למען תדעון שַׁדוּן

1. גורוּ לכם מִפני חֶרב, כי חֵמה עוונות חרב, למען תדעון שַׁדוּן. כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירוא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימושו ממנה.

2. כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו המלאכים השומרים, ההולכים עימו לשמור אותו, מסתלקים ממנו. ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו דואג לכבוד אדונו. אוי לו, שעזבו אותו העליונים והתחתונים. אין לו חלק בדרך החיים.

3. וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים מוכנים כנגדו לשמור אותו, והשכינה שורה עליו, וכולם מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך. שמור הוא בעוה"ז ובעוה"ב, אשרי חלקו.

4. בלשון הרע, שאמר הנחש אל האישה, גרם לאישה ולאדם, שנגזרה מיתה עליהם ועל כל העולם. על לשון הרע כתוב, ולשונם חרב חדה. משום זה כתוב, גורו לכם מפני חרב, כלומר, מפני לשון הרע. כי חֵמה עוונות חרב.

חרב יש להקב"ה, שבה הוא דן את הרשעים. כמ"ש, חרב לה' מָלאה דם. וכמ"ש, וחרבי תאכל בשר. שהיא המלכות מצד הדין שבה. משום זה כתוב, גורו לכם מפני חרב כי חמה עוונות חרב, למען תדעון שַׁדוּן.

שדון, פירושו, שֶׁדין, למען תדעו שכך נידון, שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכול, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה. כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע. המלכות, הנקראת זא"ת, דנה את המצורע, מחמת שדיבר לשון הרע, כי על עוון לשון הרע באים נגעים.