שיעור בוקר 20.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ג'. עמ' 1912. מאמר 587. "עליון מברר לצורך התחתון"

קריין: אנחנו קוראים בספר כתבי רב"ש, כרך ג', עמוד 1912. אנחנו במאמר 587, "עליון מברר לצורך התחתון".

עליון מברר לצורך התחתון

"עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן.

פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.

והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.

נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע.

היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.

ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.

וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.

וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה"."

שאלה: כתוב: "התפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע". איך לתקן את המ"ן?

"מ"ן" זה חיסרון, אז העליון מתקן את המ"ן, זאת אומרת נותן כוח להשפיע.

תלמיד: התחתון מעלה מ"ן. מ"ן זו תפילה, נכון?

כן, התחתון מעלה מ"ן.

תלמיד: האם זו תפילה או כוונה לא נכונה, והעליון מתקן אותה?

כשמתגלה חיסרון בתחתון, הוא צריך להעלות תפילה. תפילתו עולה למעלה ומעוררת את העליון. העליון לוקח את המ"ן שהתחתון העלה בתפילה, ועל המ"ן הזה מוריד מעצמו מ"ד. על המ"ד הזה התחתון מלביש את המ"ן שלו, וכך הם מגיעים למצב שנכללים יחד.

שאלה: אני יכול לדמות את הקטע הזה באנלוגיה. אדם חושב "אני רעב", עולה לעליון, העליון מסדר את החיסרון הזה, "אתה רעב, אבל אתה לא רוצה להיות חולה, אתה רוצה להיות בריא, לאכול נכון", מסדר לתחתון את החיסרון, נותן לו מסך.
אחרי שהוא סידר את המסך לתחתון, התחתון מתקן את הרצון ועכשיו הוא אוכל על מנת להיות בריא. העליון סידר לתחתון את החיסרון. האם זו אנלוגיה לְמה שעכשיו החבר שאל?

נגיד.

שאלה: הסכֵמה די ברורה, אבל בעבודה שלנו, לתלמיד קבלה, מי הוא העליון שלו?

העליון שלו זה הבורא.

תלמיד: הבורא זה כבר הסוף. מי המדרגה הבאה שמתקנת את כל הבקשות, הטעויות שלי, כמו שמתואר פה?

המדרגה העליונה.

תלמיד: מה זה המדרגה העליונה?

זו המדרגה העליונה.

תלמיד: מדרגה זו מילה, אבל בעבודה כתלמיד מי זו המדרגה הבאה, העליון שלו?

מדרגה עליונה, שלשם הוא מעלה את החיסרון שלו, ומשם הוא מקבל את התיקונים שלו.

תלמיד: מה זה, האם רב, עשירייה, עוד משהו?

מדרגה עליונה.

שאלה: האדם מקבל מצב, חיסרון. איך הוא מסדר תפילה? יש בו משהו פנימי, צורך לתיקון.

כן, כמו כל חיסרון באדם, הוא מתחיל לברר את החיסרון הזה, מה הוא עושה בו, לְמה הוא מעורר אותו, ואז הוא מסדר בתוך עצמו את התשובה, התגובה.

תלמיד: יוצא שיש בלבול בבניית התפילה. אני מבין ומרגיש שהכול מגיע מהבורא כדי לכוון אותי להתקרב אליו יותר, דרך החברים, דרך הרב, דרך הלימוד. אבל אני מרגיש מהמאמר שאם אני קופץ ישר לזה שהכול בא מהבורא, אז יש משהו בתפילה שנאבד ואז אין באמת תפילה, אני לא באמת מצליח להוציא תפילה.

איך האדם מוציא באמת תפילה? תפילה זה משהו שבלב, אבל איך מוציאים אותה?

מזה שהאדם מרגיש מה בא מהעליון ואיך הוא צריך לענות על זה. אז הוא מקבץ כוחות, תגובות שיש בו, מעלה אותם למעלה, לעליון, וזה נקרא "תפילה".

תלמיד: הדבר שהאדם מעלה למעלה, האם זה צריך לצאת לו גם במילים, או שזו התחושה הפנימית שלו?

זה לא חשוב. העליון לא צריך את המילים שלך.

תלמיד: אז למה אני מרגיש תמיד שיש לי חיסרון בתפילה, שהתפילה לא יוצאת שלמה?

זו הרגשה.

תלמיד: מה אני עושה איתה? אני לא מצליח להתפרץ בה, אני לא מצליח לחדור בה.

אתה צריך עוד ועוד להרגיש את זה, לחיות את זה, להתלבש בזה, ולהעלות את זה לעליון. להשתדל לעמוד מול העליון ולנסות לקרב את עצמך אליו. זאת עבודה.

תלמיד: סוף התפילה, האם האדם מרגיש שהוא הצליח לתת תפילה, או שזה משהו שתמיד יהיה בעוד ועוד חיסרון?

הסוף של התפילה צריך להיות בכך שאתה נכלל בעליון.

תלמיד: מה זה "נכלל בעליון"?

מתבטל כלפי העליון ונמצא בו.

תלמיד: אבל זה מביא אותי שוב להתחלה, שאני יודע שהחיסרון מגיע מהבורא.

לא, אז לא היית קיים. עכשיו בנית את עצמך כך שאתה רוצה להתכלל בעליון.

שאלה: האם יש לתחתון מסך או שאין לו?

ודאי שלתחתון יש מסך, רק לא על המ"ן דעליון.

תלמיד: נשמע שהוא עובד רק עם המסך של העליון, שאין לו מעצמו מסך, לפי מה שהוא כותב פה.

כן, אפשר לומר שזה המצב.

תלמיד: וכשהוא מקבל מ"ד, האם הוא כבר עובד עם האח"פ שלו אבל עם המסך של העליון?

אני מבין מה שאתה אומר, נגיד שכן.

תלמיד: האם תיקון הכוונה שהעליון נותן לתחתון, זה כשהוא מאפשר לו לעבוד עם המסך שלו?

כן.

שאלה: אפילו המשפט הראשון, "עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע", "(מטעם ש"אין חבוש מתיר את עצמו"). והעליון עושה מסך". זאת אומרת, אנחנו רואים שבעצם הכול מתחיל משם?

כן.

תלמיד: מה התפקיד שלנו שאנחנו חשים את זה?

אנחנו צריכים להעלות חיסרון, לגלות חיסרון, אחרת העליון לא יכול לעשות כלום.

תלמיד: ברגע שאנחנו מרגישים שיש איזה כוח, אנחנו צריכים להעלות חיסרון?

כן.

שאלה: הוא כותב, "והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה." מה הם התנאים שהתפילה תעבוד?

שהתחתון מרגיש את העליון, הוא מרגיש מה שמקבל מהעליון, איך הוא קשור לעליון, ושיש לו עכשיו חיסרון להעמיד את עצמו כלפי העליון.

תלמיד: ואחרי שהוא מעלה את התפילה, נוצר חיסרון, צריך לצאת מנקודת הנחה שהתשובה יכולה להיות שלא תיתן לי מענה על החיסרון כמו שאני רוצה, אלא כמו שהוא רוצה. איך מייצרים מצב כזה, שאני פונה, ויכול להיות שהתשובה שאני אקבל היא לא תהיה נעימה, המענה של העליון לא יהיה נעים, אז איך עושים שהבקשה תהיה נקייה? כי יש פה איזה מין חשש.

זה תלוי בעבודה שלך, שאתה צריך לבקש מהעליון שהוא יטפל בך, שמה שאתה מעלה זה את החסרונות שלך, שאתה רוצה לתקן אותם.

תלמיד: וכדי שנצליח לייצר תפילה, צריך גם לפתח ביטחון, אמונה בעליון, שלא חשוב מה יהיה, שאתה מבקש משהו ויש לך בפנים ביטחון שכל תשובה אני אקבל והיא תהיה טובה לי?

זה צריך להיות לפני התפילה, כן.

תלמיד: ואם אין את זה עדיין, איך מפתחים את זה?

מתפללים, מבקשים.

שאלה: מה זה לבושי מוחין?

"מוחין" זה כמו אור, ו"לבושי מוחין" זה הלבוש על האור.

שאלה: אחרי שהתחתון מעלה את המ"ן, והעליון מברר את המ"ן שלו ומוריד את המ"ד בצורה כזאת כדי שלפרצוף הבא יהיה מקום לעבוד הלאה. כביכול לא למלא את התחתון, את הרצון שלו וזהו, הוא מוריד את האור של התיקון, נותן לו כלים חדשים בשביל עבודה. זה נכון?

כן.

תלמיד: המילוי של התחתון זה יכולת להרים עוד מ"ן חדש, כביכול כל פעם הרגשת החיוּת, זה הכוח כל הזמן לפנות לעליון?

כן.

שאלה: אדם שמרגיש שיש איזו השגחה בעולם, השגחה עליו, השגחה כללית, האופן שבו הוא תופס את ההשגחה הזאת זה העליון שלו?

מה שמקבל, מקבל מהעליון שלו.

תלמיד: אבל יש לו איזשהו דמיון או הרגשה של הכוח הזה. איך שהוא מצייר את זה בראש שלו, איך שהוא תופס את זה, איך שהוא מרגיש את זה, זה העליון שלו? כי אנחנו אומרים כל הזמן לפנות אל העליון.

כן.

תלמיד: אנחנו אומרים יש בורא, יש איזה כוח כללי שאין לי מושג מה הוא ומי הוא, אבל יש משהו אי שם שמשגיח על הכול וזה כללי כזה.

כן.

תלמיד: אבל יש גם משהו שהוא פרטי, שנתפס בהרגשה שלי, כל מיני דברים קטנים, אני מרגיש שיש פה משהו שמנהל אותי, שמשגיח עלי, זה משהו יותר פרטי. האם לדבר הפרטי הזה אנחנו קוראים עליון?

גם אפשר.

תלמיד: במשך הזמן זה משתנה, מה שהיה לפני שנה, שנתיים זה לא מה שיש היום. וזה התהליך?

כן.

שאלה: מכל החסרונות שמתעוררים באדם הוא צריך לייצב חיסרון אחד, שזה להשפיע לבורא. הוא יכול לעשות את זה?

כן.

תלמיד: וזה על ידי החיבור עם החברים, דרכם אפשר להעביר את השליטה בעצם לעליון?

כן.

תלמיד: האדם בתהליך הזה רוכש איזשהו כוח עצמאי משלו, או שבתוך התהליך הזה הוא מגלה פשוט שעדיף לו להתבטל לעליון, ופשוט הוא מרגע לרגע מבין איך להידבק בו יותר?

כן.

תלמיד: יש משהו שהאדם רוכש, או שהוא רוכש רק ניסיון?

הוא רוכש צורך להתבטל לעליון.

תלמיד: אז אין לו משהו מעצמו?

זה מה שיש לו. צורך להתבטל לעליון.

שאלה: והצורך הזה גדל כל פעם עוד ועוד, ובזה הוא נעשה דבוק יותר?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים שלפי חוק השתוות הצורה אם לתחתון יש חיסרון נכון, העליון ממלא אותו מיד.

כן.

תלמיד: ופה הוא אומר שאפילו לתחתון אין חיסרון נכון, כי גם את הבקשה שלו העליון מתקן.

כן.

תלמיד: אז מה מבדיל אותנו מאותו החיסרון הלא נכון, שמספיק טוב לעליון בשביל לתקן אותו?

העליון תמיד מרגיש חסרונות שבתחתון. התחתון, אפשר להגיד, נמצא בתוך העליון, הוא מרגיש אותו, ולכן עושה הכול כדי לתקן אותו, לעשות אותו יותר רגיש, יותר מוכן לקבלת ההשפעה מהעליון.

תלמיד: לפעמים יוצאת תפילה מעומק הלב, ואתה מרגיש שזה לא ממך, זה העליון נותן לך. אבל עדיין זה לא מגיע לידי אותה עוצמה שרב"ש מדבר פה. מה אנחנו יכולים לעשות, כי אנחנו מבקשים גם ברמה הטכנית ביותר, עד לרמה הלבבית ביותר, אבל זה עדיין לא אותו מ"ן שהעליון מצפה לקבל מאתנו. אז מה אפשר עוד לעשות כדי להתקרב לאותו המ"ן הדרוש, בשביל שזו תהיה באמת הבקשה הנכונה ביותר לתכונת ההשפעה?

להתכלל בעשירייה, ולסדר פניה לבורא בצורה יותר מסודרת. זה הכול, אין לנו יותר אפשרויות. כל היתר זה התגובה הנכונה על מה שהעליון מעורר אותנו.

שאלה: שאלה לגבי תפילה. התפילה בעצם זה שיש את מצב האדם, יש את המדרגה העליונה, והרצון של האדם להיות במדרגה עליונה?

לאו דווקא להיות שם, אבל כן, כלפי העליונה.

תלמיד: לגבי הרצון לשינוי הזה - ההשתוקקות שיש לאדם, מה בעצם מתקן לאדם את הבקשה, כדי שבאמת היא תהיה בקשה נכונה?

מאיפה בא לאדם לבקש נכון? מהבורא.

שאלה: הציור שיש לאדם לגבי הבקשה זה מה שאנחנו עובדים בחברה.

התרשמות מכל הדברים האלה.

תלמיד: ההתרשמויות, ואז משם נוצרת איזו בקשה.

כן.

תלמיד: עדיין מה מכייל אותה שהיא תהיה יותר נכונה, שהיא תעבוד? כי האדם בונה את הבקשה מתוך הרצון לקבל שלו.

תלוי בכמה האדם משתדל להיות דבוק בעליון בכל מה שאפשר. ובזה הוא לא נותן לעצמו שום מקום לחולשה.

תלמיד: מה ההבדל בין העליון, לבין המדרגה העליונה של האדם?

במידה שאתה יכול לתאר לעצמך את העליון, זה נקרא העליון כלפי האדם. מה שאין כן המדרגה העליונה כבר בלי שייכות אלינו.

תלמיד: כשאדם מעלה תפילה, הוא רוצה שינוי. האם הוא מבקש מהעליון, או משתוקק להיות במדרגה יותר גבוהה, מה זו הבקשה בעצם?

משתוקק לעליון או להיות במדרגה יותר עליונה, יכול להיות שזה אותו דבר. אבל משתוקק לעליון זה משתוקק יותר בכוונה לדבקות, בהרגשת העליון, בעשיית נחת הרוח לעליון. מה שאין כן להיות במדרגה יותר עליונה, אני לא יודע מה הוא מרגיש. יכול להיות שהוא מרגיש בזה השפעת יתר מעכשיו, גם דבקות והרגשת יתר. הכול איך שאדם מתאר לעצמו.

תלמיד: איך נמצאים כל הזמן עטופים בתוך הנטייה לבקשה לעזרה?

זה החברה. אדם לא יכול כל הזמן להיות בחיסרון אחד, אלא ממש רק החברה יכולה כל הזמן לעורר אותו לחסרונות שונים.

תלמיד: באגרת של בעל הסולם, קראנו איך בעל הסולם פועל על התלמיד. כאן אנחנו אולי במצב קצת שונה, שהחברה פועלת על האדם ויוצרת עליו לחץ. מה הלחץ הנכון, איך מודדים את רמת הלחץ בתוך החברה שצריך להפעיל כדי שהאדם יפעל?

על ידי דוגמה. לא צריכים שום דבר, לא לדבר ולא כלום. אלא על ידי דוגמה. שהאדם ירגיש שאתה נמצא בהתרוממות לדבקות בבורא, ואתה בזה מוכן לעשות הכול למען החברה כי בזה אתה תלוי כדי לעלות למעלה, זה הכול. יותר מזה לא צריך.

שאלה: אמרת קודם, "העליון לא צריך את המילים שלך".

כן.

תלמיד: אז מה זה חומר התפילה?

רצון, העלאת מ"ן, העלאת חיסרון.

תלמיד: וכל התהליך הפנימי של בירור החיסרון באדם, על ידי מה הוא נעשה?

האדם צריך לבדוק ולברר את החיסרון שלו, מה הוא רוצה. איזה תביעות יש לו כלפי העליון.

תלמיד: הרצון שיש בו, מתברר במחשבה.

הכול במחשבה יתבררו.

תלמיד: איפה המילים, יש מילים בכלל בתפילה?

יש ואין.

תלמיד: כשמקובלים מנסחים תפילה, כותבים תפילה, אומרים תפילה, מה זה המילים האלה? העליון לא צריך את המילים האלה.

העליון לא צריך כל כך את המילים, אבל המילים הן כמין סימן שהתחתון מבין מה הוא אומר.

תלמיד: התחתון צריך להגיד לעצמו מילים, צריך לברר לעצמו את התפילה במילים, או מספיק הרגשה עמומה?

רצוי להגיד מילים. כי רגשות ללא מילים הן לא הרגש נכון, מספיק, שלם.

תלמיד: זאת אומרת, בירור נכון צריך להסתיים במילים, או אפילו בלי מילים.

במילים, הכי טוב.

תלמיד: איך העשירייה מעצבת את החיסרון לתפילה נכונה?

אחרי שהעשירייה כבר נמצאת כמה שלבים בדרך, אז היא יכולה לדבר בתוך עצמה ובזה גם איש את רעהו יעזורו. איפה שאני לא מוצא מילים, אני שומע אותן מאחרים.

תלמיד: והמילים של אחרים?

המילים של האחרים הופכות למילים שלי, ואני משתמש בהן כדי לפנות לבורא או בחזרה לחברה.

תלמיד: תפילה נכונה היא תפילה של עשירייה?

כן.

תלמיד: ויש מציאות כזאת שאני מרגיש שיוצאת ממני תפילה פרטית לעליון?

יש, אבל זאת לא תפילה אמיתית, כי כדי להתקשר לבורא אתה צריך להיות כלול מעשרה.

תלמיד: האם יש תגובה לתפילה לא אמיתית? העליון מדייק לי אותה, מחזיר אותי לעשירייה?

כן, אבל זה לוקח הרבה זמן עד שאדם מעכל את זה.

תלמיד: אמרת שדוגמא אישית בעשירייה, בחברה, גם בלי מילים, היא העיקר בסופו של דבר. איך דוגמא אישית מביאה אותי בסוף לתפילה?

זה קורה על ידי הגדלת החיסרון. ככול שחושבים יותר אז משפיעים יותר על הבורא.

שאלה: מה זה אומר שהתחתון מבטל את עצמותו, איך אדם יכול לעשות זאת פרקטית?

קורים דברים כאלה, שהעליון צריך לבטל את עצמו כדי לתת לתחתון אפשרות להשפיע, לעשות איזו פעולה.

שאלה: האם כוונה היא תוצאה המגיעה מתפילה?

לא, לאו דווקא.

שאלה: אמרת קודם שיש לאדם חסרונות רבים. האם יש חסרון אחד עיקרי שהוא החשוב ביותר, הכולל את כל החסרונות, וצריך להתמקד בו במקום להתפזר?

כן, החיסרון להיות דבוק בבורא.

תלמיד: ואם מתמקדים בו לא מתפזרים?

כן, זה החיסרון אליו מגיעים בסוף התיקונים.

שאלה: יש המון בעיות בעולם, וככל שהזמן עובר אני מתחיל להרגיש שאני מסכים עם הבורא, שרק בדרך הזאת נוכל לדרוש באמת את גילוי הבורא בעולמנו. זאת אומרת, עלינו לבקש רק על החיבור בינינו, על החברים, על גילוי הבורא, כי בעצם כל המציאות דוחפת אותנו להכרה שמלבד להתפלל על זה אין לנו אפשרות לעשות משהו בחוץ. האם זה נכון?

כן.

שאלה: אמרת לנו שאדם צריך לתאר את המדרגה העליונה. האם הוא צריך לצייר זאת בעצמו, או שאנחנו כחברה צריכים לצייר את המדרגה העליונה?

יותר טוב כחברה.

תלמיד: האם אתה חושב שאנחנו מוכנים למשהו כזה?

כן.

תלמיד: בתשובה לחבר אמרת, שכשעשירייה נמצאת כמה שלבים בדרך היא יכולה לברר את החיסרון. מה זה אומר שעשירייה נמצאת כמה שלבים בדרך?

בדרך, הכוונה שהיא מתקדמת משלב לשלב, מצד לצד, היא דואגת לחיבור בין החברים ויש לה יותר העלאת מ"ן. היא בכל פעם מבינה יותר איפה היא נמצאת ולמי היא פונה.

שאלה: אמרת קודם שהחיסרון הנכון והיחיד למעשה, הוא החיסרון להיות דבוק בבורא. במהלך החיים הבורא שולח לנו כל מיני מצבים יותר או פחות נעימים, איך אדם הנמצא במצב בריאותי לא טוב, הגורם לו לחשוב רק על תיקון המצב הזה, עובד נכון? הוא רוצה בכל זאת להחזיק את החיסרון להיות דבוק בבורא.

ככול שהוא יכול, אין שום דבר שאפשר לעשות פה.

תלמיד: מה הוא צריך להגיד לעצמו במצב הזה?

להגיד לעצמו שעליו להיות במה שהבורא מעורר אותו. אם מדובר בחולה ממש.

תלמיד: על מה עליו לחשוב, על הבריאות שלו או על הדבקות בבורא, איפה לשים את הפוקוס?

אם הוא יכול לחשוב על הדבקות בבורא, ודאי שזה טוב יותר, השאלה האם הוא יכול.

שאלה: איך להימנע מלשמש דוגמא רעה כשאני לא נמצא בעלייה?

אתה סוגר את עצמך ומשתדל להתכלל בתוך החברים.

שאלה: אם העליון מכוון את המ"ן ועוזר לתחתון לבנות מסך, איך עיכוב הדרישה לשפע של התחתון מסתדר עם התהליך הזה?

כנראה נדרשים כמה צעדים עד שהוא מגיע לדרישת השפע.

תלמיד: מה אנחנו צריכים להוסיף בתפילות שלנו כדי להיות מסוגלים לעכב את השפע מלהגיע אלינו? אני מדבר על המ"ד והמ"ן.

אנחנו לא צריכים לעשות זאת. עלינו רק לבקש להשתנות נכון לכיוון הבורא, בהתאם אליו, ולא לחשוב האם לעכב או לא לעכב.

שאלה: אמרת שתפילה של עשירייה מתוקנת יותר מתפילה פרטית. איך לקרב את התפילה הפרטית לתפילת עשירייה?

תתבטל כלפי העשירייה ואז תצא לך תפילה אחת איתם.

שאלה: איך אדם בונה את המסך כך שיגיע לצורה של לקבל בעל מנת להשפיע?

האדם בונה את המסך מתוך הרצון להידבק לחברים ולהידבק לבורא לפי השתוות הצורה איתם, כך נבנה בו מסך.

שאלה: לאורך שנים אתה אומר שהדבר היחיד שיש לעשות בעשירייה זה לתת דוגמה אישית. אבל לאורך שנים אנחנו גם רואים שהחברים בעשירייה ממש לא מתרשמים משום דוגמא אישית. אם חבר מחליט להגיע רק לשעה אחת בשיעור הבוקר, כך הוא יעשה, ואם הוא מחליט לא להגיע לאף פעולה מלבד לשיעור הבוקר, כך הוא ימשיך לאורך שנים. מה בכל זאת ניתן לעשות מלבד לתת דוגמה אישית?

אם אתם לא מבינים שעל ידי דוגמה מכל אחד ואחד העשירייה משתפרת ויכולה להתקרב לבורא, אז אתם לא זזים בכלל מהמקום. אתם צריכים להיות אחראים ולחשוב איך תשפיעו לחברים ואיך מתוך זה החברה תתקדם.

שאלה: יש מצב בו התחתון מעלה את המ"ן, נכלל בעליון ורוצה לבטל את מציאותו ורק להרגיש את מציאות העליון. מה במצב הזה נקרא "מסך"?

מה שהתחתון מייצר כדי להיתקן בעליון.

תלמיד: כתוב כאן שאחר כך העליון עונה במ"ד. האם המ"ד הוא תשובה לחיסרון הראשוני של התחתון או שהוא נותן את התכונה שלו לתחתון שמשנה אותו?

זה תלוי איזה יחס יש ביניהם, אבל בדרך כלל זה קורה לפי החיסרון של התחתון.

שאלה: כשאנחנו עומדים לפני העליון, בזכות מה אנחנו יכולים לקרב את עצמנו אליו?

בזכות זה שנהייה יותר דומים לו. זה נקרא "חוק השתוות הצורה".

שאלה: איך אדם יכול להפנות אל הבורא כל פעולה שהוא עושה בחייו, אם זה בעבודה, במשפחה, בלימוד, בקשר עם החברות, כדי שיתקן לו את הכוונה לכל דבר ודבר וכדי שאלה לא יהיו סתם פעולות?

שיתקן את הכוונה שלו מתוך זה שהוא מרגיש השפעה מהחברים עליו. כך הוא מתקן את הכוונה שלו עד שהוא מזדהה עם החברים וכך נדבק יחד איתם לבורא.

שאלה: האם לרוממות ה' אדם יכול להגיע רק אחרי שהוא זכה לטעם בלהשפיע?

כן. רוממות ה' היא דרגה גדולה.

שאלה: כשאדם מעלה תפילה האם אפשר חוץ מלצעוק ל"אוויר", להתמקד לכיוון הבורא?

איך הוא מעלה תפילה אם לא לבורא, למי עוד יש להעלות תפילה? קודם אתה צריך למצוא את הכיוון איך אתה בכלל קורא לו ממך ולא הפוך או מהצד. אתה צריך לתאר לעצמך בדיוק מי הבורא שעכשיו אתה רוצה להיות עימו בקשר עד כדי כך שתשפיע עליו בחיסרון שלך.

תלמיד: ומה העבודה שצריך לעשות כדי למצוא את הכיוון?

חיפוש הבורא.

תלמיד: איפה לחפש בכלל?

אין מקום שבו הוא נגלה לך כמו החברים. אתה צריך לחפש בהרגשה שלך איפה הבורא, ואז אתה ממש מחפש אותו עד שמוצא.

תלמיד ואז רק להתפלל?

ולזה אתה נדבק ומתפלל.

תלמיד: העשירייה מעורבת פה או שמדובר בדבר פרטי?

העשירייה צריכה לעזור לך.

שאלה: האם חיפוש הבורא זו תפילה לפני תפילה כדי לעורר אותו?

כן.

תלמיד: ואחר כך יש תפילה שנקראת "מ"ן"?

כן.

שאלה: השתמשת עכשיו במילה "לחפש" את הנקודה שאליה מתפללים. איך לחפש כשהבורא הוא אחר, שונה בכל פעם?

אתה מחפש אותו בחוש שלך.

תלמיד: אני מרגיש שאני לא מכוון את התפילה למקום הנכון.

אז תנסה לכוון אותה נכון. אתה צריך להבין מי הוא שמסתתר ממך, מי הוא שמנהל אותך, מסובב אותך בכל רגע. אתה צריך לאתר אותו ולהתפלל אליו.

שאלה: איך העשירייה עוזרת למצוא את הנקודה של הבורא אליה צריך לפנות?

אם כולם מחפשים את הנקודה הזאת, את הבורא, אז ודאי שזה קל יותר לכל אחד.

תלמיד: איך העשירייה יכולה לעזור לחבר המחפש בתוך הרגש שלו את הנקודה הזאת?

בכך שגם היא מחפשת. היא לא חייבת להיות באותה נקודה, ודאי לא מאותו חיסרון, אבל היא מחפשת את אותה נקודת הדביקות בבורא.

(סוף השיעור)