תוכן עניינים
יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)/מאמרים
החומר והצורה בחכמת הקבלה
אהבת ה' ואהבת הבריות
אחור וקדם צרתני
בנין החברה העתידית
גוף ונפש
גילוי טפח וכיסוי טפחיים
דבר אמת
ד' עולמות
הבהיר - שיר
הגלות והגאולה
הדור האחרון
החומר והצורה בחכמת הקבלה
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - א
הסתר וגילוי פנים של השי"ת - ב
הערבות
הפתרון
השלום
השלום בעולם
וזאת ליהודה
זכו אחישנה, לא זכו בעתה
חכמת הקבלה והפילוסופיה
חכמת ישראל בערך חכמת חיצוניים
ירושת הארץ
כל המצטער עם הציבור
לא עת האסף המקנה
מאמר החירות
מאמר לסיום הזוהר
מבשרי אחזה אלוקי
מהות הדת ומטרתה
מהותה של חכמת הקבלה
מצווה אחת
מתן תורה
נבואתו של בעל הסולם
סגולת זכירה
סוד הכף דאנכי
סוד העיבור - לידה
עיתון "האומה"
עת לעשות
פעולות האדם ותחבולותיו
צדיקים ורשעים
שופר של משיח
שישים ריבוא נשמות
שכל הפועל
שפחה כי תירש גבירתה
תולדות חוכמת הקבלה
תורת הקבלה ומהותה
תכונתה של חכמת הנסתר בכללה

החומר והצורה בחכמת הקבלה

המדע בכללה מתחלקת על שני חלקים:

האחד נקרא השכלה חומרית,

השני נקרא השכלה צורתית.

פירוש, אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה. למשל, השלחן: יש לו חומר, דהיינו עץ. ויש לו צורה, שהיא הצורה של השלחן. אשר החומר, שהוא העץ, נושא לזאת הצורה, שהוא השלחן. וכן מלת "שקרן": הרי יש לו חומר, שהוא האדם. ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר, דהיינו הרגיל לדבר שקר. וכן הוא בכל דבר.

ולפיכך, גם המדע, הנושאת ונותנת בפרטי המציאות, מתחלקת אחריהם גם כן על ב' חלקים:

א. להשכלה חומרית,

ב. ולהשכלה צורתית.

אשר חלק המדע, הנושאת ונותנת בטוב החומרים של המציאות, הן בהחומרים בלבדם בלי צורתם, והן בחומרים וצורתם ביחד - נבחן בשם "השכלה חומרית". והשכלה זו מיוסדת על בסיס נסיוני, דהיינו על ראיות והקשים הלקוחים מפי הנסיון השמושי, שנסיונות המעשיים הללו לקוחים אליה לבסיס בטוח אל מסקנות אמיתיות.

וחלקה השני של המדע, הנושאת ונותנת רק בצורות מופשטות מן החומרים, בלי שום מגע של משהו עם החומרים גופם, כלומר שהמה פושטים הצורות אמת ושקר מן החומרים, שהמה האנשים הנושאים אותן. וכל עסקיהם בהשכלה הוא אך להשכיל ערכים של חשיבות ופחיתות וכדומה, בצורות הללו של אמת ושקר כמות שהם, לפי עצמם בערומיהם, וכמו שלא היו מעודם מלובשים באיזה חומר - והוא הנקרא בשם "השכלה צורתית".

והשכלה זו, איננה מיוסדת על בסיס נסיוני מעשי, כי צורות מופשטות כאלו אינם באים במעשיית נסיונות, מפני שאינם כלל במציאות הממשיית. כי צורה מופשטת כזאת הוא לקוחה רק מפרי הדמיון. כלומר, שרק הדמיון יכול לצייר אותה, אע"פ שאינה במציאות הממשיית. ולפיכך, כל השכלה מדעית ממין הזה, מיוסדת בהכרח רק על בסיס עיוני בלבד, דהיינו שאינו לקוח מפי הנסיון השמושי, אלא רק מתוך המחקר של משא ומתן עיוני בלבד.

וכל הפילוסופיא הגבוה שייכת למין הזה. ולפיכך חלק גדול מהמשכילים המודרניים שמטו ידיהם הימנה, שאינם מרוצים מכל משא ומתן, הנבנה על בסיס עיוני, שלדעתם הוא בסיס בלתי בטוח, כי רק את הבסיס הנסיוני מחשיבים לבטוח, כנודע.

והנה גם חכמת הקבלה מתחלקת תחת ב' החלקים הנ"ל, שהם השכלה חומרית והשכלה צורתית. אולם יש כאן הפלאה יתירה על המדע החילונית. כי כאן אפילו החלק של השכלה הצורתית נבנה כולו על בקורת התבונה המעשיית, דהיינו על בסיס נסיוני שמושי.