סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined

19 - 20 יולי 2022

שיעור 120 יולי 2022

בעל הסולם. פתיחה כוללת, אות א'

שיעור 1|20 יולי 2022
לכל השיעורים בסדרה: פתיחה כוללת 2022

שיעור צהרים 20.07.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי בעל הסולם, עמ' 117, מאמר "פתיחה כוללת"- אות א'

קריין: "כתבי בעל הסולם", מאמר "פתיחה כוללת".

כולכם שמעתם על ספר "עץ חיים" שכתב האר"י. אלא שזה לא האר"י כתב, הוא בכלל לא כתב כלום, אלא לימד את התלמידים שלו ואחד מהם, הרב חיים ויטאל אסף את כל הרשימות שרשם בזמן השיעור ומזה הרכיב את הספר "עץ חיים", ממה שאר"י לימד אותם בחכמת קבלה. הספר הזה נמצא, אבל הוא לא פשוט, לומדים אותו, אבל צריכים ללמוד עוד כמה דברים לפני שלומדים את הספר עצמו.

ולכן בעל הסולם כתב מספר מאמרים כדי להכין את האנשים שמעוניינים להבין יותר את דברי האר"י, איך צריכים להסתכל על העולם, על החיים, על חכמת קבלה, על כל הטבע. ואחד מהמאמרים שלו כדי להבין את ספר "עץ חיים" נקרא "פתיחה כוללת".

פתיחה כוללת

"להבקיאים בע"ח, וגם שוה לכל נפש, ע"ד מתחילה למגמר והדר למיסבר."

זו פתיחה כוללת לבקיאים, מצד אחד הוא אומר שזה לאלו שיודעים, מבינים את הספר "עץ חיים", אבל מצד שני הוא גם אומר שזה שווה לכל אחד. אז לא כל כך ברור איך זה יכול להיות רק ליודעים מהו ספר "עץ חיים" אבל שווה לכולם. וגם "ע"ד שמתחילה למיסבר", זאת אומרת שמתחילה אנחנו צריכים ללמוד ולמלא את עצמנו ואחר כך אנחנו נבין את זה, כך היא הכותרת שלו "פתיחה כוללת".

אות א'

"אמרו ז"ל, אין לך כל עשב מלמטה, שאין עליה מלאך מלמעלה, שמכה אותה ואומר לה גדל. שלכאורה תמוה מאד, למה ועל מה הטריח ה' מלאך ממרום, להכות ולהגדיל עשב הקטן, שאין לה ערך של כלום."

כתוב שאין עשב שגדל אם אין עליו כוח, מלאך נקרא כוח שמנהל את העשב. וזה על כל פרט, על כל אטום, על כל מולקולה, מכל שכן על צומח, הכול קורה על ידי הבורא שמנהל את כל הבריאה עד לפרט האחרון.

"והנה המאמר הזה הוא מסודות הבריאה הארוכים מלפרשם. כי לב חכמים עד אין חקר, לגלות טפח ולכסות טפחיים במליצתם הזהב, להיותם נזהרים מלגלות תורה לתלמיד שאינו הגון." יש כאן בעיה לפתוח את החכמה לכולם. זה כמו שבבית אנחנו צריכים לשמור על הילד הקטן שלא יגע במשהו, לא יסובב משהו, כי הוא יכול להזיק לעצמו ולאחרים, כך גם בחכמת הקבלה, אם היא נוגעת בכוח עליון אז צריכים איכשהו להרחיק אותה מאלו שיכולים להזיק, כי הם יכולים להזיק לעצמם והם יכולים להזיק לכל העולם, אם הכוח בחכמת הקבלה הוא כל כך גדול, כמו שכתוב. "אשר ע"כ אמרו ז"ל, שאין לומדים מדברי אגדה, בהיות דברי האגדה חתומים וסתומים לפני ההמון כולו. ואינם מגולים זולת ליחידי סגולה שבדור.

וכן מצינו ג"כ בספר הזוהר, שרשב"י ציוה את רבי אבא, שהוא יכתוב את הסודות, משום שיודע לגלות ברזא. עיין באידרא, שעל כל רז ורז שגילה רשב"י בסודות החכמה, הי' בוכה, כי היה צר לו מב' צדדים: אם לא יגלה סודות התורה, אז יאבדו הסודות גם מחכמים האמתיים יראי ה'. ואם יגלה הסודות, אז יכשלו בהם אינשי פשוטים, שלא יבינו הדברים בשורשם, ויבואו לאברה."

יש בעיה לכתוב ספרי קבלה בצורה כזאת שהם יתאמו לבני אדם. קודם כל, בכל דור ודור יש רמה שממנה כל הספרים האלה נפתחים יותר, שנית אדם שפותח את הספר לא יודע איך לקרוא, צריכים להסביר לו הכול, ושלישית הוא יכול להתחיל להתקשר אולי לכוחות עליונים ועל ידי זה להזיק לכל העולם. זאת אומרת, צריך להיות חכם גדול ואיש מיוחד כדי שיכתוב ספרים כאלה שיעזרו לבני אדם ולא יקלקלו אותם, במיוחד אלה שלא מוכנים לזה.

"ע"כ בחר רשב"י ברבי אבא, שהוא יכתוב, בשביל חכמתו, במלאכת המליצה, לסדר הדברים באופן, שיהיו מגולים בכל צרכן לכל אותם, שהמה כדאים להבינם, ויהיו מכוסים וחתומים לאותם, שאינם כדאים להבינם."

אצל רשב"י, רבי שמעון שכתב את ספר הזוהר היו תלמידים והיה ביניהם תלמיד אחד שקראו לו "אבא" והוא יכול היה לכתוב בצורה כזאת שאלו שמסוגלים להבין את הסוד שהוא כתב לראות את הסודות, ואלו שלא היו מסוגלים להבין מפני שלא יכלו להשתמש נכון בסוד, לא ראו. למשל נראה שכתב סתם סיפור, ובאמת הוא כתב על הסדר של הפעלת הכוחות הרוחניים, איך אנחנו יכולים להפעיל אותם ובזה לשנות את העולם, אבל הם הסתכלו על זה כמו ילדים קטנים נגיד וראו בזה דברים רגילים, שאין בהם שום דבר מיוחד.

זה היה הרבה יותר מורכב ממה שאני אומר, אבל כך רבי אבא ידע לכתוב, שאנשים פשוטים לא ראו שם שום דבר חוץ מסיפור, והאנשים שיכולים להרגיש יותר לעומק, הרגישו שכאן מדובר על סודות הטבע.

שאלה: צריכים להסתיר את שתי המידות האלה, גם ככה זה נסתר בפני האדם הפשוט, הוא גם ככה לא מבין כלום גם אם תכתוב לו בצורה ישירה?

לא, יש מצבים שאדם צריך להיות ככל היותר מרוחק מהכוחות הרוחניים, והמקובלים במשך אלפי שנים דאגו לזה ולכן העולם שלנו עדיין קיים, ואנשים שרוצים להפציץ את כל העולם לא יכולים לקבל כוחות רוחניים לידם.

תלמיד: אבל למשל אצלנו בארגון שלנו כל המקורות כבר פתוחים.

זה לא נקרא שהם פתוחים, זה פתוח, אבל אף אחד לא רואה, אז זה לא נקרא שזה פתוח, זה בגלל שהמקובלים הסתירו וכתבו את זה בצורה כזאת שאין לך סיכוי להבין באמת מה שהם כותבים.

תלמיד: באיזה כוחות הם הסתירו את זה? זה לא סתם באיזה כתב, מה הכוונה שהסתירו?

הם כותבים על הדברים הרוחניים בסגנון, במילים, כמו למשל נניח שאתה יושב עם אשתך ואתם מדברים ביניכם על משהו אבל כך שהילד לא יבין, והוא מסתכל עליכם והוא לא מבין על מה אתם מדברים, אבל אתם מדברים ומבינים זה את זה. זה מובן לך? אלה דברים שכולם משתמשים בהם.

"וזה שאמר, שיודע רבי אבא לגלות ברזא. כלומר, שאע"פ שמגלה, מ"מ נשאר ברזא למי שאינו כדאי. אמנם הבטיחו לנו בזוהר, שבעתיד חכמה זאת להגלות לגמרי בסוף הימים ואפילו לקטנים. ועוד אמרו שבחיבור זה יצאו בני ישראל מהגלות. פרוש, שבהגלות חכמת האמת יזכו ישראל לגאולה השלימה. וכן אנו רואים, שלאט-לאט מתגלה דברי הזוהר והסודות הכמוסים בחכמת האמת, דור אחר דור, עד שנזכה שיתגלה כל החכמה הזו, ואז נזכה לגאולה השלימה."

שאלה: לא ברור איך אדם ששמע על רוחניות על איך להשפיע, על איך שבנויה מערכת ההשפעה, יכול להזיק?

אני לא יכול להגיד לך. אתה מבין שאדם שנמצא ברוחניות הוא נעשה כצינור לאור העליון שיכול להופיע, ואם הוא לא נזהר ואם הוא מרשה לעצמו להעביר קצת אור לאדם מהעולם הזה, אז האדם הזה מרגיש מכה, כמו שוק, כמו מכת חשמל, ומזה צריכים להיזהר.

שאלה: אף פעם לא ראיתי אותך בדרגה כזאת כמו שראיתי אותך היום. איך להיות ראוי למצב הזה שרבי שמעון כולל את עצמו בכול, איך להיות ראויים לדרגת רבי שמעון?

תמשיך איתנו והכול יהיה בסדר, נגיע לדרגות של רבי אבא וגם רבי שמעון ואפילו יותר עד הכוח העליון.

שאלה: כתוב פה במאמר שאנשים יהיו ראויים לגילוי. איך לגלות את הרצון הזה?

לזה אנחנו לא מסוגלים בעצמנו, כי זה להפטר מהאגו שלנו ואת זה אנחנו לא מסוגלים לרצות. רק הבורא יכול להעביר לנו אור ועל ידי האור הזה אנחנו נרצה לצאת מהרצון לקבל שלנו. אנחנו בעצמנו לא יכולים, זה החיים שלנו הרצון לקבל, רק בזה אנחנו מתקיימים.

שאלה: למה להסתיר את חכמת הקבלה אם זה המדע הכי קרוב לאדם למטרת חייו?

הסתירו מפני שאנשים אז היו בכאלה מצבים שלא יכלו להשתמש נכון בחכמה עצמה.

שאלה: איך אפשר להזיק לעולם ומה יגן עלינו שלא נזיק?

אנחנו עוד לא יודעים. אבל יכולים להזיק בזה שאנחנו נבלבל למשל את החברים ובמקום להתקדם לגלות את הבורא לפי חוק השתוות הצורה, הם יתחילו לשחק בכל מיני דברים אחרים. אתם רואים עד כמה אנשים בעולם חושבים על דת, על כל מיני פסיכולוגיות, כל מיני דברים, מחפשים את הבורא בכל הצורות, ומה יש להם? אלפי שנים רק מבולבלים בזה. לכן אנחנו צריכים לשמור בדיוק על מה שאומרים מקובלים וכך נתקדם ונגלה בקרוב.

"וכדי לבוא לביאור המאמר שהתחלנו בו, נקדים לבאר את המשנה בספר היצירה המפורסמת, שכתוב שם בסוד עשר הספירות: "עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר". וכבר עמדו בה רוב המפרשים. אמנם אנו נפרש אותה ע"פ דרכינו. באופן שיהיו הדברים מגולים לכל מבקש דבר ה'.

ונודע, שעשר הספירות, הם נקראות: כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. וכתוב בשער הקדמות של האר"י, בדרוש הדעת, אשר באמת אינם אלא חמשה בחי', דהיינו כתר חכמה בינה זעיר אנפין ומלכות. אלא שזעיר אנפין כולל ששה ספירות חג"ת נה"י.

והנה הארכתי בהרחבה בפנים חיבורי זה [פירוש פנים מאירות ומסבירות לספר "עץ חיים"] בענין עשר הספירות. וכאן אבוא בקצרה, כי חפצי בפתיחה כוללת הזו לתת לפני המעיין מושג כללי ונאמן, בהקפת רוב החכמה הארוכה הזו. והישרה אמיתיית בסגנון הלימוד בספר עץ חיים, אשר רוב המעיינים נכשלים מאוד בפירוש הדברים, להיות המובנים הרוחניים, שהמה למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, נבטאים ומתבארים בלשון הגשמי, המדומים ונערכים במקומות וזמנים."

בעל הסולם אומר שיש כאן בעיה גדולה להבין את הספר "עץ חיים", שבו הוא אסף את מכתבי האר"י ומכתבים שהוא, רב חיים ויטאל תלמידו של האר"י, כתב, ולכן הוא צריך עכשיו לתת הקדמות ומבוא איך להיכנס נכון ולקרוא את הספר.

"ועוד נוסף על זה, שאין מסודר בכתבי האר"י שום סדר למתחילים בחכמה זו. ונתחברו הספרים בחיבור אמרותיו הקדושים, שהי' אומר לפני תלמידיו יום יום, אשר התלמידים הי' מעצמם חכמים גדולים בחכמת האמת.

ע"כ אין לך מאמר גדול או קטן בכל הספרים שנתחברו, שלא יהיו צריכים לו בקיאות אמיתי בכל החכמה בכללות. לכן ילאו בהם המעיינים, ובשום אופן לא יתקשרו להם הענינים. ע"כ יצאתי בפתיחה הזו, לקשר רוב הענינים ויסודות החכמה, במושג קצר, באופן שיהי' מזומן ביד המעיין לכל מאמר ומאמר, שירצה לעיין בכהאר"י. וע"כ איני מאריך לפרש כל ענין וענין עד סופו, כי זה יתבאר בפנים חיבורי, אלא מקצר ועולה, באופן שיספיק לענין הנרצה לי. וכן אמרו ז"ל "בתחילה למגמר והדר למסבר."

הוא רוצה לעשות הקדמה כזאת לפני הספר "פנים מאירות ומסבירות", שכולם יבינו ויכינו את עצמם לזה שהם יבינו את הספר של האר"י ויהיה להם מספיק ברור וידוע למה האר"י מתכוון, כי הוא פותח את כל יסוד הבריאה, ממש את הגרעין שלה, ולכן זה כל כך חשוב.

"והנה לימד אותנו הרב, אשר ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ, אינם באמת, אלא חמשה בחי' כח"ב ז"א ומלכות. והוא סוד שם בן ד' י"ה ו"ה, שקוצו של יוד הוא כתר, והיוד הוא חכמה, והי הוא בינה, ואו הוא זעיר אנפין, הכולל ששה ספירות חג"ת נה"י. והי אחרונה הוא מלכות.

וצריך לידע, שהאותיות והספירות הם ענין אחד, אלא לפי הכלל, שאין לך אור מתפשט בלי כלי. ע"כ כשאנו מדברים משניהם יחד, דהיינו כשהאור מלובש בהכלי, אז נקראים ספירות, וכשאנו מדברים מהכלים לבד, נקראים אותיות.

וז"ש בהמאור, אשר הלבן שבספר התורה רומז לאור, והשחור שבס"ת, דהיינו האותיות רומזים לכלים. כמו שפירש הרמב"ן "יוצר אור ובורא חושך". ופירוש, שענין הוצאת יש מאין נקרא בורא, כי הוא חידוש, מה שלא היה מטרם שנברא.

והנה באור, וכל טוב ועונג הכלול באור, אין זה חידוש ובחי' הוצאת יש מאין. אלא הוא יש מן יש, שהאור וכל טוב כבר כלול במהותו עצמו. וע"כ נאמר יוצר אור. דאינו, ענין בריאה. אלא ענין יצירה, כלומר, מצייר האור, באופן שדרי מטה יוכלו לקבלו.

אבל החושך, שהיא חידוש, שנתחדש עם הבריאה. בהוצאת יש מאין, כלומר שאינו כלול במהות בהורא, ע"כ נאמר ובורא חושך. והנה החושך הוא הפכי אמיתי להאור. ולפ"ז צריך להבין, איך אפשר זה, שהחושך יהי' נמשך ויוצא מן האור?

וב"פנים מסבירות" ענף א' הארכתי בזה, ואטייל כאן בקצרה.

דנודע מה שאיתא בזוהר, בדבר מטרת הבריאה, שהיא להנות לנבראיו, כי מדרך הטוב להטיב. ומובן, שכל מה שאצל ה' הוא רצון, יהיה אצל הנבראים חוק מחוייב ומוכרח. ונמצא, שכיון שחשב ה' להנות לנבראיו, תיכף הוטבע טבע מחוייב בהנבראים, שירצו לקבל את הנאתו, דהיינו החשק הגדול לקבל שפע מה'. ותדע שזה החשק נקרא כלי בערך שורש.

וע"כ אמרו המקובלים, שאין לך אור בלי כלי, כי הרצון לקבל, הכלול בכל נאצל ונברא, הוא הכלי. והוא ג"כ כל מדת האור, כלומר שמקבל בדקדוק כפי שיעור שרוצה, לא פחות ולא יותר, כי אין כפיה נוהגת ברוחניות, ואפילו בהגשמיים אינה מסטרא דקדושה.

וברור, שהכלי משונה צורתה מן האור, שע"כ נבחנת תחת שם כלי, ולא בשם אור. וצריך להבין ענין שינוי צורה הזאת. אמנם כן, זה הרצון לקבל עצמו הוא שינוי צורה גדול. מפני שאין צורה הזו נוהגת כלל וכלל בהמאציל, שממי יקבל, אלא שנתחדשה ע"ד המצאת יש מאין, עכשיו בהנאצל הראשון, שבו הרצון לקבל מעילת העילות. ומתבאר בזה, מ"ש בזוהר, שכתר עליון אוכמא (חושך) היא לגבי עילת העילות, דכוונתם על בחי' הרצון לקבל הכלול בנאצל הא'. ומכנים שינוי הצורה הזו בשם אוכמא (חושך), משום שאיננה בהמאציל, וע"כ הוא שורש להחושך, שהוא גוון שחור בערך האור והפכי לו. ונתבאר בפמ"ס, דכמו שדברים גשמיים נבדלים זמ"ז ע"י גרזן ומקבת, כן הרוחניים נבדלים זה מזה בשינוי הצורה שיש ביניהם. ובהגדיל השינוי צורה, עד להפכיות מהקצה אל הקצה, נעשה ביניהם פירוד גמור.

ונתבאר שם, שצורת הרצון לקבל תיכף כלול בכל אור המתפשט הימנו. ורק בבחי' כח נעלם, אשר אין כח הנעלם הזה מתגלה אל הנאצל, זולת בהתגברות הנאצל לרצות בתוספות שפע, יתר מכפי שיעור שבהתפשטות שלו מצד המאציל. עד"מ, כשהמאכל יונעם ויבושם לחיך, יתגבר חשקו לרצות בתוספת מאכל יותר משיעור אכילתו. ולכן, אחר שהנאצל מתגבר ברצונו להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור שבהתפשטותו, אז נגלה הכלי קבלה בפועל. והענין הוא, משום שאין צורה זו נוהגת בה', אלא בהנאצל. ע"כ אינה נגמרת אלא בהתעוררות הנאצל, והבן היטב." מה אנחנו יכולים להגיד? שכל עוד אין בנאצל תוספת רצון לקבל, מילוי מהבורא הוא עדיין לא נקרא נאצל, אלא נמצא בשליטת העליון. אבל אם יש לו תוספת "אני רוצה ועוד רוצה" אז התוספת הזאת כבר מיוחסת לנאצל ובזה הוא מתחיל להיות קיים. זה מה שאנחנו קראנו עד כה ונמשיך מחר.

אני ממליץ לכם, אני מציע לכם, אני מאחל לכם, אני מבטיח לכם שאתם תיהנו מהקדמה הזאת, היא מסדרת לנו כלים פנימיים מאוד עמוקים ואנחנו נתחיל להתייחס יותר נכון, יותר ישר לאור העליון, לבורא, לכל מה שקורה, נבין איך האורות האלו מנהלים, מסדרים, מייצבים אותנו.

(סוף השיעור)