chevron_leftכרך א'
chevron_leftהקדמת ספר הזוהר
השושנה
השושנה (מראות הסולם)
הניצנים
מי ברא אלה
מי ברא אלה של אליהו
אמא השאילה בגדיה לבתה
אותיות דרב המנונא סבא
חכמה, שהעולם עומד עליה
מנעולא ומפתחא
בהבראם באברהם
החיזיון של רבי חייא
עימי אתה בשותפות
מוליך החמורים
שתי נקודות
ליל הכלה
שמיים וארץ
כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך
מי זאת
שמח במועדים ואינו נותן לעניים
תורה ותפילה
יציאת רבי שמעון מהמערה
מצוות התורה, המצווה הראשונה
המצווה השנייה
המצווה השלישית
המצווה הרביעית
המצווה החמישית
המצווה השישית
המצווה השביעית
המצווה השמינית
המצווה התשיעית
המצווה העשירית
המצווה האחת עשרה
המצווה השתים עשרה
המצווה השלש עשרה
המצווה הארבע עשרה
ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית
ביאור התחלקות י"ד מצוות בעשרה מאמרות
chevron_leftכרך ב'
chevron_leftבראשית - א
חקק חקיקה באור עליון
זוהר הרקיע
טעמים נקודות ואותיות
והארץ הייתה תוהו - א'
יהי אור
יהי רקיע
יקוו המים
תדשא הארץ דשא
יהי מאורות - א'
שני המאורות הגדולים - א'
ביאור השמות מצפ"ץ מצפ"ץ
שני המאורות הגדולים - ב'
מאורי אור ומאורי אש
ג' אורות
משה ויעקב
נעשה אדם - א'
אני אני הוא
נעשה אדם - ב'
תפילה לעני
אבן הקלע
בורא עולמות ומחריבן
ה' מינים דערב רב
משה וב' משיחים
אבני שיש טהור
ונהר יוצא מעדן
ויניחהו בגן עדן
עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות
וייצר ה' אלקים, כל חיית השדה
וייבן ה' אלקים את הצלע1
הבל, משה
ערבובים רעים
התיקון של עולם התחתון מעולם העליון
והארץ הייתה תוהו - ב'
ג' אותיות טו"ב
תיקון פב"ב דז"ון
קול ה' על המים
לעומת המסגרת
ב' ראשית
אור הגנוז
אם לא בריתי יומם ולילה - א'
רקיע המבדיל והמחבר
מים אלו הרו וילדו אפלה
אם לא בריתי יומם ולילה - ב'
יהי מאורות - ב'
ישרצו המים
ויברא אלקים את התנינים
נעשה אדם - ג'
כי לא המטיר
ויצו ה' אלקים על האדם
והנחש היה ערום
וישם ה' לקין אות
לפתח חטאת רובץ
עזא ועזאל
זה ספר תולדות אדם
לא ידון רוחי באדם
chevron_leftבראשית - ב
שבעה ההיכלות שבגן עדן
שבעה מדורים של הארץ העליונה והתחתונה
שבעה מדורים של ארץ עליונה
שבעה היכלות של ארץ עליונה
פתיחה לשבעת היכלות
שבעה היכלות של או"א דבריאה
יהי אור - א'
ויהי ערב ויהי בוקר
יהי אור - ב'
יהי רקיע
תדשא הארץ
מארת חסר
ישרצו המים
נעשה אדם
וירא אלקים את כל אשר עשה
ויכולו השמיים
ויכל אלקים ביום השביעי
אשר ברא אלקים לעשות
סוכת שלום
וייבן ה' אלקים את הצלע
וייצר ה' אלקים את האדם
בעל ואשרה
פיוס ונטילת רשות
מי שיצא לדרך
קול ודיבור
נאום ה' לאדוני
שלהבת העולה
במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם
וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
ויתפרו עלי תאנה
ויגרש את האדם
והאדם ידע את חוה
הלוא אם תטיב שאת
שהרג קין את הבל
זה ספר תולדות אדם
זכר ונקבה בראם
ויתהלך חנוך את האלקים
וירא ה' כי רבה רעת האדם
ויתעצב אל ליבו
לא ידון רוחי
הנפילים היו בארץ
אמחה את האדם
לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ
chevron_leftנוח
נוח ותיבה
לכו חזו מפעלות
טוב איש חונן ומלווה
שתה מים מבורך
ותישחת הארץ
אלמלא חטא לא הוליד תולדות
וירא אלקים את הארץ
עשה ה' אשר זמם
כי לימים עוד שבעה
ויולד נוח שלושה בנים
דינו של גיהינום
קץ כל בשר
צהלי קולך, ענייה ענתות
אותו היהודי
סוד הקורבן
הרימותי ידיי בתפילה
ואני מביא מבול מים - א'
אמרתי לא אראה יה
ואני מביא את המבול מים - ב'
והקימותי את בריתי
וירפא את מזבח ה' ההרוס
בוא אתה וכל ביתך
לה' הארץ ומלואה
שהרשעים נאבדים מהעולם
מה בין משה לשאר בני העולם
ויבוא נוח אל התיבה
ויישאו את התיבה
ויימח את כל היקום
וייזכור אלקים את נוח
וייבן נוח מזבח
וירח ה' את ריח הנינוח
ויברך אלקים את נוח
ומוראכם וחיתכם
את קשתי נתתי בענן
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה
שלושה אלה בני נוח
ויחל נוח וייטע כרם
בת שבע ואוריה
הוא היה גיבור ציד
והבית בהיבנותו
עיר ומגדל
שער החצר הפנימית
ויאמר ה', הן עם אחד
chevron_leftלך לך
שמעו אליי אבירי לב
על מה עומד העולם
ויאמר ה' אל אברם
ויצאו איתם מאור כשדים
לך לך לתקן את עצמך
ואעשך לגוי גדול - א'
ויימנע מרשעים אורם
ואעשך לגוי גדול - ב'
וילך אברם, כאשר דיבר אליו ה'
וייקח אברם את שרי
ויעבור אברם בארץ
שלוש מדרגות נר"נ
ויירד אברם מצריימה
ויהי כבוא אברם מצריימה
הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים
וינגע ה' את פרעה
נפשי איוויתיך בלילה
נר"ן
וילך למסעיו
ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט
וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט
כתפוח בעצי היער
ויהי בימי אמרפל
אלקים, אל דומי לך
ומלכי צדק מלך שלם
אחר הדברים האלה
היה דבר ה' אל אברם במחזה
רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר
ברכו ה' מלאכיו
ויאמר אברהם, מה תיתן לי
כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו
מחזה שד"י, מחזה סתם
הקב"ה מזווג זיווגים
לילה וחצות לילה
אות ה' קטנה ואות ה' גדולה
מאמרים לברית מילה
chevron_leftכרך ג'
chevron_leftויירא
ויירא אליו ה'
הנשמה של האדם, עולה מהארץ לרקיע
הנשמה בשעת הפטירה
כשחלה רבי אליעזר
והנה שלושה אנשים - א'
מי יעלה בהר ה'
והנה שלושה אנשים - ב'
ויאמר, שוב אשוב - א'
והנה בן לשרה
נודע בשערים בעלה
ויאמר, שוב אשוב - ב'
ויקומו משם האנשים
המכסה אני מאברהם
ארדה נא ואראה
ואברהם היו יהיה לגוי גדול
הכצעקתה עשו
האף תספה צדיק עם רשע
ויבואו שני המלאכים סדומה
גן עדן וגיהינום
וה' המטיר על סדום
ותבט אשתו מאחריו
ארץ אשר לא במסכנות
ויעל לוט מצוער
עמון ומואב
ויאמר, אחותי היא
עומד על ימינו לשטנו
וערפו שם את העגלה בנחל
רה"ש ויוה"כ
וה' פקד את שרה
ויעש ה' לשרה
אשתך כגפן פורייה
חשבון קץ המשיח
בן הגר המצרית
אותות המשיח
והאלוקים ניסה את אברהם
וירא את המקום מרחוק
אברהם אברהם
בכל צרתם לא צר
chevron_leftחיי שרה
ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים
ודומה קם ומקבל בחשבון
מלך לשדה נעבד
מי שממעט את עצמו הוא גדול
ויהיו חיי שרה
ויישרנה הפרות
ואיבה אשית בינך ובין האישה
גולמי ראוי עיניך
לספוד לשרה ולבכותה
דומה נטלם בחשבון ומוציאם בחשבון
ותמת שרה בקריית ארבע
נחש הרקיע
מיני כשפים בנשים
מערת המכפלה - א'
ארבע מאות שקל
מערת המכפלה - ב'
ואברהם זקן בא בימים
כמה מקומות יש לצדיקים
עדן מנטף על הגן
ענייני תחיית המתים
לא תיקח אישה מבנות הכנעני
בתורה כל החיים
והנה רבקה יוצאת
תפילה, שוועה, דמעה
ויביאה יצחק האוהלה
ויוסף אברהם וייקח אישה
ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות
מי נתן למשיסה יעקב
chevron_leftתולדות
ואלה תולדות יצחק
ויהי יצחק בן ארבעים שנה
ויעתר יצחק
ויתרוצצו הבנים
סעודת הצדיקים לעת"ל
שיתוף מדה"ר בדין
ויתרוצצו הבנים בקרבה
קיבוץ גלויות ותחיית המתים
ויגדלו הנערים
כי ציד בפיו
ויזד יעקב נזיד
ויהי רעב בארץ
אחותי היא
ויצו אבימלך
ויקרא שמה רחובות
ותכהינה עיניו מראות
ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי את יום מותי
בגדי עשיו החמודות
בצרתה לי, קראתי ויענני
הברכות
chevron_leftויצא
וייצא יעקב מבאר שבע - א'
ז' הבלים
זוהר המראה המאירה
ס"מ ואשת זנונים
וייצא יעקב מבאר שבע - ב'
קומה ה'
וייצא יעקב מבאר שבע - ג'
נבואה, מראה וחלום
והנה ה' ניצב עליו
וייקץ יעקב, ויאמר, מה נורא המקום הזה
והנה סולם מוצב ארצה
וידר יעקב נדר
אמר רבי חייא לאליהו
וירא והנה באר בשדה
וייצא יעקב מבאר שבע - ד'
אעבודך שבע שנים
צדיק עליון צדיק תחתון
ארבעה קשרים
וירא ה' כי שנואה לאה
השבטים
הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה
ההרהור שלו היה ברחל
וימצא דודאים בשדה
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף
עלמות שיר
כל מערכת אינה אלא בשלוש
זכירה ופקידה
מוות וצלמוות
ויזכור אלקים את רחל
נוקבה שכרך
המקלות - א'
וייקח לו יעקב מקל לבנה
ברכות לראש צדיק
ולא ראיתי צדיק נעזב
וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים
ב' רקיעים התחלה וסיום
ישבעו עצי ה'
המקלות - ב'
חי ה' וברוך צורי
לא יגרע מצדיק עיניו
את קורבני לחמי
התרפים
ויפגעו בו מלאכי אלקים
chevron_leftוישלח
וישלח יעקב מלאכים
עם לבן גרתי
תפילותיהם של הצדיקים
ויוותר יעקב לבדו
וייאבק איש עימו
שלחני כי עלה השחר
גיד הנשה
וישתחו ארצה
ויחבקהו וייפול על צוואריו
יעבור נא אדוני לפני עבדו
וייבן לו בית
לא תחרוש בשור ובחמור
הסירו את אלוהי הנכר
וייבן שם מזבח
ויעל מעליו אלקים
יעקב ישראל
כל התחלה קשה
התרפית, ביום צרה
ויהי בצאת נפשה
ויצב יעקב מצבה
וילך ראובן וישכב את בלהה, ויהיו בני יעקב שנים עשר
מי זאת עולה מן המדבר
ואלה תולדות עשיו
ואלה המלכים
יעקב ישראל וישורון
אל תיראי תולעת יעקב
חצות לילה ותפילת השחר
מצא את הימים במדבר
אודה ה' בכל לבב
אתה סתר לי
chevron_leftוישב
ויישב יעקב
אלה תולדות יעקב
כי פועל אדם ישלם לו
אך אל הפרוכת לא יבוא
הנה ישכיל עבדי
וישראל אהב את יוסף
ויחלום יוסף חלום
וילכו אחיו לרעות
ירושלים הבנויה
וימצאהו איש
את אחיי אנוכי מבקש
יש כעס ויש כעס
והבור ריק אין בו מים
ציון וירושלים
ויקרא את שמו ער
בוא אל אשת אחיך ויבם אותה
ויירע בעיני ה'
ותסר בגדי אלמנותה
ויוסף הורד מצריימה
ויהי ה' את יוסף
ותישא אשת אדוניו את עיניה
ויהי כדברה אל יוסף יום יום
חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם
ויהי נא פי שניים ברוחך אליי
לב טהור ברא לי אלקים
chevron_leftמקץ
קץ שם לחושך
ויהי מקץ
ותיפעם רוחו
ויריצוהו מן הבור
אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת
וירא יעקב כי יש שבר במצרים
ויוסף הוא השליט
ויכר יוסף את אחיו
ויזכור יוסף את החלומות
ויאסוף אותם אל משמר
וייקח מאיתם את שמעון
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף
וירא את בנימין
הבוקר אור
וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב
chevron_leftויגש
וייגש אליו יהודה
נר"ן
כי הנה המלכים נועדו
יפה נוף
שישים נשימות
ואכלת ושבעת ובירכת
ולא יכול יוסף להתאפק
וייפול על צווארי בנימין אחיו ויבך
והקול נשמע בית פרעה
קחו לכם מארץ מצרים עגלות
ויאסור יוסף מרכבתו
למה הרעות
chevron_leftויחי
ויחי יעקב בארץ מצרים
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף
ויקרא לבנו ליוסף - א'
הנה אביך חולה
והיה לעת ערב יהיה אור
ויגד ליעקב
ויתחזק ישראל ויישב על המיטה
השמות הנקראים יד
נראה אליי בלוז
הנני מַפְרְךָ והרביתיךָ
ועתה שני בניך הנולדים
מתה עליי רחל בדרך
וירא ישראל את בני יוסף - א'
אשר נתן לי אלקים בזה
ועיני ישראל כבדו מזוקן
ויחי יעקב
שני גמלים
לי הכסף ולי הזהב
ויקרבו ימי ישראל למות - א'
ר' יצחק יושב ועצוב
כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם
אם הבנים שמחה
בני אימי ניחרו בי
וכופר בריתכם את מוות
אוי לרשע רע
הצלם
ד' מינים
חבצלת ושושנה
ויקרבו ימי ישראל למות - ב'
ויקרא לבנו ליוסף - ב'
ותרב חכמת שלמה
ושכבתי עם אבותיי
וישתחו ישראל על ראש המיטה
בד' זמנים בשנה העולם נידון
ויהי השמש לבוא
וירא ישראל את בני יוסף - ב'
ויברך את יוסף
ויסב חזקיהו פניו אל הקיר
המלאך הגואל - א'
אל תזכור לנו עוונות ראשונים
עבדו את ה' ביראה
תיכון תפילתי קטורת
ההר הנורא
ג' אשמורות
המלאך הגואל - ב'
שלושה צבעים
ועוז מלך משפט אהב
הללו עבדי ה'
ויברכם ביום ההוא
גולמי ראו עיניך
ומידת ימיי מה היא
כל הברכות למדרגה הזו
קול גלגל המתגלגל
היאספו ואגידה לכם
ראובן בכורי אתה
מאשר שמנה לחמו - א'
פחז כמים אל תותר
שמעון ולוי אחים
אוה"ע עושים חשבון לשמש, וישראל ללבנה
יהודה, אתה יודוך אחיך
אוסרי לגפן עירה - א'
אל תתחר במרעים
א' קטנה
אוסרי לגפן עירה - ב'
מהאוכל יצא מאכל
שני תיקונים של הנוקבאות
מיתקן בי"ב בשני עולמות
זבולון לחוף ימים ישכון
השבעתי אתכם בנות ירושלים
יששכר חמור גרם
דן ידין עמו
גד גדוד יגודנו
שימני כחותם על ליבך
שלוש נשמות
מאשר שמנה לחמו - ב'
נפתלי איילה שלוחה
מחשבה קול דיבור
בן פורת יוסף
בנימין זאב יטרף
וזאת אשר דיבר להם אביהם
ויכל יעקב לצוות את בניו
ויגווע וייאסף אל עמיו
אבל מצרים
צהלי קולך בת גלים
אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה
כוס של ברכה
גורן האטד
חניטתו של יעקב
ויישם בארון במצרים
chevron_leftכרך ד'
שמות
וארא
בוא
בשלח
יתרו
משפטים
chevron_leftכרך ה'
תרומה
ספרא דצניעותא
תצווה
כי תשא
ויקהל
פקודי
chevron_leftכרך ו'
ויקרא
צו
שמיני
תזריע
מצורע
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקתי
chevron_leftכרך ז'
במדבר
נשוא
בהעלותך
שלח לך
קורח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
chevron_leftכרך ח'
ואתחנן
עקב
שופטים
כי תצא
וילך
האזינו
chevron_leftכרך ט'
זוהר חדש, בראשית
זוהר חדש, נח
זוהר חדש, לך לך
זוהר חדש, ויירא
זוהר חדש, תולדות
זוהר חדש, ויצא
זוהר חדש, וישב
זוהר חדש, בשלח
זוהר חדש, יתרו
זוהר חדש, תרומה
זוהר חדש, צו
chevron_leftכרך י'
זוהר חדש, כי תשא
זוהר חדש, אחרי
זוהר חדש, בהר
זוהר חדש, נשוא
זוהר חדש, חוקת
זוהר חדש, בלק
זוהר חדש, מטות
זוהר חדש, ואתחנן
זוהר חדש, כי תצא
זוהר חדש, כי תבוא
זוהר חדש, שיר השירים
זוהר חדש, מדרש רות
זוהר חדש, איכה
chevron_leftכרך יא
מאמרים לפסח
מאמרים לשבועות
מאמרים לראש השנה
מאמרים ליום הכיפורים
מאמרים לסוכות
chevron_leftכרך יב
אברהם
אדם הראשון
אהבה
אהבת חברים
אור
אותיות
גברים ונשים
גלות וגאולה
הטבע
השגה רוחנית
השכינה
זיווג
חיבור
טוב ורע
ימות המשיח
יציאת מצרים
יצר הרע ויצר הטוב
יראה
ירושלים
ישראל
ישראל והעמים
מדרגה רוחנית
מחשבת הבריאה
מטרת החיים
נשמות
ספר הזוהר
עליות וירידות בדרך
עניים ועשירים
ערב רב
צדיקים ורשעים
קו אמצעי
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
רצון
שלום
שמחה
תורה
תורה - לימוד בלילה
תיקון וגמר התיקון
תפילה
תפיסת המציאות
chevron_leftכרך יג
תיקוני הזוהר
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
רשב"י/זוהר לעם/כרך א'/הקדמת ספר הזוהר
chevron_left
השושנה (מראות הסולם)
 
להשמעת המאמרvolume_up

השושנה (מראות הסולם)

1. השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית. יש הרבה מספרים במניין הספירות:

א. מספר עשר, כח"ב חג"ת נהי"ם,

ב. מספר ז', חג"ת נהי"ם,

ג. מספר ו', הנקרא ו' קצוות (ו"ק), חג"ת נה"י,

ד. מספר חמש, ה"ח או ה"ג, חג"ת נו"ה,

ה. מספר י"ג, י"ג מידות הרחמים, או כח"ב חג"ת עליונים וחג"ת תחתונים, ונהי"ם.

ויש להבין: הרי נאמר בספר יצירה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר. הרי שאין לגרוע או להוסיף על מספר עשר. אלא יש לדעת, שע"ס כח"ב חג"ת נהי"ם בעיקרן רק חמש ספירות כח"ב תו"מ. אלא שספירת ת"ת כוללת בתוכה ו"ס חג"ת נה"י. לכן יוצא לנו מספר עשר. אמנם כל אלו ששת הפרטים חג"ת נה"י אינם אלא רק התפרטות של ספירה אחת, ת"ת.

ומה שאנו מפרטים רק ת"ת ולא ג' ראשונות (ג"ר), לא לשֶבח ת"ת, אלא מחסרונה כלפי ג"ר. כי התפרטות זו היא התכללות חמש ספירות זו בזו. ויש בכל אחת מהן חמש ספירות. נמצא, שיש חמש ספירות כח"ב תו"מ בכתר, וחמש ספירות כח"ב תו"מ בחכמה, וחמש ספירות כח"ב תו"מ בבינה. וכן צריך להיות חמש ספירות כח"ב תו"מ גם בת"ת.

אמנם מתוך שעיקרו של ת"ת רק אור דחסדים ולא חכמה, והכרח שחמש ספירות הנכללות בו הן רק ה"ח, לפיכך השתנו שמות של חמש ספירות שבו, כי כח"ב ירדו בו לבחינת חג"ת, ותו"מ ירדו בו לבחינת נו"ה. וע"כ חמש ספירות הנכללות בת"ת נקרא רק חג"ת נ"ה. גם התווספה עליהן בחינה הכוללת כל ה"ח, ונקרא יסוד. ע"כ יש בת"ת ו"ס חג"ת נה"י.

ולמה לא מחשבים חמש ספירות, הנכללות בכל אחת מכח"ב, למניין הספירות, ורק הפרטים דת"ת נכנסים במניין הספירות? כי אין התכללות הספירות זו בזו מוסיף על מספר חמש ספירות העיקריות, שתהיינה ראויות לציין אותן במיוחד. משא"כ התכללות חמש ספירות בת"ת, הלוא חמש ספירות נעשו בו לבחינות מחודשות, לה"ח. וע"כ מציינים אותן לחמש בחינות מיוחדות בספירות, ונכנסות במניין הספירות. הרי זה שת"ת נחשב לו"ס חג"ת נה"י, הוא מטעם פחיתותו מג"ר, להיותו רק אור חסדים.

ובכל המספרים שבמניין הספירות אינו גורע מהמספר עשר, שעיקרה היא רק חמש ספירות. כי ע"ס, הכוונה עם ו"ס המתפרטות בת"ת. וכשאנו אומרים חמש ספירות, הכוונה היא בלי התפרטות הו"ק שבת"ת. ומניין ו"ק, הוא חמש ספירות הנכללות בת"ת, עם הכולל שלו, הנקרא יסוד. ומניין שבע ספירות, כשאנו מחשבים גם למלכות עם ת"ת.

2. נבאר מספר י"ג. מספר זה התחדש ויצא בעולם התיקון בתיקון הפרצוף. כי בכל פרצוף שבאצילות בריאה יצירה עשיה (אבי"ע) יש רק ג' כלים בינה, ז"א, מלכות, וחסרים הכלים של כ"ח (כתר חכמה). והאורות של כ"ח התלבשו בתוך הכלי דבינה. אבל בדרך פרט, יש בכל ספירה ג' כלים אלו. ואפילו בכ"ח, שיש ג' כלים בינה זו"ן בכתר. וכן יש בינה זו"ן בחכמה. וכן יש בינה זו"ן בבינה. באופן, שכלי של כו"ח (כתר וחכמה) חסר בכל הספירות, ובינה וז"א ונוקבא יש בכל הספירות.

ג' כלים, בינה ז"א מלכות, מתחלקים לע"ס. כי בכל אחד מהם יש ג' קווים, ימין, שמאל, אמצע. ג' הקווים שבבינה נעשו לחב"ד, ג' קווים שבז"א נעשו לחג"ת, וג' קווי המלכות נעשו לנה"י, ועם המלכות הכוללת אותם הם ע"ס. ובדרך זה יש בכל פרצוף ע"ס חב"ד חג"ת נהי"ם.

ונודע, שאין בראש דא"א דאצילות, אלא ב' ספירות כו"ח, הנקראות כִּתרא וחכמה סתימאה (חו"ס). והבינה שלו יצאה מראש דא"א ונעשתה לבחינת גוף, ו"ק בחוסר המוחין דראש, שזה עניין, אבא הוציא את אמא לחוץ. ומסיבה זו נחלקה הבינה לג"ר וז' תחתונות (ז"ת).

כי הפגם של חיסרון מוחין דראש אינו פוגע כלל בג"ר דבינה, היות שהיא רק אור חסדים מעצם מהותה בע"ס דאו"י. ובאור הזה אין שום שינוי בין היותו בראש לבין היותו בגוף, כי הוא מאיר תמיד בשווה.

וע"כ גם יציאת הבינה מחוץ לראש, אינה ממעטת אותה מג"ר וממוחין דראש. ולפיכך נבדלו ג"ר דבינה בפני עצמן, ונעשו לפרצופי או"א עילאין, הנחשבים לבחינת ג"ר, אע"פ שעומדים מפה ולמטה דא"א.

אבל ז"ת דבינה, שאינן עצם הבינה, אלא מהתכללות זו"ן בבינה, הן צריכות גם להארת חכמה, כדי להשפיע לזו"ן. ולכן הן הסובלות מהפגם הזה, של יציאת בינה מראש א"א, כי נעשו בזה למחוסרי חכמה. וע"כ הן נבחנות לבחינת ו"ק וגוף בחיסרון של המוחין דראש. ומסיבת הפגם הזה נבדלו מג"ר דבינה, ונעשו לפרצוף נבדל, הנקרא ישראל סָבָא ותבונה (ישסו"ת).

התבאר, שמיציאת הבינה מראש דא"א, נעשו בה ב' בחינות נבדלות: ג"ר וז"ת. ונמצא משום זה, כי התווספו ג"ס בפרצוף. כי עתה ג' קווים שבג"ר דבינה נחשבו לחב"ד, וג' קווים שבז"ת דבינה נחשבו לחג"ת עליונים. וג' קווים שבז"א נחשבו לחג"ת תחתונים, וג' קווים שבמלכות לנה"י. ועם המלכות הכוללת אותם, הרי הם י"ג ספירות. הרי שיציאת הבינה מהראש, גורמת מספר י"ג ספירות בפרצוף, מפני שנעשו חג"ת כפולים בפרצוף.

אמנם אין זה קביעות, כי ע"י העלאת מיין נוקבין (מ"ן) מהתחתונים, נמשכת הארה מע"ב ס"ג דא"ק, שהארה זו מחזירה את הבינה לראש דא"א. ואז יכולות הז"ת דבינה לקבל חכמה מא"א ולהשפיע לבנים, לזו"ן.

ונבחן, שעיקר יציאת הבינה מראש דא"א בתחילה, לא הייתה אלא להשפיע הארת החכמה לזו"ן. כי אם לא הייתה היציאה, לא הייתה שום מציאות להמשיך הארת החכמה לזו"ן. הרי שאלו ג"ס שהתווספו בסיבת יציאת הבינה לחוץ, אינן אלא הכנה והכשרה להמשכת מוחין דחכמה לזו"ן, שהם שבעה ימי בראשית. ולפיכך נבחן מספר י"ג בכל מקום להמשכת חכמה לזו"ן.

והתבאר ההבחן בין חמש ספירות וי"ג ספירות. כי חמש ספירות מורות שיש להם רק ה"ח. אבל י"ג מורה על המשכת הארת החכמה, בכוח ג"ס חג"ת עליונים, שהתווספו מחמת יציאת הבינה לחוץ.

3. עתה נבאר שם מ"ב ומ"ב זיווגים. בינה, מחמת יציאתה לחוץ, נחלקה לג"ר וז"ת. ג"ר דבינה נתקנו לפרצוף או"א עילאין, המלביש לא"א מהפה שלו עד החזה, והאור שבהם נקרא אוירא דכיא. וז"ת דבינה נתקנו לפרצוף ישסו"ת, המלביש לא"א מהחזה עד הטבור, והאור שבהם נקרא אוירא סתם.

אוויר פירושו אור רוח, רק אור החסדים וחסר חכמה. לפיכך נבחנת הבינה, שיצאה מהראש דא"א, לבחינת אוירא, כי מחמת היציאה מחוץ לראש דא"א, שהוא חכמה, אין בה אלא אור חסדים בלי חכמה, הנקרא אוויר.

אלא שיש הפרש בין או"א עילאין לישסו"ת, כי או"א עילאין ג"ר דבינה ואינן נפגמות מיציאתן מהחכמה, מפני שעצם בחינתן חסדים בלי חכמה, ואפילו בעת שהתחתונים מעלים מ"ן והבינה חוזרת לראש דא"א, גם אז אין או"א עילאין מקבלים חכמה, אלא רק ישסו"ת.

כי ג"ר דבינה אינן משנות טבען לעולם, וע"כ אינם נפגמים כלל מחמת היציאה מהראש, ונבחנים כאילו לא יצאו מראש דא"א, והם בחינת ג"ר גמורות, וע"כ הם נבחנים לאוירא דכיא. ומטעם זה, הם ג"כ אויר שלא נודע, שפירושו, שהדעת שלהם אינה ממשיכה חכמה, והאויר שלהם אינו נעשה לאור חכמה.

אמנם ישסו"ת, ז"ת דבינה, הצריכות לאור החכמה, כדי להשפיע לזו"ן, נפגמים מחמת היציאה מראש דא"א, כי החיסרון של החכמה, מחמת היותם בגוף דא"א, מורגש בהם לחיסרון ממש. ולפיכך אוירא שלהם אינו נבחן לאוירא דכיא, אלא נקרא אוירא סתם, או אוויר העומד להיות ידוע ולהמשיך חכמה ע"י המ"ן, הנקרא דעת. כי בעת שהתחתונים מעלים מ"ן, חוזרת הבינה כולה לראש דא"א, ואז ישסו"ת מקבלים חכמה מא"א ומשפיעים לזו"ן.

ונבחן אז, שי' יוצאת מאויר ונעשה אור, שהוא אור חכמה. הרי שאוירא דישסו"ת נודע. אבל או"א עילאין נשארים גם אז בחזרתם לראש דא"א, בבחינת אוירא דכיא, וי' לא יוצאת מאויר שלהם, כי אינם משנים דרכם לעולם. וע"כ הם נקראים אויר שלא נודע.

ויש פרסא בתוך מעֵי א"א, שנעשה במקום החזה, הוא הרקיע, המבדיל בין מים עליונים, שהם ראש דא"א ואו"א עילאין המלבישים אותו מהפה עד החזה, כי עד שם נמשכת בחינת הראש דא"א. וע"כ הפרסא עומדת מתחתיהם ומבדילה ביניהם. לבין ישסו"ת וזו"ן, מים תחתונים, הנמצאים בחיסרון של הארת הראש דא"א. וע"כ מים תחתונים בוכים, אנו רוצים להיות לפני המלך. כי רוצים לעלות ולקבל הארת החכמה מראש דא"א.

4. ביאור השם מ"ב בב' אופנים:

א. השם מ"ב דאצילות, המכונה שם צורה ממש, שכל השמות נחתמו ממנו, והוא ד' האותיות דהוי"ה בפשוט, ועשר אותיות דהוי"ה במילוי, וכ"ח (28) אותיות דמילוי המילוי, שהן ביחד מ"ב אותיות.

ב. השם מ"ב של מעשה בראשית, שהם שבעה ימי בראשית, שהם זו"ן דאצילות, שיש בהם ל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, העולים יחד מ"ב.

ביאור הדברים. כי האורות המתקבלים ממעל לפרסא עד היסודות דאו"א עילאין שלמעלה מהחזה, ששם הראש דא"א, שהוא כתר, ואו"א עילאין, שהם חו"ב, נקראים שֵם מ"ב דאצילות, שכל שמות מ"ב נחתמו ממנו. וע"כ הם מרומזים בהוי"ה פשוטה, כתר, והוי"ה במילואה, חכמה, והוי"ה במילוי המילוי, שהיא בינה. ונמצא האוירא דכיא שבאו"א, שהוא שם מ"ב.

אמנם זו"ן, שהם שבעה ימי בראשית, אינם יכולים לקבל כלום משם מ"ב, כי הם נמצאים מתחת הפרסא שבחזה דא"א, הם מים התחתונים, מחוסרי ג"ר. והם מקבלים מישסו"ת, שאוירא שלהם אינו אוירא דכיא. ומאו"א עילאין, שהם שם מ"ב, אינם יכולים לקבל, כי הפרסא מבדילה ביניהם.

אמנם שהתחתונים מעלים מ"ן, ונמשך מיין דכורין (מ"ד) מע"ב ס"ג דאדם קדמון (א"ק), שהארה זו מחזירה הבינה לראש דא"א, שאז מקבלים ישסו"ת הארת חכמה, ומשפיעים לזו"ן, וזו"ן נעשים אז כבחינת למעלה מפרסא דחזה דא"א, ומקבלים גם הם אוירא דכיא מאו"א עילאין, אז נעשו גם זו"ן בבחינת שם מ"ב.

ולפיכך מרומז שם מ"ב דזו"ן בל"ב אלקים ועשרה מאמרות, שעולים יחד בגי' מ"ב (42). כי ל"ב אלקים הוא ישסו"ת, בעת שעולים לראש, ומקבלים הארת החכמה מל"ב נתיבות החכמה. כי ל"ב נתיבות החכמה, עושים בישסו"ת ל"ב שמות אלקים, שזה ל"ב פעמים שם אלקים, הנזכרים במעשה בראשית.

ועשרה מאמרות הם ה"ח. אבל כשזו"ן קיבלו הארת חכמה מל"ב אלקים, ה"ח שמקבלים, הבאים מאו"א עילאין, הם אויר דכיא, שהוא שם מ"ב, בחינת מים עליונים. ונמצא, שאין ה"ח מזו"ן נעשו בחינת שם מ"ב מטרם שיקבלו מל"ב אלקים. ולכן בא הרמז של"ב אלקים עם עשרה מאמרות יחד הם בגי' מ"ב.

וכמו שצורת הברית נזרעה במ"ב זיווגים מזרע דיסוד דז"א, כך השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית. כי חמישה אורות של המאמר יהי אור, הם ה"ח, שהיסוד דז"א משפיע לנוקבא, הנקראים זרע. ואותו הזרע הוא שם מ"ב, כי אע"פ שהם ה"ח, מ"מ, כיוון שיש בתוכם הארת החכמה מל"ב אלקים דישסו"ת, הם נבחנים לשם מ"ב. ומשווה בניין פרצוף הנוקבא שבשם מ"ב, לזרע דיסוד הז"א. אמנם החקיקה של שם מ"ב, הם מ"ב אותיות, מבראשית עד ב' שבמילה ובוהו.