ירושלים

בחינת ירושלים

495. ובזמן ההוא, שיתעוררו כל המחנות על ארץ הגליל, ילכו כולם זה לחלק אבותיו, וזה לחלק אבותיו. כמ"ש, ושבתם איש אל אחוזתו. ויכירו זה את זה. ועתיד הקב"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושים מעשה רוֹקֵם. ויבואו כולם וישבחו לאדונם בירושלים. ויתחברו שם המונים. וירושלים תתפשט לכל הצדדים, יותר ממה שהתפשטה בעת שהתחברו שם בשובם מהגלות.

496. כיוון שיתחברו וישבחו לריבונם, הקב"ה ישמח עימהם, כמ"ש, ובאו ורִנְנו במְרום ציון. ואח"כ כתוב, ונהרוּ אל טוּב ה'. כל אחד לחלק שלו ולחלק אבותיו. ונחלתם של ישראל תהיה עד רומי הגבוהה, ושם ילמדו תורה. וכתוב, הקיצו ורַנְנו שוכני עפר. ונחלת ישראל תגיע עד רומי הגדולה, ושם ילמדו תורה, כלומר, שיכבשו אותה וישיבו אותה לקדושה.

("תחיית המתים", ויקהל)

אין תורה - אין ירושלים

85. רבי חייא ורבי חזקיה היו יושבים תחת האילנות של שדה אוֹנוֹ. נמנם רבי חייא וראה את אליהו, אמר רבי חייא לאליהו, מהוכחת הדרך של אדוני, השדה מאיר, שהוא הנוקבא.

אמר אליהו, עתה באתי אליך להודיע, שירושלים קרובה היא להיחרב, וכל ערי החכמים עימה, משום שירושלים הנוקבא, דין, ועומדת על דין, ונחרבת על הדין שבה. וכבר ניתן רשות לס"מ עליה ועל גיבורי העולם, ובאתי להודיע לחכמים, אולי יאריכו השנים של ירושלים, שלא תיחרב, שהרי כל זמן שהתורה נמצאת בה, היא עומדת, משום שהתורה היא עה"ח העומד עליה.

כל זמן שהתורה מתעוררת מלמטה, שבני אדם עוסקים בה, עה"ח אינו מסתלק מירושלים של מעלה. פסקה התורה למטה, שבני אדם הפסיקו מלעסוק בה, עה"ח, ז"א, מסתלק מהעולם, מהנוקבא. שהיא נקראת עולם, וכן נקראת ירושלים. ואין הכוונה לירושלים של מטה, כי אלו החכמים כבר היו שנים רבות אחר חורבן ירושלים.

86. וע"כ כל זמן שהחכמים שמחים בעסק התורה, לא יוכל להם ס"מ, כי כתוב, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. זהו התורה העליונה, ז"א, הנקרא קול יעקב, בעוד שהקול ההוא אינו נפסק, הדיבור שולט ומנצח. וע"כ אין צריכים להפסיק מתורה.

87. הנוטה לשמאל מחריב את הנוקבא. כי כתוב, אם ה' לא ישמור עיר, שָׁווא שָׁקַד שומר. אלו שעוסקים בתורה, הדבקים בקו אמצעי, הנקרא תורה, עומד עליהם העיר הקדושה, הנוקבא, ואז הוי"ה, שהוא עמוד האמצעי, שומר העיר, ולא על אנשים חזקים של העולם, הדבקים בשמאל. וכתוב, אם הוי"ה, קו אמצעי, לא ישמור עיר, שווא שקד שומר, כי סופה להיחרב.

("אמר רבי חייא לאליהו", וייצא)

שִׂמחו את ירושלים

21. שִׂמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביה. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. והקב"ה בא לדור עימו. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך. ולא עוד, אלא ששונאיו נופלים לפניו.

23. שמחו את ירושלים. משום ששמחה אינה נמצאת, אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אישה בבעלה, ז"א ומלכות. ואז היא שמחת הכול, שמחה של מעלה ושל מטה. ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמוח ולהראות שמחה, כמ"ש, שמחו את ירושלים וגילו בה. גילו בה, בזמן שישראל נמצאים בה.

26. כי בשמחה תצאו. זו כנ"י. שבכל זמן שהיא בגלות ושוכבת לעפר, אינה נקראת שמחה, עד שהקב"ה יבוא אליה ויקים אותה מהעפר, כמ"ש, התנערי מעפר, וכמ"ש, קומי אוֹרי, ויתחברו יחד. אז היא נקראת שמחה, שמחת הכול. ואז, בשמחה תצאו. אז כמה צבאות ייצאו לקבל את המטרוניתא לשמחה של סעודת המלך.

("שִׂמחו את ירושלים", במדבר)

בנות ירושלים

233. שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים כאוהלי קֵדר כיריעות שלמה. שחורה אני ונאווה, זוהי כנ"י, השכינה, שהיא שחורה מהגלות. ונאווה, שהיא נאווה בתורה ובמצוות ובמע"ט שישראל עושים. בנות ירושלים הן הנשמות, שעוסקות בתורה ובמצוות, שמשום כך הן זוכות לרשת את ירושלים של מעלה, השכינה. כאוהלי קֵדר, אע"פ שהיא קודרת בגלות, עכ"ז במעשים היא כיריעות שלמה, האורות של המלך שהשלום שלו, ז"א.

("שחורה אני ונאווה", שמות)

חומות ושערים

126. עשה הקב"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, הבינה. ועשה החומות של העיר הקדושה ושעריה. מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו לו השערים. מי שעולה, אינו עולה עד שיתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות?

זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות. וכתוב, יֵירָאה כל זכוּרךָ את פנֵי האדון ה'. מי הוא פני האדון ה'? זהו רבי שמעון.

("ויהי בחצי הלילה", בוא)

ציון

175. כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו. עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ. ומקום אחד עליה, שנקרא ציון, יסוד, וממקום זה מתברכת. ומהמקום הזה של ציון, התחיל העולם להיבנות, וממנו נבנה. כמ"ש, אל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא ארץ. ממזרח שמש עד מבואו, מציון מִכְלל יופי אלקים הופיע.

מציון, שהיא שלמות היופי של העולם, אלקים הופיע. לא התברכה ירושלים, המלכות, אלא מציון, יסוד. וציון התברכה מלמעלה, מז"א. והכול אחד באחד מתקשר, שז"א ומלכות, אחד באחד, מתייחדים ע"י ציון.

("כמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה", אחרי מות)

ירושלים של מעלה ושל מטה

113. ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא המלכות. והיא נמצאת למעלה ולמטה. באופן זה: יש ירושלים למעלה, שהיא בינה, ויש ירושלים למטה, שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שעניין שיתוף מדה"ר בדין נכללו זה בזה. ומתוך ההתכללות הזו נעשו ד' בחינות, שיש בינה ומלכות בבינה, ויש בינה ומלכות במלכות. ונמצא שמידת המלכות היא כפולה, כי יש מלכות בבינה ויש מלכות במלכות.

("מערת המכפלה", חיי שרה)

הגבוהה מכל העולם

180. אוי למי שמסתיר עצמו מלפני הקב"ה, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא, נאום ה'. ולמה יונה בא לברוח מלפני הקב"ה? כמ"ש, ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'.

181. אלא כתוב, יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה. יונתי, היא כנ"י, השכינה. בחגווי הסלע, היא ירושלים, הגבוהה מכל העולם. כמו שהסלע גבוה וחזק מכל, אף ירושלים היא גבוהה וחזקה מכל. בסתר המדרגה זהו המקום שנקרא בית קודש הקודשים, שהוא הלב של כל העולם.

182. כתוב על קודש הקודשים, שהוא בסתר המדרגה, משום שהשכינה הייתה מסתירה עצמה שם, כאישה שהיא צנועה לבעלה, ואינה יוצאת מביתה לחוץ. כמ"ש, אֶשתךָ כגפן פורייה בְּיַרְכְּתי ביתך.

("וילך איש מבית לוי", שמות)

מתי תתעורר האהבה?

132. ביום ההוא יתחיל מלך המשיח, ויקבץ הגלות מסוף העולם עד סוף העולם, כמ"ש, אם יהיה נידַחךָ בקצה השמיים, משם יקבֶּצך ה' אלקיך ומשם ייקָחך. מהיום ההוא, כל האותות והניסים והגבורות, שעשה הקב"ה במצרים, יעשה לישראל, כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות.

133. כל אלו הדברים תמצא בל"ב שבילי החכמה של השם הקדוש. וכל עוד שניסים אלו לא יתעוררו בעולם, לא יהיה נשלם השם הקדוש, ולא תתעורר האהבה, כמ"ש, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

בצבאות, זהו מלך המשיח. או באיילות השדה, אלו שאר הצבאות והמחנות שלמטה. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, זהו ימינו של הקב"ה, ספירת החסד, שנקראת אהבה. עד שתחפץ, השכינה שבגלות ששוכבת לעפר, שיהיה רצון המלך בה. צדיק יהיה, מי שיזכה לאותו הדור. צדיק הוא בעוה"ז, צדיק הוא בעוה"ב.

("ביאת המשיח", שמות)

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Clip from TV Program "A New Life No 107": Without change

Clip from TV Program "A New Life No 107": Without change

Clip from TV Program "A New Life No 107": Without change

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved