119. בהיכל המלך המשיח כבר מוכנים ומזומנים כל התיקונים, הצריכים להתגלות בגמה"ת עם ביאת המלך המשיח, אף פרט קטן לא ייחסר. ואלו הנשמות, שבהיכל המלך המשיח, הן כל אלה, שכבר זכו לגמה"ת משורש נשמתם עצמם.
("מוליך החמורים", הקסה"ז)
211. אמרה נשמת משה, בזמן קודם ביאת המשיח, אלו בעלי המשנה, בעלי החכמה העליונה, בעלי קבלה, בעלי סודות התורה, השעה דחוקה להם, שאין להם ממה להתפרנס. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. שבעלי החכמה הם אפיקי מים של התורה אל השכינה, כי התורה נקראת מים, ואין תורה אלא העמוד האמצעי, ז"א, קו האמצעי.
כי אלו אפיקי המים, בעלי החכמה שמהם תצא תורה, שהיא מים, הם בצער ביגון בעניות. ואלו הם חבלים וצירים של היולדת, השכינה, שכתוב בה, ותָגֵל יוֹלַדְתֶךָ. ובאלו חבלים תהיה, בצער של בעלי התורה והחכמה. שצערם נבחן לחבלי לידה של השכינה.
212. ובאלו חבלי לידה שצועקת בהם, מתעוררים שבעים סנהדרין למעלה. עד שיתעורר הקול שלה עד הוי"ה. ומיד, קול ה' יחולל איילות, שהם בעלי המשנה, כמ"ש, בתולות אחריה רֵעוֹתיה מובאות לך. לכולם יהיה חִיל כּיוֹלֵדה ממש, בדחק שהשעה דוחקת להם בכמה נשיכות של יצה"ר, של הנחש, הנושך אותם בכמה מיני דחקים.
213. בזמן ההוא היא נפתחת להוליד את המשיח, בזכות החבלים והדחק של הצדיקים, בעלי מידות, בעלי סודות התורה, בעלי בושה וענווה, בעלי יראה ואהבה, בעלי חסד, אנשי חַיל, יראי אלקים, אנשי אמת, ושונאי בצע, שהשעה דוחקת אותם. כמו שלומדים, דור שבן דוד בא, אנשי חַיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחונֵנוּ. ויראי חטא יימאסו, וחכמת סופרים תסרח, ותהיה האמת נעדרת, והגפן תיתן פִּריה והיין ביוקר.
214. ומאלו שבעים הקולות, שנותנת כנגד שבעים מילים שיש במזמור, יַענךָ ה' ביום צרה, נפתחה רחמה, שהיא ב', בית הרחם, הכלול מב' בתים, להוליד מהם ב' משיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ומביאה ראשה בין ברכיה. הראש שלה, העמוד האמצעי, ז"א. ברכיה הם ב' שוקיים נו"ה, ב' נביאים. משם נולדים ב' המשיחים. בעת ההיא כתוב, ויחשוף יערות, שתתגלה החכמה והנחש יעבור מהעולם. כי אור החכמה מכלה כל הקליפות.
("שבעים קולות היולדת", אחרי מות)
131. בימות המשיח תתחדש הדעת בעולם והתורה תאיר לפני הכול. כי כתוב, כי כולם יידעו אותי למִקְטַנָם ועד גדולם.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
139. באלו התשבחות שבשה"ש, חכמה עליונה, שהיא קיום כל העולמות, שעתיד הקב"ה לגלות אותה לבניו, בזמן שתתעורר הדעת בעולם. שכל אחד מישראל ישיג אז השגה בחכמה העליונה, שהיא סוד השם של הקב"ה, וזוהי טובה שאין לה הפסק כלל לעולם ולעולמי עולמים.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
308. למה ה' תעמוד בְרָחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנעה מהם התשובה. אז כתוב, וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ.
309. בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים, שיתאספו עליו, כמ"ש, יתייצבו מַלְכֵי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל מְשׁיחוֹ. עתידים שבעים שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים העיר הקדושה, ולאחוז בעצות על הקב"ה, ואומרים, נקום על המגן בתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו.
310. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, כמ"ש, יושב בשמיים יִשְׂחק ה' יִלעג לָמוֹ. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם, ויכַלֶה אותם מהעולם. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה.
311. עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים: אַנְדְרִיאָנוּס, לוּפִינוֹס, נבוכדנצר, סַנחֵריב, וכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. וייתן להם ממשלה כבתחילה, וייאספו עימהם שאר העמים, ויילחמו על ירושלים.
ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוֹף ה' את כל העמים, אשר צָבאוּ על ירושלים. אשר יצבאו, לא כתוב, אלא אשר צבאו, בלשון עבר, כי סובב על אלה שכבר צבאו. אז כתוב, וברוב גאונך תהרוס קמיך. וזה כתוב, לזְמן שיבוא המשיח. ושירה זו, שירת עולם היא.
312. כתוב, וברוח אפֶּיךָ נערמו מים, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. וכתוב, ניצְבוּ כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות.
("וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ", בשלח)
201. 400 שנים עמד הממונה של בני ישמעאל, וביקש לפני הקב"ה. אמר לו, מי שנימול יש לו חלק בשמך? אמר לו הקב"ה, כן. אמר לו, והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך, כמו יצחק? אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקוניו, וזה אינו כך. ולא עוד, אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים. ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים. אמר לו השר הממונה, ועכ"ז, כיוון שנימול, לא יהיה לו שכר טוב על זה?
202. אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול. מה עשה הקב"ה כלפי טענת השר של ישמעאל? הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם.
203. ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה הרבה זמן, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שתושלם הזכות של בני ישמעאל.
204. ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם. ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עימהם מלחמה, אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים. וימשלו אלו על אלו. וארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום.
205. באותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה, ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים. ויתאספו שם עמים, וייפלו בידיהם. עד שייאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם. ואז יתעורר הקב"ה עליהם, כמ"ש, כי זבח לה' ב בְּבוֹצְרָה. ואח"כ כמ"ש, לאחוז בכנפות הארץ, ויינערו רשעים ממנה. ויכלה את בני ישמעאל מן הארץ, וישבר כל הכוחות שלמעלה, ולא יישאר כוח למעלה על עם העולם, ישראל, אלא כוח ישראל לבדו, כמ"ש, ה' צילךָ על יד ימינֶךָ.
206. משום שהשם הקדוש הוא בימין, והתורה היא בימין, ע"כ הכול תלוי בימין. וצריכים להגביה את הימין על השמאל, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. ולעת"ל כתוב, הושיעה ימינך וענני. וכתוב, כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעובדו שְכֶם אחד. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
("ותהי שרי עקרה", וארא)
96. רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר, אוי למי שייקָרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שייקרה ויוכל להימצא באותו זמן. אוי למי שייקרה באותו זמן, משום שכאשר יבוא הקב"ה לפקוד את האיילה, השכינה, יסתכל מיהם העומדים עימה, ובכל אלו הנמצאים עימה, ויסתכל בכל המעשים של כל אחד, ולא יהיה נמצא צדיק, כמ"ש, ואביט ואין עוזר. וכמה צרות על צרות יהיו לישראל.
97. אשרי מי שייקרה ויימצא באותו זמן, משום שאותו שיתקיים בזמן ההוא באמונה, יזכה לאור ההוא של שמחת המלך. ועל הזמן ההוא כתוב, וצְרַפתים כצְרוֹף את הכסף ובְחַנתים כבְחוֹן את הזהב.
98. אחר שהצרות האלו מתעוררות על ישראל, וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם, ומעוררים כמה גזרות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבואנה צרות על צרות, והאחרונה משכיחה את הראשונה, אז ייראה עמוד האש עומד מלמעלה למטה ארבעים יום. וכל העמים שבעולם יראו אותו.
99. בזמן ההוא יתעורר מלך המשיח לצאת מגן העדן, ממקום שנקרא קן ציפור, ויתגלה בארץ הגליל. וביום שהמשיח ייצא לשם, יתרגז כל העולם, וכל בני העולם יתחבאו בתוך מערות ובבקעות שבאבנים, ולא יחשבו להינצל. ועל זמן ההוא כתוב, ובאו במערות צוּרים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדַר גאונו בקוּמוֹ לַערוֹץ הארץ.
100. מפני פחד ה', זהו הרוגז של כל העולם. ומהדר גאונו, זהו משיח. בקומו לערוץ הארץ, הוא כאשר יקום המשיח, ויתגלה בארץ הגליל, משום שהוא המקום הראשון שנחרב בארץ הקודש ע"י אשור, שמשום זה יתגלה שם תחילה לכל מקום, ומשם יעורר מלחמות על כל העולם.
101. ואחר ארבעים יום, שהעמוד יקום מארץ לשמיים לעיני כל העולם והמשיח יתגלה, יקום מצד מזרח כוכב אחד המלהט בכל הצבעים. ושבעה כוכבים אחרים סובבים לכוכב ההוא. ויעשו עימו מלחמה בכל הצדדים, ג"פ ביום, עד שבעים יום. וכל בני העולם רואים.
102. ואותו כוכב יעשה עימהם מלחמה בלפידי אש הלוהטים ומנוצצים לכל צד, ומכה בהם עד שבולע אותם בכל ערב. וביום חוזר ומוציא אותם. והם עושים מלחמה לעיני כל העולם. וכך בכל יום, עד שבעים יום. לאחר שבעים יום, ייגנז הכוכב ההוא, וייגנז משיח, עד 12 חודשים. ויחזור עמוד האש כמקודם לכן. ובו ייגנז המשיח, והעמוד ההוא אינו נראה.
103. לאחר 12 חודשים, יעלו את המשיח בתוך העמוד ההוא אל הרקיע, ושם יקבל כוח ועטרת המלכות. וכשיורד לארץ, ייראה שוב אותו עמוד האש, כמקודם לכן, לעיני כל העולם. ואח"כ יתגלה המשיח, וייקבצו אליו עמים רבים, ויעשה מלחמות בכל העולם.
ובזמן ההוא יתעורר הקב"ה בגבורתו לכל עמי העולם, ומלך המשיח יהיה נודע בכל העולם, וכל מלכי העולם יתעוררו להתחבר יחד, לעשות עימו מלחמה.
104. וכמה מפָּרִיצֵי ישראל יתהפכו לחזור אל הגויים, ויבואו עימהם לעשות מלחמה על מלך המשיח. אז ייחשך כל העולם 15 יום. ורבים מעם ישראל ימותו בחושך הזה. וע"כ כתוב, הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים.
("ביאת המשיח", שמות)
589. מלך המשיח ייקרא עני, משום שאין לו מעצמו כלום, כי היא הנוקבא דז"א, וקוראים לה מלך המשיח. אבל זו הלבנה הקדושה למעלה, הנוקבא דז"א, שאין לה אור מעצמה, אלא מה שמקבלת מהשמש, ז"א. וע"כ נקראת עני.
590. מלך המשיח, הנוקבא, ישלוט בשליטתו, יתייחד במקומו למעלה. ואז כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך. מלכך סתם, להיותו כולל את הנוקבא למעלה ומלך המשיח למטה. אם למטה, עני הוא, בחינת הלבנה, הנוקבא העליונה, כי מלך המשיח למטה נמשך מן הנוקבא, וע"כ נקרא עני כמוה. ואם למעלה, הנוקבא עצמה, היא עני, כי היא מראָה שאינה מאירה מעצמה, אלא מז"א, ונקראת משום זה לחם עוני.
ועכ"ז, המשיח רוכב על חמור ועל עַיר, מעוזם של עמים עכו"ם, להכניעם תחתיו. ויתחזק הקב"ה, הנוקבא, במקומו למעלה, כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך, כולל את שניהם.
("אוסרי לגפן עירׂה", ויחי)
476. וזכרתי את בריתי יעקוב. למה יעקב עם ו'? ו', מדרגת החכמה במקום שיעקוב שורה בו, ת"ת דאצילות, קו אמצעי. והמילוי ו' שביעקוב מורה על החכמה שבפרצוף. ת"ת ויסוד כאחד הם וו. ע"כ כתוב יעקוב עם ו', לרמז על חיבורו עם היסוד, שהוא שלמותו. פסוק זה נאמר על גלות ישראל, שיהיו נפקדים מהגלות, בו', באלף השישי, כלומר, שיעקב, בני ישראל, ייגאלו בו'.
477. הפקידה בעניין הו' היא שישה רגעים וחצי עת. ו', ת"ת, בריח התיכון, המכונה בריח הדלת, המבריח בתוך הקרשים מקצה אל הקצה. ובזמן שישים שנה לבְריח הדלת באלף השישי, יקים אלקֵי השמיים פקידה לבת יעקב. ומזמן ההוא עד שיהיה לה זכירה, יימשך שש שנים וחצי, זמן המשכת הפקידה. ומזמן ההוא יימשך שש שנים אחרים, זמן המשכת הזכירה. והם 72 שנים ומחצה.
478. ב-66 שנים יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל, והוא משיח בן יוסף. וע"כ מקום גילוי שלו ארץ הגליל, נחלת יוסף.
וכאשר כוכב שבצד מזרח יבלע שבעה כוכבים שמצד צפון, ושלהבת אש שחור תהיה תלויה ברקיע שישים ימים, ומלחמות יתעוררו בעולם על צד צפון, וב' מלכים ייפלו באלו המלחמות.
479. ויתחברו כל העמים על בת יעקב, לדחותה מן העולם, שעל אותו הזמן כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. הנה אז יִכלו כל הנפשות מגוף, וצריכים לחזור ולהתחדש. וכמ"ש, כל הנפש הבאה ליעקב מצריימה, כל נפש שישים ושש.
480. ב-73 שנים, אחר שבע שנים לגילוי משיח בן יוסף, כל מלכי העולם יתאספו לעיר הגדולה רומי, והקב"ה יעיר עליהם אש וברד ואבני אֶלגביש, ויאבדו מהעולם. ורק אותם המלכים שלא באו לרומי, יישארו בעולם, שיחזרו אח"כ לעשות מלחמות אחרות. ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם, ויתאספו אליו כמה עמים וכמה צבאות מכל קצווי העולם. וכל בני ישראל יתאספו במקומותיהם.
481. עד שנשלמו השנים והגיעו למאה שנים לאלף השישי. אז יתחבר הו' בה"ת, שישפיעו תיקוני ג' הקווים אל ה"ת, המלכות, התיקון הרביעי. ואז כתוב, והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'. ואז יהיה קיבוץ גלויות.
ועתידים בני ישמעאל, שהם הראש לכל כוחות הקליפות מימין, כמו רומי לכוחות השמאל, בזמן ההוא להתעורר יחד עם כל עמי העולם שלא באו לרומי, לבוא על ירושלים למלחמה, כמ"ש, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה. וכתוב, יתייצבו מלכי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. וכתוב, יושב בשמיים ישְׂחק.
482. אחר שכל כוחות הס"א הימין והשמאל יאבדו מהעולם, יתעורר ו' הקטנה, יסוד דז"א, להתחבר עם ה"ת ולחדש הנשמות הישָנות, כל אותם שהיו בגוף מעת בריאת העולם עד אז, כדי לחדש העולם, המלכות, כמ"ש, ישמח ה' במעשיו. וכתוב, יהי כבוד ה' לעולם, כדי שתתחבר ה"ת עם ו' כראוי.
ישמח ה' במעשיו, להוריד מעשיו, שהם הנשמות שהתחדשו לעולם, שתהיינה כולם בריות חדשות. ויתחברו כל העולמות כולם כאחד.
483. אשריהם כל אלו, שיישארו בעולם בסוף האלף השישי, להיכנס בשבת, האלף השביעי. כי אז הוא יום אחד לה' לבדו, להזדווג עם ה"ת כראוי, וללקוט נשמות חדשות להשפיע לעולם. כלומר, נשמות שלא היו עוד בעולם, שיהיו בעולם, ביחד עם הנשמות הישנות, שנשארו מתחילה, שהתחדשו, כמ"ש, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש ייאמר לו כל הכתוב, לחיים בירושלים.
("אותות המשיח", ויירא)
385. ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך. כל זמן שמשה היה חי בעולם, היה מוחה בידיהם של ישראל, שלא יימצאו בחטא לפני הקב"ה. ומשום שמשה נמצא ביניהם, לא יהיה כמו הדור ההוא עד הדור שיבוא מלך המשיח, שיִראו כבוד הקב"ה כמותם, שהם השיגו מה שלא השיגו דורות אחרים.
386. ראתה שפחה על הים מה שלא ראתה עין יחזקאל הנביא. אם השפחות השיגו כל כך, נשותיהם של ישראל לא כש"כ, ובניהם לא כש"כ, והאנשים לא כש"כ, וסנהדרין לא כש"כ, והנשיאים לא כש"כ, ולא כש"כ הנביא העליון הנאמן משה, שהוא על כולם. ועתה, הסוחרים שבמדבר, היו דובבים חכמה כל כך, כש"כ חכמי הדור. וכש"כ אלו, הנמצאים לפני רבי שמעון ולומדים ממנו בכל יום. ומכש"כ וכש"כ רבי שמעון עצמו, שהוא עליון על כולם.
("כל זמן שמשה קַיים", ויקרא)
387. אחרי שמת משה, כתוב, וקם העם הזה וזָנה. כך אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, ויִשגה כל העולם בתורה, ולא יימצא מי שיעורר בחכמה. על הזמן ההוא כתוב, ואם כל עֲדת ישראל יִשגו. אם ישגו בתורה, שלא יידעו דרכיה. במה זה? משום שכתוב, ונעלם דָבָר מעֵינֵי הקָהל, שלא יימצא מי שיידע לגלוֹת עמקות התורה ודרכיה. אוי לאלו הדורות, שיימצאו אז בעולם.
388. עתיד הקב"ה לגלות סודות עמוקים בתורה בזמן מלך המשיח, משום שכתוב, מָלאה הארץ דֵעה את ה' כמַים לים מכַסים. וכתוב, ולא ילַמדוּ עוד איש את רעהו ואיש את אחִיו לאמור, דעו את ה', כי כולם יידעו אותי למִקְטַנם ועד גדוֹלם.
("כל זמן שמשה קַיים", ויקרא)
457. בינתיים נפרשׁ רבי יוסי מרבי יהודה, ונכנס בתוך מערה אחת, ומצא ספר אחד, שהיה תקוע בתוך נקב שבאבן, בסוף המערה. לקח אותו ויצא עימו.
459. התחילו ללמוד באותו הספר. לא הספיקו ללמוד שניים או שלושה עמודים בספר, וכבר היו מסתכלים בחכמה עליונה. כיוון שהגיעו ללמוד בנסתרות שבספר, ודיברו זה עם זה, יצאה להבת אש ורוח סערה, היכה בידיהם ונאבד הספר מהם. בכה רבי יוסי ואמר, אולי יש בנו עוון, או שאין אנו ראויים לדעת אותו.
460. כשבאו לפני רבי שמעון וסיפרו לו המעשה, אמר להם, אולי בקץ משיח שבאלו האותיות הייתם עוסקים. אמרו לו, אין אנו יודעים, כי הכול נשכח ממנו.
אמר להם רבי שמעון, אין רצונו של הקב"ה בזה, שיתגלה יותר מדי לעולם. וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קיצים וחשבונות של הגאולה. ובאותו הזמן תתגלה לכל. בזמן שכנ"י תקום מעפר, ויקים אותה הקב"ה, אז כמ"ש, אהפוך אל עמים שׂפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)