סעודה - שיחה עם רב
סעודת צוהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.05.25 – אחרי עריכה
"תכלית השלימות הוא, שתהיה כל עבודתו בבחינת השפעה גמורה, ולא יהיה לו שום רצון וחשק לקבל הנאה תמורת עבודתו. וזהו מדרגה גבוהה, משום שהיא בחינה הנוהג אצל השם ית'. וזה נקרא "יום ה'", שיום ה' נקרא שלימות."
(בעל הסולם, "שמעתי", מאמר ט"ז, "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה)
"כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בעמ"נ להשפיע, אז הוא זוכה להתענג על ה' מעבודה בעצמה יהיה לו תענוג וחיות. וזה נקרא, שגם התענוג יהיה אז לה' דווקא."
(בעל הסולם. "שמעתי". מאמר כ'. "ענין לשמה")
סדנה
איך נרגיש שכל מה שחסר לנו הוא ההשתוקקות לבורא, ושהבורא חפץ, רוצה בלב שלנו.
*
תלמיד: יש חיסרון באוויר, שאלה שלא בדיוק קיבלנו עליה תשובה. איך אנחנו יכולים לייצב בחברה שלנו, בכל הכלי העולמי, את גדלות הבורא יחד עם חיסרון והשתוקקות להשפיע לו נחת רוח?
רק על ידי תרגילים. תשבו יחד ותרצו להתחבר, ובסעודות ובכל מיני הזדמנויות כאלה תשתדלו להיות יחד. אני לא חושב שיש כאן מילים.
תלמיד: להשתדל להיות יחד, איך בתוך זה אנחנו יכולים לייצב חיסרון לחיבור שהולך וגובר, שיהיה כל פעם יותר ויותר חיסרון לחיבור בלב שלנו?
צריכים לא לשכוח שסעודה, ששבת, ברכות ששייכות לימים האלו, לאירועים כאלו, את כל זה אנחנו חייבים לכבד, להרים, ובעצמנו להתרומם אליהם. ואז לא יחסר לנו שום דבר בנטייה מהבורא.
תברכו, לחיים!
תלמיד: יש אצלנו המון חברים, ופה אנחנו מקבלים דוגמה של מחלקה אחת, מחלקת כתוביות, שהם כל הזמן מאחורי הקלעים ועושים למען החברה. מה מרוויחים כל החברים שנמצאים בכאלה תפקידים במסירות יום אחרי יום, ופשוט משרתים את החברה מאחורי הקלעים בלי שאף אחד יודע עליהם?
כך זה היה גם אצל הרב"ש. היו אנשים שהיו מכינים משהו, מתקתקים, כל מיני כאלה דברים שהיום כבר אין, כי הכול עושה מכונה. כשאמרתי לו שצריכים להודות, לדבר על אנשים כאלה יותר ויותר, ואנחנו צריכים להיות יותר מקושרים, יותר מחוברים, יותר קרובים, אז הוא אמר שזה נכון, אבל לא להבליט את זה מדי. כי אלו לא ילדים, אלא אנשים מבוגרים שהולכים לרכוש את תשומת הלב מהבורא כדי לקבל ממנו עוד יותר מקום עבודה, לכן אל תדאג להם. תראה שבסופו של דבר מה שהם יעשו זה יהיה נכון, כי הבורא נמצא איתם בשותפות. לכן לא יתכן שמה שהם לא רוצים לפתוח לקהל או ההיפך, שזה יקרה, אלא תמיד זה יקרה לטובתם.
לחיים לעבודה שלהם המבורכת!
(סוף הסעודה)