ב"ה יום ג' פרשת תולדות כ"ח מרחשון תשט"ו פה תל-אביב תו"ב
לכבוד ידידי אנשי חיל ... ה' עליכם
אודות הענין ששוחחנו בעת שעמדנו על יד האוטומוביל - עיין בספר בית שער הכוונות אות ע' ותמצא תשובה.
ובנידון שתכנס להחברה שהסכמתי לך, אזי אני מוכרח להודות שלא עיינתי כל צרכי. והסיבה הוא, היות שהייתי בטבריה אזי חשבתי את הדיעות המנוגדות שישנם בטבריה, אזי אמרתי שאין להתחשב עמהם, רק האמת יורה דרכו. אבל כשבאתי לתל-אביב, אזי תיכף הרגשתי שיש גם כן דיעות בין אנשי שלומנו שבעבר, היינו מטרם הסתלקות האור, שעכשיו הכלים שלהם נמצאים וכו', ודי למבין, אזי הם יחפשו עוונות וחטאים בכדי להצדיק מעשיהם, שרק האמת נמצא בירושלים מקום החורבן. לכן באתי עכשיו להסתייג מזהו, זאת אומרת, שלא להכנס לתוך החברה המודע, ודי למבין.
ובקשר שאלתך פירוש בהמאמר, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו" - מצאתי כתוב אצלי בשם אאמו"ר זצ"ל שהקשה קושיא, הלא מצאנו אצל הגדולים המפורסמים ביותר שהיו מחלוקת.
ותירץ, אם היה אמרו, כל שהבריות נוחה וכו', אזי יכולים להקשות קושיא הנ"ל, אבל היות שאמרו בדיוק "כל שרוח הבריות", משמע שיש בריות היינו גופים, שאצל הגופים אין שום שייכות לרוח המקום, להיפך, שדעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה.
מה שאם כן הרוח של הבריות, זהו דבר קדוש. על הרוח הזה כוונו חז"ל, מטעם "מי שעושה מצוה אחת" היינו מצות אמונה הנקרא אות אחת, "מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות".
ונשאלת השאלה הלא לא רואים ולא מרגישים שום זכות בהכלל בזמן שיש צדיקים בהדור. על זה אמר מר"ן זצ"ל, שהצדיק ממשיך את השפע עבור הכלל כולו. אלא אלו האנשים שאין להם כלים להלביש את האור, אזי אין הם יכולים להנות משפע זו. אבל הנשמה של כל אחד ואחד מקבל בבחינת אור מקיף מהשפע, לכן "רוח הבריות נוחה הימנו", משום שרוח המקום מאיר לתוך רוח הבריות.
אבל כל אלו שעדיין לא הלבישו את הרוח שלהם עמהם אין מה לדבר ולהתחשב.
ועליכם לזכות לילך מחיל אל חיל
ידידכם הדורש בשלומכם ובטובתכם
ברוך שלום אשלג