בניית אמון הציבור בממסד

בניית אמון הציבור בממסד

פרק 1325|28 נוב׳ 2021

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1325

בנית אמון הציבור

מטרות:

  • כאשר האמון בין הפרטים לחברה נשבר, נפרצים עקרונות או חוקים ש"שמרו" על הפרט והחברה, מדוע? מהן הסכנות החברתיות כאשר מערכת האמון נשברת?

  • על מה אני כן יכול לסמוך? על מי? על ידי מה אני מגיע למצב כזה? בשביל מה זה בנוי כך?

  • איך להתחיל לבנות מחדש דווקא מתוך נקודת השפל הזו של חוסר אמון בין הפרט לחברה? איך משקמים אמון חברתי? 

  • מהן פעולות השיקום שאמורות להוביל לאמון חברתי? 

  • מי צריך להוביל את תהליך השיקום הזה?

זרימת התכנית:

  • מהותו של משבר האמון

  • חשיבות האמון בין הפרט לחברה

  • המפתח לשיקום האמון החברתי

  • שיקום האמון החברתי - דרכי יישום

  • סיפור מקרה

פתיחה:

האווירה הכללית היא שכיום אף אחד לא מאמין לאף אחד. כל צד מקדם את האינטרסים שלו ובטח לא דואג לזולתו. הרגשה זו קיימת בין אדם לאדם, בין אדם לחברה, ומול מוסדות ארגונים או גופים כלשהם. גם מול מוסדות השלטון כמובן.

אוקטובר 25, 2020: מדד אמון הציבור עומד היום על 30%, וממשיך במגמת ירידה מאז תחילת משבר הקורונה.

https://bit.ly/3rzPG6h

מהותו של משבר האמון

  • מהו משבר אמון?

  • בין מי למי קיימים כיום משברי אמון?

חשיבות האמון בין הפרט לחברה

  • מהן הסכנות החברתיות כאשר מערכת האמון בין הפרט לחברה נשברת? 

  • מה אנחנו כחברה מפסידים כתוצאה ממצב זה של חוסר אמון? לאן זה עשוי להתפתח? 

  • כאשר האמון בין הפרטים לחברה נשבר, נפרצים הרבה עקרונות או חוקים ש"שמרו" על הפרט והחברה, מדוע?

  • האם אמון הוא גורם הכרחי בין ממשל לאזרחים?

  • האם אמון הוא הבסיס ליחסים בחברה?

פרופסור דן אריאלי, בספרו “לא רציונלי ולא במקרה”, מסביר באריכות את החשיבות של אמון ואמינות בקהילת העסקים כתנאי הכרחי לשגשוג כלכלי, וכי יושר ואמירת אמת הם תנאי לקיומו של אמון ואמינות. ד״ר סטופ מוסיף: לאבדן האמון בחברה משמעויות חורגות בהרבה מכלכלה בלבד. אם נשווה בין המדינות שהוזכרו על ידי ד״ר בורוכוב, או בכלל מדינות עולם שלישי, ובין המדינות הידועות בסולידריות החברתית הגבוהה שלהן, מדינות סקנדינביה, אפשר לראות כיצד האמון משפיע על כל האספקטים שבחברה.

ההשפעה מתחילה ברמה הבסיסית ביותר, הביטחון האישי. במדינות עולם שלישי האלימות נפוצה ביותר לעומת מדינות מערביות, ובפרט הסקנדינביות. באיזה מדינות זרים ונשים יכולים להיכנס לכל מקום בעיר בלי לחשוש, ובאיזה מדינות עלולים להישדד לא רק בעיר אלא גם בדרכים? גם ברמה הכלכלית הבסיסית ביותר, לא המקרו-כלכלה שד״ר בורוכוב כותב עליה, אלא הפעולה הפשוטה של קניה בחנות, לאמון יש חשיבות. אם אנשים מרגישים שמרמים אותם בכל מקום, וכשנכנסים לחנות צריך לבדוק בשבע עיניים - זה משפיע. כמובן על הנכונות לקנות, אבל גם על היחסים הבינאישיים, ושוב על רמת האלימות בין האזרחים.

ולבסוף, לכל אלו יש גם השלכות בריאותיות. במדינות הסקנדינביות תוחלת החיים הארוכה ביותר. מחקרים הראו שוב ושוב שעצם ההרגשה של תמיכה חברתית, שאנשים אחרים דואגים לך, שאתה חלק ממשהו גדול יותר מעצמך, החברה כולה, ושאם יקרה לך משהו, יהיה מי שידאג לך - בפני עצמם מיטיבים עם הבריאות ואף מאריכים את תוחלת החיים. יש המסבירים כך את תוחלת החיים הגבוהה אצל חרדים בישראל, על אף שהם עניים ובתחתית הסולם הסוציו-כלכלי, ולפיכך היו אמורים להיות עם בריאות גרועה. ויש גם טענה כי הקשרים החברתיים החזקים אצל נשים, מאריכים בפני עצמם את תוחלת החיים שלהן (מלבד כמובן ההבדלים הפיזיולוגיים).

https://bit.ly/3pvfLRp

המפתח לשיקום האמון החברתי

  • תחושת רבים מהציבור היא של חוסר אמון במערכות החברתיות. מה עושים מנקודה זו, מה צריך להיות השלב הבא? האם ניתן לתקן מצב של שבירת אמון כללית?

  • איך להתחיל לבנות מחדש דווקא מתוך נקודת השפל הזו של חוסר אמון בין הפרט לחברה? איך משקמים אמון חברתי? 

  • מה גורם לאזרח הפשוט להאמין במערכת ובחברה שבה הוא חי?

  • האם קיימים הסכמים אילמים בין האדם לחברה?

  • איך להבריא את אמון הציבור בכל תחומי החיים?

  • האם יש תחום כלשהו שאם נרפא אותו הוא יהיה הגלגל שיסובב את הכל לטובה? אם כן, מהו? 

שיקום האמון החברתי - דרכי יישום

  • בניית אמון בין הפרט לחברה - איך מתחילים? מהן הפעולות שצריך לעשות כדי לשקם? 

  • מהם הצעדים, בוני האמון, שהחברה צריכה לנקוט בהם שישנו את דעת הציבור?

  • מי אמור להוביל תהליך שיקום שכזה? האם מנהיגים או גורמים אחרים?

  • מה הם התנאים המקדימים לתיקון יחסים?

  • האם רק חלק מהחברה יכול להשתתף בשיקום היחסים בין בני האדם?

  • האם שיקום היחסים מחייב את השתתפות ההנהגה המדינית?

  • האם צריך להגיע לאיזו הבנה בסיסית והדדית לפני שמתחילים בתהליך השיקום?

  • איך אמון נבנה מחדש?

  • על איזה ערכים בונים יחסים בריאים בחברה? 

  • האם מישהו צריך להוביל את התהליך? 

  • מהו תפקיד הציבור בתהליך? מה עליו לעשות?

  • מה ישתנה בעקבות התהליך?

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות:

"העברת המקל": העברת אחריות מהממשלה אל הרשות המקומית. בימים אלו, השלטון המקומי תופס מרחב גדול יותר בחיינו. הקהילה אליה אנחנו משתייכים נהיית חלק משמעותי עבורנו מיום ליום, והעברת המקל מידי הממשלה לידי הרשויות חשובה וקריטית על מנת ליצור את החיבור בין האזרח הקטן לנבחר הציבור. השלטון המקומי הוא זה שיכול ליצור את הגשר בין מקבלי ההחלטות לבין הציבור.

הסברה, שקיפות ודיאלוג: הכי פשוט שיש, בדיוק כמו שזה נשמע. הציבור רוצה לדעת למה. למה בחו"ל עושים דברים אחרים מארץ ישראל, למה חנות אחת נפתחת ואחרת לא, ולמה שרים נוסעים ומפירים את ההגבלות ולהם אסור. הציבור צריך לקבל הסבר ברור לכל השאלות, ועל מנת לעשות כך, על הממשלה ליצור פלטפורמה לדיאלוג עם הציבור, לשאילת שאלות ולהידברות. מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה פרסם מסמך שקוף וברור בו מפורטים צעדיהם של מדינות העולם לפתיחה מחודשת של המשק וחזרה לשגרה מסוימת, את המסמך תוכלו למצוא כאן

שיתוף ציבור: מחקרים מראים כי במדינות בהם נבלמה המגיפה, האמון בממשלה היה גבוה. בין מדינות אלו ניתן לראות את טאיוואן, שקיבלה הצעות ייעול לבלימת המגיפה – ישר מהאזרחים. שם, נפתחה פלטפורמה מיוחדת בה האזרחים יכלו להציע הצעות להתייעלות הממשל. בניו-זילנד, שהגיבה בצורה מהירה למגפה, יצרו קשר פרטני עם התושבים על ידי הודעות סמס מיוחדות, אשר מדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה עם הרשויות. במהלך הסגר הממשלה סיפקה לתושבים מועדים ומדדים להצלחתו, ובכך העניקה תקווה שעזרה להתמיד בהגבלות. כלים ופלטפורמות לשיתוף ציבור וליצירת החיבור בין האזרחים לשלטון המקומי הם אבן דרך במאבק.

בקיצור, כפי שראינו גם בכתבה שנעשתה בערוץ 12, הערים שהפכו מאדומות לירוקות היו ערים בהם נעשה:

  • שיתוף וקשר ישיר בין האזרחים לרשות.

  • הסברה, בהירות ושקיפות בנוגע למצב.

  • דוגמא אישית.

https://bit.ly/3EsBorH

סיפור מקרה

בעיר מסוימת נכנס לתפקיד ראש עיר חדש ורואה את הבעייתיות של אמון הציבור. הרגשת התושבים היא שרק אם ישנה היכרות עם מישהו בתפקיד בכיר ניתן להזיז משהו ולקבל התייחסות ראויה. מהי הדרך האינטגרלית שמציעה לנו חכמת הקבלה לפתרון מקרה זה? מהם הצעדים שעל ראש העיר החדש לנקוט כדי להחזיר את אמון הציבור?