נושאים מרכזיים בתוכנית:
חינוך צריך להתחיל מהיום שהילד נולד. עלינו לפתח כלפיו יחס מאוזן, באהבה ובהגבלה.
הילד צריך להרגיש תמיד את כוח האהבה, גם כשנותנים לו מה שהוא רוצה, וגם כשמגבילים אותו.
יש אהבה שאינה תלויה בדבר, ויש אהבה שתלויה בדבר שבה נשתמש כדי לקדם את הילד.
הילד צריך להרגיש בהדרגה שיש תנאים לאהבה שלנו, שנדרשת ממנו תגובה לאהבה שהוא מקבל מאיתנו.
אנחנו מגדלים את הילד נכון כאשר מלמדים אותו לחייך, להגיד תודה, להחזיר תגובה טובה.
אהבה הורסת זו אהבה בלי שום חשבון, נותנים לילד הכול, עושים בשבילו הכול, אבל כך הוא לא יתפתח.
כדאי לתת לילדים מה שדרוש להם כדי לגדול, לא יותר, וגם זה תמורת יגיעה מצדם.
נוסחה לגובה הנתינה: באותה מידה שאני דורש מהילד תגובה, אני יכול לתת לו.
הילד צריך להרגיש שהוריו אוהבים אותו, דואגים לו, ולכן בונים איתו מערכת הדדית כזו.
זה שאנחנו "מתפוצצים" מרוב רצון לתת, לא אומר שעלינו לחנוק את הילדים.
תגובה נכונה מצד הילדים זה לדוגמה להודות על האוכל, לתת נשיקה, לרחוץ כלים וכו'.
מטרתנו לחנך את הילד, שידע איך לקבל ולתת בצורה מאוזנת.
הטעות הכי נפוצה זה שאנחנו עושים פעולות במקום הילדים.
עיקרון בחינוך: על כל דבר שילד מקבל, עליו להשיב בתגובה, במילים או במעשים, להכיר תודה.
איך לתת מחמאות בצורה מאוזנת? להחמיא על השקעה, ולסמן את המטרה הבאה.
יחסנו הפנימי הוא אהבה שאינה תלויה בדבר, אבל כלפי הילד נביע אהבה שתלויה בתגובתיו.
מטרתנו לבנות אדם שמבין מה טוב ומה רע, יודע להעריך יחס אחרים אליו ולהגיב נכון.
עיקרון בחינוך: אם הילד השקיע מאמץ ורוצה לשמח אותי, הוא זוכה לשבח.
אין טעם להחמיא על כישרונות שנתן הטבע, אלא בעיקר על מאמציו של הילד.
אהבה בונה זו אהבה שעובדת כל הזמן עם פידבק, אהבה הורסת אינה מתחשבת בתגובות הילד.