקן את הרע ולהחליף אותו לטוב זה כבר הבורא יעשה לפי הבקשה שלנו. זה כל "עבודת ה'" מה שנקרא. לכן מצד אחד אנחנו צריכים לבקש ולדרוש שהבורא יחליף את הרע לטוב, זה החלק שלנו שנקרא "העלאת מ"ן" ומה שאנחנו מקבלים מהבורא זה נקרא "מ"ד", זאת אומרת המאור המחזיר למוטב שכבר פועל בנו ומתקן אותו הרע שאנחנו רוצים להיפטר ממנו ולהפוך אותו לטוב. ותמיד כך, על כל הרע יבוא הטוב ולא אחרת, זה לא יבוא סתם במקום משהו, אלא אך ורק בצורה שאנחנו מבררים את הרע ורוצים במקומו שיופיע הטוב.

אני חושב שזה ברור, אם לא אז תחשבו על זה.

שאלה: בכדי לממש את מה שאמרת, תרשה לי להשתמש בדימוי שלך עם הילד. אם ילד צריך להכין עבודה בלימודים והוא עושה את זה בעצמו, הוא עושה נחת רוח לאבא שלו. אבא שלו גאה בו והוא לא נעזר מבחוץ לקבל עזרה. ברוחניות זה בדיוק ההיפך, אם אנחנו מתחברים והופכים שנאה לאהבה זה לא טוב כי זה בא מהרצון לקבל. איך אנחנו מתרגלים במקום מה שהורגלנו בחיים שלנו לקבל עזרה מהבורא ולא שאנחנו נעשה את זה?

גם על זה "איש את רעהו יעזורו". אנחנו צריכים שתהיה בינינו הרגשה, החלטה, הכנה בטוחה וגמורה שרק הבורא מתקן ואנחנו רק מבקשים. לחלק את העבודה לשניים, מ"ן מאיתנו ומ"ד מהבורא, ובצורה כזאת אנחנו הופכים להיות לשותפים, אני לבורא והבורא לי. ככה זה. בצורה כזאת אנחנו עושים. ותנסו כך לסדר את הפעולות שלכם ואתם תראו עד כמה הן פועלות ומועילות ואמיתיות ומתקיימות, אבל בתנאי שאתם עושים את זה ביחד בעשירייה, או לפחות כמה אנשים עושים יחד, ויש ביניכם הסכמה מה בדיוק אתם רוצים לתקן ולאיזו צורה אתם מצפים שזה ייתקן, ועל זה מבקשים.

והבורא בדרך יבין מה אתם מבקשים, כמו תינוק, כמו ילד קטן איך שהוא מדבר, אבא ואמא מבינים מה שהוא מדבר. אמנם מישהו זר לא יכול להבין, מצד אחד. מצד שני כשהוא מבקש, הוא מבקש בעקשנות שרוצה רוצה רוצה ואז הוא מגיע למצב שבסופו של דבר נותנים לו מה שהוא רוצה. אהבת הבורא לבריות ממלאה את כול המציאות וזה מה שאנחנו צריכים לגלות. ואם אנחנו מבקשים ממנו אז אנחנו עוזרים לו לגלות את האהבה שלו אלינו.

יש לנו בזה ממש אותו תוקף כמו לתינוק כלפי ההורים. הוא יכול לדרוש מהם, ואנחנו יכולים לדרוש, אנחנו יכולים לשנות, לסובב, אם אפשר כך להגיד, את הבורא, זה נקרא "נצחוני בני". אבל בתנאי שאנחנו יודעים איך לפנות אליו ובינינו מבררים מה הרע שיש בינינו ושהרע הזה הוא באמת רע, לא סתם תיאורטי, אלא שזה הרע שאנחנו מגלים. בדרך כלל זה מתגלה כתוצאה מזה שאנחנו רוצים להתחבר ומרגישים שזה מפריע לנו לחיבור. ובינינו לבורא מרגישים שהתכונה הזאת, נגיד מפריעה להתחבר לבורא, ואז מבקשים. על הדברים האלה שמפריעים לחיבור בינינו ומבינינו לבורא, את זה אנחנו תמיד צריכים לאתר, לבקש ולקבל בחזרה את התגובה.

שאלה: עד כמה אנחנו צריכים לעשות מאמץ מתוכנו לבד לפתור את הבעיות, את הקלקולים, להתחבר לפני שאנחנו פונים לבורא, אם בכלל צריך לעשות מאמץ?

אם אתה מתחבר עם החברים, כמה, לא צריך הרבה, אפילו לא עשירייה שלמה. אבל בעשירייה, לא טוב אם זו לא העשירייה, כי אז כאילו שאתה עושה שם פירוד, וזה לא טוב, צריכים מאוד לדאוג לזה. ואם אתם מתחברים יחד, ומחליטים שאנחנו רוצים לבקש את זה מהבורא, אתם צריכים לרשום ממש, לרשום, "אנחנו מבררים דבר רע שהוא זה וזה וזה נמצא אצלנו, אנחנו בטוחים שזה רע, ובטוחים שאנחנו כן רוצים להפטר ממנו, כי זה מפריע בינינו, זה מפריד בינינו, וגם מפריד בינינו לבורא. ואז מרגע זה והלאה אנחנו פונים לבורא, ומשתדלים לא לעזוב את הבקשה שלנו עד שאנחנו מקבלים ממנו תגובה, עד שאנחנו מרגישים שהרע הזה ממש מתחיל להשתנות ולהפוך לטוב". תנסו, זו כבר עבודה רוחנית פרקטית, קבלה מעשית.

שאלה: כבר ענית, אבל בכל זאת כדי שתצא פנייה מדויקת לבורא כמו שתיארת, מהו הבירור שאנחנו עושים על הרע, מה זה בירור של הרע?

בירור של הרע, זה עד כמה אני רואה שהוא תוצאה משבירת הכלי דאדם הראשון, ושהוא ממש עומד ומפריע לנו, לחיבור בינינו, ובסוף החיבור מגיעים אפילו לאהבה, להשלמה כזאת. אבל בינתיים אפילו להתקרב זה לזה אנחנו לא מסוגלים. אנחנו מרגישים זה את זה ככה מרחוק בצורה גשמית, ובצורה פנימית יותר רוחנית, אנחנו לא יודעים מי אנחנו. אז אנחנו משתדלים לברר מה זה בינינו, ואיך לתקן.

שאלה: אני מתבייש בפני חברים שאני מגלה את יצר הרע בתוכי. במצב כזה איך אני יכול להתעלות מעל האגו ולכסות אותו באהבה?

אתה לא יכול להתעלות למעלה מהאגו, ומכל שכן לכסות אותו באהבה, אם לא תעשה את זה עם החברים. לבד אי אפשר לעשות, הבורא לא שומע אחד, הוא שומע עשירייה, מנין, קבוצה. קבוצה יכולה להיות אפילו שניים, אבל רצוי שיהיו קרוב לעשרה. ואז אתם מדברים ביניכם, ומאתרים מה מפריע לנו להיות כאיש אחד בלב אחד. ולפי ההסכמה שלנו, לפי החיבור שלנו להיות בלב אחד, זה נקרא ברצון אחד, לפי זה אנחנו יכולים לגלות את העולם העליון, את הבורא.

איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו מבטלים את האגו שמבדיל בינינו, ומפריע להתחבר לרצון אחד. ואז אתם רואים שתכונות אלו ואלו, רצונות אלו ואלו, מצבים אלו ואלו שאתם יכולים לגלות אותם, שכבר ברורים לכם, הם שמפריעים לכם להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד". מה הסיסמה הזאת "כאיש אחד בלב אחד"? זה פשוט מאוד, זה אותו מצב שבו היינו לפני השבירה בכלי של אדם הראשון.

היינו ברצון אחד, אמנם כלול מהרבה רצונות אבל זה לא הפריע לאף אחד כי כולנו הרגשנו את כולם, והבורא היה בפנים. לכן המצב הזה נקרא "גן עדן", שהבורא, האור הזה מילא אותנו. עכשיו אנחנו צריכים לחזור לאותו מצב, מה מפריע? האגו שלנו שמבדיל בינינו, שמרחיק בינינו, בואו נברר איפה הוא נמצא, איך אנחנו יכולים לתפוס אותו, איפה הוא מסתתר ומפריד בינינו.

אם אנחנו איכשהו מדברים בינינו על זה, אנחנו מייצבים את צורת האגו הזה ואותו אנחנו רוצים לסלק ולהחליף, במקום כוח פירוד וכוח שנאה, לכוח חיבור, כוח אהבה. אז על זה אנחנו צריכים לבקש. בואו נכתוב את זה, איזה רצונות אגואיסטים אנחנו רוצים לסלק מאתנו, ולאיזה רצונות אהבה אלטרואיסטים אנחנו רוצים להחליף אותם. נכתוב, וזו תהיה בעצם התפילה שלנו לבורא. נכון להיום, נכתוב את זה אפילו עם תאריך.

אז נניח היום 27.2.2021, אנחנו כך וכך קובעים בעשירייה שלנו, כותבים ועל זה חושבים, מבקשים, ופונים לבורא שיעשה לנו את העבודה הזאת. אם כולנו דורשים, אחר כך בו אנחנו נגלה בתוך הדרישה שלנו. זה נקרא מ"ן, שאנחנו מעלים חיסרון ממלכות לבינה. מה אנחנו נקבל? שכל, רגש, הבחנות חדשות. מה יקרה לנו? בואו נחיה בזה, בתוך זה שאנחנו מעלים את התפילה, מעלים את המ"ן.

אתם יודעים, "מן" זה נקרא שכשבני ישראל יצאו ממצרים, הם עברו בתוך המדבר, ולא היה להם מה לאכול, אבל היה להם מן. זאת אומרת נפלו מהשמיים פירורים קטנים כאלה והם אספו אותם ואכלו את זה. זה דומה ללחמניות עם דבש, ככה זה. זה נקרא שאנחנו יוצאים, רוצים לצאת מהרצון לקבל שאנחנו רואים בו יובש, שאי אפשר לאכול אותו, ואי אפשר ליהנות ממנו, מהרצון לקבל שלנו, ואנחנו מגיעים למצב שאנחנו כן, אמנם יצאנו מהאגו שלנו, אבל אנחנו רוצים להתקרב לטוב.

ואז אמנם שעדיין אנו נמצאים במדבר ואין לנו שום דבר טוב, עוד לא קבלנו תיקון, אבל מ"ן אנחנו כבר מקבלים, וכך נתקדם. יש בזה הרבה דברים, עוד נדבר על זה, זה לפנינו, עכשיו יפתחו הרבה מאוד שלבים חדשים.

שאלה: אתמול בערב ניסינו להתחבר ובבירור הזה, בהתכללות, גילינו עד כמה אנחנו שבורים וטוב שעשינו את זה בצורה וירטואלית, כי אחרת היינו הורגים אחד את השני. בסוף השיחה, ההשתוקקות הייתה גדולה והעלינו כולנו תפילה אחת, ורצינו שהחברים יתחברו ביניהם, כדי שיוכלו להתחבר לבורא ויתנו לו נחת רוח. הודינו לו שהוא נתן לנו חיסרון ובנה לנו את התפילה.

אתה רק רוצה לספר לנו מה היה אתמול? אני שמח לשמוע שזה מה שקורה ביניכם וממני לא נדרשת תשובה.

שאלה: אם חבר מבקש עזרה בגשמיות מהעשירייה בזוגיות, בבריאות, בפרנסה וכן הלאה, איך עלינו בעשירייה להגיב לבקשות כאלה?

אני לא יודע, אנחנו לא מדברים על זה עכשיו. אני מצטער, שמעת על מה דיברנו? דיברנו על הרצונות שמפריעים לחיבור בינינו. ואת אותם רצונות אנחנו רוצים לסלק מאיתנו ולהביא במקומם רצונות של חיבור. ואז אנחנו פונים לבורא ומבקשים להחליף רצונות של פירוד בינינו לרצונות של חיבור בינינו. זה הכול. על זה מדובר.

תלמיד: שמעתי אותך אבל יש נקודה לא ברורה. אני רוצה להוסיף בחיבור עם הפעולות שלי, עם ההתנהגות, אני רוצה להידמות לבורא יותר ויותר. אבל כשאני עושה את זה, העביות, השנאה, ההתנגדות גם גדלה, שלב אחר שלב. ויש איזו נקודה שעליה אני לא יכול להתגבר, אז מה צריכה להיות הגישה שלי כלפי העביות? ואיך אני יכול להעלות תפילה? האם זה תלוי בבירור שלי על העביות? תעזור לי לעשות סדר.

אתה צריך להמשיך. לא חשוב מה יוצא לי מזה, אני ממשיך לבקש מהבורא יחד עם העשירייה, עם כמה חברים לפחות, שיחליף את כוח הדחייה לכוח החיבור. את זה אני דורש ממנו. לא רק אני אלא כל החברים שלי, אנחנו כך מחליטים וכותבים את זה אפילו על גבי נייר וחותמים, היום ב-27.2.2021, גילינו שזה נמצא בינינו, ואנחנו רוצים, מבקשים, דורשים ממך הבורא, שתחליף את הדברים הרעים שאנחנו מגלים ומפריעים לחיבור בינינו, זה נקרא "רע", שמפריעים לחיבור בינינו להיות "כאיש אחד בלב אחד", אנחנו דורשים שתחליף את זה לחיבור, לדבקות, לאהבה. זה הכול.

שוב, אל תהיו בכל מיני חשבונות ובכל מיני מחשבות שלכם, תשמעו מה שאני אומר ואת זה תבצעו בדיוק. ולא על כך שלמישהו לא הולך בעבודה או עם בת הזוג או משהו כזה, על זה אני לא רוצה לשמוע. עם זה לא פונים לבורא. אם תתקנו מה שצריך לתקן, כל הבעיות המשניות האלה ייתקנו.

שאלה: השאלה על כך שאנחנו באמת מנסים להתעלות מעל השנאה לאהבה, ותמיד זה דרך הבורא.

דרך בקשה, תפילה לבורא. רק הוא יודע להחליף את הרע בטוב. הוא שבר את הכלי כדי שאנחנו נבקש בהדרגה לתקן את הכלי.

שאלה: מה צריך לעשות כדי לצאת מהמצב שבו אני משוכנעת שאני מסוגלת לעשות משהו בעצמי?

אנחנו צריכים לדבר על זה בינינו, שאנחנו לא מסוגלים לתקן כלום. אנחנו גם לא מיועדים לתקן שום דבר. בעולם שלנו אנחנו כן יכולים פה ושם לסדר משהו אבל ברוחניות, בתכונות הפנימיות שלנו אנחנו לא יכולים לתקן שום דבר, זה לא נמצא בידינו. זה רק על ידי האור העליון. לכן כל העבודה הרוחנית שלנו היא בזה שאנחנו מבקשים מהקבוצה לבורא לעשות תיקון. וכל התיקון הוא בחזרה לאותה מערכת אדם שנשברה. לכן כל הבקשות שלנו הן לחיבור בינינו.

שאלה: איך אנחנו עוברים מהחסרונות שבאים מהרגשה אישית של כל אחד לחסרונות של העשירייה? איך אנחנו יכולים לבצע פעולות במשותף?

ברוחניות אין אני. אני אישית לא קיים, גם אתה לא קיים, גם הוא לא קיים. ברוחניות קיים מה שבינינו, ביני לבינך, בינו לבינו וכן הלאה. זה נקרא רוחניות. לכן כל אחד מאיתנו הוא רצון לקבל, בינינו נמשכים עכשיו מאחד לשני כוחות קבלה, אנחנו צריכים את הכוחות האלה להחליף לכוחות השפעה, ואז בצורה כזאת אנחנו נתקיים. את זה אנחנו צריכים להבין, שרק חיבור בינינו חסר לנו ולא שום דבר אחר. יש לך אלפי בעיות בעולם הזה, כולן נובעות מתוך חוסר חיבור בין בני אדם בלבד. אתם יכולים להגיד, פנדמיה, מחלות, בעיות, חוסר כסף, כל מיני דברים, לא נכון, כול אלה הם תוצאות משניות מחוסר קשר נכון בינינו. אם נתקן את הקשר בין בני האדם מקבלה להשפעה, כל הבעיות ייעלמו. ככה זה.

שאלה : הצעת שנכתוב על נייר מה מפריע לנו. זה נראה קל אבל למעשה אני רואה שזה לא כזה פשוט, כי זה יכול לבלבל אותנו עוד יותר.

זה לא מבלבל אתכם. כשתתחילו לכתוב אתם תראו כמה אתם כבר מבולבלים והכתיבה רק תעזור לכם לברר שאתם לא מבינים שום דבר ממה שקורה לכם, שאתם צריכים לחשוב על זה. אבל אפילו שאתם לא מבינים בכל זאת תגיעו למצב שתחליטו שזה מה שאתם רוצים. ולפי הרצון שלכם הבורא יעשה. אפילו שאתם צודקים או לא צודקים איכשהו, אבל צריכים להחליט, אנחנו רוצים לבקש על דברים כאלה וכאלה בחיבור בינינו, ואתם תראו איך שהבורא יעשה.

תלמיד : בגלל שיש הרבה דברים שאנחנו צריכים לארגן, אני לא יודע איך לכוון את עצמי, מה לעשות קודם, מה לעשות אחר כך. כי יש לנו ים של דברים שמהווים עבורנו מכשול.

כן, תתחיל לכתוב ותראה עד כמה זה לא נכון, שאתם לא יכולים להצביע על שום דבר המפריע לכם להיות בחיבור. בבקשה, תכתבו בדיוק מה שצריך ותראו שאין לכם אפילו הבנה מה מפריע לכם, ולא כל שכן הבנה מה אתם רוצים שיקרה, שיהיה. אבל בלי עבודת הבירור הזאת לא תוכלו להגיע להעלאת מ"ן, לתפילה לבורא, ואז הוא לא יעשה פעולה.

אצלו הפעולות פשוטות, אתם פונים אליו ולפי בקשתכם הנכונה הוא פועל. זה הכול.

שאלה: לפעמים הרע שמתגלה הוא כל כך חזק, שקשה לנו להתמודד עם זה ואפילו אין לנו מילים לחבר תפילה. האם זה בסדר להיות בשקט בזמן התפילה, כי יש רע שיכול להיות כל כך חזק שמשאיר אותך בלי מילים כשהוא מתגלה בינינו.

תמשיכו כמו שאנחנו מדברים עכשיו לסדר את הדברים בצורה רצינית. נניח שאתן עשירייה של שמונה נשים בריאות, טובות, יפות, חכמות, תתחילו לדבר ביניכן איך אתן ביחד מארגנות פנייה לבורא. תכתבו על זה, תכתבו, שיהיה ברור לכן הכתוב הזה לפני כולכן ותתחילו לחשוב על זה. תחזרו על מה שכתבתן כמה פעמים ביום, נניח חמש פעמים ביום אתן קוראות מה שכתבתן ופונות לבורא. אתן יכולות לעשות כל אחת לחוד כי סיכמתן על מה שכתוב בדף, ורצוי שתדברו על זה בקול רם יחד, תקראו מהדף הזה ותראו מה תהיה התוצאה.

אתן תתחילו להרגיש שזה משפיע ומחבר אתכן ומברר את כל הדברים. וזה לא פסיכולוגית, אתן תרגישו שהשינויים האלה הם שינויים מהותיים.

שאלה: איך אנחנו עושים את הרשימה הזו בלי שהחברים ירגישו את הרצון שלנו לחיבור כתלונות?

תתחילו לדבר ואחר כך נראה. ודאי שאין לנו רצון לחיבור אבל אנחנו נבקש שיהיה לנו רצון לחיבור. אין לנו רצון לחיבור אבל אנחנו מבקשים שיהיה לנו רצון לחיבור.

שאלה: איך אנחנו יכולים לגלות את האהבה בתוכנו בזמן שהעולם נמצא בנפילה חופשית?

זה לא חשוב. איך המקובלים פעלו במשך אלפי שנים? חכמת הקבלה כבר גלויה לכמות מסוימת של בני אדם 5700 ומשהו שנים, אפילו כמעט 5800 שנה. אז העולם מתקיים סביב זה בכל האגו שלו. היום אנחנו מגיעים למצב שהעולם מתחיל להרגיש שאין לו יותר לאן להתקדם, שהוא ממש נמצא בבור עמוק מאוד ולכן אנחנו צריכים להתחיל את התיקון.

שאלה: בעשיריה שלנו מתגלים רגשות כמו אדישות, יחס קר, ועוד דברים. אמרת לרשום הכול על דף נייר, ולפתוח את זה ולדון על זה בעשירייה. אבל יכול להיות שרק חבר אחד רואה את זה ככה לפי "כל הפוסל במומו פוסל", והשאר רואים שהכול בסדר.

אני לא הולך עכשיו לברר את הדברים האלה, אנחנו רוצים לברר בקצרה מה מפריע לחיבור בינינו ועל מה אנחנו מבקשים מהבורא שיעשה בינינו קשר.

שאלה: מה אנחנו חייבות לעשות עם הרצונות האגואיסטיים שלנו, האם אנחנו חייבות לא להסתכל עליהם או להביא אותם לעשירייה כדי לתקן?

אם מתגלים בינינו רצונות שמפריעים לחיבור אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיתקן את הרצונות האלה מהתנגדות לחיבור לחיבור. זה כל מה שאמרתי ותתחילו לטפל בזה אבל בצורה קצרה, עניינית ולא שתתחילו לבלבל את עצמכן שככה זה וכך חושבת כל אחת. לא אכפת לנו מה כל אחת חושבת, בכלים האגואיסטיים שלה כל אחת נמצאת בכיוון אחר. אנחנו רוצים פשוט לקבוע שאנחנו דוחים זה את זה ולבקש מהבורא שיעשה התקשרות מעל הדחייה. זה הכול, לא להיכנס יותר לרע, יש רע ואנחנו רוצים שיהיה טוב.

שאלה: אם הרע מתגלה לי אישית, איך אני מעלה מ"ן של כולם שיהיה שייך לכל החברות בעשירייה?

אתן צריכות לסכם בעשירייה מהו הרע ביניכן ואתן מבקשות מהבורא שיחליף את הרע הזה לטוב, ולתאר לעצמכן כמה שאתן יכולות מה זה נקרא המצב הטוב. רק בזה לעסוק, שום דבר אחר לא אכפת לנו, רק שאת כוחות הדחייה בינינו הבורא יחליף לכוחות החיבור. ואתן פונות אליו ואת זה מבקשות ודורשות. כמו ילדים קטנים שכל הזמן צועקים ודורשים שהגדולים יקיימו מה שהם רוצים. זה מה שהבורא מצפה מאתנו.

שאלה: איך מצד אחד לבקש כל הזמן על האהבה של הבורא, ומצד שני איך להסכים לשינוי בטבע שלי?

זה אותו הדבר להסכים לשינוי בטבע שלי ולבקש על אהבה כלפי החברים. זה נקרא שינוי בטבע שלי מרע לטוב.

שאלה: כשאני רוצה להבהיר קצר ולעניין אותן התכונות שמפריעות לנו בלי להיכנס לרע, איך לעשות סדנה שבאמת נראה את החסרונות של החברים אבל בלי להדגיש אותם?

אני לא צריך לברר את התכונות הרעות שיש בכל אחד ואחד, זה לא עוזר לנו בכלום. אנחנו גם לא מבינים עד כמה אנחנו שבורים ורעים, עד כמה אנחנו שונאים זה את זה. אנחנו לא צריכים לחטט בזה, זה לא יעזור לנו.

אנחנו צריכים רק להגיד שאלו התכונות שאנחנו לא רוצים להישאר בהן, "תחליף את הרע הזה לטוב". בסך הכול לבקש שהבורא יעשה את התיקון, זו העבודה שלו. אז בבקשה, כמה שאתם יכולים להשתדל להיות בזה.

ותתחילו לעבוד בזה בצורה כמו שהילדים בוכים לפעמים, "אני רוצה, אני רוצה. תן לי, תן לי" וזה לא אמיתי, אבל הילד עושה את זה ובסופו של דבר הוא מקבל. כך אנחנו צריכים, אפילו שאנחנו לא מרגישים את עומק הרע שבינינו, אנחנו בכל זאת מבקשים מהבורא כאילו שזה דבר שמאד חשוב לנו ושהוא יטפל בזה ויתקן את זה.

תלמיד: עד כמה מדויק לנסח את זה?

זה לא חשוב. הבורא יבין. אל תדאג. תתחילו ממה שעכשיו. ושלא יעבור יום אחד על אף עשירייה שהיא לא עושה ביקורת על עצמה ופנייה לבורא. כל יום להכין דף עם תפילה לבורא.

שאלה: כשמגיע מ"ד מהבורא איך אנחנו מקבלים את זה? איך אני יכול לדעת שקיבלתי תשובה מלמעלה?

אתה תתפלל עד שתקבל תשובה מלמעלה, ואז תדע מה זה נקרא לקבל תשובה מלמעלה. ככה זה עובד.

שאלה: אתמול העשירייה שלי נפגשה ודיברנו על זה שאנחנו לא רוצות להישאר בעולם הגשמי ורוצות לעבור לעולם הרוחני. הרצון לחיבור הוא בעולם הגשמי או הרוחני?

הרצון לחיבור נמצא בעולם הרוחני בלבד.

שאלה: מה לעשות עם רצונות זרים שמופיעים בזמן השיעור ומסיטים את תשומת ליבנו? עדיף לממש אותם או לדכא אותם?

לא זה ולא זה, אלא לעסוק בשיעור עד כדי כך שכל המחשבות והרצונות הצדדיים לא יפריעו. להיכנס עוד יותר פנימה לשיעור.

שאלה: אתה התייחסת למצב של עם ישראל במדבר כשקיבל מ"ן, אבל הם לא יכלו לשמור את המ"ן, הם היו צריכים לאכול באותו יום. מה הקשר בין זה לבין התפילה?

אני לא יכול להסביר לך את זה, לצערי לא הבנת מה שאני אומר.

שאלה: איך אני יכול להתפלל שהבורא ייתן לי לאהוב את החברים כך שזאת לא תהיה תפילה אגואיסטית?

אם אני מבקש על החיבור עם החברים זו לא תפילה אגואיסטית. ככה זה.

שאלה: ההבדל הזה בין אהבה לשנאה, בין חיבור לחוסר חיבור, מבלבל אותי ואני לא יכול להבדיל בין הטוב לרע, וכאן בכנס הרגשנו חיבור מקסים. איך העשירייה יכולה להשיג את המצב הזה של חיבור ושל אהבה?

על ידי התפילה אפשר להשיג. על ידי בקשה לבורא שיתקן את הקשר ביניכם, שתוכלו לגלות אותו, וגילוי הבורא לנברא זה נקרא "גילוי רוחניות". זה הכול.

שאלה: אמרת שעלינו לסכם מה בדיוק אנחנו רוצים לתקן. האם יש משהו מחוץ לתקן מהרצון לקבל לרצון להשפיע? איזה עוד תיקונים?

יכול להיות שאנחנו מגלים כוח דחייה בינינו בעשירייה ואנחנו רוצים להחליף את זה לכוח חיבור בינינו. שיהיה לנו רצון יותר ללימוד, לקשר בינינו לבורא. כל מיני צורות יכולות להיות מרע לטוב שאנחנו רוצים לשנות.

תלמיד: וגם שמעתי ממך מזמן שיש רק תפילה אחת. "חבר אותנו ותקן אותנו". האם זה כך או לפרק את זה למרכיבים כלשהם, או בכל זאת זה צריך להיות משהו מיוחד?

זו תפילה שחיברו אותה מקובלים. הבורא רוצה שאתה תבקש ממנו מה שאתה רוצה. לכן, לאט לאט תגלה את הרצון שלך ואז תראה איך שתקבל תשובה. אם התפילה היא סתם מגיעה מתוך זה שכתוב בספר זה לא יעזור.

יש הרבה אנשים שקוראים לפי מה שכתוב בספר והבורא לא עונה להם כי זה לא חיסרון שלהם. אתה צריך להעלות לבורא חיסרון של הקבוצה. מה שקבוצה מחליטה שזה החיסרון שלה וזה מה שהיא רוצה. ואז היא פונה לבורא ודורשת ממנו שהבורא יקיים את החיסרון הזה.

שאלה: אם הטוב שעליו חושב היחיד כלפי כולם אז למה הבורא לא שומע את היחיד?

הבורא לא שומע את היחיד כי מטרת הבורא שאנחנו כולנו נתחבר "כאיש אחד בלב אחד" ונגיע שוב למערכת אדם הראשון שכולנו מחוברים. לכן תפילה של אחד הבורא לא שומע. ורצוי שזה יהיה תפילה מהעשירייה שנקרא "תפילה בציבור" או "במניין". "מנין" זה נקרא עשר.

שאלה: מה יותר יעיל, ביחד לכתוב תפילה או לעשות את הבירור הזה של החיסרון, מה מפריע לנו להתחבר? ובאיזה יחס צריך לעשות את שני התרגילים האלה?

העיקר שאתם תרשמו מה כל אחת מציעה שאנחנו נתפלל, ותחברו את הכול הדברים האלה יחד. אם אתם תתחילו לברר מה כל אחד רואה את הרע, אז יכול להיות שבזה אתם לא תגמרו אף פעם. אתם צריכים, מקסימום תוך רבע שעה עד חצי שעה אולי לחבר את התפילה ואחר כך במשך היום לחזור עליה ולדרוש מהבורא.

תלמידה : ואם אנחנו כותבות את התפילה במשך היום?

לא, ולא. זה צריך להיות מהבוקר שאתם מחליטים לאותו יום. ככה זה. ובמשך היום אתם מממשות את זה, ולא שבמשך היום כל אחת רושמת וזה, זה לא נקרא תפילה. אתן צריכות לסדר את זה כבר מהבוקר, ואחר כך במשך היום כל אחת צריכה לקרוא מה שאתן החלטתן. ואפילו שזה אחר כך אירוע שזה לא בסדר, כן בסדר, להישאר בזה עד הערב, ובערב אתן יכולות שוב לתקן את זה אם אתן רוצות. למחרת תחליטו, זה לתפילה אחרת, הבאה.

שאלה: עד כמה שהבנתי הניתוח הזה שצריכים לעשות, סוג של ביקורת בתוך הדעת, האם התפילה שצריכים לבנות על בסיס הזה לא תהיה תפילה אגואיסטית?

אנחנו מבקשים שינוי מרצונות לקבל לרצונות להשפיע, למה זה אגואיסטי? להפטר מהאגו שלנו זה לא נקרא אגואיסטי.

תלמיד: אני מתכוון שהניתוח הזה הוא בתוך הדעת והוא יוצא מתוך האגו שלנו.

בטח שהוא בתוך הדעת, כך צריך להיות, איפה שאנחנו רואים את כל התכונות שלנו, זה בתוך הדעת. ואחר כך אנחנו נבוא מהתכונות שאנחנו נקבל במקום תכונות האלו, עם התכונות ההן אנחנו כבר נגיע לאט לאט למעלה מהדעת.

שאלה: כדי להפוך רע לטוב מספיק תפילה ואיחוד בלב במרכז העשירייה, או שצריך לעשות עוד פעולות?

לא. תתחילו מזה, אחר כך אנחנו נבוא לעוד דברים. חוץ מזה אני חושב שבעוד שלושה, ארבעה חודשים אנחנו נעשה עוד כנס כזה גדול ושם נברר את הצעד הבא שלנו. בינתיים מה שאתם עכשיו מקבלים ממני זו הדרכה לחודשים האלה.

שאלה: איך למנוע שהאגו יבחר מה שהוא מחשיב כרע בעשירייה, אלא יותר של הנקודה שבלב תחליט מה רע?

זה מספיק אם אתם עכשיו מחליטים את זה בתוך המצב שלכם, שאתם דנים איך אתם רוצים להתקרב זה לזה. אפילו שאתם מחליטים על זה בתכונות האגואיסטיות, אבל אתם יכולים לאתר פחות או יותר, בינתיים, ממה אתם צריכים להפטר כדי להיות יותר קרובים זה לזה. ואל תחשבו שעכשיו אין עליכם השפעה מלמעלה, מהבורא, הוא מאיר עליכם ובזה אתם כבר מתחילים לחשוב ולבקש תיקונים לקראת ההשפעה ההדדית ביניכם. לכן, בוא אנחנו נלך לפי מה שכתוב וכל השאלות שלכם הן נכונות, איך אנחנו יכולים להחליט על הטוב אם אנחנו כולנו אגואיסטים וכן הלאה. אל תדאגו, אתם נמצאים בכל זאת בטיפול.

שאלה: איך העשירייה יכולה לדרוש מהחברות לקיים את הכללים.

אין בניכן שום אהבה, אתן צריכים לדרוש אחת מהשנייה שאתן תתקרבו אחת לשנייה. אתן צריכות גם לברר בניסיון ההתקרבות הזאת שאתן לא מסוגלות להתקרב אחת לשנייה, וזה טוב כי זה באמת המצב הנכון. ולבקש מהבורא שיסדר את הקשר ביניכן ועם זה אתן פונות. ואל תשאלו אותי איך אנחנו יכולות או לא יכולות, זה כתוב לנו על ידי מקובלים. אז אל תהיו חכמות, אלא לבצע מה שמקובלים מייעצים לנו לעשות.

שאלה: דיברנו הרבה על התפילה שלנו, איך לעשות את זה, לכתוב את זה? לבקש כמו ילדים, אבל נראה שכל יום שאנחנו שומעים את זה אנחנו שוכחים לבקש, אז למה זה? למה אנחנו שוכחים? מה קורה כאן?

אתן שוכחות בגלל שהיצר הרע שבכל אחת ואחת לא רוצה בזה. ולכן, אתן שוכחות. וטוב מאוד שאתן שוכחות, אז עכשיו ברור לנו שאנחנו צריכות לבקש מהבורא שיעזור לנו לא לשכוח על החיבור וכל הזמן לדאוג רק לזה. כי אין שום בעיה אחרת בעולם יותר מחיבור. בעצם זו בעיה היחידה שכל בני האדם ובכלל דומם, צומח, חי ומדבר הם נמצאים בניתוק זה מזה ולא בחיבור. זו הבעיה הכללית של כל המציאות. אנחנו צריכים על זה לבקש.

סדנה

עכשיו בואו אנחנו, נדבר בינינו בסדנה, איך אנחנו מייצבים בינינו בדיקה באיזה מצב אנחנו נמצאים, עד כמה שבינינו שורה כוח דוחה ועד כמה שאנחנו בהתאם לזה צריכים לעלות רצון המשותף שלנו לבורא שייתן לנו במקום כוח דוחה כוח מחבר.

איך להעלות תפילה לבורא, להחליף כוח הדוחה שבינינו לכוח המחבר שיהיה בינינו?

*

קריין: אני מקבל פניות מחברים ובעיקר מנשים, שכותבות שהן לא מבינות כל כך את התרגיל שנתת. למרות שדיברת עליו שעה וחצי, התרגיל עדיין לא כל כך ברור. האם תוכל להסביר את השלבים שבו, האם מגלים את הרע בינינו או מיד קופצים לבניית תפילה בינינו?

לא, אז לפי הבקשות שיש מהרבה אנשים, ובמיוחד הנשים שאומרות שהן לא מבינות את התרגיל שלי, אני אומר כך. אנחנו צריכים לדבר בתוך הקבוצה, הקבוצה יכולה להיות משניים ועד עשרה אנשים, ואנחנו צריכים לברר בתוך הקבוצה מה מפריע לנו לחיבור, בלבד. אין לי שום בעיה אחרת, רק חיבור. ואז השאלה אחרי שאנחנו דנים בינינו מה מפריע לנו לחיבור, או שיכול להיות סתם, שיש בינינו דחייה טבעית כתוצאה משבירת הכלי הכללי, אז השאלה היא מה עלינו לעשות? עלינו עד כמה שאפשר לברר את מידת השבירה, כמה שאנחנו יכולים לראות את זה, כמה שאנחנו לא מסוגלים בכל זאת להתחבר בינינו, כמה שיש בינינו את הבידוד הזה, את כוחות הדחייה. ואת כוחות הדחייה האלה, אנחנו צריכים לאתר אותם טוב יותר בינינו, ואז אנחנו צריכים להשתדל לבקש מהבורא שיהפוך את כוחות הדחייה האלה לכוחות החיבור, זה נקרא "ויהפוכו", סך הכול את כוחות הדחייה להפוך לכוחות חיבור. יותר מזה אנחנו לא רוצים, רק את זה אנחנו רוצים. שום דבר לא צריכים חוץ מזה.

תלמיד: אמרת שאנחנו צריכים לברר בחלק הראשון מה מפריע לחיבור? לברר את כוחות הדחייה, את מידת השבירה, האם החלק הזה הוא לפני בניית התפילה, לפני החלק המחבר?

בודאי שלפני התפילה.

תלמיד: אז מה אתה מברר, מהו גילוי הרע הזה, הבירור שלו, איך הוא בא לידי ביטוי, באילו מילים, באיזו שפה?

אפילו שאני לא יודע איך לבטא אותו, אני פשוט מרגיש שיש כוחות שלא נותנים לי להתחבר עם החברים כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד", אני לא יכול, יש איזה בידוד בינינו ואני לא יכול לעבור אותו. אז אני מבקש מהבורא, שאותו מרחק שיש בינינו, פסיכולוגי נאמר, דחייה הדדית, שהבורא יעזור לי כך שאני אוכל להתקרב לחברים יותר מעכשיו.

תלמיד: האם כל אחד אומר מה מפריע לו להתחבר, משתף בהרגשת הדחייה שיש לו?

יכול להיות שכן, אבל אם לא רוצים לא צריך, העיקר שאנחנו נגיע לבקשה.

תלמיד: אחרי ששיתפנו בינינו, כל אחד אם הוא רוצה, בצורת הביטוי שלו, את כוח הדחייה ומידת השבירה בינינו, מה אנחנו מבררים?

אנחנו לא מחויבים לגלות אחד לשני עד כמה שאנחנו דוחים זה את זה, כמה שאנחנו שונאים זה את זה, אנחנו לא רוצים להרבות בדיבורים האלה, מספיק לנו שאנחנו מסכימים בינינו שיש כוחות דחייה בכל אחד, שזה טבעי, זו התוצאה מהשבירה. ואז אנחנו מבקשים מהבורא שיעשה לנו טובה, שיתקן את השבירה, כי סך הכול הוא עומד לתקן את השבירה, אבל בתנאי שאנחנו נבקש.

לכן אנחנו כל רגע ורגע, מרגע זה שקבענו שיש בינינו מרחק ואנחנו רוצים לדלג עליו, כל אחד מאיתנו וכולנו יחד כל הזמן נמצאים בפנייה לבורא, שיתקן את הקשר בינינו. בלי לחטט, בלי להיכנס לכל מיני פרטים, שכל אחד יתחיל להרגיש עד כמה הוא בעד או נגד, את כל התיאוריה הזאת אנחנו לא צריכים, אנחנו צריכים תכלס, לפנות לבורא, הוא יודע על מה אנחנו מבקשים, מספיק לנו לצעוק כמו תינוק שמבקש, והבורא כבר יודע על מה אנחנו מבקשים, כמו שאימא מרגישה את התינוק על מה הוא מבקש.

תלמיד: אז בלי לחטט, אלא יוצאים מנקודת הנחה שיש כוחות דחייה. לא נכנסים ולא מבררים את זה, אלא מיד קופצים אל התפילה?

כן, בואו נעשה כך. כי אני מפחד שאתם תתחילו כבר להיכנס יותר מדי בתוך הדברים האלה.

תלמיד: זאת בעצם השאלה, כי כאן לא ברור כביכול אם פותחים ומדברים על זה, או מטייחים ומיד קופצים אל התפילה?

אני לא יודע, אני מפחד להיכנס איתכם לכאלה עסקים, שתתחילו להסביר כל אחד לשני, וגם הנשים, מי יודע עם כל הדברים האלה לאן זה יוביל אתכם, יותר טוב לא לדבר על הרע, אלא במקצת, תדברו בכללות, שברור לנו שיש בינינו כוחות דחייה, אנחנו לא יכולים להתחבר בינינו, כמה שניסינו אנחנו לא יכולים להתקרב, לא נבנה עד כה כלי משותף בינינו, אפילו במקצת, אפילו בדרגת עביות דשורש, לא נבנה הכלי המשותף בינינו, אנחנו רוצים שהכלי הזה יקום. את זה אנחנו מבקשים מהבורא. אנחנו לא יודעים אם הוא יסלק את הרע בינינו, או שיביא כוח טוב בינינו, או ישים כוח טוב על הכוח הרע, כמו שכתוב "על כל פשעים, תכסה אהבה", אנחנו לא יודעים בדיוק איך הוא יעשה את זה, אבל אנחנו מבקשים שיעשה. אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו נעשים יותר קרובים זה לזה, וכולנו יחד אליו, זאת בעצם התפילה.

אז תדברו על זה ביניכם כבר עכשיו, ואם יהיו שאלות תשאלו, ולפי זה נמשיך הלאה. יש לנו עוד זמן.

סדנה

תדברו ביניכם, מה אתם רוצים לכתוב לבורא?

*

אם יש לאיזו עשירייה שאלה על התרגיל שאנחנו עושים עכשיו, אני מוכן לשמוע. אבל מעשירייה, לא מאדם אחד. אם זאת שאלה מעשירייה שכולם רוצים לשאול, אז אני מוכן לשמוע.

שאלה: ניסינו לעשות עכשיו את הבירור בעשירייה, וממש התגלה חוסר אונים. כולנו מדברים עברית אבל כביכול כל אחד בשפה שונה, אני הרגשתי שאף אחד לא מבין את השני, וכך גם העשירייה.

יפה, נצטרך לעבוד על זה.

שאלה: אני מבקש בעיקר בקשר להפצה, שהבורא ייתן לנו פסוקים חדשים ובאמת להיות צינור מעבר, כי בנו כבר לא מורגש שיש כל כך במה לטפל, אז שייתן לנו גישה לאנושות.

בסדר. הבנתי.

שאלה: אנחנו דנו עכשיו וראינו, שאפילו מהי התפילה בעצם שאנחנו צריכים להתפלל, לא כל כך ברורה לנו.

אתם לא יודעים על מה לבקש?

תלמיד: לא בדיוק ברור על מה לבקש, לא בדיוק ברור באיזו צורה לעבוד עם הבקשה, האם אנחנו כותבים תפילה בסוף השיעור, איך לעבוד איתה במשך היום?

אז תשאלו אחד אחד שאלות לפי הסדר, מה אתם רוצים לשאול?

תלמיד: מהי התפילה שאנחנו צריכים להעלות כעשירייה?

תפילה לחיבור. אנחנו רוצים להגיע לחיבור, כי בחיבור בינינו אנחנו מייצבים מקום לגילוי הבורא.

תלמיד: איך נגיע למצב שאנחנו מרגישים את התפילה הזאת כל הזמן, ולא שזה נהיה משהו שפשוט כותבים אותו וזהו?

אנחנו מבקשים מהבורא שייתן לנו חיסרון, שאנחנו כל הזמן נהיה בחיסרון להתקשר בינינו ולגלות בורא בינינו, כדי לעשות לו נחת רוח. אם בצורה כזאת אתם פונים לבורא, העיקר זה להחזיק בחיסרון הזה ולא לעזוב אותו, זה כמו כדור, שאנחנו כולנו, עשרה אנשים משחקים בו ומחזיקים אותו באוויר.

תלמיד: נכון, זאת בדיוק השאלה. איך להחזיק את הכדור הזה כך שלא ייפול?

שכל אחד ירגיש את עצמו אחראי על כולם. שאני אחראי על כולם, שאם אני שוכח, אחרים לא יקבלו. כך לאט לאט זה נבנה. אם לא יכולים להחזיק בזה, אז מבקשים מהבורא שיעזור לנו להחזיק, שאנחנו לא נעזוב את הפנייה אליו. זה חיסרון לפני חיסרון.

שאלה: שאלה מהעשירייה, מתי הבורא ישמע אותנו?

הבורא כל הזמן שומע אותנו, רק מתי הוא יענה לנו? הוא יענה לנו מתי שאנחנו נהיה ראויים לקבל ממנו תשובה, וזה תלוי עד כמה שהבקשה שלנו היא אמיתית יותר ויותר, ועד כמה שאנחנו דורשים ממנו יותר ויותר.

שאלה: אנחנו מתחברים עד שמגיעים לדרגה מסוימת של דחייה, חוסר קשר, ואז במקום להביא את החיסרון שלנו לבורא, אנחנו פשוט עוזבים את זה. איך לא להיות מסופקים מאותו הגבול שהגענו אליו, ולהמשיך ולהתייגע?

אתם תדאגו זה לזה, ותדברו זה עם זה, שלא תעזבו פנייה לבורא. זה הכול, אין כאן כל כך מה להוסיף, אתם רק תצטרכו להיות מחויבים כל אחד לאחרים.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לתפילה אמיתית? כל מה שאנחנו כותבים על הנייר נראה כזה חצי, לא נראה לי שזה מעומק הלב. איך אנחנו מגיעים לתפילה הזאת, לתפילה האמיתית, שזה מכאב הלב?

רק על ידי זה שיום יום אתם ממשיכים ולא עוזבים, מתקשרים ביניכם ומדברים, וכל יום אתם כותבים תפילה חדשה, כאילו שאתמול לא היה, ככה זה. בשיעור בוקר אתם יכולים לשאול אותי יום, יום גם את השאלות בקשר לתפילה, כי רק על ידי תפילה אנחנו מגיעים להמטרה.

שאלה: העשירייה שלנו מתאחדת מאוד בצורה איכותית, ואנחנו מקיימות את כל המשימות, אבל ברגע שמתחילים לדבר על משהו גשמי, מיד הכול נהרס וזה מעורר בנו דחייה, איך להתאחד גם בגשמיות?

מה זה אומר גשמי?

תלמידה: פיזית. איך שהוא האם אנחנו צריכות להיפגש, מכיוון שבמוסקבה כבר מזמן אין קורונה, אבל זה כאילו משמש תירוץ כדי לא להיפגש.

לא חובה, זה לא חשוב, אתן לא צריכות להיפגש, אתן לא מחויבות להתחבר פיזית, העיקר להתקשר ככה בטלפון.

שאלה: איך לבקש להחליף את הרע שבא מתוך רצון להתחבר, אם הרע נמצא בי ולא בעשירייה?

רק על ידי תפילה, תכתבו יום, יום בקשה לבורא וכל אחד במשך היום יבקש, יבקש, יבקש עבור כולם, כאילו שרק הוא מתפלל והוא אחראי על כל הקבוצה, ואז בצורה כזאת אתם באמת תגיעו להצלחה, ומהר. תתחילו להרגיש שהבורא משנה את הקשרים ביניכם ומגיעה איזו הרגשה חדשה, עולם חדש.

קריין: אנחנו עומדים להיפגש מיד בסיום השיעור, בעוד 10 דקות בערך, שתי עשיריות הולכות להיפגש יחד, לדוגמה פת 6 עם פת 8 נפגשות יחד, זה למעשה החיבור הראשון שכל עשירייה עושה מעצמה, מחוץ לעצמה, והשאלה אליך מה ייחשב כמפגש מוצלח? יש לנו מקורות, יש ליינאפ, יש שאלות לסדנה, הכול מסודר. השאלה אבל מה אמור להתגלות בין שתי העשיריות, מה ייחשב כמוצלח?

שהם מבינים על מה הם מדברים, גם האחת וגם השנייה, שעל ידי זה שהם ידברו ביניהם שיהיה, נשאר איזה קשר הדדי, התקרבות, כמו בין שני מכירים נגיד, לא שממש חיבור רוחני אבל התקרבות, הבנה, וזה מה שאנחנו רוצים שיישאר.

שאלה: יש פשוט כמה קליפים, כמה אייטמים שהיינו רוצים להציג, אבל אם אתה רוצה עוד להמשיך לשמוע התרשמויות אז אפשר.

לא, לא אני רואה שזה לא נגמר ואני שמח מאוד שאנחנו התחלנו בתרגיל הזה, זה תרגיל הרוחני הראשון שאנחנו עושים אותו, ואנחנו אסור לנו לעזוב אותו. מי שיעזוב אותו הוא פשוט לא ממשיך, לא ממשיך בדרך הרוחנית להמטרה הרוחנית. לכן אני מבקש, כל מה שדברנו עכשיו, אם יש לכם שאלות, בבקשה, אני מוכן לשמוע ואנחנו נמשיך.

אנחנו נמצאים בזמן שנקרא דור האחרון, אנחנו נמצאים בזמן שכל אחד ואחד, אם הוא משקיע את עצמו בתרגילים האלו, הוא יגיע למטרת הבריאה, לחיבור, ויגלה את הבורא בתוך חיבור בינינו, שאנחנו יכולים על ידי התרגילים כאלה, ועוד יותר שיבואו מפעם לפעם, אנחנו נגיע לראות את העולם החדש.

אנחנו נצטרך להקים צוות בתוך בני ברוך, שיטפל דווקא בקיום של התרגיל הזה, ועוד תרגילים שיבואו אחריו, וכך שאנחנו נצטרך לבדוק ולשמור קיום התרגיל הזה בין כל העשיריות שבעולם. התרגיל הזה הוא מקשר את העשיריות במסגרת ברורה, הוא נותן להם לכולם אותו הכיוון, אותה התפילה פחות או יותר, וכך אנחנו מפעילים את גם הכוח הכללי שלנו לבורא בצורה מסוימת מיום ליום, ובזה כבר אנחנו הופכים כבר להיות תנועה רוחנית. אז בבקשה, לא לעזוב את התרגיל, בכל שיעור אפשר יהיה לשאול על התרגיל הזה, אתם יכולים לכתוב.

לאן לכתוב דודי?

קריין: יש boardworldkli@gmail.com בכל השפות מוכן, ואתם תשלחו.

לפי הכתובת הזאת אתם יכולים לכתוב על מה שקורה בעשירייה, יום יום, ואז תקבלו תשובה. בעיקר התשובות הם יבואו ממני בשיעור יומי.

קריין: כחלק מהמנהג שלנו אנחנו רוצים להגיד תודה ולקבל הרבה קנאה מצוותים שמשרתים את החברה ואת הכלי העולמי, אז בבקשה קליפ של צוות מקלידות.

תלמיד: אז תודה רבה לצוות המקלידות, באמת זה מה שמאפשר לנו להמשיך את דברי הרב ולממש את זה.

אנחנו מקבלים עכשיו המון פניות ושאלות בקשר לנושא הזה של הפנייה מהעשירייה לבורא, ומחר שיעור הראשון יכול להיות שזה מוקדם לחלק מהאנשים..

קריין: אולי אפשר את השיעור בבוקר שאנחנו עושים בסביבות 09:45, בשיעור של 10:00 בבוקר להקדיש לבירור התרגיל הרוחני שלנו, השיעור השני שלנו שיש בכנס, נקדיש אותו לנושא הזה, תשלחו שאלות.

שיעור מספר 9.

קריין: שיעור מספר 9 יוקדש לבירור התרגיל הרוחני, כל השאלות ששלחתם אלי, ושולחים עכשיו למייל שלנו, תמשיכו לשלוח ונעשה על זה שיעור מרוכז.

(סוף השיעור)

---

1. בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה (בראשית רבה פג, ה)↩