סעודת צהריים שישי - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה 23.08.24 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן -אחרי עריכה

"ענין החשוב שבחשובים, נקרא "אהבה" שהיא הקשר הרוחני בין ישראל לאביהם שבשמים, כמ"ש: "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת באהבה", וכמ"ש: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". וזו תחילת הישועה, וגמר התיקון, אשר הבורא ית' מגלה לבריותיו אשר ברא, כל האהבה שהיתה מקודם מוסתרת בלבו."

(בעל הסולם. אגרת ב')

"אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."

(בעל הסולם. אגרת נ"ז)

""פתחו לי פתח א' של תשובה כחודה של מחט", וע"כ ינצל מהס"א, שלא יתקרב אליו לעולם, ואם האדם נשלם בזה, יכול הוא להיות בטוח שהשי"ת מצדו יגמור מלאכתו. "ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות"."

(בעל הסולם, אגרת כ"ז)

סדנה

נפתח את הלב בהודיה בפני החברים, ונפתח פתח לבורא שייכנס בינינו כאן ועכשיו בסעודה.

*

שאלה: אנחנו נמצאים בזמן של הכנה קריטית לקראת הכנס, כיצד אנחנו אוספים כוחות, ננעלים על הכנס, ויוצאים להתקפה?

אני חושב שכל הקבוצה שאני רואה כאן בעצם מוכנה לכנס, גם הגברים וגם הנשים. יש לנו עוד שבוע ימים, כן?

תלמיד: הכנס מתחיל ב-12 בספטמבר.

נכון, אז יש יותר זמן, אנחנו צריכים ממש לראות את החומרים שיעזרו לנו להיות עוד יותר מוכנים, ועוד יותר סגורים בתוך הקבוצה שהולכת לקראת הכנס. אני חושב שבעצם אין לנו בעיה, אולי רק לראות יותר את התוכניות, מה הכוונות לכל שיעור ושיעור בכנס. גם ההופעות, וכל מה שיהיה לנו שם, שההופעות יהיו יותר קרובות למה שנדבר, נלמד, שנחיה את הימים האלו ממש יחד מהתחלה ועד הסוף כמכלול אחד.

אני כאילו רושם לעצמי בלב משבוע לשבוע התקדמות של הקבוצות, העשיריות, ובאמת יש לנו, אנחנו חיים בצורה חיה. רק לא לעזוב את זה, ונגיע לכנס עוד יותר מוכנים, ונזכה לתמוך אחד בשני.

שאלה: מה עלינו לעשות כדי שבמהלך הכנס כולנו נפרוץ לעולם הרוחני?

זה תלוי בכוונות, אך ורק תלוי בכוונות שלכם. עד כמה אתם רוצים להתחבר, ועד כמה תוכלו כל אחד לקחת עימו את הקבוצה שלו, ועוד כמה אנשים בנוסף, כך אנחנו נזכה.

"לחיים!"

"כל אחד מהחברה, חוץ מזה שיש לו רצון מצד עצמו, הוא רוכש רצון מהחברים. וזה הוא נכס גדול, שאי אפשר להשיג, רק ע"י אהבת חברים [...] כי רק בקבוצה כזאת מסוגלים להכניס לתוך החברים רצון להשפיע. זאת אומרת, שכל אחד מקבל בחינת חסרון מהחברים, היינו שחסר לו את הכח דלהשפיע. ובכל מקום שהוא הולך, הוא מחפש בשבע עינים, אולי ימצא באיזה מקום, מי שיכול לתת לו את הכח דלהשפיע. לכן כשבא לאיזו קבוצה, שכולם צמאים לכח דלהשפיע, אז כולם מקבלים אחד מהשני את הכח הזה. וזה נקרא, שמקבל כח מבחוץ, בנוסף על כח הקטן שלו מצד פנימיות עצמותו."

(הרב"ש. מאמר 13 "מעוז צור ישועתי" 1985)

(סוף הסעודה)