"שמעון העמסוני וכו', היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא, פירש. אמרו לו תלמידיו, רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח" (פסחים כב:, בכורות ו:). ואינו מובן כלל התירוץ, כשם שמקבלים שכר וכו', כי סוף סוף הקל"ד כל האתים שבתורה וכו'.
ונראה דדבר חכמה אמר להם, דהיינו שבאותו זמן של יראה, היה מסתכל על כל דרשות האתים, שכל ענינם ועיקרם היה מראה, כשם שמקבלים שכר על הדרישה וכו'. כי הפרישה בעצמה, היא סוד קבלת שכר כמו הדרישה, דהיינו שורש האתים. ואם כן מהיכי תיתי לומר שפרישה זו החדשה, יהיה משונה מכל הפרישה הנדרשת דקודם והבן. ור"ע פירש ומברר יותר, דהיינו ששמעון העמסוני, לא פירש, מה ממלא אותו מקום החדש.
ור"ע בעצמו מפרש, דכמו שממיעוטים דקודם נתרבה כבוד שמים, כן ממיעוט הזה מתרבה כבוד ת"ח בעצמו, ודו"ק. כי מעיקרא היתה מוסבת המלחמה נגד הקב"ה, ובא הקב"ה והצילם ועמד במקומם. והשתא דהוסבה המלחמה נגד הת"ח, יתגלה דבר פלא יותר, שיבא הת"ח בעצמו ויגאל ויציל, וגם יהיה נמצא בכל הדרו במקום הזה דוקא, פירוש, בשעת הגאולה. וכמו שהיה מתקדש באותו מקום שמו של הקב"ה, עד להפליא כנודע, כן בצמצום החדש, יהיה דבר חדש, שבאותו מקום ממש יתעלה ויתהדר שמו של התלמיד חכם. ודו"ק מאד.