תמליל שיעור צהריים 12.12.25

קהילת הלומדים - יום איחוד

מנחים: אורן וגלעד

כולנו אור איתן

גלעד: שלום לכל החברים והחברות שלנו בארץ ובעולם, אנחנו בשיעור מאד מיוחד ומרגש מכמה סיבות. קודם כל כי נמצאים איתנו באולם חברי קהילת הלומדים הישראלית שלנו, קהילה צעירה אבל מתפתחת מאד יפה. מחיאות כפיים. השיעור הזה הוא חלק מיום שלם שקהילת הלומדים חווים איתנו. אתם יכולים לראות על המסכים חברים מכל העולם. ככה אנחנו רגילים, להיות כחלק מכלי עולמי גדול ולכן אנחנו מאד מתרגשים היום, לעשות את השילוב ביחד. השיעור יהיה ארוך מהרגיל, עד 13:15, ולעניין נושא השיעור:

אנחנו עוד מעט נכנסים לחג החנוכה והנושא שלנו הוא כולנו אור איתן. לא נלמד על חנוכה אלא על עצמנו וזה מה שכל כך מרתק בחכמת הקבלה. אני זוכר לפני שהגעתי לחכמת הקבלה, לא מזמן אבל די מזמן, ואני זוכר שהסתכלתי באלבומים שלי וראיתי אותי ילד קטן בן 4 מחזיק נר ועם כתר של נר ועם הילדים בגן, הייתי בן 30 כשראיתי את זה. שאלתי את עצמי מאז ועד היום מה אתה יודע יותר ממה שלימדו אותך בגן והתשובה היתה כלום. כשהתחלתי ללמוד את חכמת הקבלה התחלתי לראות שלא מדובר בסיפור היסטורי על המכבים וכדומה, זה לא זה, אלא הבנתי שזה מספר לי על עצמי, על החיים שלי, מה שעוד לא גיליתי ואני רוצה לגלות ומה שאני קצת מתחיל להרגיש ולהתחבר אליו. זה הסיפור של כל חכמת הקבלה. כשמסתכלים על החגים שלנו דרך חכמת הקבלה, אז רואים שזה לא החגים ולא אירוע, ודאי שהיה אירוע היסטורי ואנו מכבדים מסורת ומנהגים אבל זה לא העיקר. המעניין זה מה אני יכול ללמוד על עצמי כדי להתקדם ולהיות אדם אחר שמבין את המציאות טוב יותר בזכות מה שהשאירו לנו המקובלים בין היתר בסיפורי החגים. זה המבוא למה שנלמד אחר כך על חנוכה. יש עומק מאד גדול בכל חג, היינו גם בחגי תשרי, סוכות, שמחת תורה, כל זה סיפור ברצף של התפתחות רוחנית ואנחנו לקראת חג חנוכה שמדבר על אור איתן. לכן קראנו לשיעור שלנו כולנו אור איתן וננסה לצלול ולהבין גם את השאלה או את הבעיה או האתגר שנותן לנו חג החנוכה וגם את הפתרון שמסבירים לנו חכמי הקבלה איך להגיע למה שאנחנו רוצים להגיע דווקא בזכות האתגר המיוחד שנציג לנו חג החנוכה ומהי אותה תכונה של אור, השפעה ואהבה שמייצג החג הזה. חג האורות. חג של השפעה, של נתינה, שבו אנחנו מדליקים עוד ועוד נרות עד שמגיעים לאיזושהי שלמות. מה זה מסמל בתוכנו ואיך אנחנו יכולים להתחבר למורשת ולהדרכה שהשאירו לנו המקובלים איך להגיע ולהיות עם הבורא בקשר כמו שהם עושים וזה האתגר שלנו בחג החנוכה. כדי להבין איך עושים את זה נראה את הקליפ של הרב לייטמן שמדבר על המלחמה הפנימית, אותו אתגר אותו אנחנו רוצים לפצח. קודם להבין ואז לפצח. מהי אותה מלחמה פנימית שמספרים לנו עליה חכמי הקבלה. קליפ 3.

קליפ רב בנושא המלחמה הפנימית:

באמת מלחמת החשמונאים עם היוונים זאת מלחמה פנימית שבתוך האדם. שאדם מגלה שיש לו בעיה, שהוא מורכב משני כוחות מנוגדים, ואת הכוחות האלה הוא כל הזמן צריך להעמיד זה מול זה. הבעיה שלנו שאנחנו נכנעים כלפי הכוחות השליליים, כלפי האגו שלנו, ויותר נוח לנו ללכת עימו, לא להיות כל הזמן נגדו. וכשאדם מבין שאין לו ברירה שהוא חייב כל הזמן לפנות לבורא וזאת המלחמה שלו, הוא לא נלחם בעצמו עם היצר הרע.

היצר הרע גם כן נמצא בבורא, אלא דווקא פנייה לבורא היא נגד כוחות האגו. ואז אם הוא פונה הוא נמצא ב"מלחמת היוונים" מה שנקרא, עם היוונים ועם האגו שלו. וכך בזה הוא רואה את המעמד שלו עד שמנצח. המלחמה לא מסתיימת אלא בניצחון, שכבר מסוגל להגיע למאור, לאור.

אורן: אז אנחנו מדברים עלינו, על המלחמה הפנימית שאליה אנחנו מוזמנים לצאת. היוונים והמכבים הם כוחות בתוכנו והרב אמר שהבעיה שלנו שאנחנו נכנעים כלפי הכוחות השליליים של האגו שלנו ויותר נוח לנו ללכת עימו. נוח, כל אחד רוצה שיהיה לו נוח והמקום הזה של הנוח הוא במשוואה פנימית בתוכי שווה לזה שאיפה שיהיה לי נוח שם יהיה לי טוב ושם נמצא האור אליו אני משתוקק. והרבה פעמים אחרי שאנחנו הולכים עם זה, לפעמים החיים נותנים לנו אפשרות להסתכל מהצד ולראות שאולי זה היה נוח אבל אור זה לא הביא ועבר עוד רגע ועוד חודש ועוד שנה ומה יהיה איתי? הרב אומר שהבעיה שלנו שאנחנו נכנעים כלפי היוונים, הכוחות השליליים, האגו שלנו, הם הכי קרובים לנו, האגו הנוח, הטוב לי, הנעים לי, בו בזמן שאולי האמת במקום אחר ששם מחכה לי האור שלי. אבל לי יש אור קטן וגם לכל אחד מאיתנו, וכדי שהוא יאיר את הקליפה הזאת של הנוח אנחנו צריכים להתקבץ, להתקרב לחברים, נשמות שגם להם הבורא נתן התעוררות, קריאה לקראתו בתוך הלב, והרב גם אמר שהאגו שלנו, היצר הרע שכך קוראים לו כי הוא עושה לי רע כי הוא מנתק אותי מהאור העליון שכולו אהבה והשפעה, גם הוא בא מהבורא. אז יוצא שהבורא פה בוחש אותי מכל הצדדים וכל הכיוונים ודרך כל הכוחות. ומה אני? בתוך כל התיאטרון הזה כמו שהרב אמר בשיעור של אתמול, אני צריך להבין מה התגובה הנכונה מצדי ומה יעזור לי להגיב נכון לפעולות האלה של הבורא בי דרך היוונים שהוא מעורר בי או קריאה יותר פנימית של קול שנקרא מכבי, ודרך הקריאות האלה אני מחפש את האמת של החיים שלי. נוסיף עוד הבחנה על קליפ הרב, אומר הרב"ש מתוך מאמרו "יוונים נקבצו עלי". אנחנו מחפשים את ההבחנות מי המכבים ומי היוונים שבתוכנו.

"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה… ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי "זה לעומת זה עשה אלקים", שזה ענין "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".

(הרב"ש. 77. "יוונים נקבצו עלי")

אורן: אני אקרא שוב ונבקש מגלעד לבאר לנו את זה.

"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה… ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי "זה לעומת זה עשה אלקים", שזה ענין "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".

(הרב"ש. 77. "יוונים נקבצו עלי")

גלעד: הבורא הוא טוב ומיטיב. זאת אומרת שהוא רוצה לתת לנו את כל הטוב שהוא רוצה שנקבל. וכל הטוב שהוא רוצה שנקבל זה באמת לקבל ממנו לא רק את השפע אלא גם את היכולת לתת שפע כמוהו. ולכן, מלכתחילה, כמו שאנחנו לומדים גם בפתיחה לחכמת הקבלה ועוד נעמיק בזה, הוא הרחיק אותנו עד למקום שבו אנחנו לא רואים אותו ולא מרגישים אותו, לא טועמים ולא מריחים שום קשר לבורא, ומכאן האור פועל עלינו ומגדל אותנו, לקרב אותנו אליו, כדי לאפשר לנו בכל רגע את אותה בחירה חופשית שעליה אנחנו לומדים במאמר החירות, בדיוק אותה בחירה חופשית, וכל פעם מחדש מאפשר לנו לבחור או באותה נוחות שעליה אורן דיבר, נמשיך לזרום עוד יום, אלף ואחד פיתויים, אני לא חושב שהיה פעם דורש היו בו כל כך הרבה פיתויים ללכת לאיבוד בשניה בכל מיני רצונות, או לחילופין, להידבק לקבוצה, עשירייה, לרוח, לפתוח קליפ של הרב או ספר, מה שמכוון אותי מדויק למטרה. אם מתעורר באדם רצון לקדושה, הוא לומד ומגיע ליום האיחוד המיוחד שלנו היום, ומתעורר ורוצה להיות איתנו, ואחר כך הוא פתאום רואה שתוך שניה נאבד לו הכל והרצונות שוטפים אותו כאילו לא היה, זה נקרא שהמתייוונים תפסו לו את היכל הקודש שזה מה שחשוב לי. אם עכשיו בשיעור חשוב לי להגיע להשגה רוחנית ולהיות בקשר עם החברים וביחד עם הבורא, כל מה שאנחנו מקבלים מהמקובלים, ופתאום עוברת שניה ואני רגע פותח משהו באיזה ערוץ או פותח טלפון לשניה והופ, היוונים כבשו את היכל הקודש ואבוד לנו. ולפי החיוכים אני רואה שלחלק מהאנשים זה קצת מוכר. זה האתגר שלנו והאתגר שחנוכה בין היתר מדברת עליו. נעשה פחות סדנאות כי זה שידור גדול אבל נשאל יותר שאלות שנרצה לשמוע מכם את התשובות ונשאיר לכם זמן לשאול אותנו שאלות. ניתן עצות, מה אנחנו עושים כשאנחנו נמצאים במפגש מטרתי, כמו שיעור או ישיבת החברים, כמו ישיבת החברים המדהימה שהחברים העבירו מוקדם יותר ועשו לנו רוח מדהימה, והשאלה היא מה אנחנו עושים כשנסחפים לאוויר העולם ואנחנו לא רוצים את זה אבל זה מה שקורה, מה עושים במצב הזה? ניתן עצות אחד לשני, יש גם חברים מקהילת הלומדים שנמצאים וירטואלית וגם הכלי העולמי.

מליאה

תלמיד: כתוב בעצם כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו אז התבטלות בפני החברים. כשאני מתבטל בפני החברים אני יכול ללמוד מהם ולפנות מקום בשביל שהבורא יעבוד בינינו.

תלמיד: להרגיש שיש הזדמנות בכל רגע. אם ברגע אחד לא הצלחנו אז אחריו יבוא עוד רגע ונוכל עוד פעם לנסות.

גלעד: לא להצטער על הרגע שעבר אלא לשמוח בזה שיש לנו עוד רגע.

תלמידה: נותנים דוגמא אישית, אני חושבת שזה מאד חשוב לתת דוגמא אישית אחד לשני, יש בזה כוח שהוא ממש מדבק.

גלעד: מאיפה באת לפה?

תלמידה: מראשון לציון, עם העשירייה שלי ואנחנו שמחות להיות פה.

תלמידה: לא לריב עם מה שקורה אלא לקבל את זה באהבה, להיות במודעות ולעבוד על זה, זה הכל. כל פעם שעולה לי משהו שלא משרת אותי, לקבל את זה, לא לריב עם היווני.

תלמידה: ליצור ולזכור שיש לנו את זכות הבחירה בכוונה.

גלעד: ומה הבחירה בנקודה הזאת?

תלמידה: עצרתי, זה קודם כל, עכשיו אני בורחת איך להתנהג אחרת עם הסיטואציה. לשנות את קו המחשבה שלי, הפרשנות לסיטואציה צריכה להיות אחרת.

תלמידה: קודם כל להיות בחמלה עצמית על אותה נקודה ומשם להמשיך ולזכור שבכל רגע יש לי הזדמנות חדשה להמשיך הלאה.

אורן: נתקדם ונראה איזה עצות נותנים לנו המקובלים. העצה הראשונה היא חיבור הלבבות וכך אומר לנו הרב"ש בסדר ישיבת התוועדות:

"כתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.

ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה.

(הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התועדות" 1986)

כתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך.

ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה".

(הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התועדות" 1986)

אורן: אני אקרא את זה שוב ונהיה בכוונה פנימית שהמילים שכתובות פה יוטבעו בינינו ובין הלבבות שלנו, שמה שפה כתוב יקרה עכשיו כאן פה בקהילת הלומדים שלנו ובכל קהילת הלומדים העולמית, אנו מבקשים ביחד שזה יקרה בינינו עכשיו.

"כתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה. שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו עתה במה לשמש את המלך".

אורן: עד כמה זה גדול שקיבלנו אפשרות להתקרב לאור העליון שמקרב אותנו אליו ושם אותנו בחברה כזאת קדושה שזה המכנה המשותף בינינו. תראו כמה אנחנו שונים חיצונית, כמה אנחנו קרובים פנימית, אנחנו נמצאים בכל הגלובוס, מכל העמים ומכל המדינות ואנחנו מוזמנים להיכל ה', לזכות לדברים הכי גדולים, האנשים הגדולים שבגדולים בכל הדורות זכו לזה והיום אנחנו מוזמנים לוי.איי.פי.

"ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו בגדלות ה',"

אורן: ואז אפילו אני הקטן שקמו עלי היוונים, בזכותם אני קם מעפר ממש וזה תלוי בכמה אני מחשיב אתכם ומכבד את התשוקה הרוחנית שלכם ומתבטל כלפיה, רוצה שהיא תיכנס גם בי ורוצה לחבק את התשוקה הגדולה שלכם כי כולנו באותה המלחמה כדי שנפגוש אחד את השני, שההפסד הפרטי יגרום לי לצאת מהכלי שלי ולהרחיב את הנשמה שלי. הנשמה שלי מחכה לי בתוך החברים והחברות שלי, שם הבורא מזמין אותי לפגישה אישית איתו.

"כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה".

(הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התועדות" 1986)

גלעד: זאת אומרת שזה לא משחק של יחיד, אין כאן איזה מרדונה שעובר את כל ההגנה לבד ונכנס עם הכדור לשער, אנחנו במשחק קבוצתי. ואם ברור לי עד כמה אני חלש, המתיוונים זה אני שאז הרצונות שלי מתחלפים, כובשים אותי ומעיפים אותי לאלף כיוונים אז אם אני רואה קרב אחרי רב שאני מפסיד, אני לא יכול להמשיך להיכנס בקיר כי הוא לא יזוז, אני צריך לעבור למשחק קבוצתי. מכוונים אותי מלמעלה שאהיה חלש, אבל אם קודם השקעתי באורן שהוא יצליח אז כשאני חלש אורן יוציא אותי ויעזור לי וכשאורן יהיה חלש אני אוציא אותו. מיעוט הרבים שניים ואח"כ אפשר להגדיל את זה עוד ועוד, ומכאן באה המילה עשירייה, שזה כוח חזק של חברים שיכולים לעזור אחד לשני להישאר בהיכל הקודש ולא לצאת משם, כי לבד אני לא יכול. לכן אנחנו צריכים הרבה נקודות בלב בוערות שעוזרות אחת לשניה כנגד כל רצון שבטוח יסחוף אותי באותו רגע. כולנו מתמודדים עם אותו אויב, הוא הטבע שלנו, הוא בתוכנו, ואנחנו רוצים לצאת ממנו אלא טבע של אור, השפעה ואהבה. לבד אי אפשר. לכן, בציטוט הבא בעל הסולם אומר לנו באגרת י"ג:

"היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאוספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאוד לפי שעה מאור החיים".

(בעל הסולם, אגרת י"ג)

גלעד: תראו כמה נדירים החברים שנמצאים איתנו בכל העולם כי בכל אחד יש ניצוצי קדושה ומה שחסר לנו זה לאסוף אותם למקום אחד וכשנעשה זאת, זה לא מקום פיזי אלא מקום הקשר בינינו, ובאוספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, בשבת הכוונה בקטנות, שכולנו שווים, כשאנחנו יושבים אנחנו שווים. באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאוד לפי שעה מאור החיים.

אור החיים, זה לא סתם. זה המצב שתמיד יציל אותנו. אם הסתכלנו קודם על הבעיה או האתגר שלנו שכל אחד הוא מאד חלש, אור קטן, וכולנו אור איתן, כל אחד הוא בטוח יכבה עוד שניה, רגע נדלק ונכבה כמו ניצוץ קטן, לא סתם אומרים ניצוץ, הוא זורח לרגע ונכבה. אם הוא לא מצליח להידלק עם ניצוצות אחרים אז הוא נכבה, זה טבעו של ניצוץ, אבל ביחד אנחנו מצליחים. אז צריך להבין שמדובר במשחק קבוצתי ולא אישי.

אורן: נוסיף עצה של הרב בקליפ 2 ואחר כך נשמח לשמוע שאלות מכל החברים.

קליפ רב בנושא הכול בידיים שלנו:

הכול נמצא בידיים שלנו, ובאמת אסור לשכוח שיש בסך הכול נשמה אחת, כולם חלקים ממנה, והנשמה הזאת היא רק כלפינו נשברה ומתחלקת להרבה חלקים, אבל באמת היא שלימה. והכול תלוי במאמץ שלנו, בריכוז שלנו לראות אותה שלמה. זאת אומרת, מבנה אחד, נשמה אחת, עולם עליון אחד מתרסק ומתחלק כלפי האדם מפני שהאדם הוא שבור. ולכן, באדם מתגלה נשמתו לפרט מיוחד, והוא אינו מבין שזאת הנשמה הכללית. וכל העבודה שלנו היא לדלג על הפירוד הזה, על השבירה הזאת שיש בחוש שלנו, ולראות את הדבר השלם.

ולכן, אך ורק כשאנחנו מחפשים את החיבור, בזה אנחנו בונים בנו כלי קליטה חדש, ומגלים את המציאות האמיתית. שבה גם עכשיו אנחנו נמצאים, שום דבר לא משתנה, חוץ מהקליטה שלנו. ובמקום לגלות אני וחברים ועולם המחולק להרבה פרטים, אני אגלה רק מערכת אחת שהיא כולה נמצאת בהרמוניה מלאה, בכוח אהבה והשפעה, ומה שהיה נראה לי קודם העולם הזה הנורא, המחולק השבור, האכזרי, יתגלה כשלם. הכול תלוי בתיקון הראייה שלי.

(הרב מיכאל לייטמן, 20.5.2016)

אורן: הכל תלוי בתיקון הראיה שלי ועל זה אנחנו עכשיו מבקשים שיבוא האור המחזיר למוטב בדברי המקובלים ויתקן את כלי הקליטה הפנימיים שלנו, זו המלחמה נגד היוונים, נגד הרצונות שבי שמייצרים לי עולם שבור שבו יש אני ולא אני שנמצאים בהתנגשות אינסופית ומעל השבירה הזאת אנחנו עולים עם תכונת האור ההשפעה והאהבה והוא נותן לנו מעבדה קטנה לתיקון כלי התפיסה ושם אותי בין חברים וחברות שכלפיהם אני צריך לפתח יחס של אהבה ובכך אנחנו מדלגים על השבירה שנוצרה בעולמות העליונים, בשורשים שלנו, וזה תלוי רק במאמץ שלנו, זו עבודה פנימית בין הנקודה שבלב שלנו, אף אחד לא עוצר אותנו ואנחנו רוצים לבנות עכשיו כלי קליטה חדש. בואו נראה את המציאות ההרמונית שאנחנו בתוכה, האור העליון במנוחה מוחלטת ושום דבר בו לא משתנה, בנו הכל צריך להשתנות ועל זה אנחנו נלחמים.

תלמידה: איך ניצחו מעטים את הרבים?

גלעד: יפה. זה אולי מתחבר לחלק הבא שנלמד תכף אבל זה באמת חלק מהנס, משהו שהוא לא מובן, כי באמת אם אנחנו בודקים את עצמנו כמה זמן ביום, לא ניקח את החיים, ניקח יום, כצמה זמן אנחנו חושבים על מטרת הבריאה ועד כמה זה בוער בנו, אז אנחנו רואים שזה באמת מיעוט ולא הרוב, ואם זה אותו מיעוט איך הוא יכול לנצח במלחמה? זאת שאלה מאד משמעותית, איך המעטים מנצחים את הרבים. גם המעטים שמתקבצים צריכים בקשת עזרה ועל זה נדבר בחלק הבא. זאת שאלה אמיתית ונכונה.

תלמידה: אומרים שאם הגענו לפה, חלק הגיעו מסקרנות וחלק מייסורים, הנקודה שבלב התעוררה. שאתה מתעורר ואתה כאן, אז עוד פעם ייסורים, היוונים כמו שאני מבינה. אי אפשר לנצח את זה.

אורן: אנחנו כלים שמפתחים את יכולת הקליטה כדי לשדרג לכלי הגבוה יותר שלך, אתה צריכה לעבור דרך חסרון חדש. אם לא יחסר, לא יהיה מקום שבו תוכלי לקבל. מה את מקבלת עכשיו? לפי הכלי שיש לך עכשיו, לפי החסרון, זה בשפה קבלית, מה חסר לי ומה אני רוצה. את רוצה ככה, אפשר למלא לך כלי כזה. אבל הבורא רוצה לתת לך אינסוף אז הוא מפזר לך את הכלי הזה ואז את נשארת בלי כלום אבל בינתיים הוא שותל בך הכנות לכלי יותר גדול ואם תצליחי ללכד אותו דרך איסוף הניצוצין, רב"ש אמר שבכל אחד יש ניצוץ אבל ניצוץ נכבה אז כדי להדליק את אור הנשמה צריך לקרב את הניצוץ שלי לניצוצות של אחרים וכך תחווי ייסורים מסוג שונה, זה נקרא ייסורי אהבה. אומר בעל הסולם שכולם סובלים, גם אלו שאנחנו מסתכלים עליהם ורואים שהם הצליחו בגדול, בלילה לפני השינה תכיני מדחום ללב ובטוח יש שם עצב. לסבול זה טבע הבריאה, מה חסר זה הבירור שבו גדלה הנשמה. אם חסרה לך השגה רוחנית גבוהה יותר ומזה את מתייסרת זה נקרא שעברת מסתם לסבול כמו כל הנבראים לסבל הכרתי, שאני עדיין לא מספיק קרובה למקור החיים שלי, לאור הגדול שמזמין אותי להתקרב אליו. אני רוצה להרחיב את הנשמה שלי אבל קופצים עלי יוונים בלב ובמחשבות והם מפזרים אותי, ממלאים לי את הראש והלב בחול, ואני רוצה לגדול אז אני מתקרבת לעוד חברה וחברה שנמצאים באותו תהליך ואז זה נקרא שהייסורים שלך הם מזה שהיית רוצה להיות יותר גדולה ואת לא מצליחה וזה נהדר כי זה כיסופין, ערגה, השתוקקות למעלה, זה נותן לך חיים ופותח לך הרחבה של הנשמה. בעל הסולם מדמה את זה לייסורים של מישהו הנכסף לאהובתו, בזוהר יש הרבה משלים כאלה, איך הבורא משחק איתנו, עושה איתנו פלירט בין אהוב לאהובה, כל שיר השירים נכתב על הפלירט הזה. כולם סובלים אבל ממה סובלים, שם כבר יש מדרגות של התפתחות. בהצלחה.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לרכוש את התכונה של המכבים?

גלעד: יש לנו דוגמאות חיות. יש לנו את בעל הסולם, את הרב"ש, רב. יש לנו דוגמאות חיות שאנחנו צריכים להתחבר למילים שלהם, למאמרים שלהם, לקליפים שלהם, כל התכנים שהם משאירים לנו ולרצות לקבל מהם את ההשגה שיש להם. מה אומר היווני? שמע, עזוב, זה לא הגיוני. יש לך שכל בריא, תראה מה אתה צריך להשיג בחיים שלך, שיהיה לך טוב בחיים, תהנה מהרגע ועזוב אותך ממטרה רוחנית רחוקה שאתה אפילו לא יודע מהי, למה לך זה? ואנחנו צריכים לעבוד עם כוח שנקרא אמונה שהוא מעל זה, אמונה שזו באמת מטרת חיינו, שאפשר להשיג אותה ומעבר לזה, אנחנו חייבים להשיג אותה. בלית ברירה כל האנושות בסופו של דבר תשיג אותה, בדרך ייסורים או בדרך תורה, אבל אף אחד לא רוצה ייסורים אז יש לנו דרך נכונה לעשות את זה ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להגיע לזה. מעבר לזה אנחנו צריכים להגיע לבקשת עזרה מהבורא וזה החלק הבא שאנחנו רוצים לדבר עליו.

הבעיה היתה שהמתיוונים כל פעם כובשים לנו את הקדושה מחדש, הפתרון הוא לקבץ את כל הניצוצות ביחד כי כל אחד מבין שהוא חלש, שכולנו נהיה אור איתן, והחלק השלישי שבסופו של דבר גם אנחנו ביחד צריכים להגיע לבקשת עזרה מלמעלה כי עדיין אנחנו מעטים מול רבים. אבל המעטים האלה יודעים שהם זקוקים לעזרה ובציטוט 6 על זה כותב לנו הרב"ש כך:

"הרוחניות היא בגלות תחת הגשמיות. ואין יכולת בידי אדם לצאת מגלות זו, ורק הקב"ה יכול להוציאו, כמו שאמרו חז"ל: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", מזה אנו רואים שרק הקב"ה יכול לעזור. לכן נקרא זה נס".

(הרב"ש. אגרת ס"ח)

גלעד: אדם צריך לעבור איזה תהליך ולהבין שלבד הוא לא יכול, להתקבץ עם עוד כאלו שרוצים אותו פתרון וגם זה כדי שביחד יבקשו עזרה. שוב אני קורא: "הרוחניות" תכונת ההשפעה, היכולת להיות כמו האור "היא בגלות תחת הגשמיות". גשמיות זה לא שאני רוצה אוכל או מכונית אלא היחס למציאות, שאני רוצה את זה בשביל עצמי שאני מרכז העולם ואני רוצה להרוויח לעצמי בלבד, לא חושב על אף אחד. זה יחס גשמי. אז הרוחניות היא תחת שליטת הגשמיות "ואין יכולת בידי אדם לצאת מגלות זו," אומר את זה מקובל שהשיג את המצב הזה. "ורק הקב"ה יכול להוציאו, כמו שאמרו חז"ל: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום", יום זה כל מצב שמתעורר, מיד הוא מגלה שהיצר גובר עליו "ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, מזה אנו רואים שרק הקב"ה יכול לעזור. לכן נקרא זה נס".

ועל זה מסביר לנו הרב בקליפ 4 שהחכמה שלנו היא במשיכת אותו האור שיתקן אותנו.

קליפ רב בנושא החכמה היא כדי למשוך כוח עליון שיתקן אותנו:

כל החכמה היא כדי למשוך כוח עליון שיתקן אותנו, ואז כשאנחנו יודעים איך למשוך אותו שיתקן אותנו, אז אנחנו סומכים עליו, וכל הפעולות שלנו הן כולן מכוונות אך ורק למה שנקרא ה"מאור המחזיר למוטב".

והאור הזה מגיע לפי הפעולות המיוחדות שלנו שאנחנו עושים לפי המלצת מקובלים, ומתחיל לחבר אותנו יחד, ואנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו מחברים חלקי נשמת כל אחד ואחד, שהאור מצרף אותנו לנשמה אחת, שהעשירייה הופכת להיות לאחד. אמנם זה עשר, כמו עשר הספירות, אבל מרגישים בהן גם כתר שזה הבורא, ומלכות שזה הנברא, ובאמצע כל תכונות החיבור בין כתר למלכות. כך אנחנו בונים את המבנה שבו התכונות בינינו, הרצונות שלנו, המחשבות שלנו, הם כולם מחוברים יחד בנטייה הדדית זה לזה, והם מתאימים לאור העליון שלאט לאט הוא מתקן אותם, מחבר אותם, שיהיו כאיש אחד בלב אחד. ואז כשמגיעים למבנה אחד, לעשר ספירות, אז מתחילים לגלות את אור הנפש, ואחר כך אור הרוח, נשמה, חיה, יחידה, וכך משיגים את המציאות העליונה. אנחנו קיימים בה גם עכשיו, רק לא מרגישים מסיבת הפירוד בינינו. נקווה מאוד שאנחנו נעשה צעד קדימה, ונרגיש את החיבור, והאור שמתגלה ומחבר בינינו, וממלא אותנו.

אורן: אנחנו רוצים את כל זה להרגיש ממש עכשיו והרב אמר שכל החכמה היא כדי למשוך על עצמנו כוח עליון שיתקן אותנו. אנחנו לא צריכים להתבאס מזה שאנחנו לא מתוקנים, אבל אמר הרב שהאור המתקן הוא בא כשאנחנו עושים פעולות מיוחדות לפי המלצת המקובלים. למה התאספנו פה כולנו? כי זו המלצת המקובלים, להתקבץ ולבקש עזרה ביחד מהמאור המחזיר למוטב וכך אנחנו בונים מבנה שבו כל הרצונות והתשוקות שלנו לאלוקות, כשאנחנו אוספים אותם, יש לנו מקלט שיכול למשוך אור ממדרגה יותר עליונה שהיא לא מוגבלת והיא שלמה, ששם אנחנו במבנה של נשמה מחוברת באהבה ומהמצב העתידי הזה, שהוא כבר קיים בנצח ושלמות, אנחנו מעוררים כוח שעוזר לנו להתרומם וכך אנחנו, בפועלות שלנו, מזמינים על עצמנו נס. מה זה נס? ממשיכים לציטוט הבא שבו מגדיר הרב"ש מה זה נס.

"נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי אדם אין הדבר באפשרות להשיג,"

אורן: אבל עם טבע של רצון לקבל לא יכול להפוך את עצמו לטבע של משפיע.

"אלא שצריך להיות נס מן השמים, שרק באופן כזה נקרא "נס". לכן, כשהאדם בא במצב, שהוא שכבר יש לו הכרת הרע,"

אורן: חוסר היכולת שלו להשתחרר מהכבלים הפנימיים של האגו.

"שאין זה באפשרותו לצאת משליטת אומות העולם שיש בו,"

אורן: לא מדובר בעמים חיצוניים אלא ברצונות שמפזרים אותי לכל הכיוונים רק לא להתקרב לאור העליון.

"ובחינת ישראל שבו היא בגלות תחתם,"

אורן: הם שולטים וחזקים ומכתיבים לי את סדר היום הפנימי, למה להשתוקק ומה לרצות.

"ואינו רואה שום מציאות, שתהיה באפשרותו לצאת משליטתם,"

אורן: הוא השקיע והשתדל והתאמץ ולא מצליח .

"לכן כשהקב"ה עוזר להם,"

אורן: למי שמשתוקק וקשה לו וסובל מזה שהיוונים משתלטים על הלב והמוח שלו, שמה שחסר לו זה לנצח אותם, להתנתק מהם ולא להגיד שזה אני אלא זה כוח קליפה שמנתק אותי מהשורש שלי ואולי אין לי כוח אבל אני רוצה והתקבצתי עם חברים וחברות שרוצים אותו הדבר וביחד אנחנו מבקשים תבוא, תעזור.

"ומוציא אותם מרשות האומות העולם, ונהפוך הוא, שעם ישראל שולט עליהם, זה נקרא "נס"".

(הרב"ש. מאמר 11. "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)

אורן: אז הנס מורכב משני חלקים: עבודתנו לעשות הרבה פעולות שעליהם מספרים לנו המקובלים, נוסחאות מדעיות איך לפעול אחד עם השני, יש לנו שלושה מרכיבים, חברים מורים וספרים ואם נעשה את כל מה שהם אומרים לנו, אנחנו מכריחים את הנס לבוא. אמר הרב שכל החכמה היא למשוך מאור שיתקן אותנו, ונדרשת מאיתנו פעולה הכרתית להזמין אותו לעבוד עלינו ממש עכשיו.

גלעד: הסיפור של חנוכה הוא יפה, נכנס אנטיוכוס והיוונים לבית המקדש והם לקחו את כל השמנים לעצמם. השמן מסמל את אותם המעשים שבזכותם אני רוצה להדליק את האש, את הנר. כלומר בתוך ליבו של האדם עכשיו משהו אחר, רצון אחר שיותר חשוב מהרצון לרוחניות, ואז נכנס הכהן הגדול ואחר כך החשמונאים נכנסו לאותו בית מקדש, והם ראו כד שמן אחד שהיוונים אל הצליחו לראות אותו. היתה להם בעיית ראיה? איך נשאר שם כד אחר שהם לא ראו אותו? אז מסבירים לנו המקובלים שזו אותה ראיה שהיא למעלה מההיגיון ומהדעת וממה שאנחנו רואים בתוך חוקי הטבע שלנו, כלומר הם הצליחו לראות משהו שאפשר לראות אותו מתכונת ההשפעה וזה החלק הראשון. ואחר כך אותו כד קטן שהם ראו בחותמו של כהן גדול שזו המדרגה הכי גבוה שיכולה להיות, אומרים שיש לו תכונה של בינה. בינה זו השפעה נקיה שלא רוצה לעצמו כלום אלא רק להשפיע ולכן אותו כד קטן הספיק לשמונה ימים. יש שמונה ספירות מתחת לבינה, כתר חכמה זה מלמעלה ומבינה ולמטה יש שמונה ספירות אבל לא ניכנס לזה עכשיו. הנס פה היה בזה שגילו את אותו כד שאחרים לא יכלו לראות אותו ושזה הספיק לשמונה ימים שזה רמז לתכונת הבחינה שיש לה כוח השפעה יותר ממה שאנחנו יכולים לתפוס ברצון לקבל שלנו כי היא מעל הרצון לקבל.

נעשה סיכום ונארוז את מה שלמדנו: דיברנו על כך שיש לנו בעיה או אתגר, שהמתיוונים שבנו כובשים מחדש את אותו הרצונות שלנו להגיע לרוחניות. הפתרון הוא להתקבץ ביחד ונכון שאנחנו עדיין מעטים מול רבים אבל זה מעטים שיודעים שהם זקוקים לעזרה והם מבקשים עזרה. הרב נתן הרבה פעמים דוגמא כמו ילד קטן שמגלה שהוא לא מסוגל ותופס לאבא את היד שיעזור לו ואבא פותר את הבעיה אבל עד שהילד לא יבקש האבא לא יעזור כי אחרת הילד לא יגדל ויישאר ילד. אז צריך שאנחנו מתוך המעטים נבקש את העזרה וכשהיא מתקבלת זה הנס, מתקבלת תכונת ההשפעה בתוך הדעת, אותו הכד הקטן שהיוונים לא ראו ויכול לכסות את כל השמונה ימים.

תלמיד: מלחמת יוונים ומכבים שמתרחשת בי, איפה הבחירה שלי? הרי הכל אין עוד מלבדו, הוא כבר בחר. אז איפה אני ?

אורן: אין עוד מלבדו זה אומר שאנחנו בתוך כוח אחד שהוא פועל הכל, בנו ומסביבנו, כל הזמן. אנחנו נמצאים בהשגתו, עכשיו אני משיג אותו שהוא הכוח האחד שאין עוד מלבדו והוא האור העליון שפועל בי ורק הוא קיים, אני עכשיו משיג את זה בתוך הכלי שלי? לא. אז מה אני צריך לעשות? כל סדרת הפעולות שילמדו אותי המקובלים עד שאגיע לגמר תיקון התפיסה שלי ואגלה כמו הגדולים שאין עוד מלבדו, זה תלוי בבחירה שלי. הבחירה שלי היא כלפיי, רק מצד המרגיש, מהכלי שלי. אז אם בכלי שלך עדיין אין אור אינסוף סימן שיש עוד פעולות בבחירתך, תברר מהן ותפעיל אותן. הבחירה לבוא לפה היום זה בדיוק למשל הכיוון הנכון כי הלכת על פעולות המקובלים שאמרו לך להתקבץ עם החברים בין אם אתה רוצה או לא. הבאת את עצמך ושמת את עצמך תחת השפעת אור חזקה יותר ובכך מימשת את נקודת בחירה. על מה תחשוב בעוד רגע? האם תחשוב רק על הכלי הפרטי שלך או אולי תחשוב איך אתה מחבר את העשיריי השלך או את הכלי כולו של בני ברוך בעולם לקראת העולם העליון, זה נתון לבחירתך, אתה קובע בהכל. בעל הסולם אומר שלפני פעולה אתה צריך להגיד לעצמך לעצמך אם אין אני לי מי לי, אחרי הפעולה אתה יכול להגיד אין עוד מלבדו, יצא איך שהוא תכנן מלכתחילה. אבל זה לא גונב ממך את מקום העבודה כי אחרת לא היתה מציאות של נברא. הבורא הוציא את הנברא מתוכו כדי לאפשר לו לחזור מתוך בירור, בחירה והכרה.

תלמידה: כשמדובר על קבוצה של אנשים, מדוע נבחרה קבוצה של עשר? האם זה קשור למניין? מה הסיבה שהקבוצה היא עשרה אנשים?

גלעד: אנחנו אחר כך נספר על קורס עשיריות, עשר זה המבנה הרוחני השלם כמו עשר ספירות, נדבר על זה אחר כך בהרחבה.

תלמידה: איך נוכל לזהות ששליטת היוונים מתהפכת למצב שהיא יכולה לחולל את נס הבינה?

אורן: "חנו - כה, חניה בבחינת כה, היינו שקבלו את ההשפעה העליונה בכדי שיהיה להם יותר כוחות ללכת קדימה במלחמת היצר".

(הרב"ש. אגרת כ"ו)

גלעד: אורן אומר שאנחנו צריכים לבקש עזרה גם כדי לקבל את הכוח ללכת במלחמת היצר, שום דבר לא קורה לבד. זה מה אתה עושה ואיך האור פועל עליך וכן הלאה. כדי שנוכל לצעוד צעד קדימה, אנחנו צריכים לבקש וזה תמיד נענה בחיוב.

תלמידה: הילד מבקש עזרה, האבא עוזר לו והילד לא יגדל אם הוא לא יבקש עזרה. אבל איך הוא יגדל אם הוא לא עושה את זה לבד ואם הוא כל הזמן בתמיכה? הוא צריך קצת להתגבר לא?

גלעד: אם הוא כבר מבין שהוא זקוק לתמיכה, הוא כבר ילד גדול יותר. ילד קטן חושב שהוא יכול הכל לבד, כל העולם שלו והוא חופשי, אני לבד יכול לעשות הכל. יש הרבה ילדים כאלה שאנחנו מכירים. כשגדלים באמת אנחנו מבינים שלבד אי אפשר אז בקשת התמיכה היא כבר הגדלות. אצלנו בדרך לבקש עזרה זה לא מקום חלש, אלא להפך. פעם הרב"ש אמר לרב באחד הרגעים שהוא היה במצב מאתגר והוא עזר לרב, אתה רואה? עכשיו אתה מרגיש סמרטוט כמוני. עד כדי כך. זה מצב טוב שאדם מבין עד כמה הוא זקוק לעזרה, זה סימן שהמטרה ברורה והוא יודע מה הוא רוצה והוא לא יכול, זה מצב מאד גדול. אומר לנו בעל הסולם שאין עוד מצב מאושר בעולמו של אדם מזה שמיואש מכוחותיו עצמו. ועכשיו נעבור לעוד אנקדוטה קטנה שרצינו:

כולנו מכירים את השיעור מעוז צור ישועתי. בחרנו פה דווקא את הבית השלישי של השיר שאומר כך, ואולי היום אחרי השיעור נבין את זה וכשנשיר את זה בחנוכה ביחד נוכל להפנים:

"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי וטימאו כל השמנים, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים".

(מתוך הפיוט "מעוז צור ישועתי")

גלעד: ננסה ממה שלמדנו לגרד עוד קצת:

"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי"

גלעד: מגדל מלשון גדלות, גדלות הבורא, הדרך, תכונת ההשפעה. אנחנו צריכים לשים חומר לשמור על הגדלות הזאת שלא כל אחד יפרוץ אותה, שהיא לא תהיה חלשה, שלא יבוא כל רצון וייכנס פנימה. ולכן הם באמת פרצו את החומות, היו חומות ומגדל וגדלות

"וטימאו כל השמנים,"

גלעד: כל מה שהם הצליחו לראות. המכבים דווקא כן הצליחו לראות אותו.

"ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים".

(מתוך הפיוט "מעוז צור ישועתי")

גלעד: תכונת ההשפעה גדלה דווקא בין הקוצים, ולכן שושנים. הנס הוא שאפשר עכשיו עם אותה תכונת השפעה לצעוד קדימה למה שההיגיון לא יתפוס וזו המטרה שלנו.

תלמיד: איזה סימן מראה שהתהליך הפנימי עבר מהבנה שכלית להטמעה אמיתית בלבד?

גלעד: אנחנו מבינים עכשיו ויודעים שעוד רגע נשכח, זה בסדר, זה הטבעץ. הענין הוא מה אנחנו מרגישים, האם באמת תכונת ההשפעה, האור, השפע, חשוב לנו או לא. וזה כבר אדם יודע כשזה הופך להיות הדבר המשמעותי החשוב לו.

אורן: אני רוצה לקרוא פסקה מתוך ספר הזוהר שזה ספר עם הרבה אור והוא יכול לעשות אותנו אור איתן, כולנו, לקבץ אותנו. אז נקרא את קטע 7 ביחד ונבקש שכל מה שדיברנו יקרה בנו.

"אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו. וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה".

("זוהר לעם". "תצווה". מאמר "ובמדבר אשר ראית", סעיף 86)

גלעד: נשיר את קטע 15 ובכך נסיים:

"יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי וטימאו כל השמנים, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים".

(מתוך הפיוט "מעוז צור ישועתי")

גלעד: תודה רבה לכולם.

(סוף השיעור)