001_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/kkBc2WE0?mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 300, דף ש'. דברי האר"י. אות ט'

אם כן, איפה לומדים עכשיו? רצ"ח, טור א'.

הכתר הזה, אשר מתחיל למי, למי להשפיע? מה הוא אומר כאן? [ו[מתוך שכל ענין של המלכות דראש, רק להשפעה הולכת, בסדר, כי אינה ראויה לקבלה מעת הצמצום ואילך. מה הוא אומר לנו כאן?

תלמיד: ...

רב"ש: מה הוא אומר לנו כאן? מה נש… הוא אומר לנו? רק להשפעה עומדת, שלא יכולה לקבל. רק דאור חוזר מקבלים. מה הוא אומר לנו?

אנחנו למדנו, לפני הצמצום, שמלכות קיבלה על מנת לקבל. אז מלכות קיבלה, לא שייך שם ראש וגוף, נשאר שם, אה, בכוח ובפועל. רק מה? את המלכות קיבלה בפועל. עכשיו שאסור לה לקבל, היא צריכה לעשות חשבון, כמה שמותר לקבל, ואחר כך היא מקבלת? נמצא מתי היא מקבלת? אחר כך?

אם כן, מה המלכות דראש, רק להשפעה עומדת, היא צריכ… לקבל הגוף, מהגוף אין למלכות למי להשפיע. מה שאם כן לפני הצמצום, מלכות קיבלה בפועל, לא בכוח. היות שהיא לא יכולה להשפיע עכשיו רק על בחינה ג', לכן עוד בהיותה בבחינה ד', ומקבלת בחינה ג', כדי להשפיע בפועל.

ולפיכך בעת ביאת המסך והרשימות דזו"ן דכתר שבו למקום המלכות…

תלמיד: …

רב"ש: אשר הזווג לא פסק משם, ממי? בראש אין הסתלקות. הנה נמצאים שהם מתעבים תכף, מבחינת עביות דראש, היינו, נכללים בכל אותו השיעור הכלול בהרשימות. מתוך שבחי"ד לא השאירה רשימו דעביות, ע"כ לא יכלו להתעבות יותר משיעור עביות דבחי"ג. ואז המלכות דראש, ברצונה הגדול להשפיע, כנ"ל, עזבה משום זה את העביות דבחי"ד שלה, מדוע? שאין התחתון מסוגל לקבל על בחינה ד', וקבלה מלכות דראש לעביות דבחי"ג, שזה מכונה בדברי הרב, שמלכות עלתה אל מקום היסוד, כדי לעשות שם זווג דהכאה חדש על מסך דבחי"ג, שע"י זה תוכל הנקבה דכתר, לקבל את ההשפעה שלה הזאת. וזה[ו] זווג אחד שגרמו הזו"ן דכתר עם עליתם להראש. אם כן, מה מסביר לנו כאן? על בחינה ג'.

אמנם יש כאן, גם רשימו דבחי"ד דהתלבשות, אלא שהוא מבחינת התלבשות, דהיינו, בחינת הזכר דכתר, והנה הרשימו ההוא מצד עצמה, אינה ראויה להמשכת האור על ידיה, שפירושו, שיעשה זווג דהכאה עם אור העליון, שיעלה או"ח, והאו"ח ימשיך אליו האור, כנודע. מטעם שאין לו עביות, אין לו כוח המסך, בחינה אחרונה נאבדת. אבל הוא ראוי להתחבר עם הנקבה, שפירושו עם עביות דהמשכה, שהיא בחינה תחתונה.

ולפיכך עשתה כאן המלכות של ראש בחינת זווג דהכאה על עביות משותף מבחי"ד דהתלבשות, ומבחי"ג דהמשכה, שבזה, העלתה או"ח, עד קומת כתר של ראש, כי נעזרה, מי? הבחינה ג', עם העביות דבחי"ד דהתלבשות. הרי נתבאר היטב ב' הזווגים, שעליות זו"ן דכתר גרמו בהמלכות דראש, מכח עליתם והתכללותם בה: הא', הוא הזווג על העביות המשותף מבחי"ד דהתלבשות ובחי"ג של המשכה, שבזווג הזה, המשיכה קומת הכתר דראש. הב', הוא הזווג, על העביות דבחי"ג לבד, בלי ד' דהתלבשות. שבזווג הזה היא ממשכת רק קומת החכמה של ראש.

ובהמתבאר עד הנה, תבין היטב את דברי הרב כאן, זה באות ו'. וז"ל "שעולין זו"ן של הכתר למעלה במקום זה הכתר שבסוף השרשים העליונים". פירוש, כי כן נבחן מציאותם בראש, כל ענף תחת שורשו: הנקבה תחת הזכר, והזכר תחת אור הכתר. וזה אמרו "והוא, אור הכתר, בכללות, עולה במקום השורש של המלכות, ואז גם שורש מלכות עולה בשורש של היסוד, ושם נשארים שניהם בסוד היסוד, שהוא זו"ן".

כלומר, שבשביל להשפיע אל הזו"ן דכתר שעלו, היא עוזבת את הבחי"ד שלה, דהיינו, מקום המלכות של ראש, ומקבלת לעביות דבחי"ג, שהוא מקום היסוד של ראש. כנ"ל.

אמנם תראה שהרב מדייק לומר "ושם נשארים שניהם בסוד היסוד, שהוא זו"ן". והוא, להורות השינוי שבכאן, כי בכ"מ אנו לומדים, שהמלכות עולה ליסוד, נמצא שהיסוד עולה אל הספירה שלמעלה ממנו. מדוע? משום, שהמלכות קבלה לעביות דבחינה ג', והזווג, היוצא על עביות דבחי"ג, ממשיך רק קומת חכמה, שאז אור החכמה בא בכלי דכתר, והבינה בכלי דחכמה, וז"א בכלי דבינה, ומלכות בכלי דז"א. והנה כאן, לא עלה הז"א לכלי דבינה, אלא שנשארו שניהם בסוד היסוד, מטעם אני צריך לאור היסוד לכלי דיסוד להמשיך קומת כתר. מתי יש אור הכתר? שיש אור היסוד בכלי דיסוד. זה שרוצה לרמז לנו.

ממשיכים מחר את השאר.

תלמיד: מה צריך ...

רב"ש: וצריכים להתחיל דף רצ"ט, דבר המתחיל וטעם הדבר.

תלמיד: צ"ט.

רב"ש: דף רצ"ט, טור א', וטעם הדבר.

כאן למדנו, מה למדנו כאן? שאור המלכות עולה במקום יסוד ושם נשארים שניהם, "ושם נשארים שניהם בסוד היסוד, שהוא זו"ן".

בכל מקום לומדים שיש עלייה, כולם עולים. אם אומרים הרשימות של זכר נק… של זו"ן, התלבשות דעביות עלו במקום כתר, וכתר עלה במקום מלכות, ומלכות הוא עלה במקום יסוד, ויסוד צריך לעלות יותר למעלה. והוא אומר, לא, רק שניהם נשארו במקום.

וטעם הדבר, ששניהם נשארו בסוד היסוד, מתבאר היטב עם הנ"ל בד"ה אמנם. כי כאן נעשה זווג משותף מעביות דהתלבשות דבחי"ד, של קומת כתר, עם עביות דהמשכה דבחי"ג, של קומת מלכות. שהמלכות דראש מבחינה ד', נכללה מהם, משניהם ביחד, מכח הזכר של ד' התלבשות, והנקבה דכתר, שהיא בחינה ג', שעלו בה [ע"ש], אשר משום זה השיתוף עם בחי"ד דהתלבשות, נעשה בה הזווג דהכאה, בעביות, בהמשכת קומת כתר של ראש.

וא"כ הרי בא אור הכתר בכלי שלו, אור הכתר בכלי דכתר, והספירות לא החליפו מקומותיהם, וממילא נשאר גם היסוד בכלי שלו ביחד עם המלכות שעלתה אצלו, שהיא עכשיו בחינה ג'. באופן, שיש עתה בכלי של היסוד. ב' אורות יחד, שהם ג"כ חיבור זכר ונקבה, דהיינו, אור של עצמו שהוא זכר, ואור המלכות, שהיא נקבה, וזה אמרו "שהוא זו"ן".

תלמיד: כתוב שמלכות דראש משפיע על הגוף. המלכות דראש צריכה להשפיע לבורא, לא על הגוף.

רב"ש: מה מדברים כאן? מקודם אני צריך לדעת מה זה ראש ומה זה גוף. ראש נקרא, שמקבלת בכוח. גוף נקרא, שמקבלת בפועל. ולמדנו, לפני הצמצום, שהכלי קבלה נקרא מקבל על מנת לקבל. אי לזאת, מלכות הייתה מקבלת, לא היה שם ראש ולא תוך ולא סוף, לא היה לא ראש ולא גוף. אלא תכף כן בפועל במקבל בעל מנת לקבל.

עכשיו, שנעשה צמצום, שאסור לקבל בעל מנת לקבל, על מלכות אסור לו לקבל. רק כמה שמלכ… רק כמה שעושה חשבון, שיכולה לקבל בעל מנת להשפיע. אבל, מה שלא יכולה לקבל על מנת להשפיע, את זה היא לא מקבלת. נמצא שיש לה, שמדברים ממלכות, מה שמקבלת בפועל, היות בראש, בגוף, מקבלת שום דבר. זה נקרא, שלהשפעה עומדת הכוונה.

היא מקבלת בפועל כמה שעשתה חשבון בכוח. מדוע? כי אסור לקבל בעל מנת לקבל, רק בעל מנת להשפיע. אם כן, מה שאנחנו אומרים, עכשיו מלכות מקבלת להשפעה עומדת, הכוונה היא צריך לקבל התפשטות בגוף, מטרם ש… זאת אומרת, אם לא היה התפשטות בגוף, איך היא מתפשטת בגוף? כמה שיש לה אור חוזר. לכן יוצא, מלכות שאין, שלא יכולה לעשות מסך, שלא יכולה לקבל על מנת להשפיע לבורא, אז היא לא מקבלת. זה שכתוב כאן.

אם כן, וזה אמרו, מה וזה אמרו? ששניהם נשארים במקום יסוד. ואז, לאחר שמלכות עלתה ליסוד ויסוד נשאר במקומו, וזה מראה לנו שהזיווג הוא על ד' דהתלבשות, על קומת כתר, שנשאר אור הכתר בכלי דכתר, לכן הוא אומר, אור היסוד נשאר גם כן במקומו. ואז שורש כתר עליון משפיע למטה, מדוע? אחר, שכבר יש הכנה לתחתונים לקבל. דהיינו כנ"ל מפרש, אשר הקומה היוצאת ע"י זווג המשותף הזה הוא קומת הכתר של ראש, שנמצא ע"כ, שורש כתר עליון. מה זה כתר, שורש? דהיינו, הכתר דראש, הראש נקרא שורש, משפיע למטה, אל מי? אל אור הכתר דגוף, הנכלל עכשיו בכלי המלכות שהיה לו שם. ומאור הכתר שבגוף, הנמצא במקום מלכות, מגיע האור ההוא להרשימו שלו, הנקרא זכר דכלי דכתר. ומהזכר דכלי דכתר, זה הרשימו דהתלבשות, מגיע האור אל הנוקבא דכלי דכתר, להיותם שלשתם כלולים יחד, כנ"ל.

וזה אמרו ואז הנוקבא של הכתר נכללת בזכר. כלומר, מה זה נכללת? יש עצם, יש התכללות. עצם הוא, מי הוא? הזכר, קומת כתר ד' דהתלבשות. וזה אמרו הנוקבא של הכתר נכללת בזכר. כלומר שעדיין לא נעשה הזווג המיוחד לה בהמלכות של ראש, דהיינו זווג הב' על בחינה ג'.

זווג הב' הנ"ל, על העביות דבחי"ג לבדה, אלא שהיא נכללת בשיתוף עם הרשימו דהתלבשות של הזכר. וכאן קומה באה עכשיו על ד' דהתלבשות, שעומד כתר, לכן נכלל, ג' נכללת בד'.

וזה אמרו כאן אות ט' "וזה נמשך לו, ע"י שמזדכך אותו הכתר, שנשאר למעלה בסוף השרשים". מה זה? איזה קשר מילים האלו?

למעלה. ואין. שורה שנייה מלמעלה.

בדף רצ"ז למעלה, כתוב כך.

א"כ הזכר הוא שמקבל עתה [מן] מהשורש שלו, מכתר, שהוא שורש הכתר. וזה נמשך לו, על ידי שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים, אחד, ועל ידי הארה העליונה, של שורש הכתר, הוא מזדכך מאד, ואז מאיר אור רב, בזה הזכר של הכתר. צריכים לדעת מה הקשר של זה. מה.. בשב… מה הזדככות הזאת? בשביל מה צריכים את זה? כבר עלה למעלה. נראה מה שהוא מפרש.

וזה אמרו כאן אות ט' "וזה נמשך לו, ע"י שמזדכך אותו הכתר, שנשאר למעלה, שזה הכתר דגוף, שעומד בסוף השרשים". ויש כאן הבנה חשובה מאד. כי זווג הזה שנעשה כאן עתה, על ד' דהתלבשות, וג' דעביות נכללת בו, הוא זווג עליון דראש, הנעשה ע"י המסך שבמלכות דראש, וא"כ איך יוכלל בזווג הזה גם אור הכתר, שהוא אור שכבר התלבש בעביות הגוף. שאני מדבר כתר, כבר אני מדבר, איזה כתר? שכבר היה מלובש בגוף, שיש לו משהו בגוף, שהוא רחוק מאד מבחינת ראש. וזה שמשמיע לנו הרב "וזה נמשך לו ע"י שמזדכך אותו הכתר".

כלומר, שבהיות המסך דגוף עלה ונזדכך מכל עביות שבגוף עד שעלה לראש, מי הוא? המסך דטבור שהיה למטה, וקיבל את האור, עכשיו על ידי ההזדככות שהפסיק, ונשתמש עם עביות, הנה מחמת זה נשאב לגמרי כל בחינת הגוף, שהיה כלול באור הכתר. ונעשה זך כמו בחי' ראש ממש, וע"כ נכלל בהמלכות בזווג דראש, וקבל האור של כתר של הראש והשפיע להזו"ן דכלי דכתר.

הוא שואל קושיה. אם אני אומר אור הכתר לגוף, משמע שאני מדבר מאור הכתר שהיה בגוף, כבר יש לי שם חדש, יש לו משהו מבחינת גוף, איך הוא יכול לעלות למלכות דראש? הוא שואל.

תשובה. "וזה נמשך לו ע"י שמזדכך אותו הכתר". איך הוא מזדכך? מה הפירוש מזדכך באור? הלא אם אנחנו מדברים על אור הכתר שהיה בגוף, אז, מה? לכן הוא מפרש כך, אם אתה אומר שזה דג… אור, הכתר שהיה בגוף, משמע, ששין גוף עליו, יש משהו. אז איך הוא יכול לעלות למעלה בראש?

ובזה הוא מתרץ בקושיה שנייה. קושיה שנייה הוא כך, איך מסך דטבור שהוא נקרא מקבל בפועל, יכול הוא לעלות למלכות דראש שהוא שם רק שורש הקבלה, שהוא רק, שם רק מסך בכוח? תשובה. לאחר שאור מקיף זיכך אותו, ביטל את המסך, היינו שהוא כבר לא משתמש עם העביות, אם כן העביות שלו נזדכך. עביות דגוף, ממי? מהגוף בעצמו מסך דטבור. מכל שכן האור שהיה מלובש בגוף הזה, שכבר זך לגמרי, ממילא המסך יכול לעלות, בטח שאור הכתר גם כן יכול לעלות למלכות דראש. וזה סוף השורה. ונעשה זך כמו בחי' ראש ממש, וע"כ נכלל בהמלכות בזווג [דראש] שבראש, וקבל האור של כתר של הראש, מי? אור הכתר דגוף. והשפיע להזו"ן דכלי דכתר, למעלה, והם קיבלו. ברור?

ואז נכללת הנקבה בזכר. כמ"ש בדיבור הסמוך, כי בחי"ג שלה, נכללה ונשתתפה עם הבחי"ד דהתלבשות של הזכר. ואח"ז יצאה מהשיתוף הזה, כי המלכות דראש עשתה אח"כ זווג מיוחד על הבחי"ג של הנקבה, כמו שמבאר והולך לפנינו.

מה כתוב למעלה? שורה ראשונה רצ"ט.

עד שנמצאים עתה ג' בחינות אלו שוים בהארתם, והם זכר ונקבה של כלי דכתר, ואותו הכתר שעליהם, שהוא היה בגוף, ואחר שהם שוים, יקבלו האור שלהם מצד שורש כתר עליון.

מה כתוב כאן? למטה.

ג' בחי' אלו שוים בהארתם, ואחר שהם שווים יקבלו האור שלהם מצד שורש כתר עליון. כי שלשתם נכללו בהזווג הזה דמלכות של ראש, במסך המשותף מעביות של התלבשות של בחי"ד, עם עביות של המשכה דבחי"ג. שהאו"ח שעלה מכאן הלביש עד קומת כתר עליון, דהיינו, כתר דראש. כנ"ל. גם ענין התכללות של ג' אורות אלו כבר נתבאר לעיל, כי כל ענף, נכלל בשורש הקרוב לו, דהיינו, הנוקבא דכתר ג' בזכר ד', והזכר דכתר באור הכתר דגוף שהוא אור, ואור הכתר בהמלכות דראש, המלכות דראש ביסוד. הוא לא מפרש שום דבר רק נותן סדר.