heb_t_rav_2009-01-04_virtles_bb_osnovy-prirody-cheloveka

יסודות טבע האדם

חשיבות ההתאספות של החברים

שיעור 45

תרגום שיעור וירטואלי 04.01.09 – אחרי עריכה

היום בשיעור נעביר את חשיבות התאספות החברים כאן ובמקומות אחרים בכל העולם, ובקונגרס שעומד להיות בפברואר 2009. קונגרס 2009 יהיה בישראל בין השני לרביעי בפברואר, והכתובת שבה אפשר לברר על הקונגרס היא: www.kabbalahgroup.info.

העניין הוא לא רק הקונגרס, אלא מדוע עלינו להתאסף, ועל כל זה נדבר איתכם על בסיס חוכמת הקבלה.

אם כך מדוע כל כך חשוב לנו להיות בקונגרס הזה. הקונגרס זה לא קונגרס, זה אותו תיקון עצום שעלינו לעשות על עצמנו. אנו לומדים שבעולם אין סוף האור ברא כלי, הוא ברא את הכלי עגול. בהשפעות על הרצון הוא ברא כזה כלי, והכלי כולו היה מלא אור, כלומר, יש רצון מלא באור, והרצון הזה נמצא בשלמות גמורה. המצב הזה נקרא מצב א' של הבריאה. (שרטוט)

היה חסר בבריאה הזו רק דבר אחד. כאשר הכלי איבחן שהרצון האחרון, החמישי, שהתפתח מכל ארבעת הרצונות הקודמים לו, נמצא מצד אחד בשלמות מוחלטת, ואין דבר להוסיף לשלמות הזו, ומצד שני הרגיש את עצמו בחוסר שלימות מוחלטת, וזאת כלפי תכונת ההשפעה של הבורא. אם כך מסביב לכלי נמצא האור שנקרא "בורא", והרצון הזה מרגיש את עצמו הפוך לבורא, הוא בסך הכול גרגיר קטנטן, חיסרון קטן. החיסרון הקטן הזה כביכול לא הפריע לשום דבר, הוא לא הפריע להרגשת השלמות, זה היה כביכול משהו צדדי. אבל הוא הביא לכך שכל המצב הזה, כל הבריאה, הנברא, כל הרצון הזה, דחה את קבלת האור, הוא רצה להישאר ריק, רק לא להרגיש שהוא הפוך מהבורא.

אם הרצון יהיה במצב אחר, פשוט ריק, יזרוק מעצמו את כל האור שמילא אותו, הוא ירגיש את עצמו הרבה יותר טוב, כי בכך שהוא לא יקבל, הוא יהיה דומה יותר לבורא, במצב הזה הרצון קרוב יותר לבורא מאשר במצב שמקבל ממנו. המצב הזה, כאשר האור הסתלק מהכלי, מהרצון, נקרא "צמצום א'", הצמצום הראשון. (שרטוט)

וכל מה שקורה בכל הבריאה לאחר מכן הוא רק כתוצאה מהפעולה הזו, מצמצום א'. לכן הכול מכוון רק כדי לחזור לאותו מצב של השלמות הגמורה, כאשר, מצד אחד, הנברא מקבל את הכול כי כך רוצה הבורא, ומצד שני בכך שהוא לא יקבל, הוא יהיה דומה יותר לבורא. למעשה מתקיימים פה שני תנאים, אז איך אפשר לבצע זאת?

אז כדי להביא את הנברא ממצב הב', בו הוא סילק מעצמו את האור, לגמרי הסתלק מהבורא, למצב הג', שבו הוא שוב מתקשר אל הבורא, ואפשר להתקשר אל הבורא רק אם הנברא מקבל ממנו, ובמקרה כזה שהקבלה לא תביא לאיזו התרחקות בפנים מהבורא, בשביל זה צריך לעשות, שיחד עִם הקבלה הזו הנברא ייתן, יפגין את אהבתו ואת יחסו המיוחד לבורא. באופן עקרוני אלה שלושת המצבים שמגדירים את מה שבעצם קורה, מבררים לנו את מה שקורה עם כל הנברא.

והלאה, כאשר הנברא מתפשט, יוצר עולמות שמרחיקים אותו מהבורא, הוא משיג מצב, בו הוא בונה מערכת מעניינת שנקראת "מערכת העולמות", מערכת שנמצאת בקשר עם הבורא. ומתברר שאותו נברא בונה בתוך חמשת המעגלים הפנימיים שמקטינים את האור, עולם מיוחד שנקרא "העולם שלנו", זה הנוסף, השחור. לכן נאמר בשירו של האר"י, שהוא משיג את כל העולמות, והוא נמצא במרכז כל העולמות, כי הוא נמצא במרכז כל המעגלים, במרכז של כל הריק. (שרטוט)

מרכז כל העולמות הוא "העולם שלנו", ומתוך העולם הזה, עלינו להשיג את כל מצב הג', כאשר מצד אחד אנחנו מקבלים הכול מהבורא, ומצד שני, הקבלה שלנו שווה בערכה להשפעה, כלומר, כמה שאנו מקבלים, באותה מידה, אנו גם נותנים. לכן אם בסוף עלינו לקבל את כל אור אין סוף שמקיף אותנו, ולמלא את עצמנו בלי כל הגבלה, באותה מידה עלינו גם לתת. המצב הזה, שבו כמה שאנו מקבלים כך אנו גם נותנים, זוהי בעצם מטרת הבריאה, התיקון.

זה מושג בצורה מאוד פשוטה, הנברא הפנימי שלנו, העולם שלנו, מתחלק לחלקים, כלומר הנברא בתוכו הוא רצון אחד שמתחלק להרבה מאוד חלקים, ולא משנה לכמה חלקים, יותר או פחות חלקים, אין לזה כל משמעות. זה כמו שהיו אומרים לנו, שעלינו להעביר מאה טון משא ממקום אחד למקום שני, אנו יכולים לחלק את המשא למאה חלקים, ויכולים לחלק אותו לאלפי חלקים, אבל את המאה טון אנו חייבים להעביר מצד אחד לצד שני. ולכן לא משנה לכמה חלקים מתחלק הנברא, זה מתחלק מלכתחילה לשש מאות אלף חלקים.

מדוע שש מאות אלף? כי זה הנברא היחיד שנברא בעולם הרוחני, הוא נקרא "אדם", ומטרתו הסופית היא להיות שווה לבורא. האדם עובר דרך מערכת מוגדרת שחילקה אותו להרבה מאוד חלקים, לשש מאות אלף חלקים, החלקים האלה נקראים "בני אדם". "אדם" הוא אדם, ו"בני אדם" אלה האנשים, כלומר, שש מאות אלף נשמות פרטיות. ואחר כך הנשמות הפרטיות הללו, ככל שהן נעשות אגואיסטיות יותר, קשה יותר עבורן לתקן את האגו שלהן, לכן הן ממשיכות להתחלק עד שמגיעות לזמננו, לשבעה מיליארד נשמות.

לבעל הסולם יש מאמר שנקרא "שישים ריבוא נשמות" והוא כותב שם, שקיימות שש מאות אלף נשמות וכל נשמה התחלקה להרבה מאוד נשמות פרטיות. אבל הרוחני הרי לא מתחלק לנשמות, מלכתחילה לא נברא דבר חוץ מנשמה אחת של אדם, נשמה שנקראת "אדם", או "נשמה כללית אחת", או "הנברא היחיד", יש בורא שברא את הנברא ושום דבר חוץ מזה. כותב בעל הסולם שגם במציאות אין דבר חוץ מאותה נשמה אחת, ואותה נשמה נמצאת בכל אדם, בכל אחד ואחד שנמצא ב"אדם" הזה.(שרטוט)

אם הנשמות הפרטיות מתחברות ביניהן, כל אחת מקבלת את אותה נשמה אחת כללית. הרי הרוחני אינו מתחלק ואינו מתפרק לחלקים כמו בחומר הגשמי, הנשמה מתחלקת לשש מאות אלף חלקים, ולהרבה מאוד ניצוצות, דרך האגו של האדם. כלומר, זה אנחנו שמציירים לעצמנו שהנברא מחולק לכל מיני צורות ופרטים לדרגות דומם, צומח, חי, מדבר, כמו בחלקי הטבע, מחולק ליקום הגדול, לצומח, לכמות גדולה של אנשים, לחי שבעולמנו, את כל זה מצייר האגו שלנו לעצמו, את מה שנמצא לפניו.

לפניו נמצא לגמרי אור פשוט אחד, אבל אנחנו, על רקע האור הזה, דרך האגו שלנו, רואים כל מיני צורות שונות. זה כביכול מצייר לנו על הרקע הלבן כל מיני צללים, כל מיני צורות, וזה מצטייר לנו כעולם שלנו. כלומר, אם לא הייתה לנו ותה תפיסה אגואיסטית של המציאות בתוכנו, לא היינו רואים את העולם הזה, אלא היינו רואים אותו כעולם שממלא אותו האור העליון. תמיד הוא היה כך ותמיד הוא כזה ותמיד יהיה כזה, אלא נכון להיום רק כלפינו, כמו שאנחנו, זה נראה לגמרי אחרת, ככמות גדולה מאוד של נשמות, והטבע שיש בו דומם, צומח, חי, מדבר.

ולכן אומר בעל הסולם, שהרוחני אינו מתחלק כמו בחומר הגשמי, אלא שש מאות אלף החלקים וריבוי הניצוצות, זו הנשמה שמתחלקת באגו האדם. אבל אם האגו הזה מתקן את עצמו, אז האדם כבר לא רואה לפניו שש מאות אלף נשמות, הוא רואה רק נברא אחד.

בהתחלה הגוף האגואיסטי דוחה מעצמו את אור הנשמה. אנו נמצאים בעולם שלנו, כאשר האגו דוחה את האור, הוא לא רוצה את האור העליון ולכן אנו נמצאים בחושך. לא האור לא רוצה אותנו אלא אנחנו לא רוצים את האור, כי האור הזה הוא אור של השפעה ואהבה. אנו דוחים אותו, לא רוצים אותו, לכן איך אנו יכולים להתמלא באור הזה? הוא לא יכול להיכנס לתוכנו, כי אנו אגואיסטים. אנו לא רוצים לקבל לתוכנו אור של השפעה ואהבה, אלא רוצים לקבל לתוכנו אור שיביא לנו מילוי, שיביא לנו הרגשה של תענוג, כי להתמלא בתכונת ההשפעה והאהבה, זה אומר להשפיע ולאהוב מישהו מחוצה לנו, וזאת אנו לא רוצים. (שרטוט)

כלומר, אור ההשפעה והאהבה זו בעצם תכונה, תכונה של השפעה מאהבה, ולכן אנו לגמרי דוחים אותה מאיתנו. בתוך תוכנו, לפי מה שנותר בנו, אנו מרגישים את העולם שלנו חשוך ומפחיד, כולו מאוד לא יפה ולא טוב, אבל זה מה שיש לנו, אם אנו נמצאים בתוך תכונתנו האגואיסטית.

אם כתוצאה מלימוד חוכמת הקבלה הגוף מיתקן, אז במידת תיקונו מתחילה להאיר בו אותה הנשמה הכללית. אם אנו מתקנים את האגו שלנו להשוואה עם האור, האור נכנס באותה מידה שאנו דומים לו, ומתחיל להאיר בתוכנו, ואנו מתמלאים בתוכנו עם אותה תכונה, תכונת ההשפעה והאהבה. תכונת ההשפעה והאהבה נקראת "בורא", ולזה עלינו להגיע.

השאלה היא רק באיזה אופן לעשות זאת, ופה נחוצה לנו חוכמת הקבלה. אבל אם כתוצאה מלימוד חוכמת הקבלה, הגוף, הרצון, או ה"כלי" כמו שאנו קוראים לו, מתקן את עצמו, אז במידת התיקון מתחילה להאיר בתוכו הנשמה הכללית, תכונת ההשפעה והאהבה, אור, בורא.

לכן כלפי הגוף הגשמי ישנם שני מצבים, במצב הראשון האדם מרגיש את נשמתו הפרטית, וכמו כל אחד מאיתנו הוא אינו מבין שזוהי הנשמה הכללית לכל הבריאה, וזהו פער גדול שמביא לכל החלוקה הזו. כלומר, האדם והעולם נמצאים מחוץ למערכת, ומְעֵבֵר לזה הוא אינו יכול להרגיש דבר, אלא רק מרגיש את עצמו נפרד מאחרים, ומוכן לנצל אותם כפי שעולה על רוחנו, רק כדי למלא את עצמו, רק כדי להרגיש את עצמו ולא את האחרים. החלוקה הזו, ההפרדה הזו מאחרים, נקראת "שבירה".

המצב השני הוא, כאשר האדם מרגיש שהוא נמצא במצב הראשון, אבל עדיין לא מאירה לו הנשמה בכל עוצמתה, אלא רק באופן חלקי, רק במידת תיקונו, במידת התחברותו עם נשמות אחרות. אם כך מדוע נבראו הרבה מאיתנו ולא נברא אחד, מדוע במקום כל עולם האין סוף, הנברא נהיה יותר קטן ויותר קטן, ומדוע הוא נעשה מחולק לחלקים נפרדים זה מזה? זה מפני שהבורא לא רוצה איתנו עסק, עד שלא נשתווה אליו.

איננו יכולים להרגיש אותו, אלא רק מכוח החוק, חוק הטבע, חוק השוואת הצורה. זה כמו אדם ששומע רק את מה שנמצא באיזון עם איברי השמיעה שלו, ורואה רק מה שנמצא באיזון עם איברי הראייה שלו. אדם רואה או שומע, אם החושים שלו מותאמים לקלוט כל מיני אותות, ומותאמים לפי חוק לקלוט כאלה אותות, כמו למשל מכשיר רדיו שקולט כל מיני גלים לפי חוק התהודה.

אם יש בתוכו מקלט ומבחוץ יש איזו תופעה, אז התכונה של התופעה והתכונה של המַקלט צריכות להיות אותה תכונה, ואז המַקלט יקלוט את התופעה הזו, כי הוא מכוון לתופעה הזו, מבין אותה, ובתוכו מתעורר המודל של התופעה, כך מַקלט הרדיו קולט את הגל. כאשר אנו מסובבים, מכוונים את מקלט הרדיו, אנו מכוונים את התדר של הגל שנמצא גם מבחוץ, אם שני הגלים משתווים, אנו שומעים את מה שמדובר. (שרטוט)

כך גם בינינו, עלינו לכוון את עצמנו כדי לקלוט את הבורא. איך אנו יכולים לכוון את עצמנו? הבורא רוכב על גל קבוע ומוגדר, כדי לכוון את עצמנו לגל הזה ישנה הנשמה, ישנו ה"אני" ויש כל שאר הנשמות, ועלינו לכוון את עצמנו כלפיהם, כך שנעבוד באיזון באותו זמן.

כאשר אנו רוצים את ה"אני", הרצון שלנו, לעשות כמו הרצונות שלהם, כי חוץ מרצון לא נברא דבר על ידי הבורא, עלינו להתחבר יחד, ולהיכנס איתם לתהודה, להידמות, להשתוות. ורק כשנהיה איתם בהשתוות, נוכל להשוות את עצמנו לאחרים, ומיד יחד איתם נתחיל להיכנס להשתוות עם הבורא ונתחיל להרגיש אותו. במילים אחרות, כאשר האדם יכול להתכלל באחרים, הוא כולל את עצמו באחרים, ואז באחרים, בתוכם, הוא מרגיש את הבורא, כך זה קורה.

זה הסימן של התיקון הגמור של הגוף, כלומר הרצון, הכלי. כאשר האדם מרגיש שהנשמה שלו כבר נמצאת בכל אחד באנושות, ולא מרגיש את עצמו יותר נפרד מאחרים, הוא נעשה מושלם, ובתוכו מאיר כל אור אין סוף. עלינו לעבור יחד את שלושת המצבים, המצב הראשון, שהוא ראשית הבריאה, המצב השני לאחר שהשתחררה מהאור, והמצב השלישי, כאשר כולה מיתקנת ובעצמה מתמלאת.

ומכאן יוצא כמו שמספרת לנו חוכמת הקבלה, שכל הבריאה היא תוצאות של אותה מלכות דאֵין סוף, המצב הראשוני הזה, וכל פעולותיה הביאו לכך שהתפשטנו מהעולם העליון עד עולמנו, ובעולמנו עברנו תקופה ארוכה של היסטוריה ואבולוציה, והגענו לכזה מצב שבו נכון להיום אנו מתחילים לתקן את עצמנו. ודווקא היום אנו מתחילים לתקן את עצמנו, ורק היום מתגלים לנו הקשרים ההדדיים בינינו, בין אחד לשני.

ולכן כל מה שקורה היום עם העולם, זהו שלב התיקון. עד היום לא היו כאלה שלבים, אלא היו יחידי סגולה שגילו לנו את חוכמת הקבלה, כמה אנשים בדור, ואילו היום כולנו קשורים גלובלית ולכן אנו מחויבים על ידי הטבע לתקן את עצמנו.

לכן המקובלים נותנים לנו עצות פרקטיות לגבי איחוד, ומספרים לנו זאת בכל מיני צורות ודוגמאות אפשריות. לדוגמא, אדם שצריך להעביר משא גדול מאוד ממקום אחד למקום שני, ברור שאם הוא יחלק אותו להרבה אנשים, לאלפי אנשים, אז כל אחד יוכל באמת להביא. (שרטוט)

ולכן הייתה נחיצות להתחלק להרבה מאוד נשמות, כי נשמה אחת אינה מסוגלת לבצע זאת. ואם זה מתחלק לאלפי חלקים, מתחלק לפי זמן, להרבה מחזורי חיים של כל נשמה, שעוברת הרבה מאוד גלגולים, זמן או דור, וגם כמות שמתחלקת להרבה מאוד מנות קטנות, במצב כזה אפשר לתקן את האגו העצום הזה ולהביא אותו למצבו המתוקן. (שרטוט)

המקובלים נותנים עוד הרבה מאוד דוגמאות נוספות, אבל בסופו של דבר הכול מוביל לכך, שכל נשמה צריכה להשיג את השלמות שלה. נֵאֵמַר שאם נמצאת בנו הנשמה הגדולה הזאת, וכל אחד, נכלל באחרים, אז כל אחד מאיתנו יאמר, "זה אני וזה אתה, וכאשר אני ואתה נכללים מאחרים, אני רוכש את כל הנשמה ונהיה כמו אדם, וגם אתה רוכש את כל הנשמה ונהיה כמו אדם", וכך כולם. (שרטוט)

כך רוכש כל חלק את כל העוצמה של כל הנשמה הכללית, ולבסוף יוצאת מולטי נשמה, הרבה שכבות של נשמה בכל הופעתה, שהִגְבּירה את עצמה בהרבה סדרי גודל. ולכן כל חלק, אני, אתה, וכל השאר, כל אחד מרגיש את כל הבריאה, את כל עולם אין סוף, כל אחד נעשה שלם כמו כולם.

אנחנו לא יכולים לומר, שאצל אחד הנשמה קטנה ואצל השני קצת יותר גדולה, אצל אחד לדוגמא הנשמה קולטת רק עשרה גרם אור, ואצל השני יתכן ונכנס מאה קילוגרם אור. כלומר, אחד מקבל לתוכו עשרה גרם אור והוא שמח, והשני מקבל מאה קילוגרם אור והוא שלם, זו לא "שלימות". שלימות זה כאשר הכול נכנס לכולם, למרות שכולם שונים זה מזה. כאשר אחד מגלה לעצמו ומחבר לעצמו את כל הבריאה, והשני מחבר לעצמו, בכוחו, את כל תכונת ההשפעה והאהבה, את כל הבריאה, אז השני הוא לגמרי שלם וגם הראשון הוא לגמרי שלם, והם לגמרי שווים. אם לדוגמא, אצל השני היו מאה קילוגרם ונהיה אצלו טון, ואצל הראשון היו עשרה גרם, וגם אצלו נהיה טון, הם נעשים שווים.

כל חלקיק מהכלי המתוקן הזה, הוא לבסוף בעצמו שלם, הוא בעצמו כמו בתמונה הולוגרפית, כולל את כל המבנה, את כל האור. כדי לבצע זאת עלינו להתאסף בקבוצה, באותו מקום שבו נימצא באיחוד, במגע עם חברים אחרים, שיוכלו להסביר לנו ואנחנו להם, עד כמה התכונות של המגע ההדדי והתמיכה אחד בשני, מסייעים לנו בחיבור הרוחני שלנו. אדם שנמצא באגו שלו, הוא לגמרי לא מתאר לעצמו את תכונת ההשפעה, כי היא תכונה עליונה, עבורו היא לא תכונה עליונה, אלא עבורו היא תכונה שנמצאת בעַפַר, הוא מוכן לדרוך עליה, לא מוכן אפילו לחשוב עליה, כל שנייה הוא רק חושב איך לקבל ולא איך לתת, איך לקבל משהו ולהתעלות על מישהו, ולא איך לאהוב מישהו.

ולכן כדי לכוון את עצמו מחדש הוא חייב לעשות מהפכה שלגמרי הפוכה לטבע שלו, ובשביל זה הוא צריך קבוצה. הקבוצה היא בעצם אותה נשמה, רק אנו קוראים לה קבוצה. זו לא כל הנשמה הכללית אלא רק חלק שבתוכה, ישנה כל הנשמה הכללית, האדם, ואנו לוקחים ממנה רק את אלה שנמצאים בכזו השתוקקות יחד איתנו.(שרטוט)

כולנו משתוקקים להשיג מצב רוחני. איננו יודעים מה זה מצב רוחני, אנחנו לא רוצים אותו, ולא בִכְדִי, זה נסתר מאיתנו, כדי לא להראות לנו מה זה באמת, כי אם זה היה גלוי לנו, היינו נמלטים מהעסק הזה. אנו רוצים קצת יותר מהעולם הזה, כבר לא מעניינים אותנו תענוגי העולם הזה, והעולם הזה נעשה עבורנו קטן, אנו פשוט דוחים אותו מאיתנו. האגו גדל עד כדי כך, שהוא רוצה עולם גבוה יותר, בשביל מה? הוא רוצה להתמלא עם האור העליון, הוא רוצה משהו מְעֵבֵר לעולם הזה.

המעבר הזה, הוא בעצם זה שדוחף אותנו אל המטרה. האגו משמיד את עצמו בזה שהוא דוחף את עצמו כלפי מעלה למשהו גבוה יותר, וכדי להשיג משהו מעליו יש לתקן אותו. ולכן נאמר בתורה "אעשה לו עזר, כנגדו", זה נאמר לאדם על חוה בפרק א' בבראשית. מה זאת אומרת "עזר כנגדו"? זה האגו שנברא, שהוא נגד עצמו. בהתחלה הוא דוחף אותנו קדימה, ואחר כך אנו מגלים שביחד איתו, איננו יכולים להשיג את מה שהוא דוחף אליו, אלא חייבים לתקן אותו.

כדי שנתקרב לבורא בצורה הזו לתכונת ההשפעה, כי משהו אחר לא יכול להיות לנו, כי בכל מקרה הטבע דוחף אותנו לזה, או על ידי ייסורים או בדרך טובה, לשם כך התחלקה כל הבריאה ל"אני" וקבוצה. כאשר הקבוצה משפיעה על האדם, בין אם הוא רוצה או לא, הוא מקבל מהקבוצה את חשיבות המטרה. אם הסביבה לוחצת עליו, פועלת עליו, הם בסופו של דבר מעוררים בתוכו את חשיבות תכונת ההשפעה, את המטרה, האדם מתחיל פתאום להרגיש שזו באמת תכונה נאצלה וחשובה.

הקבוצה יכולה להשפיע כך על ה"אני", כי כולנו קיימים מראש בגוף אחד משותף שנקרא "אדם" ולכן על ה"אני" פועלים כל האחרים, כמו איבר בגוף שלנו שמשפיע על איבר אחר בגוף. אם יש איבר שנקרא "אני", והוא נמצא בגוף, בגוף הכללי, ברור שכל הגוף משפיע עליו. אבל ברוחניות זה לא כך, ברוחניות באותה מידה שה"אני" רוצה לכלול את עצמו בקבוצה, להיכנס תחת השפעתה, יש לו חופש בחירה, ובאותה מידה ורק באותה מידה הקבוצה משפיעה עליו.

וחופש הבחירה שלו, כמו שאנו יודעים מהמאמרים של בעל הסולם, הוא רק בשביל לכופף את עצמו בפני הקבוצה, וכל השאר כבר לא חופשי, אבל הוא כבר בחר בחופש הבחירה בשביל ללכת אחרי הקבוצה.

עבור זה עלינו להתחבר בינינו, בשביל זה אנו מתחברים בקונגרס הזה, ובגלל זה העולם נמצא היום במצב נוראי וימשיך כך להידרדר עוד ועוד.

היום הייתה לי פגישה מאוד מעניינת באולפננו, עם שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית ובאותו זמן גם יושב ראש של אחד מהבנקים הגדולים בישראל. דיברנו איתו כשעה, והוא כבר אדם מבוגר, שמבין לגמרי את המצבים האלה. הוא אומר שהעולם כבר יהיה עולם אחר, שהגענו לסיכום של סוף שלב ההתפתחות שלנו ואנחנו נכנסים למצב שלא היה כמותו, ההתפתחות הזו צריכה להיות לגמרי, ובאופן קיצוני, אחרת.

אנשים מבינים זאת, מסכימים עם זה, ואנו נמצאים יחד איתכם כדי לממש את ההזדמנות הזו, אז בואו לא נפספס זאת.

שאלה: הסביבה, הקרובים, המדינה, אינם נמצאים בהשוואת הצורה עם רצונותיי ואינם תומכים בלימוד הקבלה. האם עבודתנו, הלימוד שלנו, והקונגרס, מובילים לתיקון של כל בני האדם, של כל הסביבה, של כל אחד במדינתו, אף על פי שנמצאים עכשיו ברצונות ההפוכים?

יש להבין שקיים רק שדה רוחני אחד, אין גופים גשמיים כמו שנראים לנו כעת, ואנו מרגישים אותם בתוך חושינו, אין עולמות, לא רוחניים ולא גשמיים, יש רק שדה רוחני אחד, שבו הכול קורה לפי חוק אחד של השוואת הצורה. השוואת הצורה היא בדרגות שונות, אם אדם נמצא באיזו סביבה ונמצא עם הסביבה באיזה מגע, באופן מנטאלי, מוראלי, חומרי, פיזי, פסיכולוגי, בכל סוגי הקשר האפשריים, והאדם לומד קבלה, אפילו שהם לא יודעים, ולמרות שהוא נמצא איתם בקשרים אחרים, ובלי לומר להם על קבלה, ולא צריך לומר, הם מיד יתחילו להרגיש שיש בזה משהו, ופתאום כביכול במקרה יגלו זאת עבורם. כמו שהוא בעצמו גילה זאת כתוצאה מהאחרים, והוא אפילו לא יודע איך, כי ברור שאף אחד לא גילה לו זאת, כנראה באיזה מקום לא רחוק ממנו, זה עַבַד עליו, איכשהו הצטלב איתו, אולי בגלים מנטאליים ורגשיים, והוא קלט מהם איזו התעוררות לקבלה, וכתוצאה מזה נולדה אצלו המשיכה והתפתחות הנשמה בהשגת המטרה.

לכן ברור שאנו נמצאים בקצוות שונים של כדור הארץ, וכעת אנו מתאספים יחד בהתאספות כל כך גדולה, ובאותם המקומות אנו מהווים מקורות לאותם גלים, והם יעבדו בדיוק באותם מקומות ויגיעו לכל מיני אנשים שלגמרי לא מרגישים איתנו שום קשר. ומְעֵבֵר לכך, נרגיש ונראה איך שזה קורה בצורה ברורה, נראה איך הגלים האלה משפיעים על אותם אנשים שאיתנו בחתך מנטאלי אוֹ פסיכולוגי, או ברמה של קשרים עסקיים, או בקשרים אנושיים פשוטים, ואיך אנו משפיעים על כל העולם הזה, ופתאום העולם הזה מתחיל לאט לאט לתפוס מהי מטרת הבריאה.

אנשים לא מבינים מאיפה, אבל פתאום הם מתחילים להרגיש את מטרת הבריאה, בשביל מה הם מתפתחים, הם מרגישים את האגו כרע, מדוע כל זה קורה, הם כביכול מתוך עצמם מתחילים להבין זאת, אבל זו תוצאה של עבודתנו על עצמנו, לא עליהם. לכן יש להמשיך ולעבוד, לעסוק, ונראה עד כמה הלימוד שלנו נושא פרי.

שאלה: האם כל האנשים שבעולם, הם כולם צאצאי האדם או שיש צאצאים של חלק אחר?

מהעולם העליון נפל על הארץ ניצוץ קטן של אור, שיצר איזשהו חיבור גדול. החומר הזה התחיל להתגבש ויצר את כל היקום הזה, מפני שהאור פעל בתוך הניצוץ הזה, בתוך החומר הזה. ואחר כך נוצרה השמש, האדמה כלומר מערכת השמש, מאדים נוצר לפני כדור הארץ, וְונוס הוא הכוכב הבא, וכן הלאה, ואחר כך הופיעו על האדמה דומם, צומח, חי ולבסוף המדַבר.(שרטוט)

האדם המשיך להתפתח ולהתפתח, ולפני 5769 שנה, בתוך האדם שהתפתח מכל החלקים שהתפתחו ביקום עד אליו, נולדה ההשתוקקות לתיקון שלו, להכרת הבורא. פתאום הבורא האיר לפניו, ולכן התכונה הזו שנתגלתה באדם, נקראה "אדם" מהמילה אַדַמֵה לעליון, כי זאת הוא רצה, להידמות לבורא. לכן האדם הזה נקרא "אדם" ולא מעבר לכך, וכך הלאה המשיך התיקון של כל האנושות.

זהו האדם שהיה לפני 5769 שנה שהוא הראשון שהשיג את הבורא, שהשיג את כל הבריאה שלנו. וודאי שעד אליו היו עוד אנשים, היו להם אבא ואמא, אחים, ואחיות, פשוט איננו יודעים, כמו שאיננו יודעים על מיליונים אחרים. אנחנו יודעים במיוחד עליו כי הוא כתב ספר שנקרא "רזיאל המלאך", וישנו גם ספר שכתב אברהם לפני יותר משלושת אלפים שנה, "ספר היצירה". כלומר, הקבלה שומרת על כל מקורותיה.

שאלה: הרגשתי בקונגרס, שהקבוצה שלי משפיעה הרבה יותר ממני, ואפילו אם אני רוצה ליצור כוונה כזו, עדיין יש לי כזאת הרגשה בקונגרס.

זו הרגשה נפלאה שאדם מרגיש שהקבוצה נותנת לו יותר מאשר הוא נותן, זה דוחף אותו להשפיע יותר, ככל שאדם נותן יותר לקבוצה, הוא מקבל ממנה עוד יותר. מקבלים מהקבוצה שני פרמטרים, הקבוצה צריכה לתת לאדם אפסיות, שפלות, חוסר כוחות, שאין לו כוח להשיג את הרוחני, ודבר נוסף לתת לו את חשיבות הרוחניות. והאדם נמצא בין שני הדברים הללו, מצד אחד חשיבות הרוחניות, ומצד שני הרגשה שלגמרי אין לו כוח אליה.(שרטוט)

זה מצב נפלא שמורכב משתי ההרגשות הללו, כי במצב כזה אדם מבין שהוא לגמרי תלוי באור הסובב אותו. אם יבוא אליו אור מלמעלה, יתקן אותו, ימשוך אותו כלפי מעלה, הוא יהיה תושב של העולם העליון, אם הוא לא ימשוך אותו, ולא יעשה דבר, הוא יישאר באותו עולם אפסי, עולם שפל. ולכן הקבוצה יכולה להעניק לו את כל זה, אם הוא רק יתכלל בתוכה וייתן לה את האפשרות, את מקסימום עצמו. ואין לשים לב מי הם ומה הם, זה לא משנה, מה שחשוב שהוא יתכלל בתוכה.

שאלה: האם אפשר לומר שהנשמות שלנו נבדלות אחת מהשנייה בתכונות האגואיסטיות, או שיש הבדלים נוספים בין הנשמות ברוחניות?

אין דבר כזה אדם, קראנו לו ה"אדם" בגלל שהוא החליט להידמות לבורא, כל אחד מאיתנו הוא האדם, אם אני רוצה להידמות לבורא אני נקרא "אדם". כל אחד יכול לקרוא לעצמו אדם, הוא יכול לשנות את השם שלו, זה לא משנה. אדם זו אותה נשמה כללית שאנו רוצים לחבר ולהרכיב כעת מכל הנשמות הפרטיות שלנו, זה מה שאנו מנסים לבצע.

וכל עוד לא נאסוף אותו, הוא לא יהיה האדם הזה. אנחנו אומרים שיש נשמה כללית אבל זה לא אותו דבר, זה לא אותו דגם של אותה נשמה כללית במצבה הראשוני שנבראה על ידי הבורא, זה לא היה אדם שדומה לבורא, זה היה כביכול איזה זרע רוחני. "אדם" זה כל אחד מאיתנו כאשר הוא מגיע לגמר תיקונו.

שאלה: במסגרת אילו רצונות אני יכול להתחבר עם רצונות של אנשים אחרים, במיוחד בקונגרס?

יש להגיע לקונגרס ולהיכלל ברצון הכללי. כביכול מגיעים לאיזה אי סדר של רגשות, כולם ביחד מעוֹררים, מתַקְשֵרים אחד עם השני, וכל אחד מספר מאין הוא הגיע, כל אחד מתחבק ושר אחד עם השני, שותים ביחד, אוכלים ביחד, רוקדים על הבמה ביחד. אדם בקונגרס אינו מרגיש את עצמו, עליו לכלול את עצמו ולטבוע בתוך הים העצום שמסביבו, לצעוק, לקפוץ, רק בשום אופן לא לבקר, לא להיות בביקורת, כי באים אנשים שדווקא בצורה החיצונית הזו, הם רוצים להביע את ההשתוקקות האינטימית הרוחנית שיש להם בפנים.

יש פה משהו מאוד מוזר, מצד אחד הקשר והרגש של האדם אל הבורא, כל מיני התעוררויות פנימיות שהן האינטימיות ביותר בתוכו, שלפעמים הוא מדבר עליהם עם עצמו, יש לו אפשרות כזו רק מידי פעם, ומצד שני הוא פותח אותן לעיני כל, צועק ורוקד. יוצאת מזה תמונה לא ברורה, שהדבר הכי אינטימי, הכי פנימי, הכי סודי, פתאום הוא לעיני כולם, האדם כך מגלה את עצמו.

וזה נכון, כי אדם אינו יכול לגלות את עצמו מבפנים אפילו לעצמו, אם הוא לא מתַקשר כביכול בצורה חצופה, גלויה עם כולם, ודווקא בכך שהוא מוכן לכל תנאי, רק כדי לקבל מהם כוח, רק כדי להעלות את עצמו, רק כדי לתת להם כוח, ורק כדי להתעלות יחד איתם, רק כדי להשיג את המצב הזה שנקרא "ערבות", שבו כולם מתחברים יחד לכלי אחד. שבסופו של דבר החיבור הכללי הזה יהיה כזה שיידלק ביחד בתוכם, כמו תגובה גרעינית שמתחילה פתאום בכור אטומי, ואז מגיעה המסה הקריטית ומתחברת, ומתחילה לבעור מבפנים.

כאשר קורית התגובה הזו, אנחנו צריכים שהיא תבער בתוכנו, והפלזמה הזאת, המצב הזה בינינו, יורגש על ידינו כבורא, ככוח עליון, חיבור, אהבה, השפעה. זהו בעצם מצב עליון, כאשר אנו עולים יחד מהדאגה הפרטית שלנו אל הדאגה הכללית שלנו, ואחר כך עוד יותר גבוה, היכן שאנו מרגישים רק את התכונה העליונה שנקראת "בורא", ואז אנו נכללים בו. זו בעצם מטרת הקונגרס שלנו, ואני מקווה שנשיג זאת.

ואז גלים גדולים של אנרגיה רוחנית יעברו בכל העולם, והעולם ירגיש עוד יותר רע, אגואיסטי בתוכו, והוא ירגיש איך הוא יכול להתעלות מעליו, היכן בדיוק נמצאת ההצלה שלו. אנשים פשוט יבינו זאת, הם יתחילו להרגיש בתוך תוכם שכך זה פשוט צריך להיות, ואז לא יכולות להיות בעולמנו יותר סתירות. אנו נמצאים כמו בכפר קטן, משפיעים אחד על השני כ"אפקט הפרפר" וחייבים להתחבר אחד עם השני, ואפילו רק כדי להציל אחד את השני, כדי להימלט מרעב, מייסורים, ממוות.

ואחר כך נתחיל להרגיש משמעות, מחשבה, הרבה יותר גבוהה מאשר סתם להינצל. בכוונה שמו לנו זאת כך, שאנו כביכול בורחים מהייסורים לתכונת ההשפעה הזו, אבל בתכונת ההשפעה הזו אנו מגלים מצב עליון, עולם עליון, ומתחילים להתקיים בו. לכן הטבע ברא אותנו ודחף אותנו, לא דומם, לא צומח ולא וחי, אלא דווקא טבע המדַבר, זו התכונה שלו.

רק כך מתוך הבריחות, מתוך הייסורים הגשמיים, תתגלה פתאום מטרה רוחנית עצומה שתעמוד לפנינו, וזה יהיה ברור עבורנו, גילוי עצום ואושר עצום, כי לחיים כבר תהיה משמעות קוסמית נצחית. ולכך אנו מקווים להביא את עצמנו ואת כל האנושות.

יחד אתכם נתאסף בעוד חודש, כאן אצלנו בישראל. אני מאוד מבקש מי שרק יכול להגיע שיגיע, ותהיו יחד איתנו, וביחד נשיג כזה מצב, ועלינו להיות בטוחים בזה לגמרי.

(סוף השיעור)

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

An inside look

An inside look

An inside look

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved