הגדה של פסח
קדש
בשבת מתחילין
ויהי ערב ויהי בקר
יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.
ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה
וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.
ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות.
בחול מתחילין:
סברי מרנן ורבנן ורבותי
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם
בורא פרי הגפן.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. ותתן לנו יי אלהינו באהבה )בשבת: שבתות למנוחה ו(מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון, את יום )השבת הזה ואת יום( חג המצות הזה, זמן חרותנו )באהבה(, מקרא קדש, זכר ליציאת מצרים. כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, )ושבת( ומועדי קדשך )באהבה וברצון,( בשמחה ובששון הנחלתנו. ברוך אתה יי, מקדש )השבת ו(ישראל והזמנים.
במוצאי שבת מוסיפין:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש. ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחל, ין אור לחשך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלת, ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדשתך. ,ברוך אתה יי המבדיל בין קדש לקדש.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
שותה רב כוס היין בהסבה.
ורחץ
נוטלין את הידים ואין מברכין "על נטילת ידים".
כרפס
טובלין כרפס פחות מכזית במי מלח, ומברכין.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, בורא פרי האדמה.
יחץ
בעל הבית יבצע את המצה האמצעית לשתים ומצפין את החצי הגדול לאפיקומן.
מגיד
מגלה את המצות מגביה את הקערה ואומר בקול רם:
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי וייכל, כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין.
מסיר הקערה מעל השלחן, מוזגין כוס שני וכאן הבן או אחד מן המסבים שואל:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה - כולו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, - הלילה הזה מרור.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, - הלילה הזה שתי פעמים.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין, - הלילה הזה כלנו מסבין.
מניח את הקערה על השלחן. המצות תהיינה מגלות בשעת אמירת ההגדה.
עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו יי אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים. ואפילו כלנו חכמים, כלנו נבונים, כלנו זקנים, כלנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משבח.
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
אמר אלעזר בן עזריה : הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא: שנאמר, למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך - הימים, כל ימי חייך - הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה,כל ימי חייך - להביא לימות המשיח.
ברוך המקום, ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה . אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.
חכם מה הוא אומר? מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה יי אלהינו אתכם? ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר? מה העבדה הזאת לכם? לכם - ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעקר. ואף אתה הקהה את שניו ואמר לו: בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים. לי - ולא לו. אילו היה שם, לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו: בחזק יד הוציאנו יי ממצרים, מבית עבדים.
ושאינו יודע לשאול - את פתח לו, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים.
יכול מראש חדש, תלמוד לומר ביום ההוא, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום, תלמוד לומר בעבור זה - בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מנחים לפניך.
מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבדתו, שנאמר: ויאמר יהושע אל כל העם, כה אמר יי אלהי ישראל : בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור, ויעבדו אלהים אחרים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען, וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק, ואתן ליצחק את יעקב ואת עשיו. ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אתו, ויעקב ובניו ירדו מצרים.
ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא. שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ, לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שנאמר: ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול.
מכסה את המצות ומגביה את הכוס.
והיא שעמדה לאבותינו ולנו? שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
יניח הכוס מידו ויגלה את המצות.
צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל, שנאמר: ארמי אבד אבי, וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט, ויהי שם לגוי גדול, עצום ורב
וירד מצרימה - אנוס על פי הדבור.
ויגר שם - מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם, שנאמר: ויאמרו אל פרעה, לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, כי כבד הרעב בארץ כנען. ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.
במתי מעט - כמה שנאמר: בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה , ועתה שמך יי אלהיך ככוכבי השמים לרב.
ויהי שם לגוי - מלמד שהיו ישראל מצינים שם.
גדול, עצום - כמו שנאמר: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אתם.
ורב - כמה שנאמר: רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים, שדים נכנו ושערך צמח, ואת ערם ועריה. ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך בדמיך חיי, ואמר לך בדמיך חיי
וירעו אתנו המצרים ויעננונו, ויתנו עלינו עבדה קשה.
וירעו אתנו המצרים - כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו, ועלה מן הארץ.
ויענונו - כמה שנאמר: וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם. ויבן ערי מסכנות לפרעה. את פתם ואת רעמסס.
ויתנו עלינו עבדה קשה - כמו שנאמר: ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.
ונצעק אל יי אלהי אבתינו, וישמע יי את קלנו, וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו.
ונצעק אל יי אלהי אבתינו - כמה שנאמר: ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים , ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה.
וישמע יי את קלנו - כמה שנאמר: וישמע אלהים את נאקתם, ויזכור אלהים את בריתו את אברהם, את יצחק ואת יעקב.
וירא את ענינו - זו פרישות דרך ארץ, כמה שנאמר: וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים .
ואת עמלנו - אלו הבנים. כמה שנאמר: כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.
ואת לחצנו - זו הדחק, כמה שנאמר: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם.
ויוצאנו יי ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה, ובמרא גדל, ובאתות ובמפתים.
ויוצאנו יי ממצרים - לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, שנאמר: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. אני יי.
ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה - אני ולא מלאך
והכיתי כל בכור בארץ מצרים - אני ולא שרף
ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים - אני ולא השליח.
אני יי - אני הוא ולא אחר.
ביד חזקה - זו הדבר, כמה שנאמר: הנה יד יי הויה במקנך אשר בשדה, בסוסים, בחמרים, בגמלים, בבקר ובצאן, דבר כבד מאד.
ובזרע נטויה - זו החרב, כמה שנאמר: וחרבו שלופה בידו, נטויה על ירושלים.
ובמרא גדל - זו גלוי שכינה, כמה שנאמר: או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים, ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים, ככל אשר עשה לכם יי אלהיכם במצרים לעיניך.
ובאתות - זה המטה, כמה שנאמר: ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האתת.
ובמפתים - זה הדם, כמה שנאמר: ונתתי מופתים בשמים ובארץ.
נוהגין להטיף טפה מן הכוס באמירת דם ואש..., עשר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב, ביחד, ט"ו פעם.
דם ואש ותימרות עשן.
דבר אחר: ביד חזקה - שתים, ובזרע נטויה - שתים, ובמרא גדל - שתים, ובאתות - שתים, ובמפתים - שתים. אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים , ואלו הן:
דם
צפרדע
כנים
ערוב
דבר
שחין
ברד
ארבה
חשך
מכת בכורות
רבי יהודה היה נותן בהם סמנים:
דצ"ך עד"ש באח"ב.
רבי יוסי הגלילי אומר: מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות ? במצרים מה הוא אומר? ויאמרו החרטמים אל פרעה: אצבע אלהים הוא, ועל הים מה הוא אומר? וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יי במצרים , וייראו העם את יי, ויאמינו ביי ובמשה עבדו. כמה לקו באצבע? עשר מכות . אמור מעתה : במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות .
רבי אליעזר אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של ארבע מכות? שנאמר: ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים. עברה - אחת, וזעם - שתים, וצרה - שלש, משלחת מלאכי רעים - ארבע. אמור מעתה : במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות .
רבי עקיבא אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של חמש מכות ? שנאמר: ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים . חרון אפו- אחת,, עברה - שתים, וזעם - שלוש, וצרה - ארבע, משלחת מלאכי רעים - חמש. אמור מעתה : במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות .
כמה מעלות טובות למקום עלינו!
אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים, דיינו.
אלו עשה בהם שפטים, ו לא עשה באלהיהם, דיינו.
אלו עשה באלהיהם, ולא הרג את בכוריהם, דיינו.
אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם, דיינו.
אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים, דיינו.
אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה, דיינו.
אלו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרנו בתוכו דיינו.
אלו שקע צרנו בתוכו ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה דיינו.
אלו ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן דיינו.
אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת, דיינו.
אלו נתן לנו את השבת, ולא קרבנו לפני הר סיני, דיינו.
אלו קרבנו לפני הר סיני, ולא נתן לנו את התורה. דיינו.
אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל, דיינו.
אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה דיינו.
על אחת, כמה וכמה , טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו: שהוציאנו ממצרים , ועשה בהם שפטים, ועשה באלהיהם, והרג את בכוריהם, ונתן לנו את ממונם, וקרע לנו את הים, והעבירנו בתוכו בחרבה, ושקע צרנו בתוכו , וספק צרכנו במדבר ארבעים שנה, והאכילנו את המן, ונתן לנו את השבת, וקרבנו לפני הר סיני, ונתן לנו את התורה, והכניסנו לארץ ישראל, ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על לל עונותינו.
רבן גמליאל היה אומר:כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח,
מצה, ומרור.
מראה ביד על הזרוע ויזהר שלא להגביה אותה.
פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קים, על שום מה? על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים , שנאמר: ואמרתם זבח פסח הוא ליי, אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים , ואת בתינו הציל? ויקד העם וישתחוו.
מראה את המצות למסבים ואומר:
מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, וגאלם, שנאמר: ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות, כי לא חמץ, כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה, וגם צדה לא עשו להם.
מראה את המרור למסבים ואומר:
מרור זה שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים , שנאמר: וימררו את חייהם בעבדה קשה, בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך.
בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים , שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים . לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם , למען הביא אתנו, לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתנו.
מגביהים את הכוס עד הללויה.
לפיכך אנחנו חיבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס למי שעשה
לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו: הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו שירה חדשה: הללויה.
הללויה הללו עבדי יי, הללו את שם יי. יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם. ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יי. רם על כל גוים יי, על השמים כבודו. מי כיי אלהינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ? מקימי מעפר דל, מאשפת ירים אביון, להושיבי עם נדיבים, עם נדיבי עמו. מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה. הללויה.
בצאת ישראל מממרים , בית יעקב מעם לעז, היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו. הים ראה וינס, הירדן יסב לאחור. ההרים רקדו כאילים, גבעות - כבני צאן. מה לך הים כי תנוס, הירדן - תסב לאחור, ההרים - תרקדו כאילים, גבעות - כבני צאן. מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב. ההפכי הצור אגם מים, חלמיש - למעינו מים.
מגביהים את הכוס עד גאל ישראל.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים , והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
שותין את הכוס בהסבת שמאל.
רחץ
נוטלים את הידים ומברכים
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים.
מוציא, מצה
יקח המצות בסדר שהניחן, הפרוסה בין שתי השלמות, ויאחז שלשתן בידו ויברך "המוציא" בכונה עלהעלויה ו"על אכילת מצה" בכונה על הפרוסה. אחר כך יבצע כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ויטבלם במלח, ויאכל בהסבה שני הזיתים
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצה.
מרור
כל אחד מהמסבים לוקח כזית מרור ומטבלו בחרוסת, חוזר ומנער החרוסת, מברך ואוכל בלי הסבה.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מרור.
כורך
כל אחד מהמסבים לוקח כזית מן המצה השלישית עם כזית מרור וכורכם יחד, אוכלים בהסבה ובלי ברכה. לפני אכלו אומר.
זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה
כורך מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר: על מצות ומררים יאכלהו.
שלחן עורך
אוכלים ושותים הסעדה הערוכה ונוהגים לאכל תחלה ביצים מבשלות. ו לא יאכל יותר מדי, ש לא תהיה עליו אכילת אפיקומן אכילה גסה.
צפון
אחר גמר הסעדה לוקח כל אחד מהמסבים כזית מהמצה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכל ממנה כזית בהסבה. וצריך לאכלה קדם חצות הלילה.
ברך
מוזגין כוס שלישי ומברכין ברכת המזון.
שיר המעלות: בשוב יי את שיבת ציון היינו כחלמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו ב
בגוים: הגדיל יי לעשות עם אלה.הגדיל יי לעשות עמנו, היינו שמחים. שובה יי את שביתנו כאפיקים בנגב. הזרעים בדמעה, ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע, בא יבא ברנה נשא אלמתיו.
שלשה שאכלו כאחד חיבין לזמן והמזמן פותח:
רבותי, נברך
המסבים עונים:
יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם.
המזמן אומר
ברשות מרנן ורבנן ורבותי, נברך ]אלהינו[ שאכלנו משלו.
המסבים עונים:
ברוך [אלהינו] שאכלנו משלו ובטובו חיינו
המזמן חוזר ואומר
ברוך [אלהינו] שאכלנו משלו ובטובו חיינו
כלם אומרים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם הזן את העולם כלו בטובו בחן בחסד
וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ובטובו הגדול תמיד
לא חסר לנו, ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד. בעבור שמו הגדול, כי הוא
אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא.
ברוך אתה יי הזן את הכל.
נודה לך יי אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה
ועל שהוצאתנו יי אלהינו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת
בבשרנו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חקיך שהודעתנו, ועל חיים חן וחסד שחוננתנו,
ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, בכל יום ובכל עת ובכל שעה:
ועל הכל יי אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך, יתברך שמך בפי כל
חי תמיד לעולם ועד: ככתוב, ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך
על הארץ הטובה אשר נתן לך. ברוך אתה יי על הארץ ועל המזון:
רחם נא יי אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן
כבודך ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא
שמך עליו: אלהינו אבינו, רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו, והרוח לנו
יי אלהינו מהרה מכל צרותינו. ונא אל תצריכנוי י אלהינו, לא לידי מתנת בשר ודם
ולא לידי הלואתם, כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, שלא נבוש
ולא נכלם לעולם ועד.
בשבת מוסיפין:
רצה והחליצנו יי אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה. כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך לשבת בו ולנוח בו באהבה כמצות רצונך.
וברצונך הניח לנו יי אלהינו שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו יי אלהינו בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות.
אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר
זכרוננו ופקדוננו, וזכרון אבותינו, וזכרון משיח בן דוד עבדך, וזכרון ירושלים עיר קדשך, וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה
לחן ולחסד ולרחמים, לחיים ולשלום ביום חג המצות הזה זכרנו יי אלהינו בו לטובה ופקדנו
בו לברכה והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו ורחם
עלינו והושיענו, כי אליך עינינו,כי אל מלך חנון ורחום אתה.
ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו. ברוך אתה יי בונה ברחמיו ירושלים. אמן.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, האל אבינו מלכנו אדירנו בוראנו גאלנו יוצרנו
קדושנו קדוש יעקב רוענו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל שבכל
יום ויום הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו. הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד, לחן ולחסד ולרחמים ולרוח הצלה והצלחה, ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב, ומכל טוב לעולם על יחסרנו.
הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם ועד.
הרחמן הוא יתברך בשמים ובארץ.
הרחמן הוא ישתבח לדור דורים, ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים, ויתהדר בנו לעד ולעולמי עולמים.
הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד.
הרחמן הוא ישבור עלנו מעל צוארנו, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו.
הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה, ועל שלחן זה שאכלנו עליו.
הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
הרחמן הוא יברך את )אבי מורי( בעל הבית הזה. ואת )אמי מורתי( בעלת הבית הזה, אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם. אותנו ואת כל אשר לנו, כמו שנתברכו אבותינו
אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כלנו יחד בברכה שלמה, ונאמר, אמן.
במרום ילמדו עליהם ועלינו זכות שתהא למשמרת שלום. ונשא ברכה מאת יי , וצדקה מאלהי ישענו,
ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
בשבת: הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו טוב. )יום שכלו ארוך. יום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה ויהי חלקינו עמהם(
הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.
מגדול ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו
עד עולם. עשה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום
עלינו ועל כל ישראל ואמרו, אמן.
יראו את יי קדשיו, כי אין מחסור ליראיו. כפירים רשו ורעבו, ודרשי יי לא יחסרו
כל טוב. הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו. פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון.
ברוך הגבר אשר יבטח ביי, והיה יי מבטחו. נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו
מבקש לחם.יי' עז לעמו יתן, יי יברך את עמו בשלום.
הנני מוכן ומזמן לקים מצות כוס שלישי שהוא כנגד בשורת הישועה, שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל וגאלבי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
שותין בהסבת שמאל.
שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם. תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יי.
הלל
לא לנו , יי, לא לנו , כי לשמך תן כבוד, על חסדך, על אמתך. למה יאמרו הגוים: איה נא אלהיהם? ואלהינו בשמים , כל אשר חפץ עשה. עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם. פה להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו. אזנים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריחון. ידיהם ולא ימישון, רגליהם ולא יהלכו, לא יהגו בגרונם. כמוהם יהיו עשיהם, כל אשר בטח בהם. ישראל בטח ביהוה, עזרם ומגנם הוא. בית אהרן בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא. יראי יהוה בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא.
יי זכרנו יברך . יברך את בית ישראל, יברך את בית אהרן, יברך יראי יי, הקטנים עם הגדלים. יסף יי עליכם, עליכם ועל בניכם. ברוכים אתם ליי, עשה שמים וארץ. השמים שמים ליי והארץ נתן לבני אדם. לא המתים יהללויה ולא כל ירדי דומה. ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם. הללויה.
אהבתי כי ישמע יי את קולי, תחנוני. כי הטה אזנו לי ובימי אקרא. אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא. ובשם יי אקרא: אנא יי מלטה נפשי! חנון יי וצדיק, ואלהינו מרחם. שמר פתאים יי, דלתי ולי יהושיע. שובי נפשי למנוחיכי, כי יי גמל עליכי. כי חלצת נפשי ממות, את עיני מן דמעה, את רגלי מדחי. אתהלך לפני יי בארצות החיים. האמנתי כי אדבר, אני עניתי מאד. אני אמרתי בחפזי: כל האדם כזב.
מה אשיב ליי כל תגמולוהי עלי. כוס ישועות אשא ובשם יי אקרא. נדרי ליי אשלם נגדה נא לכל עמו. יקר בעיני יי המותה לחסידיו. אנא יי כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך, פתחת למוסרי. לך אזבח זבח תודה ובשם יי אקרא. נדרי ליי אשלם נגדה נא לכל עמו. בחצרות בית יי, בתוככי ירושלים. הללויה.
הללו את יי כל גוים, שבחוהו כל האמים. כי גבר עלינו חסדו, ואמת יי לעולם. הללויה.
הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו.
יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו.
יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו.
יאמרו נא יראי יי כי לעולם חסדו.
מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה. יי לי, לא אירא - מה יעשה לי אדם? יי לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות ביי מבטח באדם. טוב לחסות ביי מבטח בנדיבים. כל גוים סבבוני, בשם יי כי אמילם. סבוני גם סבבוני, בשם יי כי אמילם. סבוני כדברים , דעכו כאש קוצים, בשם יי כי אמילם. דחה דחיתני לנפל, ויי עזרני. עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רנה וישועה באהלי צדיקים: ימין יי עשה חיל, ימין יי רוממה, ימין יי עשה חיל. לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי יה. יסר יסרני יה, ולמות לא נתנני. פתחו לי שערי צדק, אבא בם, אודה יה. זה השער ליי, צדיקים יבאו בו.
אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.
אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו.
אנא יי, הושיעה נא.
אנא יי, הושיעה נא.
אנא יי, , הצליחה נא.
אנא יי, , הצליחה נא.
ברוך הבא בשם יי, ברכנוכם מבית יי. ברוך הבא בשם יי, ברכנוכם מבית יי. אל יי ויאר לנו . אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אל יי ויאר לנו . אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אלי אתה ואודך, אלהי - ארוממך. אלי אתה ואודך, אלהי - ארוממך. הודו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו. הודו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו.
יהללוך יי אלהינו כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל ברנה יודו ויברכו, ו
וישבחו ויפארו, וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך, מלכנו. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל.
הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו.
הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו.
הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו.
לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו.
לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו.
לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו.
לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו.
את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו.
את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו.
למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו.
ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו.
ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו.
לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו.
והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו.
ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו.
למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו.
למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו.
ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו.
לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו.
ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו.
ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו.
נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו.
שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו.
ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו.
נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו.
הודו לאל השמים כי לעולם חסדו.
נשמת כל חי תברך את שמך, יי אלהינו, ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך, מלכנו, תמיד. מן העולם ועד העולם אתה אל, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע, פודה ומציל ומפרנס ומרחם בכל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך אלא אתה. אלהי הראשונים והאחרונים, אלוה כל בריות, אדון כל תולדות, המהלל ברב התשבחות, המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים. ויי לא ינום ולא יישן - המעורר ישנים והמקיץ נרדמים, והמשיח אלמים והמתיר אסורים והסומך נופלים והזוקף כפופים. לך לבדך אנחנו מודים.
אלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאילות - אין אנחנו מספיקים להודות לך , יי אלהינו ואלהי אבותינו , ולברך, את שמך על אחת, מאלף, אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים, הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו. ממצרים גאלתנו, יי אלהינו, ומבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו, ומחלים רעים ונאמנים דליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך, ואל תטשנו, יי אלהינו, לנצח. על כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו ולשון אשר שמת בפינו - הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו. כי כל פה לך יודה, וכל לשון לך תשבע, וכל ברך לך תכרע, וכל קומה לפניך תשתחוה, וכל לבבות ייראוך, וכל קרב וכליות יזמרו לשמך, כדבר שכתוב, כל עצמתי תאמרנה: יי, מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו. מי ידמה לך ומי ישוה לך ומי יערך לך האל הגדול, הגבור והנורא, אל עליון, קנה שמים וארץ. נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את שם קדשך, כאמור: לדוד, ברכי נפשי את יי וכל קרבי את שם קדשו.
האל בתעצמות עזך, הגדול בכבוד שמך, הגבור לנצח והנורא בנוראותיך, המלך היושב על כסא רם ונשא. שוכן עד מרום וקדוש שמו. וכתוב: רננו צדיקים ביהוה, לישרים נאוה תהלה.
בפי ישרים תתהלל,
ובדברי צדיקים תתברך,
ובלשון חסידים תתרומם,
ובקרב קדושים תתקדש.
ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל ברנה יתפאר שמך, מלכנו, בכל דור ודור, שכן חובת כל היצורים לפניך, יי אלהינו ואלהי אבותינו , להודות להלל לשבח, לפאר לרומם להדר לברך, לעלה ולקלס על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך, משיחך.
ישתבח שמך לעד מלכנו, האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ, כי לך נאה, יי אלהינו ואלהי אבותינו , שיר ושבחה, הלל וזמרה, עז וממשלה, נצח, גדלה וגבורה, תהלה ותפארת, קדשה ומלכות, ברכות והודאות מעתה ועד עולם. ברוך אתה יי , אל מלך גדול בתשבחות, אל ההודאות, אדון הנפלאות, הבוחר בשירי זמרה, מלך אל חי העולמים.
הנני מוכן ומזמן לקים מצוות כוס רביעי שהוא כנגד בשורת הישועה, שאמר הקדוש ברוך הוא
לישראל ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים .
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
ושותה בהסיבת שמאל
ברוךאתה יי אלהינו מלך העולם, על הגפן ועל פרי הגפן , על תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה
שרצית והנחלת לאבותינו לאכל מפריה ולשבע מטובה רחם נא ד' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדשה ובטהרה )בשבת: ורצה והחליצנו ביום השבת הזה( ושמחנו ביום חג המצות הזה , כי אתה ד' טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן. ברוך אתה ד' על הגפן ועל פרי הגפן.
נרצה
חסל סדור פסח כהלכתו, ככל משפטו וחקתו.
כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו.
זך שוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה.
בקרוב נהל נטעי כנה פדוים לציון ברנה.
לשנה הבאה בירושלים.
בארץ ישראל אומרים:
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
יש נוהגין בחוץ לארץ בליל שני של פסח לספור כאן ספירת העמר:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ספירת העמר.
היום יום אחד בעמר.
בליל ראשון אומרים:
ובכן ויהי בחצי הלילה
אז רוב נסים הפלאת בלילה ,
בראש אשמורת זה הלילה,
גר צדק נצחתו כנחלק לו לילה,
ויהי בחצי הלילה.
דנת מלך גרר בחלום הלילה,
הפחדת ארמי באמש לילה ,
וישר ישראל למלאך ויוכל לו לילה, ,
ויהי בחצי הלילה.
זרע בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילה,
חילם לא מצאו בקומם בלילה ,
טיסת נגיד חרשת סלית בכוכבי לילה, ,
ויהי בחצי הלילה.
יעץ מחרף לנופף אווי, הובשת פגריו בלילה ,
כרע בל ומצבו באישון לילה, , לאיש חמודות נגלה רז חזות לילה, ,
ויהי בחצי הלילה.
משתכר בכלי קדש נהרג בו בלילה ,
נושע מבור אריות פותר בעתותי לילה, ,
שנאה נטר אגגי וכתב ספרים בלילה ,
ויהי בחצי הלילה.
עוררת נצחך עליו בנדד שנת לילה, ,
פורה תדרוך לשומר מה מלילה,
צרח כשומר ושח אתא בקר וגם לילה, ,
ויהי בחצי הלילה.
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, ,
רם הודע כי לך היום אף לך הלילה,
שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה,
תאיר כאור יום חשכת לילה, ,
ויהי בחצי הלילה.
11:30
11:45
בליל שני אומרים:
ובכן ואמרתם זבח פסח
אמץ גבורותיך הפלאת בפסח,
בראש כל מועדות נשאת פסח,
גלית לאזרחי חצות ליל פסח,
ואמרתם זבח פסח.
דלתיו דפקת כחם היום בפסח,
הסעיד נוצצים עגות מצות בפסח,
ואל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח,
ואמרתם זבח פסח.
זועמו סדומים ולוהטו באש בפסח,
חלץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח,
טאטאת אדמת מף ונף בעברך בפסח,
ואמרתם זבח פסח.
יה ראש כל און מחצת בליל שמור פסח,
כביר, על בן בכור פסחת בדם פסח,
לבלתי תת משחית לבא בפתחי בפסח,
ואמרתם זבח פסח.
מסגרת סגרה בעתותי פסח,
נשמדה מדין בצליל שעורי עמר פסח,
שורפו משמני פול ולוד ביקד יקוד פסח,
ואמרתם זבח פסח.
עוד היום בנב לעמוד עד געה עונת פסח,
פס יד כתבה לקעקע צול בפסח,
צפה הצפית ערוך השלחן בפסח,
ואמרתם זבח פסח.
קהל כנסה הדסה לשלש צום בפסח,
ראש מבית רשע מחצת בעץ חמשים בפסח,
שתי אלה רגע תביא לעוצית בפסח,
תעז ידך ותרום ימינך כליל התקדש חג פסח,
ואמרתם זבח פסח.
כי לו נאה, כי לו יאה.
אדיר במלוכה, בחור כהלכה, גדודיו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
דגול במלוכה, הדור כהלכה, ותיקיו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
זכאי במלוכה,, חסין כהלכה טפסריו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
יחיד במלוכה,, כביר כהלכה למודיו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
מושל במלוכה,, נורא כהלכה סביביו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
עניו במלוכה, פודה כהלכה, צדיקיו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
קדוש במלוכה, רחום כהלכה שנאניו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
תקיף במלוכה,, תומך כהלכה תמימיו יאמרו לו:
לך ולך , לך כי לך , לך אף לך , לך יי הממלכה, כי לו נאה, כי לו יאה.
אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
בחור הוא, גדול הוא, דגול הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
הדור הוא, ותיק הוא, זכאי הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
חסיד הוא, טהור הוא, יחיד הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
כביר הוא, למוד הוא, מלך הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
נורא הוא, סגיב הוא, עזוז הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
פודה הוא, צדיק הוא, קדוש הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
רחום הוא, שדי הוא, תקיף הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה,במהרה, בימינו בקרוב.
אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
אחד מי יודע?
אחד אני יודע: אחד אלהינו שבשמים ובארץ.
שנים מי יודע?
שנים אני יודע: שני לחות הברית. אחד אלהינו שבשמים ובארץ.
שלשה מי יודע?
שלשה אני יודע: שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
ארבע מי יודע?
ארבע אני יודע: ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
חמשה מי יודע?
חמשה אני יודע: חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
ששה מי יודע?
ששה אני יודע: ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
שבעה מי יודע?
שבעה אני יודע: שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
שמונה מי יודע?
שמונה אני יודע: שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
תשעה מי יודע?
תשעה אני יודע: תשעה ירחי לדה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
עשרה מי יודע?
עשרה אני יודע: עשרה דבריא, תשעה ירחי לדה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
אחד עשר מי יודע?
אחד עשר אני יודע: אחד עשר כוכביא, עשרה דבריא, תשעה ירחי לדה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
שנים עשר מי יודע?
שנים עשר אני יודע: שנים עשר שבטיא, אחד עשר כוכביא, עשרה דבריא, תשעה ירחי לדה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
שלשה עשר מי יודע?
שלשה עשר אני יודע: שלשה עשר מדיא. שנים עשר שבטיא, אחד עשר כוכביא, עשרה דבריא, תשעה ירחי לדה, שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא, ששה סדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ
חד גדיא,חד גדיא
דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא שונרא ואכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא כלבא ונשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא חוטרא והכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא נורא ושרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא מיא וכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא תורא ושתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא השוחט ושחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא מלאך המות ושחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.
ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא,
דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא,חד גדיא.