17. כתוב, כי אתה אבינו כי אברהם לא ידָעָנו. לעת"ל אומרים ליצחק, כי אתה אבינו. הרי שיצחק, קו שמאל, נקרא אב, משום שהשמאל נכלל בימין. אבל מטרם שנכלל בימין, לא נקרא אב, משום שאז נמשכים ממנו דינים קשים.
אבל ימין, מאין לנו שגם הוא נקרא אב? שכתוב, וישׂימהו לו לאב ולכוהן, משמע, שהכוהן, שהוא ימין וחסד, נקרא אב. ואע"פ שלמעלה נקרא אב, אפילו האור שאינו מאיר, מלכות, הנה בשעה שמתדבק בימין, נקרא אתה, כמ"ש, אתה ה' אבינו גואלנו.
18. בתוך כך הזדמן זקן אליו ואמר, משה, התקן שולחן לאדונך, לו ולמלכה, מכל מיני מעדנים, לקיים בו הכתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. והרי עד עתה, כולם מתענגים משולחן המלך, כמ"ש, לכו לַחמוּ בלַחמי.
לחם, זהו תושב"כ, ז"א. יין של תורה, זהו תשבע"פ, המלכות. ובמלכות כמה מטעמים ממיני טעמי התורה המתוקים, ומכל המאכלים ומעדני העולם, ושל המלך.
19. קם משה ואמר, אהרון הכוהן, קום משנתך, לשחוט פרים וצאן וטלאים ועופות וכל המינים הצריכים לסעודת המלך. ולחם הפָּנים הם י"ב כנגד ב' לוחות התורה, שכתוב עליהם, מזה ומזה הם כתובים.
ז"ה בגי' י"ב (12) פנים, י"ב אותיות שבג' הוויות של הכתובים, יברכך הוי"ה, יָאֵר הוי"ה, יישׂא הוי"ה. ז"ה השני הוא כנגד ג"פ אדנ"י אדנ"י אדנ"י, שיש בהן י"ב אותיות, שהן י"ב חיות, שכתוב עליהן, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן, שהן ג' חיות אריה שור נשר.
וכתוב עליהן, וארבעה פנים לאחת, שבכל חיה מהשלוש יש ד' פנים, אריה שור נשר אדם. וג"פ ד' הם י"ב חיות. וזהו שכתוב, וקָרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש הוי"ה צבאות, שהם י"ב פנים של הוי"ה, לי"ב חיות של אדנ"י. כנגד כ"ד (24) ספרי תורה, כ"ד ספרים שבתנ"ך.
וזהו שכתוב, זה השולחן אשר לפני הוי"ה. כי שולחן הוא מלכות. ז"ה, הוא י"ב חיות אשר באדנ"י, במלכות. אשר לפני הוי"ה, כלומר, כנגד י"ב פנים שבהוי"ה. הכלים של שולחן המלך הם בעלי המשנה, בעלי התפילה, שהתקינו אותם חכמים כנגד הקורבנות.
20. כתוב, ועשיתָ שולחן עצי שיטים. מנהגים טובים ויפים היו נוהגים בעלי סעודת המלך, להראות שהם מבני שולחן המלך. אחד, הגדול מבני הסעודה, נוטל ידיו תחילה. בזמן שנכנסים לסעודה להסֵב, הגדול מֵסֵב בראש, השני תחתיו, השלישי תחת השני. ואלו נקראים ג' מיטות, כי היה דרכם להסב כל אחד על מיטה, כנגד ג' אבות, וכנגד כוהנים לוויים ישראלים, חג"ת. מכאן והלאה אין להם סדר, אלא כל הקודם זוכה.
21. מנהג שני. בעל הבית בוצֵע, כדי שיבְצַע בעין יפה, ומשלים ברכת המוציא, ואח"כ בוצע. ולומדים, שאין המסובים מותרים לטעום, עד שיטעם המברך. ואין הבוצע מותר לטעום, עד שיִכלה אמן מפי המסובים. ואם רצונו לחלק כבוד, לכבד אחֵר בבציעה, הרשות בידו. ועוד התבאר, שהאורח מברך ברכת המזון, כדי שיברך את בעל הבית.
22. בעל הבית בוצע, זהו עמוד האמצעי, קו האמצעי, ז"א. ובשבת צריך לבצוע מב' חלות, ה' ה' דהוי"ה. בעל הבית זהו ו' דהוי"ה שבאמצע שתי אותיות ה'. וכדי שלא יהיה נראה כמו זוללוּת, יכול לבצוע בה לכל אחד כביצה. כביצה, הוא י' דהוי"ה וכזית הוא י' דאדנ"י, שהן נקודות של השם הקדוש. ונקראים, פירורים בכְזַיִת. והם הפירורים כנגד טיפות זרע.
לפיכך, מי שמזלזל בפירורים וזורק אותם במקום שלא צריך, עניות רודפת אחריו, והולך נע ונד. כמ"ש, נודד הוא ללחם איֵה. ואין לחם אלא תורה. והוא צועק, איה מי שירחם עליו, ולא ימצא מי שירחם עליו.
23. פירורים שהם כזית, הם בצדיק, יסוד, שהוא כותש כתישות מאלו הזיתים, הספירות, שמוציא מהן השמן, השפע.
ואורח מברך, הוא צדיק, כמ"ש, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. וכן, ברכות לראש צדיק, חי עולמים. ומשום זה אורח, שהוא צדיק, יסוד, מברך.