שיעור בוקר 09.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו קוראים כהכנה לכנס קטעים נבחרים מן המקורות בנושא מוזיקה, ניגון ושירה בחכמת הקבלה. קטע מס' 2.

"השכינה הקדושה היא מלובשת בכל העולם. ואז הקב"ה נקרא שהוא הממלא את העולם. והעולם נקראת אז בשם "שכינה הקדושה", שהוא המקבלת מהקב"ה. ואז נקרא "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא", כי כמו שהקב"ה הוא המשפיע, כן העולם עוסקים עכשיו רק בהשפעה. וזה דומה לניגון עצב, כשיש מנגנין, שיודעים לבצע את היסורים, שעליהם נבנה הניגון. כי כל הניגונים הם כמו שפה המדברת, שהניגון מפרש את הדיבורים, מה שהוא רוצה לדבר בעל פה. ואם הניגון מעורר את האנשים ששומעים אותו עד לבכיה, שכל אחד ואחד בוכה, מחמת היסורים שהניגון מבטא, אז נקרא זה "ניגון", וכולם אוהבים לשמוע אותו.

ובאמת, איך אפשר שאנשים יהנו מיסורים? אלא כיון שהניגון אינו מראה את היסורים של ההוה, אלא על העבר, היינו שהיסורים שהיו בעבר כבר נמתקו וקבלו את מלואם, לכן אנשים אוהבים לשמוע אותם. שזה מראה על המתקת הדינים, שמה שהיה לו יסורים, נמתקו. לכן היסורים האלו, הם מתוקים לשמוע אותם. ואז נקרא העולם בשם "שכינה הקדושה".

(בעל הסולם. "שמעתי". נ'. "שני מצבים")

שאלה: השיר ששמענו עכשיו נכתב מכאב וייסורים שהרגשתי בשיעור, יצא לי לחן, שלחתי לחבר שלנו, והוא מתוך ההתרשמות של השיעור וכתבי המקור כתב את הטקסט. היום אני יכול לקחת טקסט שאתה אומר, לשים בתוכנה של בינה מלאכותית, ולהגיד תכתוב לי מזה שיר מרגש, ותוך שתי דקות הוא עושה משהו מאוד מוצלח. האם זה משנה אם אנחנו, תלמידים שישבו בשיעור, כתבנו את זה, או אם תוכנה לוקחת טקסט של מקובל ומלחינה מזה שיר?

נגיד שאתה כותב לאישה או לילד גלויה יפה עם ההרגשות שלך, עם מה שאתה מרגיש בתוך ליבך, ומקבל מהם בחזרה מה שנכתב על ידי מחשב.

תלמיד: אני מסכים ומזדהה לגמרי, זו פשוט שאלה שעולה לא רק במוזיקה, אלא בהמון תחומים, כי התוצאות כל כך טובות ומשכנעות, וזה רק מתחיל. עוד שנה זה בטח יהיה כל כך איכותי שלא נוכל להבדיל. אני מנסה להבין אם יש כוח רוחני בזה, או שברור שבפנימיות שלנו יש תוספת?

ודאי שבפנימיות שלנו יש תוספת גדולה מאוד, ועוד מעט אולי נתפתח ונוכל להבדיל מי חיבר את זה, בן אדם או מכונה, זה טבעי. עד גובה מסוים ודאי שהמכונה תהיה מוצלחת יותר מהאדם, אבל אחר כך כבר האדם.

תלמיד: אני יכול לשתף מהמקצוע שלי, שיש התפעלות של מסות מדברים דיגיטליים, אבל אני רואה אנשים שכשהם יותר מחפשים ויותר כואב להם ויותר שואלים שאלות, הם דווקא מתחילים לחזור לכיוון היותר אנושי ופשוט, ולחפש משהו בנשמה, משהו בקשר. אני ממש רואה את זה בהופעות שאני נמצא בהן.

כן, כך זה צריך להיות.

שאלה: המילה ייסורים חזרה הרבה פעמים בקטע הזה. כשאני בהרגשה של ייסורים, מתעוררת בי הרגשה של בושה מזה שהבורא הוא טוב ומיטיב ובאמת נותן לנו כל כך הרבה, ולמה אני כמו מרשיע אותו בזה שאני סובל. איזה ייסורים הם ייסורי אהבה שמכוונים ונכונים וצריכים להיות בשביל שהלב יהיה רגיש, ואיזה הם מתוך האגו שלי שסובל, מתלונן ובוכה?

קודם כל, זה לא שאתה מייחס ייסורי אהבה לבורא, אלא מייחס לעצמך, שאתה מייצב את הייסורים.

תלמיד: מה זה אומר שאני מייצב אותם?

כי אם לא היחס האגואיסטי שלך, אז לא היית מרגיש אותם.

תלמיד: אבל אני מתבייש בהם.

בסדר, אבל יחד עם זה, זה לא נורא.

תלמיד: האם כל הניגונים הם עצובים?

בינתיים. עוד מעט תרגיש שאתה חייב להחליף אותם לניגונים של שמחה.

שאלה: מה זו בכלל מוזיקה? מה זו השפה הזאת?

בוא לא ניכנס לזה, כי לא נגמור.

תלמיד: נשאל אחרת, למה אם אנחנו מדברים, אז זה משהו אחד, ואם אנחנו שרים, אז זה נותן רגש אחר לגמרי?

כן.

תלמיד: האם יש לזה שורש?

זה שורש רוחני מאוד גבוה שאנחנו לא משיגים אותו. ואילו אנשים שנכללים קצת מזה, שמחשיבים עצמם למוזיקאים, הם משתמשים בזה לא נכון, בלי קשר עם הבורא.

תלמיד: בעל הסולם כתב מילים וכתב גם מנגינות, אנחנו כתבנו הרבה שירים, אבל הוא כתב את זה מהמקום שבו הוא נמצא. איך אפשר בכלל להבין את הדבר הזה שהוא מוריד אלינו?

אנחנו לא יכולים עדיין להעריך את זה, אולי אחרי הכנס נעשה שיעור ונדבר על זה.

תלמיד: אני שואל, כי בכנס יהיה לנו אירוע של מוזיקה, ואנחנו רוצים להכין את עצמנו אליו.

בינתיים מה שאתם יודעים, בהתחברות ביניכם ייצא לכם פירוש טוב.

תלמיד: מתוך החיבור.

כן.

שאלה: ענית לחבר שאתה אף פעם לא יכול לקחת מעשה שלילי בעולם שלנו כמו ייסורים ומלחמות ולצרף אותו לתיקון. למה בניגון מישהו כבר עבר ייסורים ואחר כך תיאר את זה בניגון, ואני מתחבר לייסורי העבר האלו ואני כן יכול לצרף אותם לתיקון, האם כי הם היו בעבר והסתיימו טוב?

כיוון שהם עברו דרך רגשות האדם.

תלמיד: כלומר מישהו כבד עיבד אותם ואני רק מצטרף.

כן.

תלמיד: אבל בזמן אמת זה לא עובד, כי עוד לא עיבדנו את הייסורים.

כן.

שאלה: משירים שחברים כותבים או מנגינות של בעל הסולם ורב"ש, אני יכול לקבל התפעלות חיובית רוחנית מסוימת. לעומת זאת, יש לנו גם שירים שלקחנו אותם כמו שהם, לא ממקורות קבליים, ואני חושב שאני מקבל מהם התפעלות רוחנית לפעמים. עד כמה משפיעה הכוונה של השומע או כוונת הכותב על המאור המחזיר למוטב שאני יכול לקבל מהשיר?

בינתיים בדרגה שלנו הכול מותר.

שאלה: מתוך התו המוזיקלי יוצא ניגון ומרגישים את זה על ידי כלי הנגינה. איזה כלי צריך להיות בעשירייה שלנו כדי שנשמע את קול ה'?

הכלי בעשיריה שלנו זה הלב של האדם. הצליל, הגל נכנס לתוך הלב ומעורר אותו בתדר כלשהו.

שאלה: מה כוחה של שירה משותפת בקהל שרוצה לדרוש את ה'?

אם זה הניגון הנכון, המילים הנכונות ושירה עם כוונה, אז זה הדבר הכי גדול שיכול להיות.

תלמיד: צריך את הניגון הנכון, עם קטעי מקורות, כמו ניגונים של בעל הסולם או ניגונים עממיים שאנחנו שרים כבר אלפי שנים. האם, אלה הם הניגונים הנכונים?

מקובלים חיברו הרבה ניגונים במשך הדורות, אני לא יודע כמה מהם הגיעו אלינו, אבל תמיד היו מאוד מעריכים את זה.

תלמיד: בכנס תהיה שירה משותפת. כשאני שומע ניגון, בין אם אני מחובר לניגון בין אם אני אפילו לא מבין מילה ממנו, מה אני צריך לעשות כדי להרגיש שאני בפעולה משותפת עם כולם?

להשתדל להתחבר.

תלמיד: לניגון, לחברים, לכוונה?

לחברים שמבצעים אותו.

תלמיד: האם אני צריך לשיר בעצמי?

רצוי.

תלמיד: הניגון חודר ללב בלי שום מחסומים.

כן.

תלמיד: מה יש בניגון שהוא חודר ללב החברים?

קשר בין הלבבות.

תלמיד: זה תלוי במי שמנגן, במי שמקשיב לניגון?

כן. הקשר בין המבצע לשומע.

שאלה: בעל הסולם השיג את כל המדרגות וכתב הרבה ניגונים. האם אפשר לומר שניגוני העולם הבא לא משתנים, וכל מי שמגיע לדרגה של בעל הסולם יוכל לנגן אותם אפילו בצורה לא מודעת, מתוך הזיכרון הפנימי שלו?

זו מדרגה גבוהה שאת מדברת עליה, שהאדם, ברגע שהוא משיג מדרגה רוחנית מסוימת, הוא מתחיל לשמוע את המוטיב שנובע מתוך המדרגה הזאת. אנחנו עוד נברר את זה, אבל את אומרת נכון.

תלמידה: כלומר אם פתאום אתה נזכר בניגון בעל הסולם למרות שלא ידעת אותו, אתה מבין שזה ניגון של בעל הסולם.

נאמר שכך.

(סוף השיעור)