מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1318
התמודדות עם תקשורת אלימה במשפחה
מטרות:
מה קורה לאדם שמקבל דוגמאות שליליות לתקשורת עם אחרים? מהן ההשלכות?
מהן ההשלכות של אלימות מילולית במשפחה?
האם אפשר לשנות את השפעתה השלילית של התקשורת שהייתה לאדם מהקרובים אליו?
איך לשנות צורת תקשורת אלימה לתקשורת חיובית?
זרימת התוכנית:
השפעת אלימות במשפחה על האדם
מתקשורת אלימה לתקשורת מחברת
עצות פרקטיות
סיטואציות
רקע:
אלימות מילולית יכולה להתבטא בקללות, אמירות מעליבות, קריאה בשמות מעליבים ועוד. גם כאשר האדם צועק על הקורבן, מתעמר בו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, בז לו, משפיל אותו או מתעלם ממנו, הדבר מהווה אלימות מילולית; רבים מתקשים לזהות זאת כאשר מעשים אלו מגיעים מאדם קרוב שמהווה דמות סמכות או שמעמדו גבוה יחסית לקורבן, כגון בן משפחה בוגר יותר, מעסיק במקום עבודה וכדומה. אם האדם שמשתמש באלימות מילולית לא מתנצל מיד ונסוג מאמירתו השלילית, אלא ממשיך בכך, עלול להיווצר קשר אלים מילולית בינו לבין הקורבן. אלימות מילולית עשויה להתרחש במגוון מצבים בחיי היומיום. למשל, בבתי ספר יש תלמידים המשתמשים לעיתים קרובות באלימות מילולית, למשל כבריונות (שלרוב כוללת גם מרכיב פיזי), כדי להשיג מעמד גבוה יותר מהקורבן ולחבור לאחרים כנגד הקורבן. במערכות יחסים זוגיות, לעיתים אחד מבני הזוג מגיב באלימות מילולית כאשר הוא מאוים ממצבי "נפרדות" בין בני הזוג, כלומר מחשבות, רצונות ורגשות שונים שלו ושל הקורבן. ההשפעה של אלימות מילולית מתמשכת על הקורבן עלולה להיות רחבת היקף וחמורה. הקורבן עלול לחוש כאב רגשי, אכזבה, עוגמת נפש או תחושת אשמה, הוא עשוי לחוות דחק ומתח מתמיד, ואף לפתח דיכאון או הפרעה פוסט-טראומטית.
נהוג להפריד בין אלימות פיזית לאלימות מילולית. אלימות פיזית גורמת לחבלות בגופו של אדם, אשר לא אחת עלולות לגרום לנזקים. בגין נזקים אלו, זכאי הניזוק לפיצויים. אלימות מילולית לעומת זאת, אינה גורמת לנזקים מוחשיים לאדם - היא לא משאירה סימנים פיזיים, ומשכך, נדמה שגם לא צפוי שיפוי בגינה. בשנים האחרונות, עולה המודעות בכל הנוגע לחשיבות שיח נקי והוגן בין אנשים. אלימות מילולית, כוללת שיח אשר אינו עונה להגדרה זו.
על אף שאלימות זו אינה גורמת לנזקים פיזיים, היא עלולה לגרום לנזקים נפשיים. אלו האחרונים עלולים להשבית אדם מעשייה לזמן מה, ובמקרים חריגים – אף לגרום לו לדיכאון ואף להתאבדות.
https://www.martindale.co.il/האם-אלימות-מילולית-נחשבת-אלימות/
פתיחה:
ישנם סוגים רבים של התנהגויות שיוצרות אווירה קשה בבית: יש צעקות ומילים פוגעניות, ויש גם בתים שבהן שתיקה מהווה כלי נשק, התעלמות אחד מהשני, ניכור, ריחוק, הרגשה שאנשים שקופים ולא חשובים במשפחה כמו גם מילים קשות ועוד. אלו צלקות שנשארות בנפשו של האדם ומשפיעות על ערכו העצמי ובעיקר על יכולתו לבנות יחסים בריאים, משום שהנטייה הטבעית היא להעתיק את צורות היחסים האלה הלאה.
השפעת אלימות במשפחה על האדם
איזה סוג של אדם יכול להתפתח בסביבה משפחתית שבה אלימות מילולית?
מה קורה לאדם שמקבל דוגמאות שליליות לתקשורת עם אחרים? איך זה משפיע עליו?
האם בכוחו של אדם להתנגד ולא להפנים את דוגמאות שליליות שהוא סופג?
האם אפשרי לשנות דפוסי התנהגות? האם ניתן לשבור את הלופ הבין דורי?
מהם הנזקים שנגרמים לאדם, שחי במשפחה שבה צורת ההתקשרות בין בני המשפחה היא אלימה? איזו תפיסת עולם זה בונה בו?
האם אלימות היא גם צורת התקשורת?
איך תשפיע האלימות על מערכות יחסים שיבנה אדם שגדל בסביבה אלימה?
איך אפשר לתקן את ההשפעה השלילית של התקשורת שהייתה לאדם מהקרובים אליו?
אדם לא בוחר את הוריו וסביבתו, באיזה שלב בחייו הוא יכול להתחיל לבחור סביבה אחרת?
במה על האדם להתמקד כדי לשנות את עצמו?
אדם שמבין שהוא מתנהג באלימות – מהי הגישה שעליו לאמץ:
כלפי עצמו
כלפי השינוי שעליו לעשות – אפשרי או לא?
כלפי האנשים שהוא אלים כלפיהם
ילד או נער שמבין בגיל מסוים שהאלימות בבית היא לא בסדר. מה עליו לעשות? האם הוא יכול להשפיע לטובה על משפחתו?
מהם שלבי הביניים שצריך לעבור אדם, שגדל בבית שבו קיימת אלימות מילולית, כדי להתחיל סוג של "ריפוי"?
האם בכלל ניתן לרפא "צלקות" כאלו? איך?
מתקשורת אלימה לתקשורת מחברת
מהם הכלים למניעת תקשורת אלימה?
כיצד משפחה, שמודעת לכך שצורת התקשורת ביניהם אלימה, יכולה להתקדם לתקשורת מחברת? מהם השלבים?
האם ריפוי צריך להיעשות דרך ליבון הריבים ואי ההסכמות?
האם שינוי יכול להתחיל מאחד מבני המשפחה או שצריך שיתוף פעולה מודע מכולם?
מה כל חבר משפחה עושה עם כל הכעס האצור והכאב שבתוכו? האם יש מקום להאשמות זה מול זה? האם יש חשיבות לצדק?
אם הילדים יקבלו דוגמא מהמבוגרים, שמנסים לשנות את דרכם, האם תהיה לכך השפעה חיובית עליהם?
עצות פרקטיות
הרבה אנשים ברגעי כעס או עייפות מתנהגים באלימות מילולית דווקא כלפי האנשים שהכי קרובים אליהם:
מדוע ישנה נטייה כזו לחלק מהאנשים לפרוק את כעסיהם דווקא על האהובים עליהם?
מהו הגורם לכך שהאדם שם לב לצורה שבה הוא מתנהל? האם רק על ידי התגובות של הסובבים אותו?
האם לגיטימי שיהיו בבית קווים אדומים. למשל להוציא כרטיס אדום למישהו שעובר על הכללים, שיצא לפסק זמן ואז כשיחזור נדבר על הנושא או לנהוג בו כאילו לא קרה דבר?
האם כל הבעיות והבירורים צריכים להיפתר פנימית בתוך הבית או שרצוי לערב אדם ניטרלי מחוץ למשפחה?
האם צריך לדבר בגלוי עם כל בני הבית על מצב היחסים במשפחה?
באיזה גישה אנחנו צריכים להיכנס הביתה?
באיזו מחשבה פנימית אנחנו צריכים להיות, כשאנחנו עם האנשים הקרובים אלינו?
באופן עקרוני, אנחנו לא שולטים על המחשבות והרגשות שלנו. אז מה עלינו לעשות כשמגיע כזה מצב של אלימות מילולית, כעס וכדומה?
איך לפרוק את השליליות מבלי לפגוע באף אחד?
איך מתנהלת משפחה טיפוסית שיש בה רגעי כעס, אבל הם מתמודדים איתם אחרת - מה שונה בהם ממשפחה רגילה?
סיטואציות
1.
נער
מתבגר
שנמצא
כל
היום
בחדר
וממעט
לדבר
ולתקשר
עם
משפחתו,
בעיקר
עם
האבא.
האבא
רוצה
לברר
עם
הילד
לגבי
הפעילויות
שלו
-
כושר,
שעורי
בית
וכולי.
האב,
לאחר
שלא
ממש
יצר
תקשורת
עם
הילד
בימים
האחרונים
והילד
כאמור
מסתגר
וממעט
לדבר,
רוצה
לדבר
עם
בנו
וקורא
לו
בכעס
ואפילו
בהרמת
קול.
הילד
יוצא
מהחדר
מעט
מקופל,
מכונס
בעצמו
מוכן
ל"התקפה".
במה
האמא
יכולה
לעזור
לייצר
שיח
נעים
ומיטיב
ביניהם?
2. האמא כועסת על אבא, מבקרת אותו וצועקת עליו אל מול ילדיהם כדפוס החוזר על עצמו. איך האבא יכול לפעול כך שהאמא תבין שיש לדבר בצורה מכבדת, נעימה, שמובילה למקום נכון יותר?