תוכן עניינים
ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)/רשומות
ג' קוים - ד
1. אצילות היא השגחה פרטית
2. הכאת המחשבות לאדם
3. בעל כורחך - א
4. כי יהיה נערה בתולה
5. ענין זדונות נעשו כזכיות
6. גוי ששבת חייב מיתה
7. תיקון קוים
8. כך היא דרכה של תורה - א
9. סייג לחכמה שתיקה - א
10. כי את אשר יאהב ה' יוכיח
11. ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ
12. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - א
13. כי יד על כס י-ה - א
14. כה תאמר לבית יעקב
15. משפטים
16. אלה פקודי המשכן - א
17. ענין שכינה
18. ענין לבושי הנשמה
19. מתחילים לדבר מהקשר עם הבורא
20. ענין הרצון לקבל
21. קידוש החודש
22. ואתה ישראל
23. ראה אנכי נותן לפניכם
24. עיקר מה שחסר לנו
25. ענין הזמנה לברכת המזון
26. אשר לא ישא פנים
27. ג' קוים - א
28. ארץ יָראה ושָקטה
29. הסתכל הקדוש ברוך הוא במעשיהן
30. סור מרע ועשה טוב - א
31. מה אהבתי תורתך
32. גדלותו של האדם היא לפי עבודתו
33. מהו עמלק שצריכים למחות זכרו
34. טנת"א
35. ומצא חן ושכל טוב
36. שומע תפילה
37. דגים - ענין דאגות
38. ברכת תורה
39. כל שרוח הבריות נוחה הימנו - א
40. ענין ב' עדים
41. נשיאת כפים
42. עבדו ה' בשמחה
43. בחינת אשה ובנים בתורה
44. סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה
45. בניהם של תלמידי חכמים
46. רגע זה, ורגע שני
47. גרוע מכולם
48. ימין, שלמות ואמת
49. אמונתנו בספרים וסופרים
50. הרגשת הזמנים באדם
51. בחינת שבת
52. אלקים עשה שיראו מלפניו
53. הקול קול יעקב והידיים ידי עשו
54. תשועת עולמים
55. שמחם בבנין שלם - א
56. שאלות בעבודה
57. כלי מחזיק ברכה
58. אני ואין
59. כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה
60. בקשה לעזרה
61. ימין ושמאל
62. שכר ועונש
63. אתם נצבים היום - א
64. שהכל נהיה בדברו
65. סור מרע ועשה טוב - ב
66. הוי המחכים ליום ה'
67. מהי אמת
68. סדר העבודה
69. השכר תמורת עבודה ברוחניות
70. הבדל בין קדושה לסטרא אחרא
71. ענין גלות
72. הסתר ונגלה בהשגחתו יתברך
73. טעמי תורה
74. אבא ואמא
75. פעילות גדולי האומה
76. המעשים עולים למעלה
77. יוונים נקבצו עלי
78. מלחמת היצר
79. מהו יפת תואר בעבודה
80. קבלות האדם
81. בעל כורחך אתה חי, בעל כורחך אתה מת
82. סוס לרכב עליו
83. תפילה לחיים ומזונות
84. מישוש בתפילין
85. קיום תורה רק בארץ ישראל
86. דרגת הרשע
87. בחינת ירושלים
88. מלחמה בעמלק
89. שמחה ויראה
90. הבדל בין כסף לכבוד
91. כולו מרור
92. ישן - חדש
93. מלך פורץ גדר
94. חתן דומה למלך
95. מלכות שמים מתחילים בחסד
96. צער קודם לרחמים
97. צריכים לקבל תורה בשתי ידים
98. תיקון חצות
99. שלמות וחסרון - א
100. אמונה ודעת
101. אמונה למעלה מהדעת
102. מעשים טובים נקראים בנים
103. יחוד זו"ן
104. אסור ללמד תורה לגוי
105. ברוך אלקינו שבראנו לכבודו
106. חורבן דקדושה
107. את גולן בבשן
108. האדם הוא הקובע
109. טעם שהולכין על קברי אבות
110. דרך תורה
111. אין חדש תחת השמש
112. השבת הגזל
113. הזקן מחפש יראת שמים
114. ג' שותפים
115. פירוש "תורה לשמה"
116. מי הם הרשעים
117. המאור שבה מחזירו למוטב
118. חוץ מ"צא"
119. מתוך שלא לשמה בא לשמה
120. שמחה הבאה מריקוד
121. ב' כוחות באדם
122. ענין זכה לחיים
123. בלי ידים ובלי רגלים
124. לשמשני
125. הגדרות - א
126. ביקור חולים
127. אשרי אדם
128. רוממו ה' אלוקינו
129. ידיעה ואמונה
130. עדות ה'
131. ראה חיים עם אשה אשר אהבת
132. עליון ותחתון
133. הכל תיקונים
134. בג"ר אין תשובה מועילה
135. צדיקים נוטלים בזרוע
136. עקידת יצחק
137. החסרון זהו הכלי
138. דרך קרובה ורחוקה
139. בחינת רגל ונעל
140. הבדל בין קנאה לתאוה
141. אין רוח חכמים נוחה הימנו
142. צער השכינה - א
143. צורך בהכרת הרע
144. נגלה ונסתר
145. תשוקה לידיעה
146. יסורים ושמחה
147. קו העבודה
148. אמונה נקרא מעשה
149. ארץ זה מלכות שמים
150. סכין לשחיטה
151. ענין רצון להשפיע - א
152. הצנע לכת
153. טוב תורה עם דרך ארץ
154. יושבי קרנות
155. אתה בחרתנו - א
156. קידוש הלבנה
157. מה קודם, הברכה או השלום
158. לפום צערא אגרא
159. צורך וחשיבות לימוד האמונה
160. וכל העם נצב עליך
161. התעוררות - א
162. אהבת הזולת
163. גוונים בעבודה
164. מה לבקש מה' - להיות עובדו
165. יש ענין שמירה
166. איזו תשובה מועילה
167. מחמיר על עצמו, ומברך
168. ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו
169. ענין המטה
170. ענין אמונה בתוך הדעת
171. מה טובו אוהליך יעקב - א
172. אדם ותורה
173. תפילין
174. המצוות הן מפי ה'
175. ג' מדרגות דאדם
176. אמונה בחינת למעלה מהטבע
177. פרי תורה
178. אבא הוציא את אמא לחוץ אודות בנה
179. עיבור - א
180. דוד המלך אין לו חיים
181. בחינת אדם הראשון - א
182. כפירה היא העונש
183. עבודה היא העיקר
184. זמן הנחת תפילין
185. ענין שקלים - א
186. שובה ישראל - א
187. גדלות ה' היא ענותנותו
188. מגלה טפח ומכסה טפחיים - א
189. בענין לימוד חכמת הקבלה
190. מקום בעלי תשובה
191. תפקידים לאור חכמה
192. יסודות
193. פירוש על צמצום ב'
194. מפני מה נענש דוד
195. ענין שיתוף מדת הדין ברחמים
196. ענין מסירות נפש
197. ענין יסורים - א
198. חכמה וחסדים
199. תורה שבעל פה
200. אדם מקבל הנאה מג' כלים
201. עלית מ"ן - א
202. ענין יראה
203. תורה נקנית על ידי יסורים
204. ב' מיני תשובה
205. מעשה וכוונה
206. ג' דברים בעולם
207. בפשעכם שולחה אמכם
208. ענין עפר
209. ענין חתן וכלה
210. מעשי אדם
211. בחינת אדם
212. בחינת היכל
213. ענין חושך, אש, צל
214. גוזל אביו ואמו
215. הכנסת אורחים - א
216. ענין נשים
217. ברח דודי
218. ישראל הם בני מלכים
219. בקש שלום ורדפהו
220. טעם בדברים קטנים וגשמיים
221. מהו חיים
222. בירורים בעבודה
223. הכניסה לעבודה
224. סיבת האמונה
225. שמות נקרא רק כלפי התחתון
226. הארון נושא את נושאיו
227. בקטנות מתגלות מקודם הגבורות
228. משה בחינת אמונה
229. פיה פתחה בחכמה
230. התחת אלקים אנכי
231. עזא ועזאל
232. ענין נתינת שוחד לסטרא אחרא
233. ענין יניקה
234. מציאות וקיום המציאות
235. צורות האור
236. מלא כל הארץ כבודו
237. בחינת מוחא וליבא
238. שמחת חתן וכלה
239. בחינת אלמנות
240. הבחנות במצבים
241. באבוד רשעים רינה
242. מה הוא רחום, אף אתה רחום
243. מציאת חן
244. תשובה
245. עזרת ה'
246. ענין שקלים - ב
247. המקפיד על חלוקו להפכו
248. המענג את השבת
249. אחטא ואשוב
250. כל שיש בו יראת שמים - א
251. ענין המינין
252. לב נשבר - א
253. אל תלחם את לחם רע עין
254. מלאכה הוא סוד אמונה
255. דבריו של מת
256. אור שנברא ביום א' - א
257. עבודה זרה
258. איזהו עשיר
259. בנין בית המקדש
260. גדול המצֻווה ועושה
261. שמע בני מוסר אביך - א
262. נשינו טובה
263. אגרא דכלה
264. סק דרגא בחר שושבינא
265. מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות
266. כל המתיישב ביינו
267. באורייתא אתברי בר נש
268. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ
269. אין אדם טורח בסעודה ומפסידה
270. כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב
271. כל אדם שיש לו חן
272. כל המשתף שם שמים ודבר אחר
273. גיבור שבגבורים
274. דווקא על ידי איש ואשה
275. הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו
276. אדם כי יהיה בעור בשרו
277. אחד מבני החבורה שמת
278. אור שנברא ביום א' - ב
279. למה נמשלו ישראל לזית
280. ענין עולם הזה ועולם הבא - א
281. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - א
282. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ב
283. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - ג
284. מצוה קלה יש לי וסוכה שמה
285. אדם בונה בנין
286. האמת והשלום אהבו
287. מסיר אזנו משמוע תורה
288. אתי מלבנון כלה
289. הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים
290. וצדיק באמונתו יחיה
291. אדם ותפקידו
292. הבולם עצמו בשעת מריבה
293. כל שומר שבת כדת מחללו
294. נעשה ונשמע - א
295. כל מקדש שביעי - א
296. עצם הבריאה ותיקון הבריאה
297. מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון
298. ענין שיתוף מדת הרחמים בדין
299. ענין נקיי דעת
300. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם
301. המון העם ויחידי סגולה
302. כי יעקב בחר לו י-ה
303. שמחם בבנין שלם - ב
304. ענין יראה ואהבה
305. ענין הרע
306. אם הרב דומה למלאך ה'
307. אין לך עשב למטה
308. אתה בחרתנו - ב
309. ענין הצנע לכת
310. הצדיק אבד ואין איש שם על לב
311. עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה
312. כי תצא למלחמה - א
313. כאשר שש ה' עליכם
314. קטנות וגדלות
315. ג' נפשות
316. בחינת אדם הראשון - ב
317. אמונה - א
318. ראיה ושמיעה
319. כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה
320. לא הביישן למד
321. אוכל מתוך פסולת
322. ענין בחירה
323. הבחנות בכלי רוחני
324. זמן ההכנה
325. ענין אור דחסדים שלא היה צמצום עליו
326. עבודת האדם
327. גדולה הכנסת אורחים
328. עצביהם כסף וזהב מעשי ידי אדם
329. ענין התפילה
330. שיפלות
331. הקול יפה לבשמים
332. בענין השתוות הצורה
333. המתחיל במצוה
334. הבדל בין צדקה למתנה
335. ענין שליח ציבור
336. הבוכה על אדם כשר
337. אשרי הגבר
338. רפואה קודם למכה
339. תדשא הארץ
340. בראשית ברא
341. וירא ה'
342. נח איש צדיק
343. עצי גופר
344. לך לך
345. כל שרוח המקום נוחה ממנו
346. מוחא וליבא
347. עברתם על עבדכם
348. בשעה שה' אוהב את האדם
349. עץ הדעת טוב ורע
350. וירא אליו ה' באלוני ממרא
351. איך אפשר להתקרב אליו
352. עד שלא מלתי - א
353. ויקם אברהם
354. ויתן אברהם את כל אשר לו
355. מי שאין לו בנים
356. ברא מזכה אבא
357. אברהם הוליד את יצחק
358. ויהי יצחק בן ארבעים שנה
359. ויזרע יצחק בארץ ההיא
360. לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש
361. אוצרך הטוב
362. וירא יעקב כי יש שבר
363. ד' מלאכים
364. כל דאלים גבר - א
365. ויגש אליו יהודה - א
366. מחמיר לעצמו ומקל לאחרים
367. לבנימין נתן שלש מאות כסף
368. והנה ה' נצב עליו
369. שמחה בזמן לימוד תורה
370. דרך ארץ קדמה לתורה
371. סולם מוצב ארצה
372. ויהי כהיום הזה
373. וירא כי לא יכול לו
374. ויגע בכף ירכו
375. וישלח יעקב
376. וירא יעקב מאד
377. טוב ילד מסכן
378. וישב יעקב בארץ מגורי אביו
379. נס ובחירה
380. כל מקדש שביעי - ב
381. כי שומע אל אביונים ה'
382. ויהי בשלח פרעה את העם
383. ויתיצבו בתחתית ההר
384. ענין שומר שבת
385. ואשא אתכם על כנפי נשרים
386. זה היום עשה ה'
387. ענין דיין הגון ושאינו הגון
388. ואלה המשפטים
389. ויקחו לי תרומה - א
390. בחינת אתכפיא ובחינת אתהפכא
391. הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב
392. כי יד על כס י-ה - ב
393. נושא עון
394. כי תשא את ראש בני ישראל
395. בחינת דומם ובחינת צומח
396. ראו קרא ה' בשם בצלאל
397. קחו מאתכם תרומה לה'
398. אלה פקודי המשכן - ב
399. משכן העדות
400. מחצית השקל - א
401. שמע ישראל
402. אשה כי תזריע - א
403. זאת תהיה תורת המצורע
404. ודבֵּר דָבר
405. שור או כשב או עז כי יולד
406. ששת ימים תעשה מלאכה
407. כי תקנה עבד עברי
408. שאו את ראש כל עדת בני ישראל
409. ענין היסורים - ב
410. אהבה עצמית ואהבת ה'
411. כל דאלים גבר - ב
412. נדר נזיר להזיר לה'
413. הבדל בין ספרי מוסר לספרי הבעל שם טוב
414. והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה
415. בהעלותך את הנרות - א
416. וזה מעשה המנורה - א
417. ויעש כן אהרן
418. יאה עניותא לישראל
419. מרגלים
420. שלח לך
421. ענין המרגלים
422. מרחוק ה' נראה לי
423. ג' קוים - ב
424. מחלוקת קרח ומשה
425. ויקח קרח
426. תפילת צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע
427. זאת חקת התורה - א
428. זאת חקת התורה - ב
429. שיהיה הכל בעל מנת להשפיע
430. נשמה יותר גבוהה
431. מנעל לרגלו
432. מעשה העגל
433. ולא אבה ה' אלקיך לשמוע
434. מה טובו אהליך יעקב - ב
435. כשנתיעץ בלק
436. ג' תפילות - א
437. כהונה גדולה
438. הושע עבדך אתה אלקי
439. מדוע פנחס זכה לכהונה
440. וירא פנחס
441. נקום נקמת בני ישראל
442. וטפכם אשר אמרתם
443. הכתיבה היא ביגיעה
444. החושך קודם לאור
445. אין מסך בכתר
446. סוד היבשה
447. שלום עם הבורא
448. הרגשת השלמות
449. מכריזים על הטיפה
450. כוחות הגורמים להתפתחות הלב והמוח
451. טהור עינים
452. כשם שאני רוקד כנגדך
453. ותפקחנה עיני שניהם
454. המתפלל בעד חבירו
455. עקב תשמעון
456. כשרונות קטנים
457. עצת ה' לעולם תעמוד
458. והיה עקב תשמעון
459. עקב ענוה יראת ה'
460. ישמור לך הבטחתו
461. ראה לשון יחיד
462. ברוך המקום
463. עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר
464. כי תצא למלחמה - ב
465. עבודת הכלל ועבודת הפרט
466. מלחמת רשות ומלחמת מצוה
467. וראו כל עמי הארץ
468. היום הזה ה' אלקיך מצוך
469. בכל יום יהיו בעיניך חדשים
470. והיה כי תבא
471. אתם נצבים היום - ב
472. הנסתרות לה' אלקינו
473. זדונות נעשים לו כזכיות
474. וישמע הכנעני מלך ערד
475. האזינו השמים
476. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט
477. מה יש לך בבית
478. מהו החטא של קרח
479. לא תטה משפט
480. המקום אשר יבחר ה'
481. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני - ב
482. כך היא דרכה של תורה - ב
483. סייג לחכמה שתיקה - ב
484. את אשר יאהב ה' יוכיח
485. ומוראכם וחתכם
486. תחילת דבור הוא מאין סוף
487. ענין רצון לקבל
488. לבושי הנשמה
489. בעל כורחך - ב
490. קישוטי כלה
491. עליית מ"ן - ב
492. שכר מצוה
493. בן צדיק ובן רשע
494. אין יראה אלא במקום שלמות
495. עלה הקדוש ברוך הוא
496. דרך אמת
497. ברוך אתה
498. והיה אם שמוע תשמעו
499. אני זהו המלכות
500. בהעלותך את הנרות - ב
501. מדת האמת - א
502. אם האדם מנצח, ה' שמח
503. ענין שותפות
504. סוד ה' ליראיו
505. חסד של אמת
506. הצילנו מיד הרועים
507. מהו שמחה
508. ענין עלית מלכות לבינה
509. גילוי אהבת ה'
510. נסתרות ונגלות
511. קו אמצעי
512. חולק על שלום
513. מקושש עצים
514. הכנסת אורחים - ב
515. ענין המקיפים
516. ענין נעל
517. חקת התורה
518. הבא לטמא
519. ענין הצמצום
520. יזל מים מדליו
521. בחינת דעת השולטת באדם
522. ימין נקרא שלימות
523. מהו להוליד בן ובת בעבודה
524. מהו בלע מרור לא יצא, בעבודה
525. ג' קוים - ג
526. בכל לבבך
527. אלקי ישראל
528. תפלה
529. ונתתי לך את ברכתי
530. תנועה מחמת בושה
531. עיקר התיקון
532. עיקר הבחירה
533. ה' מקרב האדם
534. ענין חתן
535. כוס של קידוש
536. עשר תעשר
537. החודש הזה לכם
538. הנני נותן לו בריתי שלום
539. שאלות על "שובה ישראל"
540. מזונות
541. ברצות ה' דרכי איש
542. שובה ישראל - ב
543. תגיד לבני ישראל
544. עייר פרא אדם יולד
545. יגיעה ומציאה
546. את הכל עשה יפה בעתו
547. מדת זהירות
548. מעשה ושמיעה
549. הרגשת החסרון
550. אם תבקשנה ככסף
551. תורה תבלין
552. הבא לטהר מסייעים אותו - א
553. הבחן בין נסתר ונגלה
554. כוח המחשבה
555. גלות השכינה
556. התורה מלשון "ירה יירה"
557. ענין אור חוזר
558. רצון לרוחניות
559. מאה ברכות
560. תולדות
561. נפש ישראל
562. חכמה ותפילה
563. הגדרות - ב
564. אש, רוח, מים, עפר
565. היום לעשותם
566. להפיל זרעם בגוים
567. מדת האמת - ב
568. ענין ימין ושמאל
569. ענין קרבן
570. השגה כללית ופרטית
571. הוא ושמו אחד
572. שני יגיעות
573. ויראו ממך
574. כי תבא
575. טהרת העבודה
576. תבשיל של שבת
577. בענין המטרה
578. מחצית השקל - ב
579. והסירותי את לב האבן
580. שכן טוב ושכן רע
581. המעשה הוא המכריע
582. מי שאשתו מפרנסתו
583. צדיק ורשע
584. פני ה' בעושי רע
585. המלוכה והממשלה לחי עולמים
586. איזו היא דרך ישרה
587. עליון מברר לצורך התחתון
588. מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון
589. ולא נחם ה'
590. ההולכים לארץ ישראל
591. עבודה מחודשת
592. שמות המלכות
593. אל יתרצה לחבירו בשעת כעסו
594. מצות תשובה
595. שיעור גדלות השם
596. אין כל חדש תחת השמש
597. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת
598. מהו ששבת נקראת אורח, בעבודה
599. קומה אלקים
600. ממעמקים קראתיך ה' - א
601. תפלה ובקשה
602. אל יתבייש מפני המלעיגים
603. בקיר שרי שכינתא
604. מדוע חכה עד מלחמת עמלק
605. וישמע יתרו
606. קטני אמונה
607. וזכרת, כי עבד היית
608. לא מרובכם
609. נורא אלקים ממקדשיך
610. קניין אשה
611. קרן ופירות
612. ענין עולם הזה ועולם הבא - ב
613. כי תזריע
614. מרור
615. שכר עבודה
616. שליטת המלכות
617. שלום בית
618. התעוררות - ב
619. מלך הגוים
620. ענין ברכה
621. מצוה קלה
622. ענין התגברות
623. טהר ליבנו
624. ענין אושפיזין
625. מצות סוכה
626. כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
627. חוק ומשפט - א
628. בחינת עכו"ם וישראל
629. המבזה תלמיד חכם
630. ויהי ערב ויהי בוקר
631. קדושה וטהרה
632. ואני תמיד איחל
633. מגלה טפח ומכסה טפחיים - ב
634. יראת שמים
635. עולם הזה ועולם הבא - א
636. הצורך לטעמי תורה
637. ד' מצבים בבחינת עבודה
638. יצרו של אדם
639. וזה מעשה המנורה - ב
640. ברכה וקללה
641. ירושת הארץ
642. צדק צדק תרדוף
643. תומכי תורה
644. מעבירין את המת מלפני הכלה
645. ממעשיך הכרנוך
646. תולדות יעקב יוסף
647. לתפילה דרוש חסרון
648. שמחת המשפיע
649. הכנה למאור
650. ביקורת על השפעה
651. יום ולילה
652. אדם כי יקריב מכם - א
653. ענין דיש
654. מי בז ליום קטנות
655. יורה כחץ
656. כי לא שלם עון האמורי
657. מה היא מציאות ומהו דמיון
658. עולם הזה ועולם הבא - ב
659. מהו תורה ועבודה
660. כיצד חטאו
661. ענף ושורש
662. ארבע בחינות ברצון
663. זכה, מלאכתו נעשה על ידי אחרים
664. הרגשת החטא מרבה האור
665. עצות נגד היצר
666. הבא לטהר מסייעים אותו - ב
667. ירידה ועליה בעבודה
668. במקום שבעלי תשובה עומדים
669. יצר הטוב ויצר הרע
670. ביומו תיתן שכרו
671. ברור אוכל ופסולת
672. הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים
673. מיתת צדיק
674. להגיד מוסר לאחר
675. בחינתו של יוסף
676. ענין זכיה
677. מדוע נקרא מצה לחם עוני
678. זכר ונקבה
679. סימני בן דוד
680. התבטלות על דרך הבעל שם טוב
681. אשה כי תזריע - ב
682. יציאה וביאה בעבודה
683. חכם רואה הנולד
684. בחינת משה
685. ה' משלים רצון
686. עיקר הוא הימין
687. ועשית לך ארון
688. ויקחו לי תרומה - ב
689. ענין אב ובן
690. עולם הזה ולעתיד לבוא
691. תורה ניתנה בחשאי
692. התורה נקראת "תושיה" - א
693. התורה נקראת "תושיה" - ב
694. גדולה עבירה לשמה
695. ויקחו אליך שמן זית זך
696. חילך לאורייתא
697. וכבדתו מעשות דרכיך
698. ב' מיני פנימיות
699. גמר התיקון
700. כיסוי וגילוי
701. ענין בטחון
702. ממעמקים קראתיך ה' - ב
703. מקץ
704. מפני מה ניתנה תורה לישראל
705. חוצפה
706. בזיעת אפיך
707. אוצר של יראת שמים
708. תפילתן של צדיקים
709. ענין חינוך
710. ג' דורות, ג' קוין
711. לא קם נביא כמשה
712. הרצון והשכל
713. ההולך בדרך
714. תורה של חסד
715. בענין הכנה לתענית
716. ענין גאוה
717. קול ודיבור
718. כל המתאבל על ירושלים
719. ויגש אליו יהודה - ב
720. יוסיף דעת יוסיף מכאוב
721. סגולת תורה ומצוות
722. מעשה ומחשבה
723. ענין צמצום
724. וירא בלק
725. נשמת אדם תלמדנו
726. יוצא לדרך
727. עיקר הוא הסביבה
728. אמונה - ב
729. העולם הזה מתקדש על ידי האדם
730. הנחמדים מזהב
731. צדקה לעני
732. אל מול פני המנורה
733. בעתה – אחישנה
734. נר מערבי
735. ביום הקים את המשכן
736. מיעוט הירח
737. הספד
738. ברית מלח
739. ב' מיני לבושים
740. שלוש מתנות
741. בכדי לצרף הבריות
742. נקמת ה' במדין
743. מסעי בני ישראל
744. מרגליות של אברהם
745. כשבא הקדוש ברוך הוא
746. ענין הולד
747. כחום היום
748. לחדש את הסיבה
749. ציויא דמאריה
750. מה נורא המקום הזה
751. כל שיש בו יראת שמים - ב
752. עד שלא מלתי - ב
753. ענין יצר הרע
754. טענת המלאכים
755. להנות על מנת להשפיע
756. חסרון מהאור
757. בחינת עמל
758. שיעור ההתגברות
759. כללות האדם
760. חומר של נשמה
761. ב' הבחנות בכלים
762. דרגות עוביות
763. ערך הפוך אורות וכלים
764. דעת דקדושה
765. הלומד תורה מעוני
766. היכולת לקבל
767. ועשית בגדי קודש
768. יניקת הקליפות
769. התמזגות הגוף
770. ההפרש בין נשמה לגוף
771. ענין הליכה
772. כתיבת ספר תורה
773. הבדל בין תורה למוסר
774. טוב להודות לה'
775. מחשבות גוי וישראל
776. דומם דקדושה
777. תפילה על גלות השכינה
778. תענוג מבטל את השכל
779. וברך פרי בטנךָ
780. ואתם כתבו
781. דרך הבעל שם טוב
782. מה אדיר שמך
783. כופר נפשו
784. ענין שבת
785. חוק ומשפט - ב
786. ה' מסיני בא
787. אבי"ע על דרך עבודה
788. מקימי מעפר דל - א
789. מפה ולמעלה אינו נבחן לבחינת כלי
790. מוצא שפתיך תשמור
791. דרוש וקבל שכר
792. בן סורר ומורה
793. כתבם על לוח לבך
794. מקום ההשגה
795. שמע בני מוסר אביך - ב
796. מצב האמיתי
797. בחינת מתנה
798. מעלת הקטן
799. מולד הלבנה
800. לב נשבר - ב
801. קליפת ישמעאל
802. אדם כי יקריב מכם - ב
803. סדר מסירת החכמה
804. מקימי מעפר דל - ב
805. ענין שמחה
806. ראשו של עשו הוא קדוש
807. אש נקרא דינים
808. שלימות וחסרון - ב
809. שלימות בחיים
810. מי שמתיירא אותי
811. חוזר למקורו
812. סור מרע ועשה טוב - ג
813. ענין רצון להשפיע - ב
814. זמנים בעבודה
815. בא
816. קימו וקבלו
817. ענין מסכנא
818. אשרי שומרי משפט
819. שאילת כלים
820. בחינת "בכל"
821. נעשה ונשמע - ב
822. שפחה כי תירש גבירתה
823. שם שד"י
824. פנימיות וחיצוניות
825. בחירה
826. שליח למול
827. האלקות עשה את ההסתר
828. נחלה
829. בסיס לימוד הנגלה
830. הצורך בגוים
831. צורך לתורה
832. דגים מתים
833. סור מרע ועשה טוב - ד
834. גדל
835. חגור חרבך
836. עבד ובן
837. הידבק במדותיו
838. אמיתיות ההשגחה
839. אשה כשרה
840. התקרבות מהירה
841. כופים אותו
842. כללות העבודה
843. העבודה היא השכר
844. יגיעה היא השכר
845. אין קדוש כה'
846. אמונה היא מדת המלכות
847. ערבי נחל
848. ימות המשיח
849. תנאי לישא אשה
850. גר שנתגייר
851. רצון להתייבם
852. ב' מיני ברורים
853. צורך להכרה בגדלות ה'
854. נוטל חלקו וחלק חברו
855. עץ ואבן
856. טבעו של אדם
857. צורך לכלי בלי אור
858. ויקהל משה
859. תרבה נחלתו
860. במה מסייעין
861. עבודת הקווים
862. יהיב חכמתא לחכימין
863. טענת קרח
864. ראה חיים
865. השלמות הוא מאה
866. שלום לרחוק ולקרוב
867. שליטת השלום
868. הסיבה המחייבת
869. קדושין
870. אדם הראשון כופר היה
871. עקרב ונחש
872. הנותן בים
873. עיבור - ב
874. מנוחה ושמחה אור ליהודים
875. ג' קוים - ד
876. ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין
877. ג' תפלות - ב
878. ורגליהם רגל ישרה
879. כתיבה וחתימה טובה
880. ענין דינים
881. ענין ראש השנה ויום הכיפורים
882. ראש השנה
883. כי האדם עץ השדה
884. תפילת ראש השנה
885. בשופר תחדש
886. מלכויות זכרונות ושופרות
887. בי נשבעתי
888. ימים טובים
889. מדת הרחמים
890. צער השכינה - ב
891. ענין יום כיפור
892. מאמר לסוכות
893. פרי עץ הדר
894. שמחת תורה
895. ענין חנוכה
896. דחה אדמון בצל צלמון
897. מאי חנוכה
898. מהו נס חנוכה
899. חנו-כה
900. שתי מדרגות
901. ראש השנה לאילנות
902. ישראל נמשלו לזית
903. ענין ט"ו בשבט
904. האדם עץ השדה
905. דוה או "הוד"
906. ענין עמלק
907. וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
908. מחיית עמלק
909. גילוי הסתרה
910. עד דלא ידע
911. סעודתו של רשע
912. מאי פורים
913. ובתורתו יהגה
914. ב' הפכים
915. אני ולא שליח
916. ממחרת השבת
917. מצה שמורה
918. ענין פסח
919. ענין סביבה
920. כנגד ד' בנים דברה תורה
921. הצורך במעשה דלמטה
922. המרבה לספר ביציאת מצרים
923. ויאמר בילדכן את העבריות
924. וידבר אלקים אל משה
925. ולקחתי אתכם לי לעם
926. בא אל פרעה
927. ענין חמץ ומצה
928. הנה עם יצא ממצרים
929. קרבן פסח
930. ענין ראש החודש
931. פה-סח
932. חידוש הראשון
933. ענין יציאת מצרים
934. חובת סיפור יציאת מצרים
935. ענין מצה
936. זמן הגאולה
937. שאלות ליציאת מצרים
938. ענין עומר
939. יציאת מצרים ומתן תורה
940. נקודה שבלב
941. הר סיני
942. בענין מוח שליט על הלב
943. ג' בחינות תורה
944. נתינת התורה היא בשתי עיניים
945. תשעה באב

875. ג' קוים - ד

קרח תשד"מ

"איזו היא מחלוקת לשם שמים וכו', ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו". מקשים העולם, מדוע לא כתיב משה, וקרח ועדתו, כמו שכתוב אצל הלל ושמאי.

בכדי להבין את הנ"ל צריכים לדעת מה הוא הפירוש "לשם שמים". הזהר הקדוש מפרש: לשם שמים, היינו זעיר אנפין. מפורש בסולם, כי ענין המחלוקת של שמאי והלל, הוא ענין של קו ימין, וקו שמאל. והיות שקו ימין לבד אין בו שלימות, כי אין בו חכמה, וקו שמאל אין בו שלימות, הגם שיש בו &dak;[חכמה]#, אבל מכל מקום אין שם חסדים, שהוא הלבוש על חכמה שבלי הלבוש הזה, הוא נמצא בחושך. נמצא שעל ידי המחלוקת שכל אחד מראה לשני, שאין בו שלימות, ומראה לו את החסרון בקו של שני, זה גורם שהשני קוים נכללים זה מזה, היינו ששניהם באים לידי קו האמצעי, הנקרא זעיר אנפין, שהוא הקו האמצעי בהפרצופים. וזעיר אנפין נקרא, "שם שמים". מתבאר שאם לא היתה המחלוקת, היה כל אחר נשאר בקו שלו, לכן היתה מחלוקת בכדי להגיע לשם שמים.

מה שאם כן קרח ועדתו, הם הלכו בקו שמאל, ורצו להשאר בקו שמאל, היינו רצו להשאר בחכמה בלי חסדים. הם רוצים את המטרה שהוא להטיב לנבראיו, בלי הלבוש של חסדים. וזה ענין מה שאמרו חז"ל: "קרח פקח היה", היינו כנ"ל שרצו להשאר בקו שמאל שהיא חכמה בלי חסדים. נמצא שמחלוקת קרח ועדתו היה, שלא לשם שמים, היינו בכדי להגיע לקו האמצעי, שנקרא שמים, שהוא חסדים. מה שאם כן משה בודאי היה נכלל מקו האמצעי, כי משה נקרא בשם "דעת", שהוא קו אמצעי. כמו שכתוב בזהר הקדוש, כי יעקב הוא בחינת תפארת ומשה הוא בחינת דעת. לכן משה בחינתו היה לשם שמים, לכן לא אמרו "מחלוקת משה וקרח" נקרא שלא לשמים, כי בודאי שבחינתו של משה היה בחינת שמים.

וענין קו ימין וקו שמאל נוהג אפילו בזמן עבודה של הכנה, היינו אפילו בעוד שטרם זכה האדם להכנס להיכל המלך. כי כדי להכנס להיכל המלך מוכרח האדם לזכות לבחינת לשמה, כמו שמובא במסכת אבות (פרק ששי): "רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה וכו', ומגלין לו רזי תורה", אז נקרא שהוא נכנס בהיכל המלך.

ושם ברזי תורה מתחיל הענין, של קו ימין הנקרא חסד, וקו שמאל הנקרא גבורה כמו שכתוב ב"פתח אליהו": "חסד דרועא (יד) ימינא, גבורה דרועא (יד) שמאלא". שרק בבחינת רזי תורה, מתפרשים כל הענינים האלו, על דרך האמת. אבל מטרם שהאדם זכה לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לעשות הכל בעל מנת להשפיע, הנקרא לשמה, הגם שהאדם לומד את כל אלה הענינים, כמו שהם, אבל הם רק בבחינת שמות בלי שום ביאור, היינו שאין לו שום השגה באלו הדברים שלומד, כי אין לו שום ידיעה בהחומר של השורשים העליונים, המכונים בשם שמות הקדושים או ספירות ופרצופים.

וניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, הוא רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות הקדושים. מה שאם כן בתורה הנגלית, הוא צריך להאמין שכל התורה כולה, הוא שמותיו של הקב"ה, נמצא שהענינים האלה הם יותר מסוגלים (כמבואר בספר מתן תורה).

וכשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע, וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך.

וגם כאן בעבודה דבחינת &dak;[הכנה]# אנו לומדים תיקון קוים, הנמשכים בבחינת ענף ושורש. הנה ימין נקרא חסד, והוא בחינת חסדים מכוסים, שהיא הבחינה למעלה מהדעת, והוא נקרא בחינת "כי חפץ חסד", שאינו צריך לשום דבר, אלא הוא שמח בחלקו, ממה שיש לו, ואומר כמה שנתנו לו משמים מתנה, שיהיה לו אחיזה בתורה ומצוות, די לו.

והגם שהוא רואה שהוא מקיים התורה ומצות רק מבחינת החינוך, שחינכו אותו כך, והחינוך הזה לא חשוב אם חינכו אותו בזמן שהיה קטן, או שחינכו לו בזמן שכבר היה גדול בשנים, לא חשוב, אלא כל תחילת עבודה מתחיל מחינוך; וזה עוד לא נקרא קו ימין, כי לא שייך לומר ימין אלא בזמן שיש לו שני קוים אז אומרים הראשון נקרא ימין והשני שמאל.

אלא אח"כ, כשיש לו בקורת והוא מתחיל לעבוד על חשבון עצמו, והוא רוצה אז לדעת מה מטרתו בחיים, וכשהוא משתוקק למה שהוא, הוא עושה חשבון לעצמו, אם על ידי השתוקקות זו, הוא יגיע לאיזה מטרה ובעיקר, מהו מטרת הבריאה, ורואה שכתוב בכל המקומות שהיא, להטיב לנבראיו, והוא רואה שעוד לא מרגיש שום טוב והעונג, ושואל לעצמו, אם כן למה הוא לא מרגיש את הטוב והעונג של מטרת הבריאה, אבל על זה הוא רואה תירוץ, שצריכים מקודם לבוא לידי השתוות הצורה ורק אח"כ יכולים להגיע לידי הרגשת טוב ועונג.

ובכדי להגיע לבחינת השפעה הנקרא השתוות הצורה אז עבודה שלו הוא בדרך חקירות ובדיקות אם באמת, הוא הולך על המסלול של אהבת הזולת, אחרת לא אפשר להגיע לידי דבקות בה' הנקרא: "הדבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום".

ואם הוא רואה אז שהוא נמצא עדיין באהבה עצמית ועוד לא זז כמלא נימא ממצב שיפלותו, אזי הוא בא לפעמים לידי יאוש. ויש לפעמים שלא לבד שלא הלך קדימה, אלא הוא מרגיש שהלך אחורה. ובזמן כזה, קשה לו לקיים תורה ומצוות בשמחה, אלא להיפוך, רק בעצבות הוא נמצא כל הזמן, ואז לפעמים עולם חשך בעדו, כי העצבות מביא לו, הרבה מחשבות ורצונות, שהם ממש נגד המטרה שהוא רוצה להגיע, המצב הזה נקרא קו שמאל, כי דבר הצריך תיקון נקרא שמאל.

ואז כשאדם כבר בא לקו שמאל, והוא רואה את מצבו, איך שהוא ריקן מכל, אז הוא צריך לעבור לקו של ימין. כי בזמן שיש לו שמאל אז שייך לומר ימין, וימין נקרא שלימות, כנ"ל, שמטרם שיש לו שמאל, הוא נקרא סתם קו, מטעם שאי אפשר להיות ימין בלי שמאל, לכן עכשיו הקו הראשון שהוא בחינת שלימות, הוא חוזר עכשיו לקו הזה, משום שכאן הוא הבסיס, שממנו בונים כל הבנין הנקרא בחינה שהוא למעלה מהדעת, כיון שיש לו עכשיו דעת שרואה את מצבו האמיתי, שאין לו שום דבר אחיזה ברוחנית.

דהיינו מצד השכל הוא כולו חושך, בא עתה הזמן ללכת למעלה מהדעת, ולומר: "עיניים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו" וכו', אלא שש ושמח בזה שהוא זכה לקיים מצוות ה' אשר צוה לנו על ידי משה רבנו עליו השלום. ואף על פי שלא מרגיש בזה שום טעם והבנה, מכל מקום למעלה מהדעת הוא מאמין שזהו זכיה גדולה לו בזה שהוא יכול לקיים מצות ה' בפשיטות, מה שיש אנשים אחרים, שגם את זה אין להם, והוא מאמין שהכל בא מן השמים, ולאחרים נתנו רק להנות משטויות מה שמותאם, לבהמות ולחיות וכדומה, ולו נתנו, מחשבה ורצון לראות איך שכל החיים שלהם הוא שטות והבל.

לכן הוא מחשיב את המתנה זו "כמוצא שלל רב", והוא נמצא תמיד בהתפעלות גדולה מחמת חשיבות זו, וזה חשוב אצלו כאילו זכה להמדרגות הכי גבוהות, אז נקרא זה קו ימין שלימות, משום שדוקא ע"י זה שהאדם בשמחה יש לו בחינת דבקות בה', כמו שאמרו חז"ל: "אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה", והיות שהוא נמצא עכשיו במצב של שלימות אז יש לו מקום במה לשמוח.

לכן אפילו בזמן ההכנה, יש מקום שיכול לקבל הארה מלמעלה, אעפ"י שאינו יכול להיות אצלו הארה זו בקביעות, מכל מקום קצת קשר עם רוחניות הוא רווח גדול, כי כל מגע שיש ברוחניות, אין האדם מסוגל להעריך את זה.

והקו הימין הזה נקרא "אמת", מטעם שהשלימות נבנה על בסיס של אמת, היינו שאינו אומר שיש לו רכוש גדול בתורה ומצות, היינו הרגשה והשגה והבנה, אלא שאומר כמה שיש לו, זאת אומרת, כמה שנותנים לו מן השמים, אפילו שמרגיש שהוא נמצא במצב יותר גרוע, מכפי מה שקבל מצד החינוך, מכל מקום הוא מחשיב זה למעלה מהדעת, שזוהי חשיבות גדול אצלו, שזכה שיהיה לו קצת מגע עם רוחניות.

וכשהוא עובד על זה, היינו שיסתפק במיעוט ושיהא שמח בחלקו, ורוצה לתת כבוד לתורה ומצות כאילו היה מרגיש טעם, בבחינת ידיעה והרגשה אמיתית שאז גם הגוף מסכים לעבודה זו, שזה נקרא, ש"גם אויביו ישלים אתו", מה שאם כן כשהוא צריך לעשות למעלה מהדעת אז הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן נקרא זה "עבודה של אמת", היינו שרואה את מצבו האמיתי, ומכל מקום הוא מתגבר על זה, כאילו היה זה בידיעה, זה נקרא קו ימין.

וכל זה הוא מטעם שרוצה לתת כבוד לתורה למעלה מהדעת, והגם שנראה כאילו הוא בונה זה על בנין של דעת, שהוא אומר שיש הרבה אנשים שאין להם שום שייכות לתורה ולמצות, אם כן השכל מחייב שיש לו כבר עם מה לשמוח, כיון שיש לו רכוש ולאנשים אחרים אין רכוש כזה, זה נכון, אבל להגיד שזה הוא דבר חשוב שכדאי לשמוח עם זה, הוא צריך כבר לבחינת מעלה מהדעת. וזה נקרא "שמחה של מצוה", היינו שבנוי על יסוד של אמונה, ואז הוא יכול לשיר ולרקוד, והכל אמת, משום שהוא למעלה מהדעת.

והקו שמאל, הנמשך משורש הגבורה; שגבורה פירושו התגברות, וכיון שהאדם עושה חשבון לעצמו כמה הוא כבר מקורב לקדושה, זאת אומרת כמה כוחות הוא יכול לתת לאהבת הזולת, היינו שיעשה מעשים של השפעה בלי שום תמורה, לטובת החברים, שהוא יכול למדוד זה בשיעור עד כמה הוא מוכן לותר לטובת החברים ולא ירצה לקבל עבור זה שום תמורה, ואז אם הוא רואה את מצבו האמיתי שהוא עדיין לא ראוי לשום ויתור, אז אין עצה אלא תפילה, וזה נקרא שהקו שמאל מביא לו מקום לתפילה.

המתבאר מזה, שקו ימין מביא לו מקום שיוכל לתת שבח והודיה, על מה שנתנו לו שלימות, ואז אין מקום לתפילה, מטעם שאין לו אז מקום חסרון, וכמו כן אין לו מקום לבנים, הנקרא הבנה בתורה ומצות, כי אין לו אז שום קושיות, שיצטרך לקבל עליהם תירוצים, ואז ממילא אין לו פריה ורביה בתורה.

מה שאם כן הקו שמאל, שהיא גבורה, שאז צריכים להתגבר, כיון שצריכים להתגבר ורואים שאין כוחות לזה, אז יש מקום לתפילה, וגם יש שם מקום לבנים כי ע"י הכוחות שבאים מלמעלה, מה שהוא המשיך ע"י תפילתו, זה מביא לו פריה ורביה בתורה.

אבל צריכים לדעת, שאלו ב' קוים צריכים להיות שקולים, היינו שמשתמשים בשניהם בשוה, אז שייך לומר: בא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, שזה נקרא קו האמצעי. שענין הכרעה הוא, שכולל את שניהם לאחד. ואם אחד גדול מחבירו, אז לא יכולים לכלול את אחד בהשני משום שהשני שהוא יותר גדול לא רוצה להכלל בשני, משום שהוא מרגיש שבחינתו הוא יותר תועלתי, לכן צריכים להשתדל שיהיו שניהם שוים.

ומהו הריוח, כשיש לו ב' הקוים, וכמו כן הוא צריך לדייק, שיהיו שניהם שוים, כדי שישיג את קו האמצעי. הנה צריכים לדעת שקו האמצעי נקרא השפע שבא מלמעלה המתגלה על ב' הקוים.

וזה יכולים לפרש לפי מה שאמרו חז"ל: "ג' שותפין באדם, אביו ואמו והקב"ה, אביו נותן את הלובן, ואמו נותנת את האודם, והקב"ה נותן את הנשמה". לובן פירושו לבן כמו שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשני, כשלג ילבינו". והכוונה היא, שתמיד הוא הולך במצב של "לבן". וזה נקרא קו ימין היינו שאינו רואה במצבו שום חסרון, אלא הוא תמיד שמח בחלקו, ואפילו שהוא מרגיש בעבודתו שאין לו שום רכוש, מכל מקום הוא שמח.

וזה יכולין להבין על פי מעשה שמספרים, שפעם חלתה בת מלך ולא מצאו לה שום תרופה למחלתה, עד שבא חכם אחד ואמר שהוא יכול לרפאותה, רק על דרך סגולה, היינו אם היא תלבוש חלוק לבן של איש שהוא שמח בחלקו היא יכולה על ידי זה להתרפאות. מה עשה המלך, שלח שליחים לעשירי עם, ושאלו אותם אם הם שמחים בחלקם, אז, כל אחד ואחד נתן להבין מה שחסר לו. ואח"כ שלח לשאול למעמד הבינוני אולי נמצא אצלם מי שהוא שמח בחלקו ולא מצא וכו'; עד שנתייאשו.

ולבסוף בא אחד, וסיפר להמלך, שרחוק מכאן יש יער ושמע שהשומר היער הוא תמיד שמח בחלקו, מובן מאליו שהמלך שלח שליחים נכבדים להשומר. וכשבאו השליחים להשומר, שאל אותם הלא אני רואה שאתם אנשים מכובדים, מדוע באתם אלי. וספרו לו את כל הענין של בת מלך, לכן באנו אליך, ואנו רוצים לדעת אם הוא באמת כמו שמספרים עליך שאתה הוא שמח בחלקך. אז אמר להם בטח בלי שום ספק, אני מרגיש שלא חסר לי כלום בחיים ומהכל אני נהנה. אם כן אמרו לו: תן לנו כתונת אחת שלך עבור בת המלך, אז הוא השיב להם תאמינו לי אם היה לי כתונת הייתי נותן זה לבת מלך, אבל אין לי כתונת.

וממעשה זו אנו יכולים לראות, אם האדם רוצה להיות שמח בחלקו אין על זה שום תנאים, שזה נקרא שלימות ולא צריכים שום דבר, שנוכל לומר שבשביל זה הוא יכול להיות שמח בחלקו. וזה נקרא קו ימין, שאינו צריך לשום דבר, כי אם הוא זקוק לאיזה דבר לא חשוב מה הוא, כבר לא יכול להיות בשלימות.

ואמו נותנת את האודם, כנ"ל, כמו שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשני", ששם יש קו אודם, שמאחר שהוא עושה בקורת על המעשים טובים שהוא עושה אז הוא רואה, שאי אפשר לו ללכת קדימה, ועוד להפוך, שהוא נמצא במצב של אחורה. וזה נקרא קו אודם, שהגוף נותן להבין שאין ללכת בזמן שהקו הוא אודם, ואין לו אז שום עצה אלא להרבות בתפילה.

וזה הוא כמו שמובא בילקוט (בהגדה של הפעילים) אמרו ישראל לפני הקב"ה; אימתי אתה גואלנו? אמר הקב"ה: לכשתרדו במדרגה התחתונה, אותה שעה אני גואל אתכם.

כי דוקא בזמן שאדם בא לקו אדום, שהוא מרגיש שהוא נמצא, במדרגה התחתונה, אז באה הגאולה. כי אז הקב"ה נותן הנשמה, שאז מאיר עליו אור עליון, שהוא משיג אז עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל: "הבא לטהר מסייעין אותו", ומובא בזהר הקדוש השאלה, במה מסייעין אותו, ומשיב, בנשמתא קדישא, שאז מקויים "והשותף הג' שהוא הקב"ה נותן את הנשמה", וזה נקרא קו האמצעי.