בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

מחויב שיהיה קלקול, וככל שאנחנו מתקדמים בהשגה רוחנית נרגיש יותר ויותר את קלקול הרשימות שיתעוררו בנו מהשבירה, הם יהיו רשימות גדולות, מהותיות יותר, חשובות יותר, ואנחנו נרגיש כמה הפער באמת יותר ויותר גדול כל פעם בינינו ומאיתנו לבורא.

זה לא בדיוק כמו הקלקולים והתיקונים בעולם שלנו, אלא יש להם זרימה אחרת, כך שגם אלו וגם אלו משלימים זה את זה ומביאים אותנו למקור האחד שלהם שבו הכל משתלב. כך אנחנו מגיעים לויהיה ביום ההוא ה' אחד ושמו אחד, כלומר שגם העביות, חושך, שבירה, שנאה, וגם הזכות, אור, אהבה, כל אלו יתחברו יחד.. העיקר בשבילנו לבצע מה שמקובלים ממליצים לנו לעשות ואז נראה כמה כל הבריאה היא דבר אחד, מיוחד, שלם.
רוחניות היא שלמות, ואם יש משהו שלא מצטרף לשלמות הזאת, הוא מקלקל את השלמות כולה. על כך כתוב שאין מקצת ברוחניות. אתה לא יכול להגיד זה מקצת, משהו. זה לא יכול להיות, אלא או כולו, או לכאן או לכאן.
ש: אחרי שניתקן, נרצה ונראה אותו דבר?
ר: בגמר התיקון כל אחד משיג שהוא שייך לנשמת אדם הראשון, הוא משיג את מה שנמצא באדם הראשון כולו. כך כל אחד ואחד מגיע לאותה הדרגה. לא שאחד על חשבון השני, או שכולנו יחד משיגים ורק אז כל אחד ואחד משיג, אלא כל אחד מגיע לדרגת אדם הראשון.

ש: לכל אחד יש נקודת מבט הייחודית שלו?
ר: כן, זה לא סותר אחד את השני. אני לא יכול להסביר לך זאת עכשיו אבל זה התנאי של השלמות. לאט לאט תתחיל להרגיש שכך צריך להיות ודווקא לא יכול להיות אחרת. *זה ישתנה עוד מעט, דווקא לא בסוף אלא לאט לאט תגלה עכשיו, ממש תוך כמה שיעורים הקרובים אולי, שיכול להיות שאתה משיג את הנשמה הכללית ושזה אתה, ואתה בזה לא מפריע לאף אחד, וכולם גם משיגים אותה הנשמה ויחד עם זה משיגים כמה שמתקרבים וכמה שהופכים להיות לאחד. זו כל ההשגה הרוחנית, היא השגה רגשית, לכן אין מה לעשות, צריכים להתקדם ולהשתדל לפתח עוד ועוד ועוד את הרגש שלנו*. רגש זה רצון, צריכים לתקן את הרצון.

ש: אנחנו עושים את העבודה נכון רק לא עושים אותה עדין ביחד..?
ר: ביחד זו הנשמה. כל אחד מאיתנו הוא חלק נפרד מהנשמה שלא יכול להרגיש שום דבר, כי *כל מה שאנחנו מרגישים ברוחניות זה דווקא בקשר, בתפר בין החלקים*. כמה יש שם התנגדות, התנגשות, ניגוד, ומעבר לזה יש חיבור, דביקות, במקום שנאה, אהבה. 2 הדברים, גם שליליים וגם חיוביים, פועלים יחד כעביות של הכלי, וצמצום.. חיבור וזכות, כך אנחנו צריכים לראות את הדברים.

ש: האני צריך באמת להיעלם או הביחד זה אוסף של אני-ים יחד?
ר: *אתה צריך להיעלם בכך שאתה לא רוצה לשלוט בשליטה הגסה שלך בכולם, אבל בעצם אתה צריך יחד עם זה להחזיק את כולם יחד בצורה שווה, בחיבור שלם, במסירות נפש, בערבות הדדית. כך אתם הופכים להיות לאחד שלם. על זה אתה צריך לדאוג*, וכך כל אחד.
אנחנו מתקרבים לחיבור בינינו, במיוחד עכשיו בזמנים האלו, בתחילת השלב שנקרא *דור האחרון*. אנחנו משיגים כמה אנחנו מפורדים, מרוחקים, הפוכים, בשנאה הדדית וכן הלאה. למה עכשיו? כי התקרבנו יותר זה אל זה, גם בצורה גשמית, טכנולוגית, תרבותית, חינוכית, בין כל העמים, בין כל אומות העולם.. *בסופו של דבר נצטרך להבין שאין ברירה, אלא רק קשר יפה, נכון בינינו שנקרא ערבות, ייתן לכולנו זכות קיום. אחרת לא נזכה בכלל לקיום, אפילו גשמי*.

יהיו חס ושלום אולי מלחמות ועוד כל מיני בעיות. בעל הסולם אומר שאין כאן פשרה.. אפילו נגיע למצב שכולנו נמות ויהיה רק קומץ קטן מאוד של האנשים על פני כדור הארץ, קבוצה קטנה שבכל זאת תגיע לחיבור ביניהם. הם יאגרו בתוכם את כל הסבל האנושי עבור כל הדורות מכל הסוגים, ויעלו את הסבל הזה בתפילה, בחיבור ביניהם, וכך הם יעבירו אותו לדרגה הרוחנית. אז כבר כל האנושות תמשיך להתקיים בדרגה רוחניות. זה נקרא שתהיה להם ארץ חדשה, רצון חדש, ושמים חדשים, זאת אומרת חיבור, דביקות, כוונה על מנת להשפיע. כך הם יוכלו יותר ויותר לדמות את עצמם לבורא. זה מה שבסופו של דבר צריך לקרות, רק יש כמה אפשרויות וריאציות נוספות ושונות, *יכול להיות שזה לא יהיה כך אלא בצורה יותר יפה, יותר קלה, יותר מקובלת עלינו. זה תלוי בכמה אנחנו נבין ונרגיש נחיצות בתיקון, ונתקדם יחד עימו*.
ש: צריכים להאמין שנגיע בזמן הזה בחיים שלנו לתיקון?
ר: לא. אני לא מבטיח לך שבזמן הזה בחיים שלנו, אבל זה בדרך. יכול להיות לא אנחנו אבל עוד כמה דורות. כבר נכנסנו לתקופה שנקראת דור האחרון, אבל כמה דורות בני אדם חיים צריכים לעבור? *יכול להיות שזה ייקח עוד 100, 200 שנה, אני לא חושב אם אתה שואל אותי, זה תלוי במאמץ שלנו. אנחנו יכולים לסיים את הכל תוך כמה שנים הקרובות*.
אם אדם משתוקק להשגת הבורא, זה נקרא שמאירה עליו הנשמה הכללית שנמצאת כבר מתוקנת. היא כבר מאירה עליו, לכן הוא משתוקק לחזור הביתה כביכול.

ש: אז הוא נמצא בגמר תיקון?
ר: לא, הוא רק משתוקק לאותו מצב, אבל הדרך עוד ארוכה. אם הוא זיכך לגמרי את עצמו והתחבר לכל יתר הנשמות, אז נקרא שנמצא בגמר התיקון.

ש: מצב כללי יותר של כל בני ברוך מזככים את עצמם..?
ר: אם ב"ב מתחברים ביניהם כאיש אחד בלב אחד, בזאת הם משיגים את החלק מהנשמה הכללית ששייך לרצון המחובר שלהם ומשיגים את הבורא בדרגה שלהם. אם הם עשו את כל מה שרק אפשר להם בחיבור ביניהם ולהתחבר לכל יתר הנשמות כדי להשפיע לכולם, זה נקרא שהגיעו לגמר התיקון הפרטי שלהם. פרטי, כי כל היתר עדיין לא מתוקנים.
ש: אבל אין לנו את אותה עבודה?
ר: אדוני, אתה עדיין כל כך רחוק מזה. *לא כדאי לך להתבלבל. יש לפניך עשירייה, תעשה את העבודה שלך בבקשה שם, ואז בטוח שיהיה לטוב. כל היתר זה פילוסופיה*. אתה לא מרגיש, לא נמצא בתחושות שלך, לא כדאי. *לא רק לך, אני אומר את זה לכולם, כדאי לנו להתאמץ להיות בחיבור בתוך העשירייה של כל אחד ואחד, וזהו*. זה בינתיים מה שאנחנו צריכים לעשות.
ש: מה זה להתכלל?
ר: להתכלל? כל אחד מגוש אחד נכלל בכל מה שיש כנגדו בגוש השני, זה נקרא להתכלל. יש לך 1,000 יחידות בגוש אחד ויש כנגדם 1,000 או מיליון יחידות בגוש השני, וכולם נכללים בכולם, זה נקרא להתכלל. העיקר התכללות, שבכל אחד יהיו כולם. צורות התכללות לא פשוטות, זה בכל דרגה ולפי החסדים וחכמה, לפי כל ספירה וספירה ששולטת באותה הרמה.
ש: כתוב כאן לאן שלא תביט המקום הזה יהיה מבורך... ?
ר: כדי לתקן את הדברים הרעים אנחנו צריכים לראות אותם לפנינו כמפריעים לנו להגיע לשלמות. נמצאים נגדנו ההפרעות ואם אנחנו כך מסתכלים עליהם, אנחנו יכולים לתקן אותן, כי *התיקון הוא לא עלינו. עלינו רק לרצות שיהיה מתוקן*, שיעלם מהעולם כביכול.
אל תחפש שיהיו לך אנשים דומים שאתה רוצה להתחבר איתם, *דווקא עם כולם תנסה להתחבר. לא שיהיה ביניכם משהו דומה וקרוב כמו שאנחנו בעולם הזה מחפשים חברים, לא. אתה צריך לחפש כאלו שיש להם אותה מטרה כמו שיש לך, אולם שיהיו שונים מאוד, לגמרי לגמרי לא כמוך, אבל עם אותה מטרה*. אז כל אחד מהמקום שלו אבל לאותה המטרה, אנחנו מתחברים, זה העניין של חיבור בקבוצה. לכן *אנחנו נשארים שונים, ובכל דרגה שאנחנו מתקרבים לבורא אנחנו נעשים עוד יותר שונים, עוד יותר מנוגדים, רוצים להרוג זה את זה, רוצים ממש. אבל יחד עם זה יש לנו בורא שמחזיק אותנו להיות יחד למענו. כך אנחנו מגיעים עם רצון לקבל גדול מאוד לדבקות בבורא. דבר והיפוכו*.
אנחנו מזהים את ההפרעות, הרצון לקבל של כל אחד ואחד, כמה אנחנו מנוגדים. אין לנו מה לעשות עם זה, אנחנו הולכים מעליו, אנחנו רוצים להתחבר למרות שהוא מפריע לי. אני מבין שהוא מפריע ונמצא ואין לי שום אפשרות לתקן אותו. אני למעלה מכך משתדל להיות מחובר עם החברים, וכך כל אחד ואחד.

כמו תלמידי רבי שמעון.... שנאה גדולה מאוד, הם באים לשיעור, מתחברים ביניהם למעלה מהשנאה ומחזיקים את עצמם כך בשיעור. מעל הרצון האגואיסטי הזה הם מגלים חיבור על ידי זה שהבורא מאיר להם. בתוך האור שלו הם מתחילים להשיג את הבורא ואת כל המבנה הרוחני, את הנשמה. אבל למטה, שנאה, וגיהנום, נשארים וכך בונים יותר ויותר את השנאה ולמעלה ממנה אהבה. זה נקרא על *כל פשעים תכסה אהבה*.

כך צריך להיות בבית ובכל מקום בחברה האנושית. *אנחנו צריכים ללמוד וללמד לכולם שכך אנחנו צריכים להתקיים. שלא יכול להיות כמו לתינוק הקטן שהכל ורוד ואין כלום חוץ מזה, אלא כל אחד ואחד יש לו גיהנום וגן עדן משלו, יש לו שנאה ואהבה משלו. האדם צריך להתרגל לחיות מ-2 החלקים האלו יחד, אחד על פני השני, עד שבגמר התיקון על ידי אור העליון הגדול מאוד נגיע למצב שכל הרע יחזור לטוב*.
ש: האם מה שאנו עושים משפיע על הנשמה הכללית?
ר: ודאי. *מה שאנחנו עושים זה תיקון של הנשמה הכללית. אנחנו הכי גדולים והכי מתקדמים מכל בני האדם שעוסקים בתיקון הנשמה. קבוצה גדולה מאוד, אנחנו רוצים להיות עוד יותר גדולים, כמה שיותר, ויחד עם זה אנחנו יותר ויותר מבינים ונעשים יותר מקושרים לפעולה אחת, למטרה אחת*.
ש: מה נדרש מבני ברוך כדי לסיים את הסבל של אנושות...?
ר: *אנחנו צריכים בינינו כמה שיותר להתחבר, ולתת בזאת דוגמא לכל האנושות. זו המטרה והיעוד שלנו, התפקיד שלנו הקרוב*. זה שלב הראשון, ואחר כך עוד נמשיך ונמשיך במדרגות העליה הרוחנית. יש לפנינו עוד הרבה דברים לאינסוף.
ש: יש לנו הזדמנות לממש את התיקון. איך לממש את הכל עכשיו?
ר: אנחנו צריכים לקבל שככל שנתעלה, בהתאם לכך האטימות שלנו בלב תהיה עוד יותר גדולה, כי העביות גדלה כדי שאנחנו נתעלה על פניה. לכן אנחנו צריכים להבין את התיקון הזה, לא יכולה להיות התקדמות אלא *ההתקדמות היא בתיקון, ולא יכול להיות תיקון אלא אם מתגלה כל פעם קלקול פנימי עוד יותר גדול. זו העבודה שלנו*.

*בעה"ס, סוד העיבור לידה*

אנחנו רואים כמה הוא כתב את זה בקיצור ועל דברים שאנחנו לא מבינים בכלל למה זה שייך. זה גם כתוב בצורה לא ברורה והביאו לנו את זה בצורה לא ברורה. אני יודע מאיפה זה לקוח, יש לי צילום של האורגינל שהוא כתב. לא הרגשתי, לא ראיתי בזה שום, צילמתי אותם וממש נכנסתי בהם, רציתי לברר, זה מאוד קשה. הוא כתב את זה מתוך ההתרשמות שלו בצורה ישירה, בלי לתרגם את זה בדרגות יותר נמוכות וקרובות לנו. לכן איך שרצה לכתוב לעצמו, כך כתב. כמו שאנחנו לפעמים כותבים פתקים כאלה לעצמנו, כמה דברים אבל מתכוונים לדברים גדולים. כך כתב סתום, נסתר.
הוא רוצה להסביר לנו כמה אנחנו מטופלים על ידי כוח עליון, מה הכוח העליון רוצה מאיתנו, איך אנחנו משפיעים עליו, איך הוא בחזרה משפיע עלינו. זו בעצם כל המציאות, אין יותר מזה. יש מערכת אדם ויש בורא, אדם כולל את כל דומם צומח חי מדבר, כל העולמות, כל מה שאנחנו יכולים לתאר חוץ מהבורא, זה הכל נקרא אדם. כל המערכת הזאת מקולקלת בכוונה, בצורה מיוחדת, ובתיקון שלה אנחנו יכולים להשיג ולהתקרב ולהשוות את עצמנו ולהתחבר לבורא. זה כל העניין, אין יותר חוץ מזה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק ז*'

ש: מהם שורשי כלים....?
ר: שורשים הם עדיין לא כלים ולא כלום, עדיין אין התקשרות בין אור וכלי כי כלי עדיין אין. ראש זה רק אור. בעל הבית נותן לך כיבוד ואתה דוחה, ואחר כך אתה עושה אולי חשבון, ואחרי החשבון אתה מתחיל כבר להתייחס למה שהוא נותן בצורה ממשית. זה נקרא שאתה מתחיל לעבוד עם הכלים. לכן בראש עדיין אין כלים.
צמצום זו הפעולה הראשונה, ואחריה אתה ממיין את הכלים שלך, את הרצונות שלך, באיזה אתה יכול לקבל, באיזה אתה יכול רק להשפיע. *גם זה שאתה לא מקבל ושומר על הכלים האלה שלא יקבלו, זה גם מתוך כך שאתה רוצה להשפיע לבעל הבית. אתה חושב עליו, על הקשר אליו, ולא על זה שנעים לך או לא*.
ש: בגלל שיעור הצהריים אני מרגיש שלא שלנו מספיק את שיעור הבוקר..?
ר: *כל השגה, מה שאתה מתכוון להשיג ברוחניות, תבוא אחרי שתלמד הרבה ותשכח הכל לגמרי לגמרי*. לא חשוב מה שזוכרים. אני מבין שאצלנו זה איזשהו מדד כמה עשינו, כמה למדנו, מה עשינו, אבל בעצם לא חשוב לנו מה וכמה נשאר, גם מתוך הלימוד של גלגלתא ע"ב ס"ג, כל מיני פרצופים, כל מיני דברים. *לא חשוב כמה נשאר בראש. חשוב לנו רק כמה אנחנו מתחברים, רוצים את זה להשיג בפועל בתוך הכלים המתוקנים שלנו. רק זה חשוב*.

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Denní lekce20/3/2015Part 3 Rabash, article 932. The First Innovation

Part 3 Rabash, article 932. The First Innovation

Rabash, article 932. The First Innovation

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Denní lekce20/3/2015
Part 3 Rabash, article 932. The First Innovation

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved