Publication

Jan 8, 2020

המשבר הוא לא של האקלים, אלא של האנושות

לחייה של יבשת אוסטרליה מאדימות בלהבות, מוסקבה נאלצת לפזר שלג מלאכותי בחורף החם ביותר שידעה, שיטפונות מציפים אזורים שלמים בסין ובארה"ב – כדור הארץ נחנק, לא יכול לסבול אותנו יותר, יוצא מכל איזון. אבל המשבר הוא לא של האקלים, אלא של האנושות.

הטבע הוא גוף חי ונושם, מי שקרוב אליו מרגיש זאת היטב. אבל רובנו התרחקנו ממנו עד שאין לנו כל רגישות כלפיו. אנחנו שוגים לחשוב שכדור הארץ הוא ישות דוממת, ומתוך כך עושים בו כל שעולה ברצוננו לפי מידת האנוכיות המופרזת שגדלה בנו. אבל הטבע בכלל לא דומם. הוא הנשמה שלנו, הוא נמצא במדרגה הרבה יותר גבוהה ומפותחת מאיתנו, וכך צריך להתייחס אליו. לכדור הארץ יש את האנרגיה שלו, את המחשבה המיוחדת לו, ואנחנו כלולים בו. הוא המוליד שלנו, ולא ייתכן שבמוליד יש פחות מאשר בנולד.

כבר שנים רבות אנחנו נמצאים בהתנגשות עם כדור הארץ, ועכשיו מתחילות בהדרגה לצוץ ולהיראות התגובות לפעולות ההתערבות הגסות האלו שעשינו בו, ושאנחנו ממשיכים לבצע באטימות. הפרנו את האיזון בבית שלנו, ואנחנו עדיין לא מודעים להיקף ההשלכות ולמה עתיד לקרות בעולם מחר. מדענים אומרים שהקטבים עלולים להתחלף – פלוס במינוס, צפון בדרום. ואנחנו? חלשים כנגד זה, אין לנו כוח או תשומת לב להתמודד עם תופעות כאלו.

שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון רכבים חשמליים, תאי דלק ואנרגיה סולרית, אומנם יועיל במקצת למזעור משבר האקלים, אבל לא יביא לפתרון של ממש. משבר האקלים מתחיל במערכת היחסים בינינו. כשאנחנו יוצאים מאיזון – מתנפחים על האחר בגאווה, רומסים ותובעים ואדישים זה כלפי זה – אנחנו מקרינים את הכוח השלילי לכל חלקי הטבע. והוא, גוף חי ונושם, מתייפח. מגיב בשריפות ענק, בעשן רעיל וסמיך שמקיף את הכדור, מציף ושוטף חלקי יבשות.

אם בעבר נלחמו האומות זו בזו, היום עלינו לעשות יד אחת ולהיאבק בטבע. לא לצאת לדו-קרב עם איתני הטבע, זה אבוד כמובן, אלא לפעול לאיחוד ולהרמוניה בינינו. חוסר האיזון בכדור הארץ הוא הגורם העיקרי למשבר. האדם עצמו ויחסו השלילי לזולת, לחי, לצומח ולדומם זה מרכז הבעיה. לכן כשנתחיל להתייחס לכדור הארץ כמו לגוף חי ושלם – הוא יתחיל לחזור לעצמו, להשתקם, ואנחנו נשתנה ונשתקם אחריו.

Media Downloads

Article TextDOCX