מושגי יסוד בחכמת הקבלה

תוכנית 83

קבוצה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 26.09.23 – אחרי עריכה

אורן: בתוכנית שלנו כאן אנחנו משתדלים להגדיר עבור מי שמתחיל ממש עכשיו להתעניין בחכמה האדירה של הקבלה מושג אחד מתוך ים החכמה, והמושג שעליו נדבר היום הוא "קבוצה".

אני רואה שבקבלה לומדים דברים מרגשים מאוד, מרתקים מאוד, ושמעתי שיש תוספת מיוחדת בזה שלומדים כמה אנשים יחד. הבנתי גם שכשלומדים יחד מגיעים להרגשה אחרת של מה שלומדים, אפילו להבנה ולתפיסה משודרגת. האם תוכל לשתף אותנו בתחושה שלך, איזו הרגשה מיוחדת יש בלימוד משותף של הקבלה?

זה לימוד אחר לגמרי מאשר לימוד לבד, כי בקבוצה אנחנו מתחברים בינינו ואנחנו מתחילים להרגיש מה המשמעות של המושגים "יחד", "קבוצה", "חיבור", "התכללות" ועוד מילים כאלה שאומרות לנו על הקבוצה. הקבוצה ממש הופכת את הלימוד מלימוד אישי, אינדיבידואלי, שאדם יכול ללמוד לבד, לזה שאדם מתחיל לראות שכל החכמה הזאת נפתחת ומדברת על האנושות, על הקשר בין בני אדם. ודווקא מפני שכל בני האדם הם אינדיבידואליסטים ולא חושבים אחד על האחר, חכמת הקבלה מדברת על איך הם יכולים להביא את עצמם לחיבור, לקבוצה, לייחד.

המושג "יחד" הוא כבר מושג רוחני, כי אלה שלומדים יחד מתחילים להתכלל זה מזה, וההתכללות הזאת פותחת בהם תפיסה חדשה. אם קודם כשהם היו לבד, כל אחד ואחד, וכל אחד בפני עצמו לא שם לב לאחרים, אז כשהם מתחילים להתחבר ולהתכלל זה עם זה, ההתכללות הזאת הופכת כל אחד מהם לחלק מהכלל, והוא מתחיל להרגיש את כל המציאות דרך הכלל, זה העיקר. כשאדם יוצא מהרגשה עצמית ומקבל את המציאות ככללית, התפיסה הזאת נותנת לו להרגיש כוח מיוחד שיש בכל המציאות. הכוח הזה הוא הבורא ששורה בכל הכלל, שמחבר את כל הכלל, כולל את כל הכלל, ואז אדם מתחיל לאט לאט דרך העבודה בקבוצה להשיג את הבורא, להרגיש אותו, להתחבר, להתקשר אליו.

זה דבר מאוד מאוד מוזר, ועלינו להבין שיש לנו אפשרות להשיג את הכוח המיוחד הזה שנמצא במציאות שנקראת "בורא", שהוא שורה על כולם, שולט על כולם, הוא מנהל את כולם. אנחנו יכולים לגלות אותו, להרגיש אותו, להתקרב אליו, להתקשר אליו, וכך אנחנו בעצם מגיעים מלהיות מנותקים ממנו ואפילו לא לדעת ולא להרגיש שהוא חי וקיים ומנהל אותנו כמו כל בני האדם הרגילים, אנחנו יכולים כן לגלות אותו, להתקשר ולהתאחד עימו. דרך זה אנחנו מגיעים לגילוי של העולם הרוחני שבו שולט הבורא. הוא מתחיל להרגיש אותנו וללמד אותנו איך אנחנו צריכים להתנהג גם בינינו וגם עימו בצורה כזאת שכל המציאות מתחילה להיפתח לפנינו.

אורן: שמעתי בהסבר שלך את המילה "יחד" כמה פעמים. שמעתי גם שדיברת על להתחיל להרגיש את המציאות בצורה חדשה דרך "הכלל". אמרת גם את המילה "להתכלל", והרגשתי שזה כמו להתערבב עם אחרים. ועוד הבנתי, שאם אני מתחיל להרגיש את המציאות דרך הכלל, אז אני יכול להתחיל להרגיש את הכוח העליון. שמעתי גם שלאורך הדורות מקובלים נהגו ללמוד בקבוצה, העדיפו אותה על פני לימוד לבד. למה אי אפשר ללמוד את הקבלה כל אחד לעצמו? למה צריך קבוצה?

זה בלתי אפשרי ללמוד לבד. אנחנו אולי יכולים ללמוד את מה שכתוב בספרים, מה שנשמע מכל מיני חכמים, אבל לאחוז בחוכמת הקבלה, להגיע לתפיסה, להרגשת העולם העליון, נוכל רק בתנאי ובמידה שנתחבר בינינו.

אורן: אם הייתי שואל אותך האם אני יכול לקחת אותך כמורה פרטי לקבלה כי אתה מבין בקבלה, אתה חכם בקבלה, "תלמד אותי ואני אשתדל באמת להקשיב מכל הלב וליישם את כל מה שתגיד", האם היית מלמד אותי, היית יכול לעזור לי?

לא הייתי יכול. הייתי מסביר לך קודם כל שאתה חייב קבוצה.

אורן: למה אם הייתי לוקח אותך כמורה פרטי לא הייתי מצליח בלימוד הקבלה?

אני לא הייתי מצליח ללמד אותך, כי כל הלימוד הוא בזה שאתה חייב חברים כדי שתתקשר אליהם בקשר לבבי, בהשפעה הדדית, בחיבור הדדי, ובצורה כזאת כשאנשים מתקשרים איש לרעהו, אז הם מתחילים להרגיש את המושג הפנימי של "קבוצה", של "חיבור", של "אחדות", של "ערבות". אלו מושגים שהם מאוד עמוקים בחוכמת הקבלה, אי אפשר להסביר אותם בשיחה אחת. אלא לאט לאט כשאנשים מתחברים ביניהם, הם מתחילים להרגיש עד כמה המושגים האלה עמוקים ומאוד מאוד מיוחדים. ואם תלמידים לא מגיעים אליהם ולא מרגישים אותם, ואם כל אחד לא מוסר את עצמו לקבוצה, אז אין להם כלי, אמצעי לגלות את העולם העליון, את הבורא.

אורן: האם אפשר להגדיר את הקבוצה כחיישן, ככלי חישה חדש שאף פרט כשהוא לבד לא יכול להשיג אותו?

הוא לא קיים. החיישן הזה מתפתח רק מתוך חיבור בין האנשים.

אורן: נתעמק במושג שנקרא "קבוצה" בלימוד הקבלה. כשאומרים קבוצה למה מתכוונים, האם לכמה אנשים שלומדים יחד או שיש בזה משהו מעֵבר?

אלה אנשים שלומדים יחד ומתחברים ביניהם בצורה כזאת שכולם מרגישים שהם נמצאים בלב אחד, בהרגשה אחת, בהתקרבות, בחיבור, במצב שכל אחד לא יכול להבדיל את עצמו מהאחרים.

אורן: האם זו כמו ישות חדשה שנולדת מההתקשרות בין מספר אנשים שלומדים?

כן.

אורן: אנחנו שומעים את המושג קבוצה גם בכל מיני הקשרים אחרים. למשל, יש קבוצות תמיכה אם אתה רוצה לרזות, להיגמל, יש קבוצת חברים שאיתם אתה יוצא לטייל, איתם אתה מבלה. יש קבוצה כמו בקיבוץ, יש הרבה מאוד סוגי קבוצות, למה בדיוק מתכוונים כשאומרים "קבוצה" בקבלה?

קבוצה בקבלה אלה אנשים שרוצים להשיג את הבורא.

אורן: ואיך אנחנו מגדירים את הבורא?

הוא הכוח העליון שמנהל ומלווה אותנו בהתפתחות שלנו מההתחלה ועד הסוף. אנחנו לא יכולים להגדיר עכשיו איפה ההתחלה ומה הוא הסוף, אבל אנחנו צריכים לגלות את הכוח העליון שמנהל אותנו, והוא העליון.

אורן: האם "קבוצה" פירושה מערכת יחסים בין מספר אנשים שלומדים ביחד, או צורת התקשרות ספציפית, מה היא בדיוק קבוצה?

קבוצה היא מספר אנשים, רצוי שהיא תהיה עשירייה.

אורן: עשרה אנשים?

עשרה אנשים שכולם מתכוונים להגיע לחיבור כזה ביניהם עד שכל אחד ירגיש את האחרים שהם כביכול נמצאים בלב אחד.

אורן: מה הופך אותם לקבוצה?

שהם רוצים להגיע למטרה אחת ושם הם יהיו מחוברים על ידי הבורא, הכוח העליון מהם, ולפי בקשתם הוא ישפיע עליהם את כוח החיבור.

אורן: אני רוצה שנדבר מעט על המטרה של קיום הקבוצה הזאת כקבוצת לומדים. אני זוכר שכשלמדתי באוניברסיטה היו פרויקטים שעשינו ביחד בצוותים. לפני מבחנים גדולים התקבצנו ביחד ולמדנו בקבוצות, וראיתי הלכה למעשה שלימוד משותף עם עוד אנשים פותח לי יכולת להבין טוב יותר, ממש לתפוס טוב יותר את החומר הנלמד. יש דברים שלא לא הבנתי בכלל וכשלמדתי עם אנשים נוספים, נפל לי האסימון. האם מעבר לזה כשלומדים ביחד קבלה בקבוצה יש עוד מטרות חוץ מאשר לתפוס טוב יותר את מה שלומדים?

כן, הלימוד יחד פותח לנו מערכת עליונה שמנהלת ומחזיקה אותנו. הלימוד יחד נותן לכל אחד, ולכולנו יחד, יכולת להרגיש את הכוח העליון.

אורן: אני לא יכול להרגיש אותו לבד?

לא.

אורן: למה?

לא מספיק שאתה לבד, אתה חייב להיות קשור עם עוד אנשים.

אורן: למה?

כי אתה צריך לפתח את החוש החיצון שלך, להרגיש משהו מחוצה לך.

אורן: לא הבנתי.

אנחנו בנויים, נולדים ומתפתחים כיצורים אגואיסטיים.

אורן: מה זה אומר בדיוק "אגואיסטיים"?

כל אחד מרגיש את עצמו, ודרכו הוא מרגיש את כל המציאות. כדי להתפתח מעבר לכך אנחנו צריכים כביכול לצאת מעצמנו ולהתחיל להרגיש את המציאות כפי שהיא קיימת מחוץ לרגשות האגואיסטיים שלנו, וזאת כדי שאנחנו נוכל להרגיש את המציאות כמו שהיא ולא כמו שהיא עוברת דרך החושים הפרטיים שלי. לכן אנחנו צריכים להכין כלי, תבנית כזאת שבה אנחנו נוכל להרגיש את המציאות, ללא קשר לתכונות שלנו.

אבל איך לעשות זאת? לכן אני מתקשר לעוד אנשים, רצוי שהם יהיו עשרה, אבל יכול להיות גם קצת פחות, ואז אני משתדל לצאת מההרגשה הפרטית שלי להרגשת יחד עם כולם, נגיד עשרה, עשירייה. אז אני נמשך לעשירייה, נכלל בה ובצורה כזאת אני מפתח בי כלי קליטה חדש שנקרא "עשירייה" "קבוצה".

אם אני משיג את הכלי הזה, אני מתחיל להרגיש מציאות אחרת מחוצה לי, ואז אני מתחיל גם להרגיש בה קודם כל את הכוח העליון, הבורא, ואת החברים שלי שקיימים יחד, כשאנחנו מחוצה לפרטיות של כל אחד ואחד. וכך אנחנו יכולים להתפתח.

אורן: הזכרת קודם דימוי של לב אחד. האם בתוך קבוצת לומדי הקבלה, אנחנו צריכים להגיע למצב שנהיה כמו לב אחד?

כן.

אורן: הלב האחד הזה, הוא יפתח לנו בשכל יכולת מתקדמת יותר, איך זה עובד?

כן. שיהיה לנו לב אחד, שתהיה לנו יכולת להתפתח, לצאת מההרגשה הפרטית שלנו, מתפיסת המציאות שיש לנו כרגע, לתפיסת מציאות אחרת. כאילו שאנחנו קיימים בגוף אחר, בשכל אחר, במערכת רגשות אחרת.

אורן: אני מסתכל על הטבע הסובב, ואני אוהב אותו מאוד. לפעמים אפשר לראות בשמים להקה של ציפורים, הן עפות ביחד, כבריקוד, ואני לא יודע איך לתאר את זה, או את הדגים בים, היינו לא מזמן באילת, אתה רואה אותם ביחד, הם הרבה והם קבוצה, אתה רואה בטבע קבוצה.

כן.

אורן: הם לא סתם הרבה דגים, או סתם הרבה ציפורים, זו קבוצה. כשאומרים בקבלה ללמוד ביחד כקבוצה, האם זה דומה במשהו להתקבצות הזאת שרואים לפעמים בטבע?

יכול להיות שאפשר להידמות לכך במשהו.

אורן: במה זה לא דומה, במה זה שונה. מה מבדיל אנשים שמתקבצים, ללהקה של ציפורים או ללהקה של דגים?

אנשים שמתקבצים מלכתחילה הם כולם אגואיסטיים, וכל אחד מהם רוצה להרגיש רק את עצמו, ומתוך כך הם הולכים להתחבר. אם הם הולכים להתחבר האחד עם האחר, זה כמו בכל מיני עסקים, כדי שיהיה להם מכך טוב יותר.

בחוכמת הקבלה ההתקשרות צריכה להיות התקשרות רגשית יותר, כשכולנו מתחברים כדי להגיע להיות כאחד.

אורן: מה זה להיות כאחד?

להיות כאחד, כשיש לנו רצון אחד והוא להיות יחד במטרה אחת להגיע למצב שאנחנו אמנם נגיד עשרה, אבל אנחנו כמו אחד.

אורן: למה זה חשוב?

כי אז, בצורה כזאת אנחנו מתעלים מעל האגו הפרטי שלנו ונכללים בתוך הרצון לקבל הכללי שלנו, שנמצא מחוצה לכל אחד ואחד. וברצון לקבל הכללי הזה, הוא כבר לא נקרא "רצון לקבל", הוא כבר נקרא "רצון להשפיע", כי אני רוצה להתחבר עם העשרה. אני מוכן לעבוד איתם, ללמוד איתם ולמסור את עצמי לחיבור בינינו. יוצא מכך שאני לאט לאט מתנתק מההרגשה הפרטית שלי, ומגיע להרגשה המשותפת שלנו.

אורן: שמעתי הרצאה שבה דברת על כך שבקבוצת קבלה המשתתפים מנסים ממש לבנות ביניהם קשר של אהבה.

כן.

אורן: איך קשר של אהבה קשור לכל מה שדברנו עד עכשיו, לפתוח לעצמי קליטה חדשה, לגלות את הכוח העליון, את המערכת העליונה. איך זה קשור לאהבה?

אהבה זה נקרא שאני רוצה להתחבר עם הזולת, להיות בתוך הרצונות שלו ולמלא את הרצונות שלו כמו שהוא היה רוצה לעשות.

אורן: למה זה כדאי לי?

כי אז אני מסור לו, אני מתחבר אליו. ואם אני עושה כך עם כל החברים שלי, תשעה חברים ואני העשירי, אז יוצא שכולנו הופכים לעשירייה, לגוף חדש, והגוף הזה כולו נמצא בכוח השפעה הדדית שזאת תכונת הבורא. ואז אנחנו מרגישים בתוכנו את הכוח הזה שנקרא "בורא".

אורן: איפה הוא מורגש בתוך אותה קבוצה?

ביחסים שלנו. ביחסים בין כל אחד לחברו, ביחסים בין כולם.

אורן: איך הוא מורגש?

מורגש שהוא נמצא בנו, ממלא אותנו, שאנחנו אוחזים בו, וכך אנחנו מתקיימים.

אורן: איזה מין כוח זה?

זהו כוח חיבור, כוח אהבה, השפעה, התקשרות.

אורן: האם הוא הכוח העליון?

כן. מפני שהוא למעלה מהאגו שלנו.

אורן: במבט מבחוץ רואים שיש תהליכים שחוזרים על לעצמם בהתפתחות של קבוצות. לא משנה באיזה תחום אנשים מתקבצים, מחקרים מראים שיש תהליכים שחוזרים על עצמם. ומה שקורה בדרך כלל שבשלב כלשהו אנשים מתחילים לריב, לא משנה למה. מה קורה בקבוצת קבלה כשאנשים מתחילים לריב?

מתחילים לריב מהר מאוד. אבל מפני שאנחנו רוצים להשיג מטרה שהיא "להיות כאיש אחד בלב אחד", לגלות בכוח משותף את הבורא, אז אפילו שאנחנו נמצאים בכל מיני דחיות פנימיות זה מזה, אנחנו עובדים למעלה מכל הדחיות, אנחנו מגבירים את כוח החיבור שלנו ולא נותנים לעצמנו לצאת מהחיבור, אומנם זה לא פשוט.

כעבור זמן מה אנחנו מתחילים להרגיש מתוך המאמצים שלנו שהחיבור שלנו מתחיל לפתוח לנו את הבנת הכוח העליון, את ההתקשרות אליו. החיבור בינינו נעשה כזה שאנחנו כביכול מציירים אותו בינינו, וכך אנחנו מתחילים להתקשר עם הבורא שלנו. ביחסים שיש בינינו אנחנו יכולים לפנות לבורא, להרגיש אותו באותה המערכת שבנינו בינינו, בחיבור בינינו, וגם להרגיש כמה הוא עונה לנו לתוך המערכת שלנו.

אורן: אם הייתי מבקש ממך לתאר לי קבוצה אידיאלית בקבלה, מה המצב הסופי הכי גבוה שאליו היא צריכה להתפתח?

הכי גבוה זאת עשירייה שרוצה להיות מקושרת עד כדי כך שהיא תרגיש את כוח הקשר ביניהם, שזה הכוח העליון. אנחנו בנינו את הכוח הזה בעצמנו, כמו שכתוב "אתם עשיתם אותי", ואנחנו בכוח הזה מתחילים להרגיש את המציאות העליונה.

אורן: אם אני יודע ומכיר את עצמי באופן אישי שלבד אני לומד טוב יותר, אז האם קבוצה של קבלה היא בשבילי או לא בשבילי?

קבוצה של קבלה היא לכל אחד.

אורן: אם אני טיפוס יותר ביישן, יותר מופנם, פחות חברותי, האם זה בשבילי?

כן. אם הבורא, הכוח העליון ברא אותך בצורה כזאת, אז גם אתה מיועד לכך. אל תשאל על התכונות הפרטיות שיכולות להיות באדם, כל אחד ראוי, רצוי ומחויב בסופו של דבר להגיע לגילוי הבורא.

אורן: כשאתה אומר מחויב, למה אתה מתכוון?

מצד הטבע הוא יתפתח בסופו של דבר לדרגה שהוא ירצה להשיג, להרגיש את הבורא, לבנות חיבור עימו ולאהוב אותו.

אורן: האם אז הוא יצטרך להחליף את התפיסה שלו מתפיסה פרטית לתפיסה קבוצתית?

כן.

אורן: השלב הבא באבולוציה שלנו כבני אדם הוא לעבור מתפיסה פרטית לתפיסה קבוצתית.

כן.

אורן: אם האנושות תתחיל לקלוט את הרעיון של שדרוג התפיסה מפרטית לקבוצתית, לאן זה יביא אותנו כמין אנושי?

כולנו, כל האנושות להיות "כאיש אחד בלב אחד". נצטרך להתחבר בינינו ללא שום הבדל.

אורן: מה זה יעשה לעולם שלנו מבחינת מאבקים, סכסוכים, מלחמות?

ודאי שהכול ייעלם. רק אנחנו נישאר כולנו להיות כאגודה אחת, כל האנושות.

אורן: איזו איכות חיים זה יביא שאין לנו היום?

נהיה כולנו כמשפחה אחת, כל מיליארדי האנשים.

אורן: אתה מאמין שזה אפשרי?

אני בטוח שזה אפשרי ושזה נמצא בתכלית הבריאה. אנחנו מתקרבים לזה לאט לאט, ובינתיים אנחנו לומדים, מסכימים ומוכנים לזה, ואז נגיע.

אורן: כשאומרים בקבלה קבוצה, למה מתכוונים?

מתכוונים לחיבור בין בני אדם, בדרך כלל אלה עשרה אנשים, שרוצים להתקשר ביניהם כדי לגלות את הבורא בתוכם.

אורן: מה אתה מאחל לי באופן אישי, כאדם שמתחיל להתעניין בקבלה, בקשר למושג "קבוצה"?

למצוא קבוצה שמוכנה לקבל אותך, ושאתה מרגיש שאתה יכול להתכלל בה, ותתחיל לעבוד על התכללות איתם.

אורן: למה אני צריך לצפות מבחינה רגשית?

להרגיש שם שאתה נמצא בין אנשים שיש להם אותה מטרה, אומנם כולם אגואיסטים, אבל הם מוכנים ללכת נגד הטבע שלהם כדי להגיע לגילוי הבורא.

(סוף השיחה)