74. לך עמי בוא בחדריך וסגור דְלתְך בעדך, חֲבִי כמעט רגע עד יעבור זעם. כמה אוהב הקב"ה את ישראל, ובשביל האהבה שאוהב אותם מכל העמים עובדי עבודה זרה, הזהיר אותם ורצה לשמור אותם בכל מה שעושים.
75. ג' פעמים ביום הדין שורה בעולם, וכשמגיע הזמן ההוא, צריך האדם להיזהר ולהישמר, שלא יפגע בו אותו הדין. והם בזמנים ידועים.
76. משום, כשהבוקר עולה, מתעורר אברהם בעולם, ונאחז בדין לקשר אותו עימו. ובתחילת שלוש שעות הראשונות נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב. עד שמגיעה תפילת המנחה, שחוזר הדין למקומו. ומתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה. כי אז מתקשר דין בדין וצריכים להיזהר.
ז"א נקרא יום. ג' פעמים הם ג' קווים שבז"א, שבכל אחד מהם דין מיוחד. ואלו ג' בחינות דין שבג' קווים דז"א, נמשכות מג' זריעות, חולם שורוק חיריק, שהן שורשיהם של ג' קווים דז"א:
א. בעת עליית המלכות לבינה, נופלות ממנה אותיות אל"ה דאלקים, ונשארה במ"י דאלקים, ו"ק בחוסר ג"ר. והיא בחינת הדין שבנקודת החולם, שבקו ימין דז"א, הנקרא אברהם.
ב. בעת גדלות, שמלכות יוצאת מבינה, וג' אותיות אל"ה חוזרות לבינה, שאז חוזרת לראש א"א, ומשיגה ג"ר מחכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה אינה מאירה, והיא נסתמה. וזהו בחינת הדין שבנקודת השורוק, ושבקו שמאל דז"א, הנקרא יצחק. ונקרא דין של מעלה.
ג. עליית זו"ן שם ע"י המסך דחיריק, המכריע בין ב' הקווים, ו"ק, ששורשו בא ממנעולא, ואח"כ נתקן במפתחא, ונעשה כמסך שבנקודת החולם. והיא בחינת הדין שבנקודת החיריק, ושבקו אמצעי דז"א, הנקרא יעקב. ונקרא דין של מטה.
בעלות הבוקר שולט קו ימין דז"א, אברהם. ונאחז בדין של נקודת החולם, מסך דו"ק חסר ראש, מסיבת התכללות המלכות בבינה. כי בסיבת גילוי הדין הזה של נקודת החולם, יוצאים כל המוחין דזו"ן. ובתחילת שלוש שעות הראשונות, שאז זמן הזיווג, ויעקב, קו אמצעי, עולה ומכריע בין ב' הקווים, אברהם ויצחק, ע"י מסך דחיריק שבו, נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב.
אחר שנכללים ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, יורד הדין מנקודת החולם, אברהם, כי חזר והשיג הג"ר ע"י התכללותו בשמאל, והדין שהיה בו יורד ובא ביעקב, בקו אמצעי, ע"י המסך דחיריק שבו, בחינת ו"ק. עד שמגיעה תפילת המנחה, שליטתו של יצחק, קו שמאל, שחוזר הדין למקומו.
בזיווג של בוקר התבטל הדין של יצחק, שליטת קו שמאל, שהוא הסתימה שבנקודת השורוק, בסיבת הכרעתו של יעקב בכוח המסך דחיריק. ועתה שחזרה שליטתו של יצחק ואינו נכלל באברהם, חזר ג"כ הדין שבנקודת השורוק למקומו, שחזרו ונסתמו בו האורות מחמת חוסר החסדים.
ומתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה. דין של מטה, ו"ק חסר ראש, במסך דחיריק, שבקו האמצעי, התבטל עתה מפאת שהתקשר בדין של מעלה, שבנקודת השורוק, וחזר הג"ר גם לקו אמצעי, מכוח שליטת השמאל, וע"כ התבטלה הכרעתו, והדין שולט בעולם מסתימת האורות. וע"כ צריכים להיזהר אז.
77. ועוד, כשמתעורר הדין בעולם, והמוות נמצא בעיר, אין אדם צריך ללכת יחידי בשוק. אלא צריך לסגור עצמו, שלא ייצא לחוץ, כמו נוח, שסגר את עצמו בתיבה, שלא יימצא לפני המשחית.
ג' דינים ראשונים, שהם בג' קווים דז"א, צריכים רק להיזהר שלא ימשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. ואם הוא נזהר בזה, כבר הוא ניצל מהם. אבל בדין הרביעי, שיש מוות בעיר, הדין של הנוקבא המתעורר בעניין, אם לא זכה הרי רע, שהם הדינים שבמסך דצ"א, שממנו המוות. הנה כאן אינן מועילות זהירות ושמירה.
כי הדין הזה אחר שנגלה, כבר שולט גם על בחינת מלמטה למעלה. ואין לו עצה, אלא לסגור את עצמו, שלא ייראה לפני המשחית. שלא ייגע בשום מוחין אלא רק בבחינת ו"ק, אור החסדים, שאין לס"א שום אחיזה בהם. ונמצא שאינו נראה לפני המשחית, כי אין לו אחיזה בו. וזה נבחן, כמו מתחבא וסוגר את עצמו בחדרו, שלא יראו אותו. גם נוח הסתיר את עצמו בבחינת הו"ק שמלמטה למעלה, באור החסדים אשר שם. ואז ניצל. כי אין שום אחיזה לס"א באור החסדים.
78. לך עמי בוא בחדריך, הַסגר את עצמך בחדריך. וסגור דלתך בעדך, שלא ייראה בפני המשחית, שלא ימשיך אלא אור ו"ק דחסדים, שאין למשחית אחיזה בו. כי אחר שעבר הדין, אין עוד רשות למשחית להזיק לו.
79. האהבה שאהב הקב"ה את ישראל, וקירב אותם אליו, גרמה שכל שאר העמים עכו"ם שונאים את ישראל, משום שהם מתרחקים מהקב"ה, וישראל קרובים.
80. וישראל אהב את יוסף מכל בניו. בגלל האהבה שאהב יעקב את יוסף יותר מאחיו, אע"פ שהיו כולם אחים, כתוב, ויתנכלו אותו להמיתו. כש"כ העמים עכו"ם לישראל, שגם הם שונאים את ישראל בגלל האהבה, שאהב הקב"ה את ישראל יותר מכל העמים עכו"ם.
האהבה, שאהב יעקב את יוסף יותר מכל אחיו, גרמה לגילוי הדין הרביעי, המוות, ששום זהירות ושמירה אינן מועילות בו.
81. האהבה ההיא שאהב אותו יותר מכל אחיו, גרמה ליוסף שיוגלה מאביו, ואביו הוגלה עימו, וגרם גלות אל השבטים, וגרמה אל השכינה שהוגלתה ביניהם. ואע"פ שנגזרה גזרה בברית בין הבתרים, מ"מ הסיבה לזה הייתה האהבה שאהב אותו מכל אחיו. שבגלל כותונת פסים, שעשה לו, יותר מלאחיו, נגרם כל מה שכתוב, ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו, וישנאו אותו ולא יכלו דַבְּרוֹ לשלום.