שיעור בוקר 12.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטע מספר 7.

"כל אלו היסורין, אינם שורים, רק על קליפת הגוף שלנו הזו, שלא נבראה אלא למיתה וקבורה. שזה מלמד אותנו, שהרצון לקבל לעצמו, שבו, לא נברא, אלא רק למחותו ולהעבירו מהעולם, ולהפכו לרצון להשפיע. והיסורים, שאנו סובלים, אינם אלא גילוים, לגלות האפסיות וההזק הרובצת עליו.

ובוא וראה, בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם, שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים, כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו.

אמנם, בזמן, שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות היסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו, בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו היסורים, המצוים בעולמנו, אינם אלא גילוים, מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו, לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה, של רצון להשפיע."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ט)

שאלה: הוא כותב דברים קשים, "ובוא וראה, בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם, שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם,". האם יש סיכוי שאנחנו נהיה "פה אחד"?

אני חושב שכן. יש בטבע האדם צורך להצטרף לאחרים, ולכן יכול להיות שנהיה פה אחד.

תלמיד: ואז הוא כותב "והיסורים, שאנו סובלים, אינם אלא גילוים, לגלות האפסיות וההזק הרובצת עליו." מה הסיבה לייסורים האלה?

הסיבה היא שאתה צריך איזו התעוררות כדי לצאת ממצב אחד ולעבור למצב האחר כי שם נראה לך שיותר טוב.

תלמיד: האם בלי ייסורים אי אפשר לעשות את זה?

בלי ייסורים אתה לא יכול לעבור כי אתה סך הכול רצון לקבל. אם לא נדקור אותך בדוקר חד, אז אתה לא תזוז.

תלמיד: זאת אומרת חייבים ייסורים.

הרצון לקבל חייב ייסורים כדי לשנות את מקומו.

תלמיד: האם כולנו סובלים, כל העולם בכאוס, רק כדי להראות לנו כמה אנחנו חסרי תכונת השפעה?

תתאר זאת בעצמך.

תלמיד: ממש כך, כאלו צרות?

כאלו צרות, ויכולות להיות יותר.

תלמיד: בכל התקופות, כל אלפי השנים האלה, האם כך זה עבד? זאת אומרת הייסורים וכל מה שעבר עם ישראל, כלל האנושות, האם הם רק כדי להביא אותנו למצב שנגלה כמה אנחנו לא בסדר?

כן, בטח.

תלמיד: האם אי אפשר היה בדרך אחרת?

לא. איך אתה נוהג עם הילדים שלך?

תלמיד: קונה להם גלידה.

והם תמורת גלידה מוכנים לעשות הכול?

תלמיד: אתה נותן מעצמך כדי שהם יהיו בני אדם. בן אדם רוצה משהו, אתה נותן לו, וכך הוא מתקדם. לא צריך על כל דבר לתת לילד סטירה, לזעזע אותו כדי שיהיה בן אדם. כך אני עושה.

זה שאתה לא נותן לו גלידה זה גם כסטירה.

תלמיד: זה גם נכון.

שאלה: מדובר כאן על סבל שעובר לקליפה. אומנם לא צריך להתייחס אליה, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם לחלוטין ממי שאנחנו. ממה נבנה היחס הנכון בפנייה שלנו לאחרים?

הגישה הנכונה למצב שלנו מורכבת מכך שאנחנו מתחילים להכיר בסיבה שבגללה אנחנו מקבלים מכות ומשתדלים לראות את הכיוון שלהן. כלומר אנחנו משייכים את המכות לכוח העליון, שהוא עליון מאיתנו, חכם מאיתנו ומוביל אותנו למטרה, ולכן כל מה שקורה איתנו הוא מטרתי. לכן אנחנו מוכנים לסבול מכות אם אנחנו רואים מטרה נכונה ויפה לנו, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אנחנו רואים עכשיו שעמים שלמים סובלים, עוברים כל מיני סיטואציות קשות, כל מיני מצבים, האם כל זה בשביל בסופו של דבר להביא אנשים לתכונת "ואהבת לרעך כמוך"?

כמובן. כדי שכל עמי העולם יאהבו זה את זה הם צריכים להרגיש תחילה שנאה טבעית כלפיהם, השנאה שבה הם נולדו, ואז להבין שבמצב כזה הם לא יוכלו להמשיך להתקיים.

תלמיד: זה קורה בין העמים. אבל בתוך העם כשהוא עובר כל מיני מצבים קשים, הרי כתוב פה שרק במידת האהבה שלנו זה כלפי זה, אז נוכל להרגיש שדואגים לנו, שאין לנו שום דאגה עבור עצמנו. האם לזה העמים יצטרכו להגיע?

כן, כמובן.

תלמיד: איך המקובלים מתארים זאת, האם שהאנשים בהדרגה יתחברו לעשיריות, שמשהו פתאום ישתנה בהם והם יאהבו אחד את האחר?

לאהבה יש מדרגות רבות, במדרגות האלה אנחנו נצטרך לטפס עד לאהבה אמיתית. אנחנו לאט לאט נהפוך מאוהבים אהבה אגואיסטית לאוהבים אהבה עליונה שאינה תלויה במה שאנחנו מקבלים מהחבר שלנו.

תלמיד: אתה מדבר על הקבוצה של המקובלים, אבל כאן בעל הסולם מדבר לפי מה שאני מבין על הקהל הרחב?

כמובן, אז מה?

תלמיד: איך זה יכול לקרות בקהל רחב כזה שהוא יגיע לתכונה כזאת של אהבה, של נתינה, של השפעה, של דאגה לא עבור עצמו?

בהדרגה כך נגיע, תחת השפעת האור העליון.

שאלה: האם ההתפתחות שלנו בעשירייה קורית גם בקליפה או שאנחנו יוצאים ממנה כשאנחנו מתחברים?

מובן שאם אנחנו מתחברים, אז אנחנו יוצאים מהקליפה.

שאלה: נראה שכדי לצאת מהמקום שבו אנחנו נמצאים אנחנו צריכים להשתמש דווקא באגו המקורי בשביל להתחיל את התיקון, האם זה נכון?

כן.

שאלה: יש כל מיני סוגים של ייסורים, לפעמים ייסורים פיזיים מכאב, לפעמים ייסורים פסיכולוגיים, יש גם ייסורים שאתה לא מתייסר עבור עצמך אבל יש מלחמה או רעידת אדמה או חברה שחולה. כל הייסורים האלה יכולים לעבור לייסורי אהבה, אבל אנחנו לא מצליחות להעביר את כל הייסורים לייסורי אהבה, לדוגמה להעביר כאב גופני לייסורי אהבה זה קשה. האם אנחנו יכולות לבקש מהבורא שייתן לנו ייסורים יותר קלים? איך לעבוד עם הייסורים?

תפסיקי לנבור בייסורים, אני אפילו לא יכול לשמוע את זה יותר. תשתוקקו לא לייסורים אלא לאושר, לשמחה, לאהבה. ואל תבררו את הייסורים, אלא תחשבו כל הזמן רק על אהבה, ואז החיים שלכם יהיו אחרים לחלוטין.

שאלה: האם האדם ירצה לגלות את משמעות החיים או את אהבת הזולת?

האדם הרגיל ירצה לגלות את משמעות החיים. הוא צריך להבין בשביל מה הוא חי, האם יש משמעות לקיום שלו, האם הוא לא מפסיד יותר מהחיים.

שאלה: בפסקה כתוב, שכל בני האדם יסכימו לבער מקרבם את הרצון לקבל. הרבה חברים כאן היו בדרך ועבדו בניסיון להגיע לכך עם מאמצים גדולים, וזה נראה בלתי נתפס שכל בני האדם יבערו מקרבם את הרצון לקבל. מהו איזון הכוחות של המאמצים להתחבר ולבטל את הרצון לקבל?

אם עשירייה מתחברת, אז אין שום בעיה לבטל את הרצון לקבל שבתוך העשירייה ולכוון את עצמה בצורה נכונה. הזרם שמגיע מהבורא ייקח אותם ויכוון אותם למטרת החיים.

תלמידה: מהו האיזון בין המאמצים בעשירייה לבין מאמצי ההפצה שלנו והאסונות שבעולם? מה האיזון בין הכוחות האלה שיביא לכך שכל בני האדם יבערו מקרבם את הרצון לקבל? יש הרבה כוחות שפועלים פה, מהו האיזון ביניהם?

אין איזון ביניהם. ככל שיש יותר כוחות חיוביים, כך נתקדם יפה, ככל שיש כוח בכוחות השליליים, כך נתקדם פחות ואפילו בצורה הפוכה. עד שנגלה את הרע שבנו והוא יחייב אותנו לשנות את הכיוון.

תלמידה: האם זה תלוי בנו להצביע על הרע שברצון לקבל או שהבורא ידאג לזה, או שאנחנו צריכים לכוון את האנושות לכיוון הנכון כדי שהם יבערו את הרצון לקבל?

אנחנו צריכים להשתדל לבער את הרצון לקבל מעצמנו וכך להתקדם, זו צריכה להיות הכוונה שלנו.

שאלה: איך העבודה שבני ברוך עושים מכינה את הקרקע לזה שכל בני העולם יסכימו לוותר על הדעה שלהם, על האגו שלהם ולהתחבר?

אין כוחות חיוביים גדולים בעולם שמושכים את האנושות למטרת החיים כמונו. לכן אנחנו בעצם אלו שמשפיעים ומפרסמים את מטרת החיים, איך לגשת לזה, מהי סיבת קיום האנושות ומטרת קיום האנושות. נקווה שיבואו עוד ועוד ויהיו אפילו יותר מאיתנו, אין כאן תחרות, אדרבה, שנהיה הכי קטנים בין כול אלו שמפיצים את הבורא לעולם, העיקר שיהיו הרבה אנשים שיעסקו בזה.

(סוף השיעור)