002_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/sources/4pmOtkWY?page=297

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות י'

אמנם אחר שנשלם זווג הא', מה זה? שהמשיך קומת הכתר העליון, בבחינת ממטה למעלה, הנוהג בהראש, שאז הגיע שעתו, להתהפך ולהתפשט גם ממעלה למטה, שפירושו להתלבשות בגוף, כנוהג בכל הזווגים כנודע.

שלומדים, מה, מלכות דראש, אחר כך מתפשטת ממעלה למטה, מדוע? שלמדנו כך. נמצא לפי זה, לפי הכלל הזה שמתפשט מלכות דראש לגוף, והינה אז, נתעורר אור דכתר שבמקום המלכות דראש, לחזור ולהתפשט לגוף, כמו שהיה מתחלה.

מדוע? אז אנחנו לומדים כך. אנחנו למדנו כלל, שהמאציל דטבור, שעולה לראש, נכלל בעביות שבמסך דראש, שהמסך דראש אף פעם לא נתבטל. אם כן, מלכות דטבור נכללה עכשיו במלכות דפה, ויש עכשיו להבחין במלכות דטבור שהוא בחינה ד', שנכללה עכשיו בבחינה ג'.

כן? עוד הפעם. מלכות דראש, שהיא בחינה ד', נכללה עכשיו בבחינה ג'. עם איזה ג'? שממטה למעלה מבחינת ראש. אבל, לאחר שנעשה זיווג על בחינה ד' דהתלבשות, ונעשה, אה, ויצאה קומת אור ממטה למעלה, בחינת ראש, תכף ניכר שמלכות דגוף, הרשימות שלו שהיא בחינת טבור, לא ראש, לכן היא רוצה להתפשט למטה, מי? מלכות דטבור שעלה למעלה.

נמצא לפי זה, אם המלכות דטבור רוצה להתפשט למטה, גם אור הכתר שהפסיק מלקבל בחינה ג', שהיה יכול להיות במקום מלכות דראש. מדוע? שהמלכות בעצמו דטבור הזדככה, עכשיו שהוא נתהווה שוב מלכות דטבור, שהוא בחינת קשה, בחינת גוף לראש, לכן היא מוכרחת לצאת מראש. מי? מלכות דטבור. מ… ולכן גם אור הכתר, שהוא היה בחינת גוף, שוב ניכר עליו בחינת גוף, אז גם הוא מוכרח לצאת ממלכות דראש.

זה שאומר כאן, והינה אז, השורה מתחיל, והנה אז. והינה אז, נתעורר אור דכתר שבמקום המלכות דראש, לחזור ולהתפשט לגוף, כמו שהיה שם מתחלה, אמנם כיון שבחינת הנוקבא של ראש, לא היתה במקומה בבחי"ד, כי היה חסר שם בחי"ד דהמשכה, שלא היה רק ד' דהתלבשות, ע"כ לא היתה יכולה להתפשט ממעלה ללמטה לע"ס מינה ובה עד הטבור הגוף, ונשאר כל אור הגדול של זווג הזה בהראש.

אמנם, כיון שנתעורר אור הכתר הנ"ל, לחזור ולהתפשט לגוף כבתחלה, אע"פ שלא חזר, מטעם סיבה אחרת, שחסר כוח המסך, מ"מ גרם לו התעוררות זו, להתגלות העביות דגוף שבו מעת היותו שם בתחלה.

וכיון, שנתגלה בו, באור הכתר, העביות דגוף, זה גם כן בא מכוח המסך דטבור, אני אומר. הרי נשתנה צורתו בזה מן המלכות של ראש, שאין לו שם שום עביות דגוף, ואין לו עוד שום דמיון עמה, כי נתרחק ממנה כרחוק בחינת גוף מבחינת ראש.

וזה אמרו, "ואז אותו הכתר שעלה במקום שורש המלכות יורד במקומו. מדוע? כי אינו יכול להיות שם. מדוע? רק שנתרץ לו שהתפשט בגוף, הגם שלא יכול, כבר אין לו דמיון עם שורש המלכות. עוד, וגם הוא ענף, והמלכות היא שורש".

והיינו כנ"ל, שאחר שנשלם הזווג, נתעורר בו העביות דגוף, ונשתנה צורתו מן המלכות עד שאין לו עוד דמיון עמה, ולפיכך בהכרח, שירד משם אור הכתר, וחזר למקומו תחת מלכות דראש, וזה אמרו "כי זה שורש וזה ענף" כי בחינת הגוף הוא ענף ובחינת [ה]ראש, הוא זה שורש.

מקודם אומר, שאין לו דמיון. מדוע? שהוא המקב… שהוא, שנב… שהוא, שהוא בחינת עביות ממטה למעלה, מלכות דראש, הוא עכשיו רוצה להתפשט בגוף. לפי זה יוצא, שהוא שורש, הוא גוף. מה שאם כן, מטרם שנתגלה בו שהוא רוצה להתפשט בגוף, היות במלכות דראש לא היה ניכר שורש, הוא גוף, נמצא זה תוצאה מהתעוררות, שהוא רוצה להתפשט בגוף. אם כן, בו בזמן שם אין לו דמיון, אז מה יוצא מזה? שזה ראש וזה גוף.

אור הכתר שהיה מאיר מבחינה ד' דד', שהתחיל להזדכך עד עביות דשורש דד', מלכות נסתלק ממנו אור, כאילו. אתה מבין זה? וזה נבחן אור הכתר שעלה למאציל, אחד. אחר כך בא ואומר לו, לאיזה מאציל? מאיפה שבאה מלכות דראש.

שאנו לומדים יחס, אין שם מקומות, אז מבחינת היחס, אז הוא עומד למטה ממלכות דראש. מדוע? הוא השורש והוא ההתפשטות בגוף. אחר כך הוא אומר, שהוא עלה במלכות דראש. איך יכול לעלות? הלא היה בגוף, וזה ראש.

אומרים, כל מה שאנחנו לומדים שנקרא גוף, שהיה מלב… בגוף. מי זה הגוף? מסך דטבור, שהוא הגוף שקיבל ממנו למעלה. עכשיו שכל הגוף הזה, מסך דטבור נזדכך, הפסיק מלקבל, שכבר הוא בעצמו עולה למעלה, אם כן, בחינת הגוף שאני אמרתי על כתר, גם כן הסתלק, כי גם כן עלה למעלה. אז אני יודע, מה? שאור הכתר כבר יכול לעלות במקום מלכות דראש, שגם הגוף בעצמו עלה למעלה.

עכשיו לומדים שנולדה התעוררות שלמעלה, נעשה זיווג, ובא אור הכ… ובא שוב אור הכתר למטה, למלכות דראש, על ידי הזיווג. ויש כלל, למדנו, מלכות דטבור שעלה לראש בזמן שנעשה זיווג על בחינה ג', אז כבר יש מסך לקבל, אז ניכר רשימות שלה שהיא בחינת גוף, לא ראש. אצל מי זה נקרא? המסך דגוף. [04:24:05]

אם כן, פעם נקרא זה מלכות דגוף, והבחינת גוף ניכר לאור הכתר גם כן. אז כבר ניכר שאור הכתר, אין לו דמיון מלכות דראש. מדוע כבר נקרא גוף? בחינת גוף עלה. הגם בראש המלכות יכולה לרדת בגוף מטעם חוסר התלבש… מטעם חוסר המסך דעביות, וממילא אור הכתר, בוודאי לא יכול לרדת, אבל התעוררות הזאת, כבר נקרא שאין לו דמיון ממלכות דראש, שזה הגוף וזה ראש. את זה ... דראש, מה יוצא מזה? שעכשיו שוב ניכר, שזה שורש, ראש, וזה גוף. ועל זה, מה אתה שואל?

למטה מטבור עלה, אנחנו אומרים למעלה מטבור גם כן לא עלה. הכלים נשארו על מקומם, הן למעלה מטבור והן למטה מטבור. רק ממה אנו מדברים? מלכות שהייתה מקבלת, עד הטבור אמרה, אני מקבל, ולמטה מטבור אמרה, לא, אני לא רוצה לקבל.

עכשיו מלכות אומרת, אפילו למעלה מטבור, גם כן אני לא רוצה לקבל. לא רוצה לקבל, זה דומה לעביות דשורש, שלא מקבל שום דבר. אם כן, מה היה כאן? שמלכות דטבור שהיה מקבלת אמרה, גם כן אני לא רוצה לקבל. הלא היו שניהם שתי מלכויות.

למדנו, מלכות אמרה, על מנת להשפיע אני רוצה לקבל, ועל מנת מקבל אני לא רוצה לקבל. אם כן, מה עלה עכשיו? המלכות הזאת שאמרה, שאומרת עכשיו, מדוע לא רציתי לקבל למטה מטבור? בשביל שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. עכשיו למעלה מטבור גם כן אין לה מסך, שהיא יכולה לכוון על מנת להשפיע, לכן לא רוצה לקבל שום דבר. אם כן, הוא חוזר לשורש, כמו שהייתה מטרם שירדה למטה.

אבל עכשיו, שנעשה זיווג על בחינה ד' דהתלבשות, היינו שעליון נתן מסך, שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, והזיווג נעשה במלכות דראש דגלגלתא על ד' דהתלבשות ג' דעביות שנכלל בה, עתה שכן יכולה לקבל על מנת להשפיע, אז הוא רוצה לקבל על מנת להשפיע, מתעוררת הרשימות שלה שהייתה מקבלת בעל מנת להשפיע.

וזה נבחן שכבר ירדה למטה, שכבר אינה בדמיון למלכות דראש, שהיא תמיד בלא לקבל מטעם, מעביות ממטה למעלה, והכתר דגוף והמלכות, הם כלים שהיו מקבלים בעל מנת להשפיע. אם כן, לא מבין מה שאתה שואל.

במלכות דראש, עשתה חשבון כמה שמותר לקבל, כמה שאסור. אחר כך הלכה וקיבלה. אם כן, יש לדבר משני דברים. לאחר חשבון, מתחילה לקבל. ומצב שני, עכשיו שמפסיקים לקבל, אז עם מה נשאר? במלכות דראש לבד.

זה נבחן, שמלכות דגוף חוזר לשורשו, למלכות דראש, שהסכימה לקבל. ואחר כך בא עוד הפעם חשבון, מה שיכולה לקבל, מה שלא יכולה לקבל, יש כבר שם מה שיכולה לקבל, כבר נבחן שוב בחינת הגוף שמתפשטת לקבל. נמצא אנו מדברים מבחינה אחת.

יורד למקומו. שהוא מתחת כלי המלכות של ראש דהיינו בחינת בינוני בין ראש לגוף, כי לגוף לא יוכל לירד ולהתפשט מטעם שהנוקבא של ראש אינה מתפשטת בע"ס דאו"ח שלה להיות לכלים להלבישו, את קומת כתר, שאין כן רק ד' דהתלבשות. ובראש לא יוכל להיות, מטעם שינוי צורה הנ"ל, וע"כ הוא נבחן, בבחינת בינוני שביניהם, שעומד מתחת למלכות דראש, מתחת לגוף.

אם כן, מה למדנו? לפני, אה, בטור א', לפני שתי שורות, לפני דבר המתחיל אמנם, מה כתוב? ע"כ לא היתה יכולה להתפשט ממעלה למטה לע"ס מינה ובה עד הטבור הגוף, ונשאר כל אור הגדול של הזווג הזה בהראש. באיזה ראש? זה גלגלתא. ובע"ב, זה רק מפה ולמטה.

באיזה גוף אני מדבר?

תלמיד: דע"ב.

רב"ש: מאיזה גוף אני מדבר? גוף דגלגלתא.

נשאלת השאלה לפי זה, אם נשאר האור בג' דגלגלתא, אור של הזיווג הגדול של ד' דהתלבשות, נמצא לפי זה בראש דע"ב, הארה אין, אין דבר כזה. אין שם, אה… איך אומרים, ד' דהתלבשות ג' דעביות. ואנחנו לומדים אפילו שבגוף דגלגלתא, בגוף דתחתון יש בחינת התלבשות.

אני אדבר יותר, יותר, מברר יותר הלאה. נתחיל בע"ב. בע"ב שהיה, נגיד שאור הע"ב שהיה הסתלקות, וע"ב עלו לראש דע"ב. נעשה זיווג בראש דע"ב על ג' דהתלבשות וב' דעביות. ואומר, ג' דהתלבשות איפה נשאר? בראש דע"ב. כן, ומה יש בגוף דע"ב?

תלמיד: ב' דעביות.

רב"ש: ב' דעביות. ומה יש בראש דס"ג, לפי זה? לא צריך להיות ב' דעביות? כמו ג' דהתלבשות. ואנחנו לומדים עוד, מה? שאפילו בגוף דס"ג יש ג' דהתלבשות, מאיפה זה? אתה מבין מה שאני שואל או לא? הבנת? עוד הפעם.

תלמיד: נו.

רב"ש: לאט לאט. הוא אומר כאן, אתה רואה.

ע"כ לא היתה יכולה להתפשט ממעלה למטה לע"ס מינה ובה עד הטבור ד[ה]גוף, ונשאר כל אור הגדול של זווג הזה ב[ה]ראש. מדוע? שאין על זה רק ד' דהתלבשות, וד' דהתלבשות לא מאיר בגוף.

תלמיד: אז מה נשאר בראש?

רב"ש: אם כן, אם כן, מה נשאר כאן? ד' דהתלבשות לא יורד לגוף. תשמע, אל תשאל שאלות. אתה מבין אותי או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: אם כן, אם אני אומר ד' דהתלבשות לא יורד בגוף, בגוף. באיזה גוף? בגוף דגלגלתא, אם כן, מה, מה יש בראש דע"ב? בטח שאין התלבשות. ומה יש בגוף דע"ב? בטח שאין התלבשות. ומה אנחנו למדנו? מה שכתוב, בראש דס"ג יש התלבשות דבחינה ג', וגם בגוף דע"ב…

תלמיד: ס"ג.

רב"ש: וגם בגוף דס"ג יש התלבשות בבחינה ג'. לפי זה, מה שאנחנו לומדים כאן, צריכים לומר אותו דבר, שבפרצוף ע"ב שנסתלק, שנעשה זיווג בראש דע"ב על ג' דהתלבשות ב' דעביות, אז אורות דבחינה ג' לא יכול להתפשט בגוף.

אם כן, אין בגוף דגלגל… בגוף דע"ב, בחינה ג' דהתלבשות. אם כן, מה יש לראש דע"ב מבחינה ג' דהתלבשות? אם אנחנו לא מפעילים, בגוף דס"ג, גם כן יש בחינה ג' דהתלבשות. זה אני שואל, אתה מבין את זה? יש תשאל, נראה אחר כך, קודם תבין את השאלה.

תלמיד: ...

רב"ש: כן.

תלמיד: אז בע"ב הפנימי, אז למשל, בע"ב הפנימי מובן למה יש ג' דהתלבשות.

רב"ש: אותו דבר.

תלמיד: בע"ב החיצון לא.

רב"ש: מה?

תלמיד: בע"ב הפנימי כן אפשר להבין את זה.

רב"ש: מדוע? הוא אומר שלא יורד.

תלמיד: גלגלתא עשתה לבד את הזיווג …

רב"ש: עוד הפעם, לא מבין.

תלמיד: ... אני שואל, אני מבין …

רב"ש: תתחיל, תתחיל בגלג… מה כתוב בגלגלתא? לאט לאט. מה כתוב בגלגלתא? יורד לגוף ד' התלבשות שלו, אותו דבר צריכים ללמוד גם כן בע"ב, לא יורד ג' דהתלבשות בגוף. מדוע? חסר לו ג' דעביות. אם כן, מאיפה יש לנו לומר שיש בגוף בחינת התלבשות, בראש דהתלבשות, וגם נשאר בגוף?

תלמיד: ...

רב"ש: כמו שאומרים כך. בראש דע"ב, שם לומד, בראש דס"ג יש ג' דהתלבשות. רק מה, אין הוא מתלבש בגוף. מדוע? שחסר ג' דעביות. אז אם כן, איך אני אומר שיש בגוף דס"ג גם כן בחינת ג' דהתלבשות?

אז הוא מתרץ כך. היות שג' דהתלבשות אי אפשר להיות זיווג, מטעם חסר עביות, לכן בראש דס"ג על ב' דעביות, נכללת בג' דהתלבשות. לכן אחר כך, שנעשה זיווג על ב' דעביות בראש דס"ג, אשר ב' דעביות דראש דס"ג, כן מתפשט למטה בגוף, אז הוא נכלל גם כן, ממה?

תלמיד: ...

רב"ש: מג' דהתלבשות. זה כתוב שם. עכשיו אני רוצה לפרש כך.

כאן בש… בגלגלתא, שנעשה זיווג בראש, לא יכול להתפשט למטה. אבל אחר כך, שנעשה זיווג הב' על בחינה ג' דעביות, כבר יש כאן בגוף דגלגלתא ד' דהתלבשות בג' דעביות. והוא התפשט למטה עד החזה, עד החזה דגלגלתא. ועד כאן נקרא זה ע"ב הפנימי.

ואחר כך למדנו, מלכות דטבור שהייתה בראש דגלגלתא, נכללה מעביות שממטה למעלה. אז אני אומר עכשיו, שהחזה דגלגלתא שיש שם שתי בחינות, שהיא נעשה עכשיו בחינת ראש, אז היא לא יכולה עוד הפעם לקחת ג' דהתלבשות לגוף הזה.

מי? הראש דס"ג. שהוא נכלל מעביות שממטה למעלה, יש לו עוד פעם ראש, אבל איפה יש חכמה? בגוף. על ידי מה? על ידי הזיווג של ג' דעביות. עכשיו שאני אומר שיש בראש דס"ג, נגיד בראש דע"ב נגיד, על ג', על ד' דהתלבשות בג' דעביות, שהוא בעצמו ראש, אז הוא נגיד בראש דע"ב יש עכשיו ד' ג'. אחר כך שנעשה שני זיווג…