שיעור בוקר 10.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ב', חלק "אגרות", עמ' 1466,

אגרת כ"ז

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', חלק "אגרות", עמ' 1466, אגרת כ"ז.

אגרת כ"ז

ב"ה ג' שמות תשי"ז פה מנשסטר יע"א

"לכבוד החבריא שיחיו לנצח

זה זמן כביר שלא קבלתי מכם מכתבים חוץ מ... ומ... קבלתי מכתב קצר.

אנחנו צריכים לחדש את עבודתנו בכל יום, היינו לשכוח את העבר, היינו אם לא הצלחנו בעבר, אנו צריכים להתחיל מחדש. כדוגמת התגרין [סוחרים] שאם עשה איזה עסק ולא הצליח אזי הוא סוגר את העסק הזה, ופותח תיכף עסק אחר. ויש לו תקוה שבעסק הישן לא הצליח, אבל בעסק החדש ודאי שהוא יצליח.

כמו כן אנו, אף על פי שבעבר לא הצלחנו אבל בעתיד נצליח. אבל לא לעמוד בלי עסק, כי בלי שום עסקים ודאי שאי אפשר שיהיה איזה הצלחה. ואנחנו צריך להאמין, ודאי ימשך עלינו ונזכה באור תורתו שהוא תורת אמת, שהאמת יגן עלינו ונמשוך באור תורתו, ונזכה להדבק לשמו יתברך לנצחיות.

כמו שאמרו חז"ל, "אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת, ופריך, וְכִי בִּכְדֵי חָנְטוּ חַנָּטַיָּיא וְקוּבְּרוּ קוּבְּרִיא [והאם סתם כתוב שספדולו, חנטו אותו וקברו אותו], אלא מקרא אני דורש 'ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק, וזרעך מארץ שִׁבְיָם', מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ופירש רש"י, שרק אצל חיים שייך לומר שִׁבְיָה, מה שאם כן אצל מתים לא שייך שִׁבְיָה (תענית ה' ע"ב).

והקשו המפרשים:

א. ומכל מקום הקושיא במקומה עומדת. ומהרש"א (ומורנו הרב רבי שמואל איידלס) מפרש, היינו שהגוף מת ונפש קיים, ומה דווקא יעקב לא מת. ומתרץ, היות שאברהם ויצחק מתו בארץ ישראל, מה שאין כן יעקב שמת בחו"ל, צריכין לְהַשְׁמוּעִינָן [להודיענו] שגם יעקב לא מת.

ואני אתרץ את זה לפי דרכנו, ובזה יהיה מיושב הקושיא המפורסמת, על הפסוק "ויצוו אל יוסף לאמר, אביך צוה לפני מותו לאמר, כה תאמרו ליוסף אנא שא פשע אחיך".

וקשה:

ב. היכן מצינו שיעקב אבינו צוה לפני מותו דבר כזה. וכמו כן קושיית המדרש, על הפסוק "ויקרא לבנו ליוסף", וצוה לו על הקבורה,

ג. מדוע לא צוה לראובן שהוא הבכור, או ליהודה שהוא היה מלך.

והמפרשים הקשו:

ד. על זה שיעקב אמר ליוסף, "ועשית עמדי חסד ואמת", היינו חסד שעושים עם המתים, אין הם נותנים שום תמורה וגמול על החסד. והלא אחר כך אמר ליוסף "ואני נתתי לכם שכם אחד על אחיך", ופירש רש"י, לפי שאתה טורח ומתעסק בקבורתי. אם כן אין כבר זה חסד של אמת.

וכמו כן קשה:

ה. שיוסף אמר לו "אנכי אעשה כדברך", הלא אנכי מיותר, היה לו לומר "אעשה כדברך".

ובכדי להבין את כל הנ"ל, צריכים להבין את מדת האמת שהוא מדתו של יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב". ואאמו"ר זצ"ל פירש את ענין אמת (מובא בהסולם להקדמת ספר הזהר אות קע"ה עיין שם), ש-ב' כתות מלאכים קטרגו על הבריאה, ו-ב' המליצו על הבריאה.

שמלאכי אמת אמרו שהעולם כולו שקרים, היינו, היות שהעולם נקרא הרצון לקבל, ואמת הוא רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, שהוא דווקא בסוד הדביקות, ואיך אפשר שיגיעו לזה. ומלאכי חסד אמרו, שהוא עושה חסדים. שעל ידי החסדים יגיעו לדביקות וכו', עיין שם את כל הענין, "ותשלך אמת ארצה", היינו שמתוך שלא לשמה נזכה לשמה, ונגיע למדת האמת.

ויעקב אבינו, שהוא מדת האמת, צוה לפני מותו, היינו שנתן צוואה ליוסף שיעשה חסד של אמת. היינו שעל ידי זה יזכה למדת אמת, היינו שיהיה כולו להשפיע, וזה היה לכל בניו, וצוה דווקא ליוסף, היינו לאחר פטירתו, שלא יעשה יוסף חשבון של מכירת יוסף עם אחיו.

ואף על פי שיוסף רואה שאחיו פגמו עם המכירה, מכל מקום הוא צריך רק לעסוק במדת האמת, היינו להשפיע. וענין הפגם לתקן, זה שייך לה' לבדו. וענין התיקון הזה נתקן אחר כך בעשרה הרוגי מלכות (כמבואר בכמה מקומות).

ויוסף השיב, "אנכי אעשה כדבריך". היינו האנכיות שלי יהיה כדבריך, שאני אלך רק בדרך של השפעה. ובזה ניחא שאמר דווקא ליוסף, ומדוע אמר בלשון אנכי דוקא.

ובזה מתורץ את הקושיא ה-ב' ששאלנו, היכן מצינו שיעקב צוה לפני מותו ליוסף - היינו כנ"ל, שלפני מותו אמר דווקא ליוסף שילך בדרך האמת שהוא רק להשפיע, אם כן אין עליך מוטל לעשות חשבון בשביל המכירה.

וכמו כן, לאחר שקבל יוסף עליו ואמר "אנכי אעשה כדבריך", היינו להשפיע, בזה שאמר לו אחר כך "ואני נתתי לכם שכם אחד על אחיך" אינו מקלקל את בחינת חסד של אמת, בזה שקבל עכשיו את המתנה, משום שעכשיו נקרא מקבל על מנת להשפיע. משום שאין לו שום צורך עצמי, אלא כל מעשיו הם בתורה ומצוות להשפיע.

ובזה יתורץ קושיה הד', היינו לאחר קבלת האמת כבר היה יכול ליתן לו שכר, ומכל מקום נקרא בחינת השפעה גמורה.

וזה מה שאמר ר' יוחנן, יעקב אבינו לא מת, היינו שמדתו של יעקב לא מת, מטעם שהנחיל את מידתו לבניו אחריו. לכן אמר ר' יוחנן דווקא יעקב, מטעם שעיקר הוא האמת, אם האמת קיים, כבר זוכין לבחינת אברהם ויצחק, שהם בחינת חסדים וגבורות.

היוצא מכל הנ"ל שיעקב אבינו לא מת, אלא תורתו שהוא תורת אמת יאיר לנו, ונזכה ללכת בדרכיו, ולהתחזק בכל פעם בהתאמצות יתירה. ואל לנו לשמוע להשכל הבעל-בתים שלנו שמביא לנו נצוצי יאוש, אלא לומר כמאמר חז"ל "אין בן דוד בא אלא בהיסח-הדעת". היינו, הגאולה שנקרא בן דוד, בא דווקא על ידי שמסיחין את הדעת בעל-בתים.

וזה פירוש רש"י, כי רק חיים בְּשִׁבְיָה, רק בזמן שהאדם הוא בחינת חי, הוא מרגיש שהוא בְּשִׁבְיָהּ, ושהוא צריך לצאת מבית אסורים. מה שאם כן, בזמן שהאדם מת, אינו מרגיש שהוא נמצא בְּשִׁבְיָהּ.

ומדתו של יעקב יאיר לנו לצאת מֵהַשִּׁבְיָהּ, כמו שכתוב "וזרעך מארץ שבים". היינו, שכל הרצוניות לעבודה נמצאים בְּהַּשִּׁבְיָה. וזהו "אל תירא עבדי יעקב... כי הנני מושיעך מרחוק", אף על פי שתהיו בתכלית הריחוק מה' יתברך, אזי ה' יתברך מבטיח לנו שהוא יושיענו, כמו שאמרו חז"ל "אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו".

אם כן, צריכים להבין איך העוזר שלנו הוא גבור, כמו שכתוב "ה' איש מלחמה". ולגבי תשועת הגבור, מה חשוב לו אם צריך לתת עזרה גדולה או קטנה. אלא כנ"ל, "כי הנני מושיעך מרחוק", אפילו כשנהיה בתכלית ההתרחקות הוא יושיע לנו.

ונקוה שמהיום והלאה, היינו בכל רגע ורגע, נזכה לשלימות הנצחי ולהדבק באמת.

מאת ידידכם ברוך שלום הלוי אשלג
באאמו"ר בעל-הסולם"

שאלה: כתוב פה על חסד של אמת, "ויעקב אבינו, שהוא מדת האמת, צוה לפני מותו, היינו שנתן צוואה ליוסף שיעשה חסד של אמת." מה זה חסד של אמת?

זה חסד שאי אפשר להחזיר אותו, כמו עם המת, מה שאתה עושה עימו הוא לא יכול להחזיר לך. זה נקרא "חסד של אמת".

שאלה: רב"ש כותב כאן, "אנחנו צריכים לחדש את עבודתנו בכל יום, היינו לשכוח את העבר, היינו אם לא הצלחנו בעבר, אנו צריכים להתחיל מחדש." והוא ממשיך וכותב, "ויש לו תקוה שבעסק הישן לא הצליח, אבל בעסק החדש ודאי שהוא יצליח."

איך אנחנו מייצרים מצב כזה שבכל יום אנחנו מצליחים למחוק את מה שהיה ומתחילים מחדש עם הרבה תקווה שעכשיו זה יצליח. איך עושים את זה?

על ידי זה שמעלים את חשיבות המטרה ומתחברים בינינו כדי לממש אותה.

תלמיד: אם אני מסתכל לאחור אני רואה שהבורא תמיד פעל, תמיד עשה, אבל בנקודה הנוכחית להבין בשכל זה לא מספיק, נעלמת ההרגשה מאותם פעמים בעבר שהבורא התערב. האם אנחנו יכולים דרך החברה להגיע למצב שאנחנו מתחילים כל יום בהתלהבות, כאילו עוד רגע אנחנו משיגים את המטרה?

אנחנו מתחילים בכל יום בזה שלא עליך לעשות את הדברים אלא רק לבקש.

תלמיד: ואם יש איזו תחושה שהספק הוא כמו נחש שזוחל, איך מטפלים בזה?

על ידי חיבור בינינו.

שאלה: מה זו מידת האמת שהיא מידתו של יעקב?

שהבורא נתן לנו את כל האמצעים כדי להגיע למטרה.

תלמיד: איך אנחנו זוכים לכך שמידת יעקב תאיר לנו איך לצאת מהשבי?

אם אנחנו מתחברים אז אנחנו מגלים את מידת יעקב והיא מושכת אותנו לפתרון.

שאלה: רב"ש כותב פה "ואל לנו לשמוע להשכל הבעל-בתים שלנו שמביא לנו נצוצי יאוש, אלא לומר כמאמר חז"ל "אין בן דוד בא אלא בהיסח-הדעת". היינו, הגאולה שנקרא בן דוד, בא דווקא על ידי שמסיחין את הדעת בעל-בתים." איך מסיחים את דעת הבעל-בתים?

על ידי חיבור בינינו. זה הפתרון היחידי שיש לנו ביציאה מהגלות.

תלמיד: זאת אומרת להסיח את הדעת, במקום שאדם יתעסק בעצמו, יתעסק בחברים.

כן.

שאלה: האמצעים שלנו להגיע לתיקון הם אברהם, יצחק ויעקב?

כנראה שכן.

תלמיד: מה פירוש שאברהם ויצחק מתו בארץ ויעקב מת בחו"ל, ושהם בכלל לא מתו?

אלו מידות של אברהם ויצחק, ומידה של יעקב. צריכים לראות איך אנחנו עובדים עם שלוש המידות האלו, כי רק כשעובדים עם מידת יעקב אנחנו כן יכולים להתעלות מעל אותם כוחות שקושרים אותנו לארץ.

תלמיד: לרצון לקבל?

כן.

שאלה: רב"ש כותב, "ואף על פי שיוסף רואה שאחיו פגמו עם המכירה, מכל מקום הוא צריך רק לעסוק במדת האמת, היינו להשפיע. וענין הפגם לתקן, זה שייך לה' לבדו." איך ניגשים לקונפליקט, לבעיה שמתגלה בעשירייה ונותנים לבורא לטפל בזה?

אנחנו רוצים מתוכנו, מעצמנו לבטל את הקונפליקט, את ההתנגשות בדעות, ברצונות, בהחלטות, בפעולות, ואחרי שיוצאים מזה אנחנו יכולים לראות איך לגשת לאמת.

תלמיד: בדיעבד אפשר להסתכל על זה.

תמיד לומדים בדיעבד.

תלמיד: כרגע יש מצב והאדם מטבעו מגיב למצב. אבל קראנו שהאדם צריך לתת לבורא להגיב, לא שהוא יגיב. מהי התגובה של האדם, איך הוא נותן לבורא להגיב ולא הוא מגיב?

אם אדם משתדל לא להיכנס לפתרון של מצב שהוא לא יודע איך לפתור - יכול להיות שנראה לו שהוא יודע אבל ודאי שזה לא נכון, אז בזה שהוא לא מתערב, הוא נותן לבורא מקום להגיב נכון על המצב.

תלמיד: הוא כאילו זז הצידה.

כן.

תלמיד: זה נשמע שאף אחד לא יהיה אקטיבי.

לא, ההיפך. דווקא בזה שהוא צריך למצוא את ההתנהגות הנכונה מצידו, הוא יהיה אקטיבי.

תלמיד: מה זו האמת שהעשירייה צריכה לדבוק בה ולהבליט אותה?

הם צריכים לבנות ביניהם כאלו יחסים שיביאו אותם לחיבור נכון, שזה נקרא אמת.

תלמיד: חיבור נכון בין החברים, זו האמת.

כן.

שאלה: אני כל הזמן שומע שהפתרון הוא חיבור, ועכשיו שמעתי, "אל תנסה בשכל שלך למצוא את אותו חיבור. תחפש, תעשה מקום לאותו כוח, שהוא יחבר".

כן.

תלמיד: התשובות הן תמיד "לכו להתחבר". אני מרגיש שאני מחפש בשכל את הפתרון, ועכשיו שמעתי שהפתרון הוא בעצם ליצור מקום בינינו כדי שאותו כוח יחבר. איך יוצרים את אותו מקום? האם המאמצים שנעשים בשכל להתחבר יוצרים את המקום הזה או שיש איזו פעולה אחרת?

אנחנו עוסקים בחיבור בינינו ככל האפשר, ואפילו יותר, ובזה מושכים את הבורא שיהיה במרכז החיבור ויפעל.

תלמיד: מה זה עוסקים בינינו בחיבור?

במחשבה, אין יותר.

תלמיד: אבל עכשיו שמעתי "אל תחפש את הפתרון במחשבה". פתאום נהיה לי קונפליקט, האם המאמצים שלנו לחיבור במחשבה עד שזה יחלחל בסוף ללב מושכים, עושים מקום לאותו כוח?

כן.

שאלה: ענית קודם לחבר, כדי שהבורא יבוא ויפעל בעשירייה צריך למצוא את ההתנהגות הנכונה. אני רוצה להוריד את זה קצת לפרקטיקה, ברגע שיש איזה בירור בעשירייה, אני מרגיש שבשלב הראשון פועלים מתוך האגו. כל אחד בא עם האמת שלו ואומר אותה בתוקף.

השאלה היא, האם למצוא התנהגות נכונה זה לבלום את אותו דחף ולנסות לחשוב ולפעול לפי עצות רב"ש לגבי החברה?

לשם מה?

תלמיד: כדי למצוא את ההתנהגות הנכונה, כדי שאני אפעל נכון. אני רוצה לפעול בצורה נכונה.

זה שאדם רוצה לפעול בצורה נכונה, זה טבעי, כל אחד רוצה. אז הפתרון הוא בזה שאנחנו צריכים לצייר לעצמנו את הצורה הנכונה, ואת זה אנחנו משתדלים לייצב בקשר הנכון בינינו.

תלמיד: אז איך אנחנו עושים את זה? כמו במאמר שקראנו, כולם רואים את האווירון, אז אבל ברצון לקבל אחד רואה אותו ככה, ואחד בצורה אחרת. אבל אני לא רוצה לראות את זה ככה, כי אני יודע שהצורה הזאת סובייקטיבית.

אני רוצה לראות את זה בצורה אחרת. אני רוצה שהבורא יעזור לי לראות את זה אחרת. אז פה בנקודה הזאת כשאנחנו באמצע הדיון, וכל אחד בא ומדבר עם כל הרגש, ובלהט מהמקום שלו, איך עכשיו אנו ממשיכים את זה לדיון "יותר מתקדם" כמו שהמלצת כאן, איך עושים את זה פרקטית?

על ידי זה שאנחנו מוסיפים לטענות שלנו דרישות יותר חזקות.

תלמיד: אבל כשזה מגיע לדרישות חזקות, כשנמצאים באותו להט קשה לעשות את זה. אתה ממליץ אולי להפסיק את הדיון באותו רגע, ולחזור אליו בשלב אחר?

לא. עוד נראה איך לענות לך.

שאלה: בקשר למשל של לשכוח, ולפתוח את העסק. מה זה לשכוח את העבר? איך אפשר לשכוח את מה שזוכרים?

אם אני מחפש את האמת, ובמה לאחוז בה, אני מסוגל להיות במצב חדש.

שאלה: מה זה עסק שלא הצליח, שאני סוגר בשביל לפתוח חדש?

כשאני לא מגיע למטרה. כל העסק הוא כדי להביא אותי למטרה, ואז אני רואה שלא הצלחתי.

שאלה: במאמר מוזכרת כמה פעמים האמת. שהעיקר הוא האמת, דרך האמת, תורת האמת. מה היא האמת, ומתי האדם זוכה לאמת?

מה ההיא אמת, ומתי אדם זוכה לאמת? האמת היא שהבורא הוא מעל הכול, הוא המנהל וממנו יוצאות כל הפעולות והמצבים. זו האמת. ואני צריך לקבל את האמת הזאת לפי כל החשבונות שלי.

שאלה: כתוב על מידתו של יעקוב, "ומדתו של יעקב יאיר לנו לצאת מהשביה,". מה המידה של יעקוב ואיך נזכה להארה הזו?

זה שאני מקבל את כל התנאים שהבורא מייצב לפני, ורוצה לקשור אותם לסוף הפעולה. ואני רואה אותו כעשה, עושה ויעשה לכל המעשים כולם, זו צריכה להיות אמת.

שאלה: רב"ש כותב, "אם כן, צריכים להבין איך העוזר שלנו הוא גבור, כמו שכתוב "ה' איש מלחמה"." למה כתוב שה' הוא גיבור, ולא האדם?

מה האדם? מה אתה יכול לשייך לאדם?

תלמיד: על האדם עוברת המלחמה, הוא מרגיש את זה, הוא צריך לנהל את זה, והוא צריך להזמין כוח שינצח את זה.

הכול נכון, אבל את הכול הוא מזמין, בלבד.

תלמיד: זו העבודה. הבורא ברא את כל המציאות במחשבה. מה זה בעיה בשבילו?

אבל הכוחות הם הבורא, המלחמות הן הבורא, ומי שמנצח בסופו של דבר, בכל המלחמות האלו הוא גם כן הבורא. מה האדם? האדם רק יכול להחליט אם הוא רוצה להתקדם לנקודה הנכונה. שהוא המנצח, אז במה הוא מנצח במלחמה? בזה שמכתיר את הבורא בכל צעד יותר ויותר.

תלמיד: אני שואל את זה כי הוא אומר הבורא איש מלחמה, אני לא מרגיש שלבורא יש מלחמה, בשבילו זה פשוט, מה זה בשבילו לתת לי לנצח את המלחמה שלי עם היצר? הרי עליי עוברת כל הסערה, הסערה עוברת הרי על האדם.

עליך לא לנצח, אלא רק להחליט שהבורא צריך להיות כאן, ואז ודאי שיהיה ניצחון.

תלמיד: מה לקחת מהמשפט הזה שיעזור לי, "כמו שכתוב, ה' איש מלחמה". סליחה, אני באמת מרגיש שאני איש מלחמה ולא הבורא.

לא. אתה רק מחפש איך להכתיר את הבורא על פני כל המצבים שמתגלים בך.

תלמיד: זאת אומרת שאם כך אני אתייחס, שה' איש מלחמה זה מאוד יקל עליי את הדרך? כאילו אני עושה את המלחמה במקום אחר בכלל.

לא. המלחמה שלך היא באמת במקום אחר, המלחמה שלך היא בזה שאתה מכתיר את הבורא, שאתה מביא אותו להיות בראש של כל מצב ומצב.

שאלה: אמרת שעלייך להחליט. מה הכוונה שעליי להחליט, אני מקבל החלטה בכלל?

אתה מקבל החלטה על דברייך. כשאתה המחליט מכל הנתונים שיש בך, אתה צריך לעבור עליהם, ובסופו של דבר אתה צריך להגיע לצורה נכונה איך שאתה תקבל את כל המפה של המלחמה.

תלמיד: מאיפה אני מוצא כוח להחליט בכלל?

מתוך זה שאתה נמצא בחיבור עם האחרים, וכבר עברת כמה שלבים, ולא יכול להיות שאתה תישאר כך.

שאלה: הוא מדבר פה על מכירת יוסף. הוא מספר לאחיו את החלום, הם מוכרים אותו, והוא יורד ראשון למצרים. הוא כאילו עשה הכנה, וכל ישראל נכנסו אחריו. התיקון שהוא עשה אחרי שיעקב אמר לו לא לעשות חשבון עם האחים על מה שהם עשו לו, בעצם מראה לעם ישראל את הדרך ליציאה מהגלות? האם הוא הראשון שעושה את הפעולה שמראה את כיוון היציאה?

איזה כיוון?

תלמיד: שיש משהו שיותר חשוב לו, יותר גבוה מאשר לעשות חשבון עם האחים? אני אסביר למה אני אומר את זה, כי אחר כך הוא מדבר על דוד המלך, וכותב עליו שבן דוד לא בא אלא בהיסח הדעת של הבעלי בתים. כלומר יוסף לא עושה חשבון עם עצמו, אלא עם משהו יותר גבוה.

כן.

תלמיד: אז זו בעצם כל היציאה מהגלות? מה שמצטייר לאדם בחוץ, החברה, העם, החברים שנראים לו כמשהו מקולקל, והוא עולה למעלה מזה, ומכריע את כולם לכף זכות?

כן. בדיוק.

תלמיד: וככה גם היום בתקופה שלנו? כי יש שמאל, יש ימין, ולכל צד כל כך ברור שהשני לא צודק, שהשני אשם, וזה כמו מבוך שאי אפשר לצאת ממנו.

אבל אתה רואה שיוצאים.

תלמיד: כאילו היציאה היא רק למעלה, למקור של הכול?

כן. היציאה היא תמיד לכיוון הבורא.

שאלה: במה הבורא נלחם?

הבורא נלחם בזה שיהיה מקום לאדם להחליט נכון.

תלמיד: איך במלחמה הזאת שהבורא מבצע האדם מוצא את המקום הזה?

האדם נותן לבורא כביכול שרביט להשתמש במלחמה.

שאלה: בזה שהאדם לא מתערב אז האדם נותן לבורא מקום להגיב על המצב, אז מה זה אומר ואיך עושים את זה שהבורא יגיב ולא האדם?

בזה שהאדם לא יכול להחליט, הוא לא יכול שום דבר לבצע, הוא רואה שבמצבים כאלו רק לבורא יש יכולת להחליט, לנצח, לגמור את המלחמה, וזה יהיה המצב הכי טוב לאדם.

תלמיד: אז איך אני לא מתערב?

אתה נותן לבורא אפשרות להתערב וזו בעצם ההתערבות שלך.

שאלה: הרב"ש מסביר בהתחלה שלא צריך להתייאש להתחיל כל פעם מחדש ולהמשיך לכיוון של מידת האמת, ויעקב שהוא מידת האמת, הוא יאיר לנו. ואחר כך הוא נותן את סיפור הקבורה של יעקב ומסביר על עניין המלאכים "תשלך אמת ארצה".

זה לא ממש מובן, ואולי צריך לפרש את זה בתוך האדם, מה זה לקבור אמת? למה צריך לקבור אמת, למה זה מת או לא מת?

צריכים לקבור את האמת שהיא באה מצד האדם. ולכבד את האמת שהיא מגיעה מהשמיים.

תלמיד: אבל למה צריך לקבור, מה זה קבורה?

שאדם לא רוצה לקבל את האמת הזאת שנראית לו.

תלמיד: אז יש אמת ויש אמת?

כן.

תלמיד: אז צריך להאמין שיש אמת של יעקב שהוא תמיד מאיר והוא לא מת.

כן.

שאלה: אם אנחנו מדברים על העבודה שהיא להכתיר את הבורא על כל מצב, למה צריך במקביל להתאמץ באהבת חברים?

איך תגיע לקביעת האמת?

תלמיד: אני אחווה את העולם ואת המציאות כמו שהיא עוברת עליי ומה שהבורא זורק הוא זורק, על הכול אני אגיד זה מהבורא וככה אני אלך ואתקדם.

אז איך אתה תגיד?

תלמיד: נגיד עובר עליי משהו בגשמיות, אני אומר, בסדר, זה הבורא. אני עכשיו נלחם להגיד שזה מהבורא. למה במקביל אני צריך להתאמץ באהבת חברים? שהרי כל המלחמה זה רק להכתיר את הבורא, אז איך זה קשור אחד לשני?

זה קשור, כי רק מהנקודה הזאת שאתה קשור לחברים אתה יכול להכתיר את הבורא.

תלמיד: זאת אומרת, אם אני מכתיר את הבורא בלי לעבוד באהבת חברים זה כמו שקר?

כן.

תלמיד: ובעשירייה לכל חבר יש לו את הצורה שלו, ומן הסתם זה צורות שלא אהובות עליי כי אני בטבע אגואיסטי, אז איפה נכנס פה להכתיר את הבורא? זאת אומרת מה אני אומר על אותם צורות שאני רואה, מה העבודה הנכונה? כי מתוך עצמי קשה לי לפתח אהבה.

כן.

תלמיד: איפה אני מכניס שיבוא הבורא, לא שאני עכשיו מעצמי עושה איזה תרגיל פסיכולוגי ואני אוהב את החבר, שלהיפך שיבוא הבורא והוא יעשה את העבודה הזאת?

כשאתה מגיע להחלטה שרק בצורה כזאת אתה יכול להגיע לאמת, זאת כבר הצלחה.

תלמיד: זאת אומרת אפשר להגיד, שהבורא סובב כלפיי ממש באופן אישי בשבילי בכל מיני צורות, כשהוא יודע מה קשה לי לסבול, ובכוונה מדייק בשבילי כדי שבתוך זה אני אחפש דווקא אותו בצורות האלה?

כן, אמרת נכון.

שאלה: כתוב "אל תירא עבדי יעקב". מה זה אומר להיות עבד כמו יעקב?

אם אתה מגיע להיות עבד של הבורא כמו יעקב, אז אתה מגיע לפתרון המדויק והסופי.

תלמיד: ומה זה להיות עבד כמו יעקב?

זה להגיע לסוף ההתפתחות.

שאלה: הוא כותב, יעקב ציווה את יוסף לא לעשות חשבון עם המכירה, ואחרי זה גם רואים שיוסף התייחס באהבה לכל האחים שלו ודאג להם ולא עשה איתם חשבון.

כן.

תלמיד: זה נראה צורה הכי חזקה של לכסות על הפשעים באהבה.

כן.

תלמיד: אני רואה שעל פשעים הרבה יותר קטנים שמתגלים אני לא מסוגל לכסות באהבה, אם זה בין חברים, אם זה בבית, אפילו כשנראה שאני מכסה באהבה, אבל הפשעים נשארים שם ואני רק מזיז אותם הצידה, ואחרי זה הם צפים. מה חסר? אנחנו נמצאים בעבודה הזאת לומדים, אז למה לא מצליחים לעשות את הדבר הזה?

חסר לשאול את הבורא, מה עוד חסר לנו כדי להגיע להחלטות הנכונות.

תלמיד: זו החלטה לכסות על כל הפשעים באהבה?

כן, אנחנו צריכים להחליט ואז אם אנחנו מכוונים נכון אז זה קורה.

שאלה: כתוב פה ""ויקרא לבנו ליוסף", וצוה לו על הקבורה, ג. מדוע לא צוה לראובן שהוא הבכור, או ליהודה שהוא היה מלך."?

הוא לא נותן שם תשובה?

תלמיד: כן אבל התשובה לא ברורה.

מה כתוב?

תלמיד: "והמפרשים הקשו: ד. על זה שיעקב אמר ליוסף, "ועשית עמדי חסד ואמת", היינו חסד שעושים עם המתים, אין הם נותנים שום תמורה וגמול על החסד."

כן.

תלמיד: אז למה בחר דווקא את יוסף ולא יהודה או ראובן?

כי יוסף הוא שאוסף את כל הכלים ויכול להתעלות מעליהם.

תלמיד: כי יוסף זה תכונת החיבור?

כן.

שאלה: למדנו היום שהאמת זה להכתיר את הבורא בתוך החיבור בעשירייה. הוא כותב, "היינו לאחר קבלת האמת כבר היה יכול ליתן לו שכר, ומכל מקום נקרא בחינת השפעה גמורה." האם ברגע שזוכים לבחינת האמת, זו השפעה גמורה?

כן.

תלמיד: שברגע שהאדם מגיע לחיבור ומכתיר את הבורא בעשירייה, זה אומר שהוא כבר נמצא בהשפעה גמורה, זה מבטיח לו את זה?

כן.

תלמיד: והוא ממשיך ואומר בפסקה אחר כך, "אם האמת קיים, כבר זוכין לבחינת אברהם ויצחק, שהם בחינת חסדים וגבורות." מה זה בחינת החסדים של אברהם לעומת ההשפעה הגמורה שהוא כבר נמצא בה, בתוך החיבור עם העשירייה, מה זה שהוא זוכה בבחינת אברהם?

הוא נמצא למעלה מהכלי הראשון שלו, הוא נמצא למעלה מנקודת היציאה שלו.

תלמיד: כלומר יש איזושהי מידה שבה האדם מגיע להשפעה גמורה ובתוך זה הוא עוד מקבל איזושהי השפעה נוספת גבוהה יותר. זה כאילו כלים אחרים?

כן.

שאלה: היום שמעתי פעם ראשונה ש"אין עוד מלבדו" ו"על כל פשעים תכסה אהבה" הם שני דברים שמאוד קשורים זה לזה. מה בא לפני מה, האם קודם האדם קובע "אין עוד מלבדו" ואז הוא יכול לכסות באהבה?

כן.

תלמיד: כשקובעים אין עוד מלבדו, אחת התופעות שקורות היא שלוקחים מהאדם את היכולת להיות בטרוניה. אם משהו קרה בינך לבין החברים ואתה מתעסק בלקבוע אין עוד מלבדו, אז הפעולה הזאת לוקחת ממך את היכולת להתלונן. האם הטרוניה הזאת היא הרצון לקבל, וברגע שקובעים שאין עוד מלבדו, אז לוקחים מהאדם את הכוח?

נגיד שכן.

תלמיד: כשאני נמצא בתוך העשירייה, עובד איתם ומנסה לקבוע אין עוד מלבדו, האם זה התנאי להגיע לאהבה בינינו, לקבוע קודם שאין עוד מלבדו על כל דבר שקורה בעשירייה?

כן, זה תנאי.

תלמיד: האם יש דרך שהחברים יכולים לעזור לכל חבר לקבוע שאין עוד מלבדו לפני האהבה ולפני כל המילים היפות האלה, כדי שכל אחד יצליח להחזיק באין עוד מלבדו בכל מה שקורה בינינו?

כן.

תלמיד: איך?

זה תלוי בערבות.

תלמיד: מה זה אומר?

אם אתם מבטיחים להיות זה עם זה בערבות, אז אתם מקבלים את הכוח הזה.

תלמיד: מאוד מיוחד החיבור הזה שנולד פתאום בין כל החלקים היום.

השלמה הדדית.

שאלה: כתוב פה "אל תירא ישראל". מהי היראה של יעקב, האם זו יראת ה' או יראה לא לקבל ישועה?

היראה כאן היא לא לקבל כוחות לגמור את המעשה.

שאלה: כל יום אנחנו מקווים ומתאכזבים. איך במצב הזה ניתן להתחיל כל יום מחדש באמונה?

אני חושב שאם אני רוצה להתחבר עם החברים ואני מחדש את זה בכל יום, אז יש לי התחדשות כל יום גם באמונה

תלמיד:  ואז אתה מתאכזב בסוף יום.

כך זה קורה.

תלמיד: איך לעשות זאת למרות התקוות והאכזבות?

שוב ושוב. כך אני מגיע כל פעם לאכזבה יותר גדולה וחיבור יותר גדול, וכך מעלה את עצמי.

תלמיד: קשה לי מאוד לעשות את הבחירה הנכונה כשאני אומר, "אם אין אני לי מי לי", וכשאני אומר ש"ה' יגמור בעדי".

אני מבין אותך. תמשיך, אין כאן מה לעשות, "אם אין אני לי מי לי", ו"ה' יגמור בעדי", כביכול זה נראה אותו דבר.

שאלה: כתוב באיגרת שהכוח של משיח בן דוד בא בהיסח דעת. כשאתה משתחרר מדעות בעלי הבתים, איך נכון למשוך את הכוח הזה?

להשתוקק לאמת.

תלמיד:  מה זה אומר להשתוקק לאמת כנגד דעות של בעלי בתים?

כמו שכתוב, "אמת תקנה ואל תמכור".

שאלה: יוצא שגם ב"אין עוד מלבדו" יש שתי דרגות. אנחנו מתחילים בזה שאת כל המצבים אנחנו מקבלים מהבורא. מה זה בכל זאת להכתיר את הבורא, האם זה להגדיל אותו שהרצונות שלו יהיו כמו הרצונות שלי?

גבוהים משלי.

תלמיד: כלומר כל מה שאני מקבל מהבורא שאני אתחיל להרגיש שאלו הם רצונות שהם שלי.

כן. זה עוד יותר גבוה.

תלמיד: אז יש לנו שני חלקים בזה.

כן.

שאלה: האם יוסף לא הצליח, כדוגמת הסוחר במאמר, בתוך תכונות האחים שלו עד שהוא זכה לאמת?

כן, אפשר להגיד כך.

שאלה: במאמר כתוב שב' מלאכים קטרגו על הבריאה וב' המליצו על הבריאה. המלאכים בסך הכול מקיימים את תפקידם, למה כתוב שקטרגו?

זה נכון, אבל הם לא סתם פועלים ככוחות שאין להם לא בחירה, לא דעה ולא כלום. אנחנו רואים שביחס למלאכים יש הרבה צורות, מתחשבים בהם, שואלים אותם. 

שאלה: בטקסט הוא כותב על זה שכיפר על העבר. האם העשירייה יכולה לכפר על העבר?

עשירייה יכולה הכול. ודאי שלא בעצמה, אלא בפנייה לבורא, אבל היא יכולה באמת להפוך את הזמנים.

שאלה: אם אדם נמצא בחיבור שקרי, אז איך להכין את עצמו לקשר אמיתי?

שירגיש שהוא נמצא בשקר, וזה יעזור לו להתפלל כדי לעבור לאמת. 

שאלה: דיברנו על כך שכל היציאות הן לכיוון הבורא. לפי מה היציאות צריכות להיות, האם לפי החיסרון שיש בך, לפי החיסרון שיש בחבר?

כן, גם זה.

(סוף השיעור)