שיעור בוקר 11.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מפגש מיוחד עם קבוצת טורקיה - שיעור 3

שיעור בנושא - חשיבות ההפצה בדור האחרון

קריין: שיעור בנושא "חשיבות ההפצה בדור האחרון" במסגרת מפגש מיוחד עם קבוצת טורקיה.

לא אני בחרתי את הנושא אבל אני מסכים עם הבחירה בלב ונפש. ניכנס לשיעור ואשמח לשמוע שאלות כי הנושא הזה הוא באמת הראשון והגדול ביותר. אף אחד מאיתנו לא נברא לבד, אנחנו חלקי אדם הראשון וככול שכולנו נתחבר יחד נוכל להשפיע עלינו, על גורלנו, על עולמנו, על כולם, ובסופו של דבר על הבורא, שמצפה לכך שנעורר אותו ונבקש ממנו תיקונים, חיבורים, וכך נתקדם למטרת חיינו.

כמו שכבר אמרנו לא פעם אנחנו חיים בדור מיוחד, בזמן מיוחד ובתפקיד מיוחד, הכול לפנינו וכל מה שנותר לנו הוא רק לסגור את המעגל שהדורות הקודמים יצרו כבר. אנחנו בשלב האחרון, השלב הכי חשוב, הכי משמעותי, העבודה שלנו אומנם מאוד קשה אבל נשתדל ונסיים את התיקון הכללי עבור כולם. כמו שבעל הסולם אמר, "שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת". ואפשר להשתתף בכל התיקונים הנפתחים לפנינו. ובאמת זה דור מיוחד ועלינו להבין את גודל חשיבותו, כמה אנחנו חשובים. היו אומנם דורות גדולים יותר, אבל דווקא אנחנו קיימים בדור שעומד לסיים את כל מעגל הנשמות, וזו באמת זכות גדולה ואני מאוד מקווה שנעמוד בה.

לפי הרגשתי את הקהל הנמצא לפניי, נשמח לגמור את התיקונים. אתם גדולים, חשובים, יש לכם את כל הנתונים הנכונים שקיבלתם מהבורא, מהטבע, ואנחנו קיימים בצורה כזאת בזמן מיוחד, לכן בואו נתאמץ ונסגור את המעגל.

נקרא מקטעי בעל הסולם שנאספו על ידי החברים.

"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית'." 

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ')

כולם, כל האנשים, חייבים להגיע לעבודה הרוחנית, להשתתף בה בצורה שלמה, וכך נגיע לתיקון העולם השלם.

"דבר תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי יחד:" הדגש במילה יחד. "כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה." זאת אומרת, ביניהם.

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ג)

תכלית הבריאה מוטלת על כולם, וזה צריך להתגלות דווקא עכשיו בדור האחרון, לכן יש לפנינו עבודה ותקופה בה כולם צריכים להיכנס לעבודה הזאת של החיבור ואז נסיים את כל תיקון העולם.

"כל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא," מה הוא רוצה מהבריאה? היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ט)

אנחנו צריכים לגלות את כל מערכת הבריאה, את מקומנו שם, כמה אנחנו פועלים וכמה אנחנו מפעילים את הבריאה, ודרך זה להכיר את הבורא, את מה שהוא הכין בשבילנו, איך הוא סידר הכול, וכמה אנחנו בתיקונים שלנו מפעילים את כל הבריאה לתיקון השלם. כי כל הבריאה תגיע לתיקונה אך ורק בתנאי שנתקן את עצמנו. מלבד האדם בעולם הזה, אין מה לתקן. אנחנו חושבים שהטבע, החיות, ועוד כל מיני דברים משפיעים עלינו, לא נכון, הכול כלול ותלוי באדם והכול מגיע לתיקון רק דרך האדם.

"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את" חכמת הקבלה "חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא?" לפרסם חכמת הקבלה "אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה," לפני כולם, בלי שום הגבלה "ולהסביר כל מילה ומילה [...] וזהו" העניין "שהעניק לי ה' במידה שלמה. אשר מקובל אצלנו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו" את זה הוא אומר על עצמו, לא מפני שאני חכם במיוחד, "אלא במצב הדור."  

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

כי זה מה שקורה לדור המגיע למצב מסוים וחייב לגלות עוד שלב או לגמור את כל התיקונים. הוא צריך ודאי להתאמץ, אבל אם זה מגיע לדור שלנו, אז אנחנו נזכה.

"אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו." 

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

לא נגמור את התיקון בשליש, רבע, או חצי עולם, אלא אך ורק בדאגה לכולם. שימו לב לכיוון ההפצה שצריך להיות, לפרסם לכולם ככול האפשר, להכין את החומר, את המרצים, את עצמנו, את כל אופני ההפצה, מוזיקה, שירה, ספרים ודאי, ואז על ידי כך נקדם את כל העולם לתיקון. והבורא בהתאם למאמץ שנעשה, יסדר, יעזור ויסייע לנו להיכנס לגמר תיקון.

נקרא שוב

"אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו," אנחנו לא יכולים לקחת היום איזה עם, חלק מהאנושות, איזו יבשת, זה בלתי אפשרי. אם אנחנו רוצים לעשות תיקונים אנחנו חייבים לפרסם אותם באופן רחב ככול האפשר, ורק באופן הזה התיקון יתפשט. לכן הוא כותב "אל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

אנחנו רואים כאן כמה הוא דואג לכך שנדאג לכל העולם, לכל המין האנושי, מפני שלא יוכל להתרחש שליש, רבע, או חצי תיקון, התיקון יוכל להתרחש אך ורק בתנאי שאנחנו ככול שנוכל נפרסם את שיטת התיקון ומהות התיקון.

שאלה: אני זוכרת שאמרת שאין הגבלה על ההתקרבות לבורא, שאנחנו תמיד יכולים להתקדם ברוחניות שלנו. אם כך מהי ההגדרה של אדם מתוקן?

אדם מתוקן הוא אדם הדומה לבורא ולכן הוא נקרא "אדם" מהמילה דומה.

תלמידה: האם אפשר להתקדם בזה כל הזמן? כיוון שאתה אומר שתמיד אפשר להתקרב עוד קצת לבורא.

עד שנגמור את כל התיקונים, את כל התיקון הכללי על כל האנושות אפשר להתקדם ולכל אחד ואחד יש מקום להוסיף. אפילו שאני נמצא נניח במצב שתיקנתי את כול מה שהיה מוטל עליי, בכל רגע ורגע נפתחות עוד אפשרויות מאנשים אחרים ואני מצטרף אליהם ומשתתף בתיקונם. זה ייגמר רק בגמר התיקון השלם.

שאלה: המאמרים מלאים ברגשות. איך אנחנו יכולים להעביר את החיסרון וההתקדמות של הכלי הטורקי לכל העולם?

כשנפטר הרב"ש נשארנו התלמידים שלו וקיימנו פגישה, ובפגישה כל החברים דיברו על כך שהם לא רוצים לפרסם את חכמת הקבלה, כי גם בזמני הרב"ש פרסום חכמת הקבלה היה מאוד מאוד חלש. ואני שהייתי ליד הרב"ש כל הזמן כעוזר שלו, נוסע עמו לכל מיני מקומות למשך כמה ימים, והייתי לידו כשהוא שכב בבית חולים במשך חודש ימים, ועוד כמה שבועות במשך השנים - הבנתי עד כמה חשוב לו לפרסם את החכמת הקבלה, ועד כמה שאביו בעל הסולם היה עסוק כל הזמן בהפצה.

בעל הסולם כתב את ספר תלמוד עשר הספירות, פירושים לספר הזוהר, כתב מאמרים, והיה כל כך עסוק בכתיבה עד שאי אפשר היה להוציא את העט מהיד שלו, והיא ממש נתפסה במצב הזה. אמרתי להם את זה, והם אמרו "אנחנו צריכים להיות גדולים כמו בעל הסולם ואז נמשיך, לפני זה אין לנו מה לעשות", הם אפילו לא רצו להדפיס ספרים של בעל הסולם ואמרו שמה שיש להם זה מספיק, וכל כמה שדיברתי - לא עזר.

ואז עזבתי אותם והמשכתי לבד. לא יכולתי להסכים עם זה שאנחנו נלמד, נעשה חיבור בינינו בלבד ובזה הכול ייעצר. אני עסקתי בהפצה עוד לפני שהרב"ש נפטר, והבאתי לו הרבה תלמידים, שגם הם לאחר מותו לא רצו להפיץ, למרות שהגיעו לרב"ש בעקבות ההפצה שלי.

התרשמתי מאוד לא טוב מהמקרה הזה ועזבתי אותם. הצטרפו לזה עוד כמה אירועים, אבא שלי נפטר בקנדה ונסעתי ללוויה, והיו עוד כמה דברים וכשחזרתי לישראל הקבוצה כבר הייתה מחולקת וככה זה המשיך.

מבחינתי, קודם כל הייתי עומד על העניין ההפצה, זאת אומרת כל אחד חשוב רק לפי כמה שהוא מפרסם. ודאי שלכל אחד יש נטיות שונות להפצה ויכולות שונות, אבל בכל זאת, כל אחד חייב להשתדל. ולכן הקמתי את ארגון "בני ברוך" ומאז אנחנו מפיצים.

הדפסנו ספרים, והיינו נוסעים לכל מיני מקומות כדי לחלק ספרים וכך לאט לאט, לאט לאט זה התחיל לטפטף ואנשים התחילו להגיע. שכרנו בית קטן והתחלנו ללמוד. התחילו לבוא גברים וגם קצת נשים. זה היה לפני הרבה שנים, כשעוד לא היה מקובל שנשים לומדות קבלה. התחלתי להופיע ברדיו וכך התחלנו את ההפצה.

אני חושב שרק בזכות ההפצה צמחנו ואם יש ההתקדמות בכל הרמות, השטחים והמובנים לקבוצה שלנו שהיא כבר בינלאומית, זה רק בזכות ההפצה. כי העולם, כמו שכותב בעל הסולם, ובטח קראתם ולמדתם, הוא מתקדם לגמר התיקון, ולכן חובה עלינו לפרסם ולהסביר על הזמן המיוחד שבו אנחנו חיים. כי לפי המצב שאנחנו בונים בקשר בינינו, בקשר בין הקבוצות אנחנו נתקדם - אך ורק לפי זה. כמו שהוא כותב, לא חשוב להיות גאון הדור, או להיות מקובלים גאונים גדולים, כי תוכנית הטבע התהפכה.

עד לפני מאה שנה זה היה תלוי בנשמה אחת, עד כמה היא גדולה ומיוחדת כמו בעל הסולם. היום ההצלחה תלויה אך ורק בקשר בין בני האדם, בכמות, וכמה הם יותר מיוחדים באיכות ההפצה ובקשר ביניהם. לכן סופרים אותנו לפי ההפצה, לפי כמות האנשים, לפי נתינת השיעורים, ולא עד כמה אנחנו מבינים מה שכתוב בספר. זו קריאת הזמן.

שאלה: בספרך "תמיד איתי" הזכרת שישנה קבוצת מקובלים בקוצק שבראשה עמד מנחם מנדל, ומוזכר שם שהקבוצה הזאת השתמשה בשיטה שונה. וגם הרב"ש התעניין בקבוצה הזאת. הנושא הזה גם מעניין אותי. מה אתה חושב על השיטה שבה השתמשה אותה הקבוצה ועל גישתו של הרב"ש?

קראתי על קוצק ואני ממליץ לקרוא את הספר "יושר דברי אמת" אבל אומרים כאן שהוא לא קיים אפילו באנגלית, אז אנחנו נצטרך לתרגם אותו. כתב אותו המגיד של קוצק, המורה שלהם.

זו קבוצה שהייתה קיימת לפני מאתיים שנה, ואולי קצת יותר. הם חיו בצורה מאוד סגורה במקום אחד בפולניה שנקרא "קוצק", שהוא כמו כפר וחוץ מהדאגה למזון הם דאגו רק להיכנס לחיבור ביניהם ולגלות יותר ויותר את הכוח העליון.

בספר הם כותבים על זה ומומלץ לקרוא אותו. הוא מכיל סך הכול אולי שלושים דפים, ובו רואים עד כמה הם היו דרוכים להגיע לאמת ולא להתפשר על שום דבר. לא עם האגו שלהם ולא עם האגו של הסביבה.

בזמננו אין קבוצה כזאת והרב"ש היה אומר, שאם היה בזמנו, זאת אומרת לפני מאה שנה ויותר קבוצה כזו, הוא היה נכנס לשם. זה מה שאני יכול להגיד. תתרגמו, תקראו. זה מוסיף מאוד למה שאנחנו לומדים עכשיו.

אין שם שום דבר חוץ מגישה נכונה, אמיתית לגלות את הבורא על ידי חכמת הקבלה. יש עוד כעשר, חמש עשרה ספרים שאפשר בהם עוד לקרוא על הגישה, ועל התפתחות חכמת הקבלה ודברי מקובלים מכל הזמנים. אבל אני לא ממליץ לרוץ לכל המקורות. הם גם לא מתורגמים ואת אלה המתורגמים אפשר לראות בארכיון שלנו. תנסו בעצמכם גם קרוא ולתרגם.

שאלה: הפצה דורשת תקווה ולפעמים אנחנו נופלים לייאוש. איך אנחנו יכולים להרים את החשיבות של ההפצה בלבנו כדי שאנחנו נוכל להתקדם ולא ניפול לתוך ייאוש?

את כל הדברים הטובים, הגבוהים שמשיגים, משיגים רק מתוך ייאוש. כשאדם מתייאש, ונופל, הוא מרגיש עד היכן אין לו כוחות, אין לו על מה לסמוך, אלא רק אם הבורא מעלה אותו, אז הוא מתעורר, מתאושש וקם מחדש - כמו שכתוב, "אלף פעם ייפול צדיק וקם".

ולכן ייאושים אלה סימנים לעליות שיבואו אחריהם. וכך אנחנו נופלים וקמים, נופלים וקמים. אבל כל פעם קמים וממשיכים קצת יותר הלאה.

מי שמצדיק את ההליכה בדרך הזאת, הוא מגיע לדרגה שמתגלה לו הכול. לכן העיקר צריכים לסדר את החברה שהיא תהיה מוכנה לתפוס כל אחד כבר ברגע שהוא קצת נופל וכבר לעזור לו לקום, וכל פעם יותר גבוה. אני בטוח שאתם יכולים לסדר את זה וזה יתקיים בכם לתפארת.

קטע מס' 6 - אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו," אף אחד לא מקבל אור החיים לתוך עצמו, "אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת. 

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב)

מה שעובר דרכו זה נקרא שהוא "מקבל". זאת אומרת, אני צריך לחשוב על כל השרשרת ואז כשאני חושב על כולם, על כל העולם שנכנס לתיקון, אז האור עובר דרכי לכולם, וזה גם מה שאני מקבל. אם אחרי יש סתימה, האור לא עובר לנבראים, הוא גם לא נכנס בי, האור נעצר לפני.

שאלה: במיוחד אחרי הקורונה לאנשים הייתה הזדמנות לחשוב, והרבה אנשים התחילו להתעניין ברוחניות. אנחנו רואים שאנשים משתמשים במקורות הרוחניים שלנו, במילים שלהם, אבל ממשיכים לקטרג נגד חכמת הקבלה. איך אנחנו יכולים להילחם בזה?

אני לא חושב שאנחנו צריכים להגן על חכמת הקבלה, אנשים לא מבינים מה זה. חכמת הקבלה זו חכמת הטבע, אלוהים בגימטרייה זה "טבע". זאת אומרת שלדבר על הכוח העליון או על הטבע זה אותו דבר.

לכן אין לנו נטייה לתקן אותם, לסובב אותם, אלא פשוט להסביר להם את חוקי הבריאה. יש על זה כל כך הרבה חומר שאני לא יודע איפה להתחיל לגמור, ואיך לעטוף את זה בצורה ברורה וקצרה.

אני חושב שסך הכול אנחנו צריכים להסביר לבני האדם שבבריאה הזאת שנמצאת לפנינו יש שני חלקים, נגלה ונסתר. כמו שכבר נהוג לדבר על זה היום. היקום הוא לא אותו יקום שאנחנו רואים, אלא יש בו חלק נגלה, וחלק הנסתר. אנחנו אפילו מגלים איפה הגבול שבו נגמר היקום הנגלה, ומתחיל משהו שאנחנו לא יודעים, כי לא יכולים להגיע אליו, וקרני האור לא חודרות לשם, זה מה שקורה לנו.

חכמת הקבלה מסבירה את זה ועוד יותר, היא אומרת שהעניין הוא שיש גבול בתפיסה שלנו. זה לא יספיק שנבנה טלסקופים וכל מיני מכשירים נוספים, כי אין לנו חושים להרגיש מה קורה אחרי הגבול של היקום המגולה, ולכן אנו לא יכולים לגלות יותר מזה.

יש על זה כל מיני תיאוריות, והרבה מדברים על זה, אבל בסופו של דבר העניין הוא פשוט, אין לנו חוש שבו אנחנו יכולים לגלות מה נמצא מעבר לגבול של היקום.

נקווה שהאנושות תבין את זה, ותכיר שזה גבול שאי אפשר לעבור אלא רק על ידי זה שנפתח בנו חוש שישי, זאת אומרת כוח השפעה.

כי רק בעזרת כוח ההשפעה לא תהיה לנו הגבלה, נתחיל לראות למעלה מזמן ומקום, וכך נגלה את היקום האמיתי. נקווה שזה יקרה, שנתקדם לזה, שנתקרב לזה, ונלמד את כל האנושות איך באמת אפשר לגלות את אותו מרחב שבו אנחנו קיימים.

קטע מס' 7 - "צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי." זה כאילו נשמע מאוד אגואיסטי, כל העולם נברא אלא בשבילי, אבל בעל הסולם ממשיך "נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."

(ליקוטי מוהר"ן. מהדורא קמא, סימן ה')

שאלה: מהו החיסרון שעלינו למלא בהפצה?

אנחנו צריכים למלא חיסרון אחד, שכל אחד ואחד יבין איך אנחנו מגלים את הכוח העליון ומתוך זה אנחנו נבין את כל מה שקרה מתחילת הבריאה עד סוף הבריאה, גם בזמננו וגם בכל הזמנים. איך מקבלים את כוחות הטבע, ויודעים איך לעבוד איתם, עם כולם, כי אין הגבלה לבני אדם. זה מה שאנחנו צריכים להסביר לכולם.

בינתיים אנחנו כמו ילדים שמשחקים בארגז חול, ואנחנו צריכים לצאת ממנו, ולגדול.

שאלה: האם עלינו להפיץ כדי שכולם יוכלו להצטרף לעבודה הזאת? מה צריכה להיות המטרה שלנו בהפצה?

כן, ודאי. מגמת התפתחות האדם היא שכולם יכירו את הבורא בהתקשרות ביניהם, יתקשרו לבורא, ובזה אנו חוזרים למערכת אדם הראשון. הבורא ברא את המערכת שלמה, אחר כך שבר אותה, כדי שאנחנו נרכיב אותה בחזרה בכוחותינו. זה כדי שנכיר את כל המציאות, את כל הטבע, את הבורא, את עצמנו, והכול יהיה שקוף ונצחי. אנחנו יכולים להתחיל את התהליך הזה כבר היום.

קטע מס' 8 - "מגמת החיים היא לזכות לדביקותו" של הבורא "מטעם תועלת של הבורא לבדו בקפדנות. או לזכות הרבים שיגיעו לדביקות עמו."¹ זאת אומרת או שאני דוחף את כולם. זו בעצם כל המגמה שצריכה להיות, לזכות את הרבים שיגיעו לדביקות בבורא.

קטע מס' 9 - "האדם רוצה לעבוד את הבורא באמת, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך, רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול." זאת אומרת, אני לא צריך שום כוחות, שום ידע, כלום, חוץ מאלו שאני צריך לחיבור של כולם. "ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה'," את הבורא "יותר מתגלה אליהם אור השכינה," אור העליון "ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן, לתיקון השכינה."² צריכים להתחבר יחד, להשתדל להתחבר עם הבורא, ולעלות את כולם אליו.

קטע מס' 10 - "בזה שגרם לעולם כולו, שיגיעו לקבל טוב ועונג, במה שישנו במטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף להבורא, בזה שעל ידו יהיה סיוע, שכולם יבואו אח"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם הבורא"³ זאת אומרת, על ידי זה שאנחנו עוזרים לכולם להתחבר, אנחנו עוזרים לכולם להיות שותפים לבורא, וכך כולנו מגיעים למטרה.

קטע מס' 11 - "נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא בכל עת ובכל רגע, ולכן נאות ויפה לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ובין העולם כולו," שאנחנו נחבר את הבורא לכל הנבראים. "לקשר הכל בבורא. שעושה שביל ומסילה, מעבר שפע, והחיות, והצינור, להריק לכל הנבראים." למלא את כולם. "שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא, ולא יהיו מפסקין ממנו ית'."⁴ זאת אומרת שכל אחד ידאג לקשר דרכו את הבורא עם כל הנבראים.

ופסקה אחרונה, קטע מס' 12 - אומר בעל הסולם, "לא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שנדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד."⁵ רק זה חסר לנו.

שאלה: אנחנו יודעים שהפצה מועילה לאדם שעושה אותה, ואנחנו גם יודעים שהפצה עוזרת לאדם להישאר בדרך. התכונות של החברים שלנו שונות, יש לנו כישורים שונים. איך אנחנו יכולים לעודד את החברים לקחת חלק יותר פעיל בהפצה למרות הכישורים השונים שלהם?

גם אצלנו, בקבוצה שלנו בפתח תקווה, יש כמה מאות אנשים שונים מאוד. לא כולם יודעים לכתוב, יש כאלה שבקושי קוראים טקסטים, אבל אנחנו משתדלים לתת לכל אחד, עד כמה שהוא יכול להשתתף בהפצה. בכתיבה, בכל מיני צורות חיבור, לפעמים אנחנו מוציאים עיתון, ומחלקים אותו ברחובות, מדפיסים ספרים, מתרגמים ספרים, וכן הלאה.

אני בטוח שאתם יכולים למצוא מקום עבודה לכל אחד. יש בזה כל כך הרבה תפקידים, תנסו לדבר עם האנשים שלנו שאחראים על ההפצה. הם יסבירו לכם איך אנחנו מסודרים, אני לא מכיר את זה מספיק טוב, אבל יש כאן אנשים שמתמצאים בהפצה, אז תנסו להכיר אותם, להיות איתם בקשר, ותלמדו מהם.

שאלה: בקשר לעבודה הפנימית בזמן הפצה. התאספנו כאן היום ובחיבור בינינו היו לנו קשיים להתחבר, אתגרים להתחבר. איך כוח החיבור משפיע עלינו ואיך הוא יחלחל החוצה אל ההמונים חוץ מאשר הפצה? אני מתכוון מבחינה פנימית. איך המאמצים הפנימיים שלנו צריכים להיות בזמן ההפצה?

זה גם צריכים ללמוד. אבל זה שאנחנו יום יום מצטרפים יחד לשיעור ומדברים גם על הפצה זה עוזר לנו. אני אפילו לא יודע איך עוד לענות. אנחנו צריכים להשתדל לארגן את החומר, להביא את החומר לתרגום, למיין אותו, לתקן אותו ולראות איך אנחנו מפזרים אותו ולמי מפזרים.

אצלכם זו מדינה גדולה, 80 מיליון אנשים. זאת אומרת, קשה מאוד לתאר. אבל בהתאם לזה יש לכם גם עבודה יפה, גדולה, טובה להתאים את החומר שלנו לכל מיני סוגי קבוצות באוכלוסייה ואתם תלמדו איך לעשות. בזה תלויה ההתקדמות הרוחנית שלכם. לא שאתם עוזרים להם. זה שהם יקבלו מכם את החומר זה עוזר לכם כי אתם דרכם תגלו עוד ועוד ועוד מדרגות רוחניות, ככה זה עובד.

תלמיד: כדי לפתח הפצה בטורקיה אנחנו מפיצים בערבית ושלחנו להם קליפים. שלחנו קליפ לאסיה ולטורקיה וגם לארצות הבלקן. יש לנו פעילות הפצה באזור שטורקיה משפיעה עליו. באיזה צורה ההפצה שנעשית בטורקיה משפיעה על אותם חבלי ארץ באסיה, ובארצות הבלקן?

טורקיה נמצאת על פרשת דרכים. היא ממש המקשרת של כל האזור מאירופה לאפריקה ולאסיה וכך היה הרבה שנים. כולנו למדנו את ההיסטוריה. לכן אני חושב שאם בטורקיה תתפרסם חכמת הקבלה, אפילו בלי השם עצמו של חכמת הקבלה, זה ישפיע על הרבה מקומות סביב טורקיה. אתם תראו איך זה יוסיף לכם בהתקדמות.

שאלה: אנחנו מגיעים מחברה שמרנית, מסורתית. איך לעשות את ההפצה בצורה נכונה?

אני לא יודע. נצטרך ללמוד איך לעשות הפצה בצורה נכונה, ודאי שבלי השם "קבלה", בלי שם "ישראל", זה ברור. וגם בלי השם "בני ברוך". אנחנו צריכים לכתוב על התפתחות האדם, התפתחות העולם, בלי המקורות. להקל על האנשים להכיר את החומר, להתקרב אליו, לקרוא, אחרת הם יסגרו וידחו את זה מראש. אנחנו צריכים להבין את בני האדם.

העיקר בשבילנו שידעו לאן העולם צריך להגיע. מהי הסיבה לחיים הקשים שלנו. איך אנחנו יכולים לסובב את החיים שלנו לצורה יותר נוחה, טובה, בטוחה. זה מה שאדם צריך לדעת. את זה צריכים להסביר.

שאלה: מדוע קשה כל כך להפיץ לאנשים שקשורים בקשרי דם אלינו? אנחנו נתקלים בהתנגדות מאוד גדולה. איך אפשר להתגבר על זה, האם תוכל להסביר למה זה ככה?

זה שאתם מפיצים כמו דת וודאי שזה מקבל תגובה מאוד חריפה, שלילית והגישה לא נכונה. מגיעה בחורה צעירה, יפה ורוצה להסביר לי מה זה דת, מה זה הכוח העליון, איך אני צריך לחיות. זה לא מקובל, בפרט במדינה כמו טורקיה. היא עדיין מדינה - אפשר להגיד אורתודוקסית.

כל אדם מאמין, גם אם לא עושה יום יום תפילה וכן הלאה, ככה זה. לכן צריכים לעשות את זה בעדינות ובהתקדמות איטית. וודאי שלא בצורה שהנשים מפיצות. אני חושב שכך בטוח זה לא ילך, לא רק בטורקיה, בכלל בכל העולם.

שאלה: היום יש מגמה של התפתחות אישית, ואנשים מדברים בצורה של "תאהב את עצמך, אתה מסוגל לכל דבר" וכולי, אבל העבודה שלנו הפוכה מכל המגמה הזאת של ההתפתחות האישית. למה כל כך קשה לנו לעשות את העבודה הזאת ואיך האנשים שאנחנו מפיצים להם יכולים לעכל את מה שאנחנו מספרים להם?

אני לא יודע אבל כנראה שאת מספרת להם איך הם יכולים להרוג את האגו שלהם, ולכן הם לא רוצים לשמוע. תנסי לדבר כך עם ילד קטן, הוא גם לא ירצה לשמוע את זה, אלא רק דרך הסבר מדעי, כל מיני כיוונים כאלה. אנחנו הצלחנו במשהו למצוא דרכים ללב האדם, אבל בכל זאת כשאנחנו מדברים על כך שכל אחד הוא אגואיסט וצריך לרדת מהאגו שלו, בצורה ישירה אף אחד לא מוכן לשמוע, אף אחד. העבודה היא קשה, אבל הבורא רוצה שאנחנו נגיע אליו דווקא בצורה כזאת.

שאלה: האם המטרה המרכזית של הלימוד שלנו היא לחבר אהבה והשפעה כדי להפיץ כמו שצריך?

כן. לחבר אהבה והשפעה ולהפיץ את זה כך שכולם יתכללו בזה, ובזה יהיה תיקון העולם.

שאלה: אני רוצה לשאול לגבי הפצה בבולגריה. החברים מפיצים את מה שהם קראו, את מה שהם ראו, אבל איך למשוך את האנשים, לקרב את האנשים קרוב יותר אלינו כדי שילמדו את הקבלה בצורה רצינית ויצטרפו לקבוצה? זה עוד לא מצליח, אבל הם כן צופים קצת בחומרים וכולי.

אני לא מומחה בזה, אני לא מפיץ חוץ מהשיעורים שאני נותן, ההרצאות, השיחות. אתה צריך לדבר עם החברים שלנו שעוסקים בזה ומזה תלמדו. אנחנו מפיקים סרטים, עושים כל מיני קליפים, מוציאים עיתון, מתרגמים ספרים, עובדים על הפצה דרך האינטרנט, זאת בעצם כל העבודה שלנו.

תלמיד: כן, אנחנו עושים את כל מה שבכוחנו, מתרגמים מהסרטונים, ממאמרים, מספרים, אבל יש הרי אנשים שהגענו אליהם, אנשים שקיבלו בליבם את הרעיונות האלה, אבל הם עדיין לא מצטרפים אלינו לקבוצה כדי ללמוד ברצינות. איך למשוך אותם להצטרף לקבוצה ולא להישאר בחוץ כצופים?

יש להם אפשרות ללמוד דרך האינטרנט?

תלמיד: כן, אנחנו עושים גם קמפוסים דרך האינטרנט.

אז מה אתה יכול עוד לעשות אם הם לא רוצים לבוא פיסית? אולי זה לא נוח, אולי זה יקר עבורם לנסוע, וכן הלאה. אני לא יודע, גם אצלנו זה כך.

אתם צריכים לפתח את הלימוד באינטרנט, היום הכול נעשה דרך האינטרנט. תצליחו, עוד נראה אתכם. תמיד בהפצה יש גלים כאלה.

שאלה: בכנס הזה הרגשתי את האושר, את השמחה שבהתגברות בפעם הראשונה. כשאנחנו ביחד עם החברים אנחנו חזקים ויש כוח שאנחנו מרגישים, מהו המקור של הכוח הזה?

חיבור.

תלמיד: אנחנו מרגישים את זה כשאנחנו עם החברים, אבל לא מרגישים או אין לנו את זה כשאנחנו לא עם החברים, בהיעדרם.

עכשיו כשנחזור להיות לבד כל אחד בפינה שלו, אנחנו נרגיש עד כמה זה קשה. אין את אותה התלהבות, התעוררות כשאתה לא נמצא עם האחרים יחד, זאת בעיה. זה נעשה כך בכוונה, כדי לתת לנו את ההכרה שחובה עלינו להתחבר למערכת אדם הראשון, "להיות כאיש אחד בלב אחד". ככול שאנחנו מתחברים בינינו, כך אנחנו מתחילים להרגיש את הבורא. אדם אחד לא יכול, אלא ככול שאני משקיע בשני, במידה הזאת אני יוצא קצת מעצמי ומתחיל להרגיש רוחניות.

לכן חובה להתחבר ככול האפשר לקבוצה גדולה יותר שתעזור לכל אחד ואחד להתעלות למעלה מגבולות העולם הזה, ולהתחיל להרגיש את העולם הרוחני. נרגיש נצחיות, שלמות, נרגיש שאנחנו קיימים למעלה מגבולות של זמן, מקום. זה מה שאנחנו צריכים. אחרת אנחנו קיימים כמתים כביכול, כך הזוהר אומר עלינו.

שאלה: כיוון שכולם צריכים לחשוב שאין שום דבר מלבדי בעולם, האם להשפיע לכל העולם זה למעשה להשפיע לעצמנו?

כן, אנחנו משפיעים לעצמנו, אבל בתנאי שחושבים על הזולת ועל הבורא. בזה אנחנו פותחים את צינור השפע לכל הנבראים.

שאלה: ברוחניות אנחנו רואים את עליית הנשים וחשיבות השותפות שלהן. כדי שלאישה בחוץ יהיו דוגמאות, מה אנחנו יכולות לעשות בתקופה זו? מתי נשים יוכלו להיות מדריכות ומורות?

נשים יכולות להיות מדריכות ומורות אם ההתאמה שלהן נכונה לקהל אליו הן הולכות להפיץ. אנחנו מרגישים את זה בבתי ספר, שם כמעט כולן מורות.

שאלה: מה תפקיד המוסיקה בהפצה?

תפקיד גדול מאוד. המוסיקה פותחת את הלב, וכל המקובלים בכל הדורות היו משתמשים במוסיקה גם לעצמם, גם לאחרים. את יכולה לשמוע באתר שלנו הרבה יצירות מוסיקליות. אם אתן יכולות לכתוב משהו מתאים, נשמח מאוד לקבל את זה ולהכניס לאתר.

שאלה: כשאנחנו מרגישים שהחברה שלנו שברה לנו את הלב, איך אנחנו יכולות להתקרב אליה, איך לבנות אמון בינינו אפילו אם אין לנו כל רצון לעשות את זה?

קודם כול זו לא חברה, אלא הבורא הוא ששבר לכן את הלב, כי אין עוד מלבדו, ומכאן והלאה תמשיכו לתקן את המצב.

שאלה: איך אנחנו יכולות להשתמש בחיבור שבנינו בעשירייה לשם הפצה בצורה נכונה?

אתן צריכות לדבר עם קבוצות ההפצה שלנו ולשמוע מה הן אומרות. יש שם גברים, נשים, בכל מיני צורות ההפצה.

שאלה: מה תפקיד הכלי הטורקי בהפצה במדינות אחרות, במיוחד באסיה וסין? איך הכלי הטורקי יכול להתחבר ולעודד תרבויות נוספות ושונות להצטרף ללימודי הקבלה?

טורקיה נמצאת בפרשת דרכים כגשר בין אסיה, אפריקה ואירופה ומשום כך היה לה תפקיד מיוחד במשך כל ההיסטוריה. אני מאוד מקווה שמתוך הלימוד שלכם בהפצה ובחכמת הקבלה תוכלו למצוא הסבר נכון לכל יבשת, לכל מדינה, לכל עם, איך להקל על החיים שלנו, איך להתקדם למטרת הבריאה, ובזה תביאו גם לאותה גאווה שמגיעה לעם הטורקי.

שאלה: אמרת שמה שקורה טוב או רע, לא משנה מה אתה מקבל, צריך להישאר בדרך, העיקר "חוץ מצא". אם אנחנו מיישמים תוך מאמצים מה שאתה אומר, האם אפשר להשלים כך את התיקון, איך לזרז את הזמנים?

כן. אני יודע שאני צריך לקום ולהתחיל בשיעור, כשאני מסיים את השיעור, יש לי שעתיים שלוש הפסקה, אחר כך אני מתחיל בתוכניות מצולמות בערך שעה וחצי, בהמשך יש לי שוב הפסקה שעה וחצי, ואז אני נותן שיעור צהריים וכן הלאה. באים אנשים שכותבים בעיתון, הם צריכים לדבר, יש הרבה אנשים עם כל מיני שאלות וכך אני מחלק את היום שלי, הכול סביב ההפצה. לכן אני ממליץ לכם לנסות לארגן את הזמן שלכם. אני אמנם כבר בפנסיה מזמן, אבל תנסו למלא את הזמן שלכם חלק בלימוד, וחלק בהפצה.

שאלה: האם תוכל לתת אמת מידה, כמה זמן אדם צריך להשקיע בחיבור הקבוצה וכמה זמן בהפצה?

זו שאלה באמת לא פשוטה, אני חושב שצריך להיות 60, 70 אחוז בהפצה והשאר בחיבור. כי בזמן שאתם מפיצים, אתם מתחברים.

שאלה: האנושות תבנה חברה שבה כל אדם בשרשרת ייתן כמה שהוא מקבל מהסביבה במטרה להשפיע ליוצרו, ויקבל רק כמה שהוא זקוק לו. האם המציאות הזאת היא גמר התיקון?

גמר התיקון הוא כאשר הכוח העליון, כוח ההשפעה והאהבה ממלא את כל המציאות ונכנס דרך כל הנבראים לכל פינות העולם. זה נקרא "גמר תיקון", כשאנחנו חוזרים למערכת אדם הראשון מחוברים יחד כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: עכשיו אני מאוד מאושר עם החברים שלי, אבל בעוד כמה דקות נעזוב את המקום, נחזור לחיים הרגילים שלנו ונחווה כל מיני מצבים. זה מאוד קשה עבורי, בלתי נסבל.

תשאל את חברי בני ברוך שיש להם כבר ניסיון רב, מה הם ממליצים, באיזו צורה להיות בקשר, איזה קשר צריך להיות כדי להרגיש שאנחנו לא מתרחקים זה מזה, ועד כמה אנחנו יכולים להשתמש בהתרחקות, אף על פי שזה יקרה, אבל שההתרחקות הזאת תגרום לנו להתקרבות, תדברו.

וחוץ מזה, המרחק בינינו הוא בסך הכול שעה וחצי טיסה ואפשר פעם בכמה חודשים שוב להיפגש, אני מוכן.

הרגשתי שהקבוצה שלכם מאוד בוגרת, חזקה, טובה מאוד, מודרנית ויש לכם באמת כל הנתונים כדי לרוץ קדימה. אין הרבה קבוצות כמוכם. אני מקווה לראות אתכם כל פעם בעלייה. נשמח לבוא לבקר ולהעביר זמן ביחד, הכול ניתן לקשר בינינו.

תודה לגברים, תודה לנשים ואנחנו עוד נתראה ונמשיך.

תלמיד: קיבלתי המון כוח מהקבוצה פה, מרגיש את ההתחברות בינינו והיה קשר טוב מאוד עם החברים מפתח תקווה. תודה.

(סוף השיעור)

---

1. "מגמת החיים הוא לזכות לדביקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו יתברך." (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")↩

2. "האדם הרוצה לעבוד ה' באמת, צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך, רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן, לתיקון השכינה." (דגל מחנה אפרים. פרשת שלח)↩

3. "בזה שגרם להעולם כולו, שיגיעו לקבל הטוב והעונג, במה שישנו במטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף להקב"ה, בזה שעל ידו יהיה הסיוע, שכולם יבואו אח"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם הקב"ה." (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)↩

4. "נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא בכל עת ובכל רגע, ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו ית'. שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות, וצינור, להריק לכל הנבראים. שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא, שלא יהיו מופסקין ממנו ית'." ("מאור עינים". פרשת יתרו)↩

5. "ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד." (בעל הסולם. אגרת ד')↩