החיוב בלימוד חכמת הקבלה

1. למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה?

אומנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם.

פירוש: כי כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה ליהנות לכל נברא. אלא, מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב' וכו', עד שיזכה להשלים מחשבתו יתברך, שחשב עליו. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ה)

2. הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים, אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל. ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בעל פה, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו, ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבוא עוד פעם בעולם הזה, כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל. (בעל הסולם, "הקדמת פי חכם")

3. אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטוהרה גדולה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת.

מה שאם כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל"ו)

4. כלל האנושיות, המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבוא עד לידי ההתפתחות המופלגה הזאת, כמו שכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" (ישעיהו י"א), "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדלם" (ירמיהו ל"א), ואומר "ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיהו ל'). (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה")

5. כל בני העולם יתחברו ויוכשרו לעבודתו יתברך. (בעל הסולם, אגרת נ"ה)

6. כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו. (בעל הסולם, "שכל הפועל")

7. לזכייה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות, להיותנו מחויבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט מלביש אותם, והפשט לא יופשט.

ולהוציא מטענת המתרשלים בהשגת הפנימיות, ואומרים בליבם: דיינו בהשגת הפשט. והלוואי שנשיג אותה, והיינו שמחים בחלקנו. שדבריהם דומים למי שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסע על ג' מדרגות הראשונות. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות א')

8. אומר לך, אשר שמעתי, מהאדמו"ר מקאלשין. שבימים הראשונים היה צורך להקדים להשגת ה' כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים "שבע נערות המשמשות לבת מלך", ולסיגופים נוראיים. ועם כל זה לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיניי הבורא. אולם, מעת שזכינו ללימוד האר"י ז"ל, ולעבדות הבעש"ט, הוא באמת דבר השווה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ"ל. (בעל הסולם, אגרת ל"ח)

9. מעתה מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאיתנו, שרידי הפליטה, יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה. (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ע"א)

10. עתה רבותיי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר, שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות וכל סדרי היחיד והציבור אשר יהיו בסוף הימים, דהיינו הספרי קבלה, שבו מסודרים העולמות המתוקנים שיצאו עם השלימות, כנ"ל שמהשי"ת יוצא השלימות בראשונה, אחר כך אנו מתקנים אותם ובאים לשלימות המונח וקיים בעולם העליון, היוצא מאין סוף ב"ה, בדרך: סוף מעשה - במחשבה תחילה ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה ואין העדר ברוחני, ועל כן נשארים כולם קיימים ומצויירים בכל דמויים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.

פיתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בענייני העולם הזה, שאפשר ללמוד את היסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את היסטוריה הבאה. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")

11. גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ט)

12. מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא חס ושלום לתמיד, כמו שכתוב בזוהר: "עתידה חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי רב (עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן)" עיין שם היטב. (בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")

13. מוכרח כל אדם, בשעת העסק בתורה, להתייגע בה, וליתן דעתו וליבו, למצוא בה את אור "פני" מלך חיים, דהיינו, השגת ההשגחה הגלויה, שנקראת "אור הפנים", כנ"ל ד"ה "ומתחילה".

וכל אדם מוכשר לזה, כמו שכתוב: "ומשחרי ימצאונני". וכמו שכתוב: "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין". וכלום חסר לו לאדם בדבר זה, רק היגיעה בלבדה. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות צ"ז)

14. גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלימה. (בעל הסולם, "שופר של משיח")

15. כתוב בזוהר, שבחיבור הזה ייצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלימה. וכן אמרו ז"ל, המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכוונה גדולה, להורותינו שרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צָרוּר זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, שהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')

16. להתפשטות גדולה של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכים מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך תלויים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיוון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')

17. סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (פסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל')

18. יש חיוב מוקדם לגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסוד הכתוב "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלוקים אמת ולמצוותיו וירשה להם לצאת. ועל כן כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אומנם, מהיכן יבוא לאומות העולם דעת ורצון כזאת.

תדע, שהוא על ידי הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל. (בעל הסולם, "שופר של משיח")

19. זה זמן רב, אשר מוסר כליותיי ירדפני יום יום, לצאת מגדרי ולחבר איזה חיבור יסודי בדבר נשמת היהדות והדת, ובידיעת מקוריות חכמת הקבלה, ולהפיצו בקרב העם, באופן שישיגו מתוכו היכרות והבנה בכלל הדברים העומדים ברומו של עולם, כראוי, באופיים וצביונם האמיתי. (בעל הסולם, "עת לעשות")

20. צריך תמיד לזכור את הסיבה, המחייבו לעסוק בתורה ומצוות. וזה עניין שדרשו חז"ל "שתהיה קדושתכם לשמי", שפירושו, שאני אהיה הגורם שלכם. שזה נקרא, שכל עבודתכם הוא בזה, שאתם רוצים ליהנות לי, היינו שכל מעשיכם יהיו בעל מנת להשפיע.

כדברי חז"ל "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" (ברכות כ'). שפירושו הוא, כל אלה, שעוסקים בשמירת תורה ומצוות על הכוונה בכדי להגיע לזכירה, בסוד "בזוכרי בו, איננו מניח לי לישון", נמצא, שעיקר השמירה הוא, בכדי לזכות לזכירה.

זאת אומרת, זה שרוצה לזכור את הבורא, זה הוא הגורם שמירת תורה ומצוות. היות לפי זה, הסיבה והגורם, שצריך לשמור את התורה ומצוות, הוא הבורא. היות בלי זה אין האדם יכול להתדבק בהבורא, מטעם ש"אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", מסיבת שינוי צורה כידוע. (בעל הסולם, "שמעתי", מאמר ל"ח, "יראת ה' הוא אוצרו")

21. קל יותר להמשיך המאור שבתורה בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מאשר ביגיעה בתורת הנגלה. והטעם הוא פשוט מאוד, כי חכמת תורת הנגלה לבושה בלבושים חיצוניים גשמיים, דהיינו גניבה, גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה קשה וכבד מאוד לכל אדם לכוון דעתו וליבו לה' בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה.

כל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה בעיון התלמוד עצמו. ואיך יוכל להיזכר עוד בשעת הלימוד בה', כי להיות העיון הוא בנושאים גשמיים, הם חלילה אינם יכולים לבוא אצלו עם הכוונה לה' בבת אחת.

ולכן מייעצו לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו לבושה כולה בשמותיו של הקב"ה, ואז כמובן יוכל לכוון דעתו וליבו לה' בשעת לימוד, בלי טורח, ואפילו קשה העיון ביותר. כי העיון בנושאים של החכמה וה' הם אחד. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"ב)

22. כל חלק התורה הנגלה, אינו אלא בחינת הכנה, שנהיה ראויים וכדאיים להשיג חלק הנסתר, אשר חלק הנסתר הוא עצם השלימות והתכלית, שעליו נברא האדם. אם כן ודאי וברור, שאם חסר מחלק הנסתר אע"פ ששמר התורה וקיים מצוותיה בחלק הנגלה, מחויב עוד להתגלגל ולבוא לעולם לקבל מה שראוי לקבל, דהיינו חלק הנסתר על דרך תרי"ג פקודין כנ"ל, שאך בזה נשלמת הנשמה, כמו שחשב עליה ה' מכל מראש.

והינך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת הבריאה זולתה. ולסיבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורנו זה שהוא השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה, כנ"ל בזוהר, ועל כן אמרו בזוהר "עתידין רזי תורה וסודותיה שיתגלו לעקבתא דמשיחא", שזהו ברור לכל מבין, מחמת שהמה תהיינה משלימות הכוונה בבריאה, דעל כן תזכינה לביאת המשיח, ואם כן על כורחך שיגולו ביניהן סודות התורה באתגליא, דבלאו הכי (שבלי זה) נמנע התיקון. (בעל הסולם, "הקדמת פי חכם")

23. צריך להבין מאוד מאוד, שזה עניין של הגאולה, וביאת המשיח המקווה לנו במהירה בימינו אמן, הוא עניין תכלית הגובה של שלימות ההשגה והדעת כמו "ש"ולא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי מגדלם ועד קטנם וכו'", אלא שעם שלימות הדעת נשלמים גם הגופות כמו שכתוב ישעיהו ס"ה, הנער בן מאה שנה ימות וכו' וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם, כמו שכתוב ישעיהו י"א "כי מלאה הארץ דעה את ה'" וכמו "ש וינהרו אל ה' ואל טובו וכו' והתגברות הדעת הזה הוא עניין התפשטות מלכות המשיח אל כל האומות ולאפוקי מהמון עם גסי החומר, שלהיות דמיונם דבוק בשלימות כוח האגרוף, ועל כן נחקק בדמיונם, עניין התפשטות מלכות ישראל על האומות, אך ורק במין שליטה הנוהג מגופות על גופות, ליטול שכרם משלם בגאווה גדולה, להתגאות על כל בני חלד, ומה אעשה להם אם כבר חז"ל דחו כל אותם, וכמותם מקהל ה', באמרם כל המתגאה אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ד')

24. היבשות והחשכות, שמצאונו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן, בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום, שאפילו העובדי ה', שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה.

וכבר המשיל הרמב"ם ז"ל, משל אמיתי על זה, ואמר, שאם שורה, של אלף אנשים סומים, הולכים בדרך, ויש להם לפחות, פקח אחד בראשם, הרי הם בטוחים כולם, שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח, שבראשם.

אבל, אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק, שיכשלו בכל דבר, המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת.

כן הדבר שלפנינו:

אם היו לפחות עובדי השי"ת, עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מאין סוף ב"ה, הרי כל בני הדור, היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים, בדרכם שלא יכשלו.

ואם גם עובדי השי"ת, סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא, שכל הדור נכשל, בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה! (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ז)

25. מדברי הגמרא: "מכאן, לתלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה". כי למה לא ראה סימן יפה במשנתו? ודאי אין זה, אלא משום חיסרון כוונת הלב בלבד. ולא משום חיסרון כישרון אליה. כי חכמת התורה, אינה צריכה לשום כישרון, אלא, כמו שכתוב במדרש הנ"ל: "אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי, ועושה דבר תורתי, כל החכמה וכל התורה בליבו".

אומנם ודאי, שצריך זמן, להרגיל את עצמו, במאור שבתורה ומצוות. ואיני יודע, כמה? ויכול אדם לצפות כן, בכל שבעים שנותיו. לפיכך, מזהירה אותנו הברייתא (חולין כ"ד), שאין לצפות יותר מחמש שנים. ור' יוסי אומר רק ג' שנים (חולין כ"ד), אשר די ומספיק לגמרי, לזכות בחכמת התורה.

ואם לא ראה סימן יפה, בשיעור זמן כזה, לא ישטה עוד את עצמו, בתקוות שווא ומפוחי כזב, אלא ידע, שלא יראה עוד סימן יפה לעולם. ולכן יראה תיכף, למצוא לעצמו, איזו תחבולה יפה, שיצליח על ידה, לבוא לשמה, ולזכות בחכמת התורה.

והברייתא לא פירשה את התחבולה. אלא שמזהירה, שלא ישב באותו המצב, ויחכה עוד.

וזהו שאומר הרב, שהתחבולה המוצלחת יותר ובטוחה לו, הוא העסק בחכמת הקבלה. ויניח ידו מעסק חכמת תורת הנגלה לגמרי, שהרי כבר בחן מזלו בה, ולא הצליח. וייתן כל זמנו לחכמת הקבלה, הבטוחה להצלחתו. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"ג)

26. ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם, שאין השגתם שלימה גם בשני חלקי התורה, הנקראים "פשט" ו-"דרוש", אשר סדר ד' חלקי התורה, פרד"ס, לפי דעתם, שמתחילה מבינים הפשט, ואחר כך הדרוש, ואחר כך הרמז, ובסוף הכול מבינים הסוד.

אומנם מובא בסידור הגר"א ז"ל, שתחילת ההשגה מתחלת מהסוד, ואחר שמשיגים חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש, ואחר כך חלק הרמז. ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריים, אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות א')

27. הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו יתברך. (בעל הסולם, "הערבות", אות כ')

28. אם האדם נברא עם כישרונות קטנים, איך שייך אצלו לומר שיהיה תלמיד חכם? הלא המוח שלו קטן להבין דברי תורה!

על זה בא המדרש רבה: אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בליבו.

ופירש על זה ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" וזה לשונו: הרי שאין צריכים כאן לשום הצטיינות מוקדמת, אלא רק בסגולת יראת ה' זוכים לכל חכמת התורה. וזהו: הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. שרק על יראת שמיים צריכים בחירה, והשאר נותן הקב"ה. (הרב"ש, מאמר 456, "כישרונות קטנים")

29. בעל הסולם פעל שאדם פשוט, שאם הולך בדרכו, יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, מה שאין כן לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדביקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות. (הרב"ש, מאמר 75, "פעילות גדולי האומה")

30. מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל.

ולאו דווקא אנשים בעלי כישרונות, וגיבורי כוח, היינו שיש להם כוח התגברות, אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים. עיין ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"א, שכתב שם, בשם מדרש רבה, וזאת הברכה: אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בליבו. (הרב"ש, מאמר 6, "אהבת חברים - ב", 1984)

31. וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קיצים וחשבונות של הגאולה. ובאותו הזמן תתגלה לכל. (זוהר לעם, פרשת וירא, מאמר "חשבון קץ המשיח", סעיף 460)

32. כל מי שהולך לעולם ההוא בלא ידיעת סודות התורה, אפילו יש בו הרבה מעשים טובים, מוציאים אותו מכל השערים של העולם ההוא. (זוהר לעם, זוהר חדש, שיר השירים, מאמר "החכמה שהאדם צריך", סעיף 484)

33. אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם נזהרים בעבודת בוראם. כי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ואומרת, אוי להם לבני אדם, שמזלזלים בעבודת בוראם. אוי להם לבני אדם, מחילול כבודה של התורה. כל מי שעוסק בתורה בעולם הזה ורוכש מעשים טובים, יורש עולם שלם. וכל מי שאינו עוסק בתורה בעולם הזה, ואינו עושה מעשים טובים, אינו יורש לא את עולם הזה, ולא את עולם הבא.

כלומר, או שיורש עולם שלם או שמפסיד שני העולמות. והרי יש מי שיורש עולמו כפי מקומו, וכפי מה שראוי לו? הרי שיש מידה אמצעית. מי שאין לו מעשים טובים כלל, אין לו שני העולמות. אבל אם יש לו מעשים טובים, ואפילו שאינם בשלימותם, יורש עולמו כפי הראוי לו, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו להתדבק בו. (זוהר לעם, פרשת שמות, מאמר "איתי מלבנון כלה", סעיפים 61-60)

34. האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת שם, כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא.

שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם.

משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו של הקב"ה יתגדל בעולם, כמו שכתוב, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקויים, והיה ה' למלך על כל הארץ. (זוהר לעם, פרשת תולדות, מאמר "ויקרא את עשיו ויאמר לא ידעתי יום מותי", סעיף 125)

35. למנצח על איילת השחר מזמור לדוד. כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעולם הזה, ואינו עוזב אותו לעולם הבא.

וצריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמו שכתוב, והגית בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. ביום, כי הוא זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה?

כדי שיהיה נמצא אצלו שֵם שלם. כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ותהיה השלימות אצל האדם יום ולילה. יום הוא ז"א, ולילה הוא הנוקבא. וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז"א ונוקבא, שזוהי כל השלימות, כמו שכתוב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

עיקר הלילה הוא מחצות ואילך. ואע"פ שחצי הלילה הראשון הוא בכלל הלילה, בחצות הלילה הקב"ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה. (זוהר לעם, פרשת בשלח, מאמר "וה' הולך לפניהם יומם", סעיפים 45-43)

36. חכמת הסוד אינה נמסרת ביד אדם אחד, שכל אחד ואחד יש לו חלק בתורה, ואי אפשר שישיג אדם אחד את כל החכמה, ואם לא כל באי עולם. (הרמ"ק, "דע את אלוקיי אביך")

37. להפנות את הלבבות ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה, נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות. (הראי"ה קוק, "ערפילי הטוהר")

38. על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת. (הבעש"ט, "מאירות עיניים")

39. אי אפשר להיטהר ולהתקדש בדורות האחרונים כלום בלעדי חכמת הזוהר והקבלה. (האדמו"ר מזדיטשוב)

40. לא מקרה הוא, כי אם עצמוּת טבע נפשי, מה שאני מרגיש עונג ונחת רוח בעסק הנסתרות האלוהיות בהרחבה וחופש, זאת היא עיקר מטרתי. כל התפקידים של יתר הכישרונות, המעשיים והשכליים, אינם כי אם טפלים למהותי. אני צריך למצוא את אושרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות, ולא בשום קריירה, איזו שתהיה. (הראי"ה קוק, "תולדות הרב")

41. הקב"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה שיודיענו השגחה זאת. ומה שיודיענו השגחה זאת, אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון באלוקותו. אם כן, הרי אנו רואים בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת. (הרמח"ל, "שערי רמח"ל")

42. כלל העולה, שחייב אדם לדעת שמו יתברך, ומי שלא ראה חכמה זו לא ראה אורות מימיו, והכסיל בחושך הולך. (הרח"ו, "אוצרות חיים")

43. התורה ניתנה ללמוד וללמד, בכדי שכולם יידעו, מקטנים עד גדולים, דעת ה', וגם מצאנו בהרבה ספרי מקובלים, שמזהירים על לימוד חכמה זו שכל אדם חייב ללמוד אותה. (רבי יצחק אשכנזי, "טהרת הקודש")

44. לשון הזוהר הקדוש מסוגל לנשמה והוא דבר השווה לכל נפש ישראל, קטן וגדול שם הוא, כל אחד לפי הבנתו ושורש נשמתו. (רבי צבי הירש הורוביץ, "הנהגות ישרות")

45. ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר, היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו, ויתקיים. (רבי אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, "נוצר חסד")

46. מי ייתן והיה שיתחילו ללמוד עם הצאן קדושים כשהם עדיין בקטנותם בן ט' ו-י' שנים ספר הזוהר הקדוש והיו בוודאי הגאולה בקרוב בלי שום חבלי משיח. (רבי שבתאי ליפשיץ, "סגולת ישראל")

47. המגמה של התגלות רזי תורה היא המטרה האידיאלית בחיים ובמציאות. (הראי"ה קוק, "אורות הקודש")

48. מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר, קיימו וקיבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם שאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבים בקריאתם מאוד מאוד. (רבי יוסף חיים, "בן איש חי")

49. מגמתה של חכמת הרזים, לכל מהלכה, היא פיתוח כוח הנשמה, עד כדי עמידה על כוחה הפנימי, לשאוב ממקורה, בלי שום הצטרכות של התלמידות אמצעית. (הראי"ה קוק, "כתבי הרב קוק")

50. הגאולה הזאת לא תהיה, רק על ידי לימוד התורה. ועיקר הגאולה תלוי בלימוד הקבלה. (הגר"א, "אבן שלמה")

51. סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחורבן, נתגלה אור הזוהר, להגן על הדורות, ואם נזכה לעסוק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תפרש ישע ישועת ישראל. (החיד"א, "מערכת גדולים")

52. סתרי תורה מביאים את הגאולה, משיבים את ישראל לארצו. (הראי"ה קוק, "אורות")

53. הצעירים לימים, או אשר ימצאו בעצמם כבדות ומיעוט חשק למאור הפנימי, עליהם החובה מוטלת לפחות, שלא לגרוע חוק דבר יום ביומו לשיעורים שעה ושתיים בכל יום לחכמת האמת, ואז בהמשך הזמן תהיה דעתם מתרחבת. (הראי"ה קוק, "אגרות הראי"ה")

54. אין ספק שמכל דרושי העולם אין חשוב מדרישת סתרי תורה מפני שהם נוגעים באלוהות, כי מציאות כל מה שנתן תורה לישראל הכוונה לדעת האלוה ולעובדו. (הרמ"ק, "דע את אלוקיי אביך")

55. ובעת עיקבא דמשיחא, התגברות הרע והעזות והמידות רעות, בהנהגות ראשי ערב רב, נתגלה האור הגנוז מן השמיים, ספר הזוהר והתיקונים, ואחריהם כתבי מורנו האר"י. ובזה הלימוד, מבער הקוצים והרע שבנפשו, ויזכה לדבק עצמו באור עליון, ויזכה לכל מידות טובות שבעולם. (רבי אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, "היכל הברכה")

56. כל זמן שלא נותנים לנפש הפנימית את מזונה הטבעי, היא הולכת ונמוגה, מתדלדלת ומתנוונת, על כן צריכים להבקיע את האור, וביד רמה לקבוע תלמוד קבוע ומסודר, חוק ולא יעבור של התלמוד הרוחני עד שבא אל גבול החכמה האלוקית שבמקור ישראל - חכמת האמת והקבלה וכל פרטיה. (הראי"ה קוק, "אוצרות הראי"ה")

57. וכן יש הרבה שוטים, שבורחים מללמוד רזין של מורנו האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו. ולו עמי שומע לי, בעקבות משיחא, אשר הרע והמינות גובר, היו שוקדין כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתיקונים, כתבי מרן, והיו מבטלין כל גזרות רעות, והיו ממשיכים שפע ואור. (רבי אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, "נוצר חסד")

58. וכבר כתב הרב רבי שם טוב בספר האמונות, כי רק על פי חכמת הקבלה תיוושע יהודה וישראל תשועות עולמים, כי רק הוא חכמת אלוקית המסורה לחכמי ישראל מימי קדם ושנים קדמוניות, ועל ידה יגלה כבוד אלוקים וכבוד תורתו הקדושה. (רבי שבתאי ליפשיץ, "סגולת ישראל")

59. אבל העיקר תדע אחי, שעיקר לימוד זה, שנתגלה בזמן הזה בכל כך בהירות ואור והתפשטות, הוא מחמת שהרע גובר מאוד, וכנסת ישראל נופלת. ובלימוד זה, נזדכך הנפש. ובאמת בעת לימוד הסודות, ובפרט ספר הזוהר והתיקונים, מאיר הנפש. (רבי אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, "נתיב מצוותיך")

60. ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים ותמהתי על אנשי דורנו, שהצנועים שבהם מושכים ידיהם מללמוד חכמת האמת. (רבי ברוך בן אברהם מקוסוב, "עמוד העבודה")

61. ראיתי בספרי מקובלים רבים גודל העונש העצום והמר על מי שמנע את עצמו מללמוד חכמת הקבלה ועוצם השכר והעונג בעולם הבא למי שלומדה. (רבי ברוך בן אברהם מקוסוב, "עמוד העבודה")

62. ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה, בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן דוחים אותה משם בביזיון. (רבי פנחס אליהו בן מאיר, "ספר הברית")

63. סתרי תורה, מתוך שהם באים ממקור עליון, מחביון העז של פנימיות הנשמה, חלק אלוה ממעל, בשביל כך הם יכולים להיכנס אל כל הלבבות, גם ללבבות האלה שלא באו למידה של דעה רחבה לקניין מדע רחב ועמוק. וכשהם משתמשים בכישרונם זה, שהוא הנטייה לרזי עליון, עם הידיעה בחולשה המדעית שלהם, שהיא ממלאתם ענוה, אז מביאים הם ברכה לעולם, ומגלים הם בחפצם הטהור אור גדול של דעת קדושים. (הראי"ה קוק, "אורות התורה")

64. מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן (1490). ומשם ואילך, ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל. (רבי אברהם בן מרדכי אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")

65. לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך ומתפשט בכל שדרות עמנו. (הראי"ה קוק, "אוצרות הראי"ה")

66. תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה. (הראי"ה קוק, "אגרות הראי"ה")

67. השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולארי, להשיב נפשות צמאות. (הראי"ה קוק, "עקבי הצאן")

68. כלל רזי עולם, שמשום עת לעשות לה' הסכמתי לגלותם, כי השעה צריכה לכך. וגדולים וטובים ממני סבלו דיבת עם, בשביל עניינים כאלה, שלחץ אותם רוחם הטהור, בשביל תיקון הדור, לדבר דברים חדשים ולגלות נסתרות, שלא הורגל בהם השכל ההמוני. (הראי"ה קוק, "אגרות הראי"ה")

69. והתיקון שיבוא על ידי אורו של משיח, שיעזור לזה הרבה דבר ההתפשטות של תלמוד רזי תורה וגילויי אורות חכמת אלוהים, בכל צורותיה הראויות להתגלות. (הראי"ה קוק, "שמונה קבצים")

70. הקב"ה רוצה בתקנת כל העולם, על כן אמרו חז"ל (שבת פ"ח, ב') כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לע' (70) לשון, שמורה על הכנה שיש בתורה להשלים כל האומות. (הראי"ה קוק, "מאורות הראי"ה")

71. הארתו של משיח, תורתו יכולה ומוכרחת להתפשט על כל קהילות גויים וסדרי ממשלתם, ועל כל אורחות החיים. (הראי"ה קוק, "אורות הקודש")

72. יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו. (הרב שלום מזרחי שרעבי, "אור הרש"ש")

73. אזהרה גדולה שלא תלמד חכמת הקבלה בינך לבין עצמך מהספרים, כי אי אפשר להשיג עומק כוונת בירור העניינים האלוהיים שגברו מאוד מאוד על השכל האנושי. כי אם בקדושה רבה וטוהרה על ידי משפיע מקובל ישר ונאמן שקיבל מפי מקובל מפורסם. (הגר"א, "אדרת אליהו")

74. אין האדם יוצא ידי חובתו בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכולתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה, כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו. (הרח"ו, הקדמת המהרח"ו על שער ההקדמות)

75. הנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה, אחר שעושה המצווה בלי טעם, רק מצוות אנשים מלומדה, ודומה לבהמות האוכלות חציר, שאין בו טעם אכילת אדם. ואפילו הוא בעל עסקים גדול וטרוד הרבה, לא יפטור עצמו מעסק חכמה זאת. (רבי צבי הירש אייכנשטיין, "סור מרע ועשה טוב")

76. תכלית האדם לאכילה ולשתייה ולבעילה, או לבנות קיר, כי כל אלה מקרים מתחדשים עליו, לא יוסיפו על כוחו הפנימי. ועוד שהוא משתתף בזה עם רוב הברואים. והחכמה היא אשר תוסיף על כוחו הפנימי ותעתיק אותו ממעלת בוז למעלת כבוד והאדם קודם שישכיל ויידע, הוא נחשב כבהמה, לא נבדל משאר מין החיות אלא בהיגיון. שהוא חי בעל היגיון. רוצה לומר בהיגיון, שהוא מצייר לנפשו המושכלות. והנכבד שבמושכלות, לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלווה לעניין ההוא מהאלוהים. ששאר החכמות אינם אלא להרגיל בהם, עד שיגיע לדעת האלוהי. (הרמב"ם, "פירוש המשניות")

77. לו עסקנו בחכמת הקבלה הייתה מתקרבת הגאולה, כי הכול תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתנו מלהתעסק בה, היא גורמת איחור ועיכוב בניין בית מקדשנו. (הרח"ו, הקדמת המהרח"ו על שער ההקדמות)

78. לימוד חכמת האמת, הוא לימוד הקבלה, הוא ראש לכל התיקונים, כמו שאמר הרב הקדוש רבי שמעון בן יוחאי, זכרונו לברכה, בפה מלא: בזכות לימוד הקבלה ייצאו ישראל מן הגלות. (הרמח"ל, "דרך עץ חיים")

79. הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה. (הגר"א, "אבן שלמה")

80. דווקא בעת משבר גדול וסכנה עצומה, צריכים לקחת את המעולה שבתרופות, רדיקלים אנו מוכרחים להיות, בפשרות למחצה לשליש ורביע מאומה לא נתקן. (הראי"ה קוק, "אגרות")

81. כל גדולי הקבלה פה אחד צועקים ככרוכיה, שכל זמן שמסלקים מאורייתא את רזיה, ואינם עוסקים בסודותיה, מחריבים את העולם. אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש, אינון דמסלקן רזא וחוכמתא מאורייתא ומשווין לאורייתא יבשה (הם שמסלקים רז וחכמה מהתורה ועושים תורה ליבשה). (הראי"ה קוק, "אגרות")

82. דווקא לימוד הזוהר יש בו סגולה יותר על לימוד משנה ותלמוד ומקרא, והוא פלא, במה כוחו גדול מכל התורה, אם למקרא ואם למשנה היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאוד, ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן הזוהר, שמדבר בסודות התורה בפירוש, ואין פתי קורא שלא יבין כי דבריו בעמקי רזי התורה. ולכן, להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש, הם מזהירים ומאירים הנפש. (החיד"א, "הגדולים")

83. על ידי עסק ישראל בסודות התורה יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. (רבי יעקב צבי יאליש, "קהילות יעקב")

84. ובדור הזה האחרון, אי אפשר להמשיך שכינה עליונה אלא על ידי הזוהר וכתבי הרב חיים ויטאל בלבד, שנאמרו ברוח הקודש, ובדור הזה מי האיש, החפץ חיים, אוהב ימים, מבלי לבלות יום בלתי קדושה, לראות טוב עולם הבא בעולם הזה, יידבק בספר הזוהר ובכתבי הרב חיים ויטאל בלבד שנאמרו ברוח הקודש. (רבי אייזיק יחיאל ספרין מקומרנה, "היכל הברכה")

85. הנגלה שבתורה ומצוות לבד, אינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות, וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים. (הראי"ה קוק, "אגרות")

86. מקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר. (רבי שמחה בונים מפשיסחא, "תורת שמחה")