סעודת צוהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.05.25 – אחרי עריכה

"האדם צריך להאמין שהקב"ה נותן עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו", ומשום זה כשמבקשים מהקב"ה שיתן לו הכח שיוכל לכוון המעשים שלו שיהיה בעמ"נ להשפיע, שיבקש תפלה שלימה, זאת אומרת שהקב"ה יעזור לו, שיהיה לו כח התגברות בעמ"נ להשפיע, גם על כלים דקבלה שלו, שיהיו בעמ"נ להשפיע."

(הרב"ש, מאמר 1, "הטוב ומטיב לרעים ולטובים" 1987)

"צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב."

(הרב"ש, מאמר 28, "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)

"קודם עשיית המצוה, אין לחשוב כלל בהשגחה פרטית, אלא אדרבה, צריך האדם לומר: "אם אין אני לי מי לי". אבל אחר המעשה, מחויב האדם להתישב בעצמו, ולהאמין שלא מכוחי ועוצם ידי עשיתי המצוה, אלא רק מכח ה', שכן חשב עלי מכל מראש, וכן הייתי מוכרח לעשות."

(בעל הסולם, אגרת ט"ז)

סדנה

איך נסדר את עצמנו לקראת הכנס כלפי הבורא ונרגיש שהוא כלפינו כטוב ומיטיב?

*

תלמיד: באחת השיחות אמרת שהפער בין "אין עוד מלבדו" בידיעה לבין "אין עוד מלבדו" בהרגשה זה הפער בין העולם הזה לעולם הבא.

מחר שבת, ושבת זה מצב מיוחד תמיד, וזו גם השבת לפני הכנס, כך שזה מצב מיוחד פעמיים. איך אנחנו יכולים להשתמש במצב הזה כדי להגיע להרגשת "אין עוד מלבדו"?

אתם צריכים לשאול את הלבבות שלכם מה יש לנו לעשות במיוחד בשבת האחרונה לפני כנס כל כך חשוב, ואיך אנחנו יכולים להצטמצם, להתחבר, להיות יחד עד כדי כך שלא יהיה עוד מקום פנוי לאף אחד אלא כולנו נהיה "כאיש אחד בלב אחד".

זה מה שאנחנו צריכים לחשוב, לעשות, לקיים ואז יהיה בסדר. אנחנו מוכנים לזה, הכול תלוי רק איך תקיימו את זה.

תלמיד: למה השבת שלפני הכנס חשובה יותר?

כי היא מסמלת לנו את הקשר בינינו, שאנחנו רוצים להשיג כזה קשר כך שלא יישאר בינינו שום מקום, לא למחשבה זרה ולא למילים שהן לא לעניין, אלא כולנו נהיה צמודים לגוף אחד.

בסדר? אתם מסכימים איתי?

תלמידים: כן!

יופי. אז נעשה לחיים.

מי ראש הקבוצה הזאת?

תלמיד: בעשירייה אין ראש, כולם כאחד בדרך כלל.

טוב.

תלמיד: לכן השאלה לא ברורה, מה זה ראש?

"ראש" זה מי שנניח דואג לכולם, לכל העשירייה. ראש זה מי שאחראי על כל העשירייה. מי שמרגיש כך, הוא נקרא ראש.

תלמיד: בכל עשירייה כמעט כל אחד הוא כזה, כל אחד דואג לטובת החברים, כל אחד דואג שכולם יהיו דרוכים לבורא, אז כל אחד הוא ראש?

מי שמרגיש כך.

ברור? לחיים!

(סוף הסעודה)