שיעור בוקר 08.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 33, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה"

קריין: ספר "כתבי בעל סולם", מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", עמ' 33, מכותרת "הרוחני הוא כוח בלי גוף".

הרוחני הוא כח בלי גוף

"וזהו שהמקובלים מגדירים בשם "רוחניות", ועליהם מדברים, אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום. וכל ערכי הגשמיות כלל (ולדעתי, כל הפילוסופיא התעטפה בטלית שאינה שלה, כי גנבה איזה גדרים מחכמת הקבלה, ועשו להם מטעמים בהבנה אנושית, כי לולא כן, לא היה עולה על דעתם לבדות חכמה כזו). אלא שהיא בחינת כח בעלמא. כלומר, לא כח המלובש בגוף כרגיל בעולם הזה, אלא כח בלי גוף".

בעל הסולם רוצה להגיד שהפילוסופיה בכלל לא שייכת למה שהיא עוסקת כי אין לה כלים לחקור את המציאות שהיא מדברת עליה, ולכן כל מה שהיא מדברת מגיע לה מהדמיון, בדרך כלל דמיון פרוע, אלו דיבורים ללא שום בסיס, ללא שום יסוד. אבל ככה זה, זה מה שקרה בהיסטוריה.

שאלה: מהי רוחניות שאין לה כל תמונה מזמן ומקום?

זו הרוחניות.

תלמיד: מה זאת אומרת, ש"אין לה כל תמונה מזמן ומקום"?

כשמדברים על הרוחניות, אלו כוחות שאין להם שום ביטוי בעולם הרגשות שלנו.

תלמיד: מה זה כוחות?

כמו שבטבע יש הרבה כוחות, ברוחניות יש כוחות כאלו שאנחנו לא יכולים לאתר אותם.

תלמיד: ולמה יש כוחות בטבע שאני יכול לאתר ויש רוחניות שאני לא יכול לאתר?

כך אתה בנוי, לכן הם מתייחסים לטבע כך שאת הכול ניתן לחקור ואת הכול ניתן לגלות ואין להם גבול.

תלמיד: מה חסר בכלי הקליטה של האדם כדי שהוא יקלוט כוחות רוחניים?

אין לו כלים לזה, אין לו רגשות לזה.

תלמיד: אם אין לו כלים לזה, אז הוא יכול לפתח אותם?

לא. מאיפה, אם אין לו בכלל?

תלמיד: איך הוא יודע שיש כזה דבר? זה קיים?

לא. נגיד שחסרים לך כמה חושים, מאיפה אתה יודע שהם חסרים?

תלמיד: אני שומע אנשים שאומרים שיש עוד חושים.

אם כך אז אתה יכול לפתח בך גם את החושים האלו. אבל אם אתה לא שומע על כך שהחושים האלו נמצאים בעולם, מה תעשה?

תלמיד: עכשיו אנחנו שומעים מבעל הסולם וממך ומהמקובלים שיש כוחות רוחניים שאין להם כל תמונה מזמן ומקום.

כן.

תלמיד: איך אנחנו מתחילים לדמיין, לתאר, להתקרב, לפתח חושים כדי לתפוס את הכוחות האלו?

זה לא תלוי באדם, זה תלוי ברצון הבורא שיפנה לאדם וייתן לו את החושים האלה שאותם הוא יכול לפתוח, לפתח, ולהרגיש על ידם מציאות חדשה.

תלמיד: ויש איזה תנאים שאדם צריך למלא כדי שהבורא ייתן לו את החושים האלה?

כן, ודאי. התנאים האלו הם שהאדם כבר התפתח בגלגולים הקודמים, והוא מסוגל לפתוח בו חושים, חמישה חושים חדשים. ואז הוא מתחיל להרגיש בהם מציאות נוספת על מה שהוא מרגיש. בנוסף לראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש הוא מתחיל להרגיש עוד מציאות, שקודם לא חשב ולא דיבר ולא שמע עליה.

תלמיד: האם חלק מעבודת האדם היא לנסות לתאר את המציאות הרוחנית, את הכוחות הרוחניים עוד לפני שהוא משיג אותם?

הוא לא יכול לעשות שום דבר חוץ מלבצע כמה פעולות שיעזרו לו להתקרב לפתיחת הכוחות האלו.

שאלה: אני רוצה לנסות לחדד את ההבדל בין חכמת הקבלה לפילוסופיה. כשאני שומע אותך מדבר עכשיו, יש לי תחושה פנימית שאלו דברי אמת. אני לא יודע להסביר, לא יודע מאיפה זה בא, אני פשוט שומע את זה בצורה כזו. אבל כשאני בודק, בוחן את הדברים בצורה הגיונית, אז אנחנו מדברים על חושים שאני לא מרגיש, על דברים שאין לי שום כלים לתפוס אותם, וזה מאוד תואם למה שאמרת קודם על הפילוסופיה שהיא משוללת כל יסוד. מה ההבדל ביני, אדם ששומע אותך, לבין מישהו שאין לו נקודה שבלב ובא ושומע עכשיו את הדברים שאתה אומר, האם עבורו זו פילוסופיה?

איך אתה מגדיר פילוסופיה?

תלמיד: שמעתי אותך אומר לפני כמה דקות שהיא משוללת כל יסוד, אין לה יסוד, אין בזה אחיזה.

אז לא כדאי לדבר עליה.

תלמיד: אני שואל מה זאת פילוסופיה? למשל לילדים שלי אין נקודה שבלב. כשהם באים ושומעים את כל מה שאני מדבר עכשיו על חכמת הקבלה, על זה שיש חושים רוחניים, על זה שיש כוח, כוחות שפועלים במציאות שהם נסתרים בינינו, עבורם, שאין להם את הנטייה הפנימית זאת, זו בעצם פילוסופיה, אין להם יסוד לתפוס את זה.

כן.

תלמיד: אני מנסה לברר, האם עבור אדם שאין לו נקודה שבלב חכמת הקבלה היא עוד פילוסופיה שקיימת במציאות?

נגיד שכן.

שאלה: מדוע הייתה נדרשת לישראל הקונטרה הזו שהמקובלים קוראים לה הפילוסופיה הארורה, ולאומות העולם דווקא היו נדרשים כל הדמיונות האלה?

לא, זה לא שלישראל ניתנה חכמת הקבלה ולכל אומות העולם ניתנה הפילוסופיה, אין דבר כזה. אנחנו נראה עכשיו איך בעל הסולם כותב על הפילוסופיה. זאת אומרת, כשבני אדם משתוקקים לחכמת הטבע ומתארים אותה לעצמם מתוך הרצון לקבל שלהם, אז הם קוראים לזה פילוסופיה.

שאלה: דיברת על חמישה חושים רוחניים חדשים. מהם אותם חמישה חושים רוחניים?

חמישה חושים רוחניים שאנחנו מגלים על ידי לימוד חכמת הקבלה הם חמישה כלים שבנויים על הרצון, ועל ידם אנחנו מגלים תופעות חדשות בעולם הרגשות שלנו, בעולם התפיסה שלנו.

שאלה: הכותרת אומרת "הרוחני הוא כוח בלי גוף". אני, כתלמיד קבלה שיכול מתוך הלימודים, מתוך ההשתוקקות וכנראה התפתחות שאנחנו מתפתחים, איך אני מעביר את זה לכל העולם? כי הפילוסופיה היא גשר שמנסה להסביר למרות שאין לה את הכלים שיש לנו.

אתה שואל כבר על משהו אחר, על ההתפתחות ועל הסברה, וזה משהו שאנחנו עכשיו לא לומדים. אבל מתוך הלימוד שלנו אנחנו לאט לאט מלמדים אנשים שאנחנו יכולים ללמוד רק מה שנמצא בתוך החושים שלנו וזה מה שחשוב לנו. כמו שבעל הסולם כותב, מה שלא נרגיש לא נדע בשם ומילה, זה הכול לפי הרגשה. אם אנחנו לא מרגישים משהו אסור לנו על זה לדבר, כי אתה תפתח מזה דמיון.

תלמיד: אני מרגיש משהו ובטח כל נקודה בלב מרגישה, ויוצא לנו לפגוש את החיצונים. איך אני יכול לשכנע אותו שהרגשה שלי היא נכונה לעומת ההרגשה שלו שאומרת, לא דובים ולא יער.

לא צריך לדבר על זה איתם, כי אין לכם רגשות משותפים.

כלי רוחני נקרא כח

"וכאן צריך לציין שעניין כח האמור ברוחני, אין הכונה על האור הרוחני גופו, כי האור הזה הרוחני, הוא נמשך ישר מעצמותו יתברך. ואם-כן הרי דינו שוה לעצמותו יתברך. כלומר, שגם באור הרוחני, אין לנו שום תפיסה והשגה, שנוכל להגדירו באיזה שם והגדרה. כי אפילו שם "אור", הוא מושאל ואינו אמיתי. ולפיכך יש לדעת אשר שם זה "כח" בלי גוף, נאמר בדיוק על בחינת "כלי רוחני"."

אי אפשר להגיד שנעשה מזה משהו יותר מובן.

שאלה: יש במאמר חלוקה בין אלה שמשיגים את הרוחניות ומתוך כך מדברים עליה, לבין אלה שלא משיגים אותם ומתפלפלים בנדון.

כן.

תלמיד: האדם מרגיש שהוא משיג, שהוא חש בחושים שלו את המציאות הרוחנית. אחד יהיה מקובל אמיתי, אחד לא יהיה מקובל אמיתי. האם יש סרגל מדידה טכני מצד הקבלה, שמבדיל בין מי שבאמת משיג ומרגיש את המציאות הרוחנית לבין מי שחושב שהוא מרגיש את המציאות הרוחנית אבל הוא לא?

רק כלפי אדם המשיג.

תלמיד: האם יש איזו הגדרה טכנית בקבלה מה נקרא "הרגשת הרוחנית", "השגת הרוחניות", שלפי ההגדרה הזאת אתה מודד, מי כן ומי לא?

מי מגדיר את זה, מי מודד את זה?

תלמיד: מה ההגדרות שהקבלה נותנת?

קבלה נותנת רק כלפי האדם המשיג.

תלמיד: מה ההגדרה?

מי שמפתח בו כלים דהשפעה, לפי גודל הכלים הוא מתחיל להשיג כוחות רוחניים, שהם כולם כוחות השפעה.

תלמיד: אדם אחד מרגיש, "פיתחתי כלים של השפעה, כלים של אהבה ובהם אני מרגיש את המציאות הרוחנית". ולידו אדם אחר גם מרגיש "פיתחתי כלים של השפעה ושל האהבה ואני מגלה בהם מציאות רוחנית". אחד נגיד שהוא מקובל אמיתי, אחד לא. מה מבדיל ביניהם, טכנית?

בא השלישי ומכריע ביניהם.

תלמיד: מה הגורם המכריע.

שמרגיש את ההוא ומרגיש את ההוא ואומר, בראשון יש כלי רוחני ובשני לא.

תלמיד: אז השלישי הוא כאילו סרגל המדידה הטהור, העליון, שלא תלוי במה האדם עצמו מרגיש.

כן.

תלמיד: אז מה זה הסרגל, מה ההגדרה החותכת?

שהוא נמצא באמת בתפיסה הרוחנית והוא מזדהה עם מי שנמצא ברוחניות, ועם השני לא. ואין חוץ מזה שום דבר מה להגיד, פשוט אין.

שאלה: ואם אין את השלישי הזה, לצורך העניין, רב מקובל אמיתי, שהוא יכול עכשיו להתייעץ איתו ולדבר איתו ושהוא קובע בגופו?

אז אף אחד לא יודע, אתה רואה כמה דתות, אמונות שיטות למיניהן יש בעולם.

תלמיד: אז מה יהיה כשהרב לא יהיה איתנו כאן בגופו, מי יגיד שכל מיני כאלה יקומו ויגידו "אנחנו מקובלים אמיתיים, השגנו את האלוהות, אהבת הזולת"?

לא יודע, הבורא גדול. באמת, אין תשובה. אז שהבורא ידאג.

תלמיד: זה משהו שפשוט צריך להשאיר אותו לחסדי ה', או שיש איזו דרך להתכונן לזה, להיערך לזה?

כן, מה שיש לך ביד עכשיו. ספרים, אינטרנט, כל מה שאנחנו פיתחנו. והעיקר זה העשירייה.

תלמיד: זאת אומרת, להידבק לזה כמקור היחיד הבלעדי המקורי, שיביא אותי לדרך האמת, ולא שום דבר אחר.

כן. לא צריך יותר שום דבר אחר.

תלמיד: לא, כי אם יבוא מישהו ויגיד "אני המשיח החדש"?

שיגיד. שלח אותו לבית החולים אברבנאל?

שאלה: זה בהמשך למה שחברים שאלו. מהם התנאים להולדת הרגשה חדשה?

חיסרון ומסך.

שאלה: צריכה להיוולד הרגשה חדשה, כי אלה שלבי הסולם, זאת הרגשה ועוד הרגשה ועוד הרגשה. עכשיו צריך איזו עיסה כזאת, ואז נולד שלב ראשון, נולד שלב שני, אחרת אנחנו ניתקע סביב זה.

כן.

תלמיד: כי דיברת על הרגשה, מה מוליד הרגשה? הרגל מוליד הרגשה?

הרגל לא, הרגל ההיפך, יכול לכבות את ההרגשה.

תלמיד: אז מה מוליד? אני תופס משהו, אני צריך ללכת איתו? תן לי דוגמה של משהו שמוליד הרגשה.

נניח שאתה מגיע למקום חדש ונותנים לך איזו עבודה חדשה ומלמדים אותך, ועל ידי ההתעמקות בעבודה אתה מתחיל לקבל חושים, שזה ככה וזה ככה וזה לא טוב וזה כן טוב, ואתה נעשה חכם, כבעל ניסיון.

תלמיד: אני מדבר על העבודה שלנו עכשיו. מה אני עושה פה?

אותו דבר, אתה צריך לחשוב מה שכתוב בספרים וזה יביא אותך להרגשה חדשה.

תלמיד: יש פה משהו כמו לצאת מהקופסה, כי אתה יכול להסתובב והסתובב, זאת לא דרגה חדשה, זו בעיה. משהו שחסר לי, אני מדבר עלי אישית או על כל אחד בנפרד, אבל אתה בדרגה שאתה יכול לראות אותנו. על מה ללחוץ כדי להוליד הרגשה, איפה נשים את האצבע?

כדי שתבוא הרגשה חדשה? מה שאין עכשיו צריך תפילה. תפילה. שום דבר לא יעזור כי זה נמצא בשליטת הבורא, אם אנחנו מבינים זה את זה.

שאלה: אולי זו הזדמנות לברר עוד משהו. אנחנו קוראים פה על מקובלים אמיתיים שהם בעלי השגה רוחנית. ואנחנו ברוך ה' זוכים ללמוד ממך על שיטת הרב"ש ובעל הסולם איך להגיע גם להשגה רוחנית.

כן.

תלמיד: ושמענו כמה פעמים בעבר שיכולים להיות אנשים שהם זכים במיוחד, והם לא הולכים בדרך שיטת העבודה שאנחנו לומדים ומתרגלים בינינו בעשירייה, יגיעו להשגה מסוימת של הרוחניות, להארה רוחנית מסוימת, אבל זו לא תהיה השגה אמיתית. האם אפשר לברר מה ההבדל בין ההארה המסוימת הזאת שאנשים זכים יכולים להגיע אליה ככה מתוך זכותם, לבין ההשגה הרוחנית האמיתית? מה מבדיל ביניהם?

בין דמיון לאמת זה כנראה מה שאתה מספר.

תלמיד: להרגיש הארה מסוימת מהרוחניות לא בצורה דמיונית, בצורה מוחשית.

כן.

תלמיד: שמעתי כמה פעמים בעבר שיש אנשים זכים שיכולים להרגיש הארה מסוימת מרוחניות, אבל זה לא נקרא השגה ממשית, שהולכת ומתפתחת עם כלים ואורות ומסכים וכן הלאה.

השגה מתחילה מדרגה מסוימת של הרגשה. זה כמו בעולם הזה, יש לך הרבה אנשים שקיימים והם חיים, יודעים איך להשתמש בזה ובזה, כמו ילדים קטנים או יותר גדולים. ככה זה.

תלמיד: אז בדרגות הקטנות האלה, אדם זך במיוחד יכול לחוש הארה מסוימת מהרוחניות?

יש כאלה שחשים יותר וכאלה שפחות.

תלמיד: זה עדיין לא מגיע לרמה שמוגדרת כהשגה ממשית ברוחניות?

לא.

שאלה: מה הגבול בין הארה מסוימת שאדם זך יכול לחוש אותה בעצמו, לבין השגה רוחנית ממשית, מה החלוקה? איפה ההגדרה?

הארה ואור.

תלמיד: אפשר לברר את ההבדל בין השניים?

לא. אני לא יכול להגיד שיהיה מובן. יש הארה, זה כמו שיש לאדם איזה מצב רוח סתם, ויש אור שמגיע במכוון, הוא יודע לאן, בשביל מה, למה וכן הלאה.

תלמיד: אז אי אפשר להסביר?

יותר מדויק לא, כי אין כלים.

תלמיד: מדברים פה במאמר על ההבדל בין אלה שמרגישים רוחנית לאלה שלא מרגישים רוחניות.

כן.

תלמיד: אז כשאדם מרגיש הארה מסוימת מהרוחניות זה בגלל זכות נשמתו. הוא מרגיש את ההארה המסוימת הזאת בגלל זכות נשמתו?

כן.

תלמיד: זאת הרגשה.

כן.

תלמיד: הוא מרגיש. אבל הוא עוד לא משיג השגה רוחנית אמיתית, קבלית.

יש דבר כזה.

תלמיד: אז תחתוך בין השניים מבחינת הגדרות.

מבחינת הגדרות אנחנו מדברים על זה כמו ג"ר וז"ת, כמו כלים דקטנות וכלים דגדלות. כאלה דברים. אבל מה זה נותן לנו?

תלמיד: אני מחפש לברר את ההבדל בין אדם שמרגיש הארה מסוימת מהרוחניות, שכאלה יכולים להיות הרבה, לבין אדם שמשיג את הרוחניות, שכאלה כנראה יש פחות וצריכים לעבוד בשיטת בעל הסולם, ורב"ש, ורב, בעשירייה וכן הלאה, ביגיעה רבתי.

כן.

תלמיד: אז אני מחפש להבדיל מבחינת הגדרות בין זה לזה.

ההבדל בכלים. או כלים של קטנות, שאז יש איזו הרגשה לא ברורה כל כך, וכלים שהם כבר נמצאים בשליטת התחתון.

שאלה: האם כל הדתות מבוססות גם על פילוסופיות?

לפי מה שנראה לי, כן.

שאלה: האם היגיעה בדבקות בחברים ובבורא היא זאת שמלמדת אותנו?

כן.

שאלה: אנחנו קוראות מאמר ומכינות שאלה ומדברות. למה אנחנו צריכות לשים לב כדי שהשיחה לא תהפוך לפילוסופית?

אנחנו רוצים לדעת על ידי איזה פעולות אנחנו מגיעים לגילוי.

שאלה: לפעמים אדם שוקע בתוך מחשבות והוא לא מרגיש את הגוף שלו, לא מרגיש זמן, מקום, לא מרגיש כאבים, לא מרגיש שום דבר, הוא פשוט מאבד התחושה של כל מה שסביבו, ולכאורה זה נשמע כמו כוח בלי גוף. מה זה המצב הזה?

אני לא יודע, לא קראתי ולא עברתי על זה.

שאלה: בעל הסולם נוגע בנושא שעליו אנחנו מדברים עכשיו בצורה יותר פתוחה, במאמר "מבוא לספר הזוהר". הוא אומר שם שיש ארבע השגות - חומר, צורה מלובשת בחומר, צורה מופשטת ומהות. הוא אומר שחומר וצורה מלובשת בחומר אפשר ללמוד, אפשר לחקור, אבל צורה מופשטת, זה כביכול תחום שיש בו את שני הצדדים. מצד אחד, האדם אף פעם לא מקבל חיסרון אם אין בפנים משהו שהוא מרגיש כחלק מהטבע. ומצד אחר, שם האדם יכול לטעות. נראה לי שזה מה שקורה בפילוסופיה, בתחום האפור, כי הוא מרגיש שיש משהו, אבל מפני שהוא לא מתאים לפי התכונות שלו והוא רק בצד של הקבלה, אז הוא לא יכול לחדור בפנים. אבל כל המדע וכל הפילוסופיה מסתובבים סביב זה. לי יש תחושה ברורה, שמקובלים יודעים על מה הם מדברים. והפילוסופים, מרגישים שיש שם משהו. למשל אנשים זכים מאוד הם עדיין בתכונת הקבלה אבל הם מרגישים שיש משהו מעבר ומנסים לפתוח אותו.

יכול להיות שיש מקום למה שאתה אומר, אבל בכל מקרה זה לא מדע.

תלמיד: אני מסכים שהם טועים, אבל אנחנו נמצאים במגע עם מדענים ופילוסופים ואנחנו צריכים באיזו צורה להסביר מה אמת ומה לא, לכן אנחנו צריכים קצת לחדור לתוך דברים כאלה.

אני מוכן, אבל עם איזה כלים? על סמך מה? במה אנחנו נחקור את הפילוסופיה? בעל הסולם עושה את זה קצת.

שאלה: ידוע שהפילוסופים לקחו את כל העקרונות של חכמת הקבלה ועל בסיס זה בנו משהו מופשט שהיום אין בו שום תועלת, שום שימוש.

כן.

תלמיד: גם ידוע שהפילוסופים הראשונים מיוון העתיקה, לפחות חלק מהם, למדו אצל מקובלים גדולים. למה המקובלים הגדולים לימדו אותם אם מראש הם ידעו שזה יילך לכיוון לא נכון?

יש לי תירוץ לזה, אני חושב שהם חשבו שכך הם בכל זאת מקרבים את האנושות לאמת. יש אנשים שלא יכולים עדיין לתפוס את חכמת הקבלה כמו שהיא, הכלים שלהם עדיין לא מפותחים, אבל לאט לאט, על ידי זה שהם ילמדו פילוסופיה ויתכללו ביניהם, הם יתקרבו גם לחכמת הקבלה. זה מה שאני מתרץ.

שאלה: אולי ניקח דוגמה קונקרטית, ספציפית. הרב סיפר שהוא פגש בעבר חכמים סופים.

לא חכמים, אחד או שניים.

תלמיד: מספיק אפילו אחד, חכם אחד סופי.

כן.

תלמיד: מה הוא מגלה? מה הוא מרגיש, ואיזו הגדרה ניתן לזה לפי הדיון של היום?

הוא איש חכם. על ידי הלימוד שלו, על ידי היגיעה שלו הוא פיתח בו חושים והוא מרגיש את הרוחניות במשהו, אני לא יכול להגיד במה ואיך בודקים את זה.

תלמיד: זה נקרא "השגה אמיתית" או לא?

אני לא הולך להשוות בין ההשגה שלו והשגת המקובלים לפי הבחינות, לפי האורות והכלים. אני לא יודע, לא רוצה להיכנס לזה.

שאלה: לגבי המקובלים, בעל הסולם פותח לנו יותר את כל העניין של ההשגה, התחושות והסולם הרוחני, ורב"ש מדבר במאמרים יותר על הלב ועבודה פנימית. האם גם אצל המקובלים יש דרגות השגה שונות והם תופסים את הדברים באופן שונה?

כן, ודאי.

שאלה: תלמיד שנמצא בשלב ההכנה, כמו הרוב שנמצאים פה, ויש לו רק נקודה שבלב והוא עוד לא בעל השגה, אמנם יש לו איזו הרגשה פנימית שכל מה שחכמת הקבלה אומרת זה אמת, אבל עדיין, כשהוא מייצר נניח חומר להפצה, מישהו יכול להגיד "גם זו פילוסופיה כי אתה עוד לא מרגיש את מה שאתה מדבר".

אז מה?

תלמיד: אז איך להתגבר על הקושיה הזאת? אדם שעדיין נמצא בשלבי התפתחות, אבל עוד לא הגיע להשגה?.

הוא נמצא בשלבי התפתחות כדי להגיע לשלבי ההשגה.

תלמיד: נכון, אבל אנחנו מדברים כבר על דברים שקשורים להשגה, על איזה בורא, ועל כוח עליון שלא ממש מרגישים אותו עדיין, בוא נגיד את האמת.

אנחנו מדברים על זה, אבל ברור לנו שאנחנו עדיין לא נמצאים בזה.

תלמיד: אפשר לספר את זה גם החוצה?

החוצה אנחנו צריכים להגיד את מה שטוב להגיד בחוץ.

תלמיד: כשאני מדבר נניח על כוח עליון, מה זה פילוסופיה בשבילי, מה זה לא פילוסופיה בשבילי?

אני לא יודע. אבל לפי מה שאתה אומר עכשיו, יותר טוב שלא תדבר.

שאלה: סליחה שאני אומר את זה, אבל אני אף פעם לא התעניינתי בפילוסופיה, ואני לא מבין מה בעל הסולם רוצה להוכיח. מה אנחנו צריכים ללמוד מהמאמר כדי להתקדם הלאה, מה לקחת מהמאמר?

לפי איך שאתה מסתכל על זה, אפשר לא ללמוד את המאמר הזה.

שאלה: הפילוסופיה החליפה בעם ישראל את בעלי ההשגה ששלטו בעם. מזמן חורבן בית המקדש, לאט לאט ירדו הדורות, ואז יצאנו לגלות. יש איזו נקודה שבה בעלי ההשגה כבר לא יכלו להיות מנהיגי העם, איך זה קרה? איך נוצרה ההתדרדרות הזאת שבעלי ההשגה לא מובילים את העם?

זה לא שייך לפילוסופיה.

תלמיד: אבל לכן הפילוסופיה במשך תקופה ארוכה הפכה להיות השיטה שמדריכה את האדם, שמסבירה לו מה זה החיים, ואיך חיים. פעם בעם ישראל היו מקובלים שהסבירו והדריכו את העם איך חיים.

כן.

תלמיד: מה הייתה נקודת הפיצול שקרתה בעם ישראל, כשהעם ירד ולא היה יוכל להכיר במקובלים כמדריכים. מה קרה שם?

פשוט במקום להתקדם על ידי חכמת הקבלה, ובעה"ס כותב את זה בכל מיני מקומות, הם התקדמו על ידי השכל.

תלמיד: עכשיו אנחנו בחנוכה, כשמסופר שהיוונים שהביאו שיטה חדשה, וחלק אימצו אותה?

כן.

שאלה: איך חוזרים לגישה שהמקובלים הם מנהיגי העם, ולא השיטה היוונית או הפילוסופיה?

על ידי התורה. כשאנחנו מתחברים בינינו, דורשים בחיבור בינינו את גילוי הבורא, ועל ידי גילוי הבורא אנחנו רוצים לעלות לדרגות רוחניות.

תלמיד: והעם שלא נמצא בזה, מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לעשות פעולות של חיבור, ומתוך זה הוא יכיר איך השיטה עובדת?

הוא צריך ללמוד איך להתחבר, ועל ידי זה הוא ידע במה תלוי העתיד הטוב שלו. רק בחיבור.

תלמיד: וכנגד זה הפילוסופיה כשיטה תצטרך להתברר כשיטה שלא מביאה אותו לטוב? הם יעמדו זה כנגד זה?

גם זו שאלה, אבל הפילוסופיה כולה לא פועלת לחיבור של בני אדם. אם היא הייתה פועלת לטובת חיבור בין בני אדם, אז מילא, היינו מכבדים אותה גם אנחנו, מקבלים אותה, וקורס ראשון בחכמת הפילוסופיה היה נכלל בחכמת הקבלה, אבל זה לא כך. הם עשו מעצמם פשוט מדע, אבל מדע שאין לו שום שורש, ושום יסוד.

תלמיד: אז מקובלים יש תמיד בכל דור, ואם העם לא מחזיק בחיבור, הוא לא תופס את המקובלים?

כן, כך היה. ולכן המקובלים היו יחידים בדורם, ממש יחידים.

שאלה: אני רוצה להבין איך זה מהמצד של הפילוסופיה. המקובל אומר, מה שאני לא משיג, אני לא מגדיר אותו בשם.

כן.

תלמיד: זה מאוד ברור, מה שלא נתפס, לא מגדירים. ומה אומר הפילוסוף? מה שאני לא משיג אני מדמיין אותו, ואני חושב שזה נכון?

הוא אומר שמה שיש לו, זה מה שקיים. אבל עכשיו הוא צריך לעשות בזה סדר. אם הוא מרגיש איזו תופעה חדשה.

תלמיד: ועל בסיס מה הוא עושה את הסדר הזה, מה היסוד שלו?

על סמך מה שהוא חושב. מה יש לך יותר מהראש של הבן אדם?

תלמיד: זה מה שאומר לעצמו הפילוסוף? יש לי ראש, יש לי שכל, אז אני מסוגל לעשות סדר.

כן, אין יותר גבוה ממני.

תלמיד: ואז בא פילוסוף אחר ואומר לו, אבל יש סדר אחר לגמרי, איך אז הוא מתמודד עם זה?

שיהיו, כך.

תלמיד: זאת אומרת בגלל שהוא כל כך נעול בעצמו, הוא אפילו לא מבין שיש אחרים שאומרים אחרת או שהוא אומר, זו דעתי, וזו דעתך.

ויחלקו, מה עוד אפשר לעשות?

תלמיד: בעל הסולם אומר שהוא מאוד שמח שאחר כך התפתח המדע האמיתי, הפרקטי, המעשי כי בזה הוא הורג את הפילוסופיה. מה ההבדל ביניהם?

אני לא יכול לדעת, ולא יכול להגיד, כי לא כל המדע יכול להיות בנוי על ניסיון ממשי. בפילוסופיה יש הרבה חלקים שלא מוכנים להיות תחת בדיקה מדעית.

תלמיד: נאמר פיזיקה?

פיזיקה זה משהו אחר, הפיזיקה ברור שהיא אמת, כי אפשר לבדוק אותה. למרות שגם בפיזיקה כבר יש חלקים שמתעלים למעלה מהדמיון.

תלמיד: אז שם הפיזיקה כבר הופכת להיות פילוסופיה? איינשטיין אומר ככה, בוהם אומר ככה, וכן הלאה?

זה לא ידוע, אבל בכל זאת הם לא ישבו על דמיונות. אמנם בינתיים לא יודעים, אז לא יודעים, לא מובן, אז לא מובן, אבל הם דיברו בצורה גלויה.

תלמיד: אז המדע אומר, אתה יכול להניח כל הנחה ותיאוריה, בתנאי שאתה יכול להפריך אותה, ואתה יכול להראות שהיא לא נכונה. ככה בונים והורסים כל הזמן, כל המדעים בנויים ככה. בונים משהו, זה נכון עכשיו, ואחר זה בונים תיאוריה חדשה. מה ההבדל בין זה לבין השגה של מקובל?

השגה זו אמת, כי הוא אומר באיזה כלים הוא משיג, ומה הוא משיג, ולכן אלו שמשיגים רואים שהוא צודק.

תלמיד: כן, אבל אחר כך הוא בעצמו יראה מה יש במדרגה הבאה, ומה עם מה שהיה קודם?

לא, אנחנו אומרים שמדע זה מדע.

תלמיד: איך מקובל מתייחס למדרגה שהוא כבר עבר? הוא במדרגה חדשה, ומסתכל על המדרגה הקודמת. מה הוא אומר עליה, זאת הייתה אמת לשעתה, או שעכשיו זו האמת?

לא, זו הייתה אמת, אבל האמת ההיא הייתה במדרגה יותר קטנה. אז מה?

תלמיד: והוא לא יכול להגיד מה שראיתי קודם היה טעות?

מה שלמדת בכיתה א', עכשיו כבר לא נכון?

תלמיד: נכון, אבל זו לא השגה רוחנית. כיתה א', כיתה ב' זו סתם התפתחות של המוח.

אז מה?

תלמיד: אז מבחינה זו אין הבדל?

אין הבדל.

שאלה: בנבואתו של בעל הסולם הוא מספר על כך שהוא מגיע גבוה, אבל לא משיג משהו שחכמים מדברים עליו. האם יכול להיות שאדם עולה גבוה ואין לו השגה במשהו מסוים? מה ההבדל בין עלייה רוחנית לבין קבלת חכמה מסוימת שאדם יכול לדבר בה?

ישנה עליה רוחנית שהאדם רואה, אבל מה שהוא רואה הוא עדיין לא מבין. כמו ילד למשל במדרגה שלו, הוא רואה, אבל לא מבין מה זה, לא חודר לפנימיותה של התמונה שהוא רואה.

תלמיד: אין לו פרטים.

הוא לא יודע איך זה עובד, איך קשורים החלקים וכן הלאה.

תלמיד: אבל כתוב שהבורא אומר לו "האם אתה רוצה שאני אוריד אותך במדרגה כדי שתבין מה הם אומרים", זה לא ברור. ממה שאנחנו לומדים, אני מתאר שכשאדם עולה, אז הוא מבין, הוא קולט, הוא מרגיש יחד עם הכלים שמתפתחים בו.

כן ולא. גם אנחנו רואים, מזהים הרבה יותר ממה שמבינים, אפילו בעולם שלנו, גם עכשיו.

תלמיד: האם יכול להיות שפילוסופים ראו, אבל לא ידעו להסביר מה הם רואים וניסו בעזרת המוח שלהם להסביר?

כן.

שאלה: בשיעור הזה עולים המון דברים מכל מיני כיוונים. מה אתה ממליץ לעשות כדי לא להתבלבל?

אנחנו לא נתבלבל, אל תדאגו. אלו בסך הכול בירורים קטנים בתוך כיתה ואני לא אתן לכם להתבלבל. יהיה בסדר.

שאלה: איפה הפסיכולוגיה נכנסת בין הפילוסופיה למדע?

הפסיכולוגיה לומדת על ידי מה האדם חושב כך או אחרת.

תלמיד: איך הקבלה מתייחסת לזה?

חכמת הקבלה לא מתייחסת כל כך לפסיכולוגיה.

תלמיד: האם זה כמו בענן של פילוסופיה או זה יותר מדע ומחקר?

זה מדע ומחקר, אבל מפני שמדובר כאן במה שקורה בתוך האדם החי, לכן אי אפשר לקבל את זה כדבר ברור לחלוטין.

תלמיד: ומה בעל הסולם מכבד בפסיכולוגיה?

בעל הסולם מכבד שהיא בסופו של דבר מורידה את האדם למטה, אל פני האדמה.

תלמיד: מה מיוחד בפילוסופים הראשונים, אפלטון, אריסטו? האם יש בהם משהו מיוחד בשונה מהשאר שבאו אחריהם?

הם היו פילוסופים גדולים וניסו להשיג את מהות התפיסה של בני האדם. אם הם היו חיים היום, אני בטוח שלא היית מסתכל עליהם.

תלמיד: מה זאת אומרת שהם השיגו את מהות האדם? איזו השגה הייתה להם?

הם הבינו קצת יותר מאשר האנשים סביבם, אבל לא יותר מזה. הם גם חשבו שיש איזו רוח. תראה מה שהם כותבים, באמת מאוד פרימיטיבי.

תלמיד: מתי בעצם הפילוסופיה הפכה להיות ארורה כפי שהוא כותב, האם מההתחלה או שהייתה לה בהתחלה משהו נכון?

היא עד היום מחזיקה את עצמה שהיא כביכול מבינה איך בנויה המציאות.

שאלה: אנחנו רואים שכדי להיות מקובל צריך ללכת אחרי מקובל, ואז להיות כנה עם עצמך, לשנות את עצמך, בהיותך אגואיסט לאהוב את החברים.

כן, זה לא פשוט.

תלמיד: ברור שכל אדם רגיל רוצה לקחת משהו מחכמת הקבלה לעצמו לחיים.

אני לא חושב שאפשר ליישם היום בחיים משהו מחכמת הקבלה, מלבד התנאים שבהם אנחנו מתקיימים, כלומר עבודה, לימוד, אספת החברים, דברים כאלה. בהדרגה זה ישפיע עלינו ועל כל העולם.

שאלה: האם יש מקובלים גדולים כמו הרב קוק ובעל הסולם שכנראה תפסו או ביטאו בצורה שונה את חכמת הקבלה?

מה אתה רוצה לברר ביניהם?

תלמיד: איך אדם רגיל יכול לקבל שהם מקובלי אמת על אף שהם ביטאו את עצמם בצורה שונה?

אני לא חושב שיש ביניהם אי הסכמות, פשוט יש אנשים עם ייחודיות פנימיות שונות.

תלמיד: אני מתכוון שהם לא שונים אלא מתבטאים בצורה שונה, והאדם הפשוט מרגיש שהם שונים.

ככה הם נראים, אבל למעשה הם לא שונים.

שאלה: הלילה נסעתי לשיעור עם יראה גדולה והרגשה שכיתה מלאה חברים מחכה לי, אבל אני רואה שהכיתה חצי ריקה. מה במצב הזה החלק של פילוסופיה והחלק של קבלה?

זה לא שייך לא לקבלה ולא לפילוסופיה אלא רק לציפיות שלך מהפגישה עם הקבוצה.

תלמיד: הציפייה הזאת, האם אפשר לכנות אותה כתפילה?

לא.

שאלה: האם ההבדל בין מקובלים לפילוסופים הוא, שבין מקובלים קיימת הסכמה מלאה על מושגים, ובין הפילוסופים יש אי הסכמה?

כן, אפשר להגיד כך. אומנם גם בין מקובלים יש הרבה אי הסכמות, מפני שבכל זאת מדברים על דברים שאי אפשר לשים אותם על השולחן ולמדוד בכלים חיצוניים, מטר, מילימטר, קילוגרם, גרם, וכן הלאה.

שאלה: מה זה אומר שאפילו השם "אור" מושאל ואינו אמיתי? מה אנחנו צריכים להשיג בינינו שייקרא אמיתי?

למה שאנחנו קוראים בשם "אור" בעולם שלנו אלו פוטונים, תופעות בפיזיקה, מה שקורה לנו באוויר, במים, איפה שאנחנו רואים את האור. אבל בחכמת הקבלה האור זה משהו אחר לגמרי, זה משהו שנמסר מהבורא לנבראים, הנבראים מקבלים את זה, ואז במה שמקבלים מרגישים גם את טבע המקור, את הבורא. זה לא כמו שאנחנו חושבים.

שאלה: תמיד תיארת לנו את דרגות ההתפתחות, או מצבים שעליהם להתגלות באנושות ובישראל, ואחרי מספר שנים, זה מתגלה. זה תמיד מתגלה שונה ממה שחשבנו, ולאט לאט מתוך המצבים פתאום אנחנו מצליחים לקשור את זה למה שאתה תיארת. האם ההרגשה הזאת, ההקשר של מדרגה מסוימת שאתה מתאר, למציאות שמתגלה לעינינו, זה סוג של השגה שלנו?

כן, ודאי.

שאלה: זה מאוד מחזק אותנו בדרך, כי זה כביכול מוכיח שהדרך באמת אמיתית ומוחשית. האם יש דרך להעביר את זה גם לקהל הרחב?

אם יש להם רצון. זה כל העניין, אנחנו יכולים לפנות לקהל שרוצה, אבל אם הוא לא רוצה איך תיתן לו?

שאלה: כולם רוצים הוכחות וכיוון. השאלה היא איך אנחנו יכולים להביא את הדברים שאתה מדבר עליהם, את המצבים הכלליים שאתה מתאר, ולקשור אותם עם המציאות שמתגלה, כדי שאנשים יבינו?

אם לא היינו שולחים ילדים לבית ספר, האם אתה חושב שילדים היו הולכים לבית ספר?

תלמיד: אפילו לא אחד.

זהו, אז מה אפשר לעשות כאן?

שאלה: אז מה כן אפשר לעשות?

אנחנו משתדלים להגיע לשכבות שונות באוכלוסייה ולדבר איתם, לעורר אותם, להדליק אותם, אבל אתה רואה עד כמה זה לא פשוט, אנשים לא רוצים ללמוד, הם לא רוצים לדעת, הם רוצים להרגיש כאן ועכשיו.

שאלה: נראה כביכול שההבדל העיקרי בין מה שיש בחכמת הקבלה ואין בשום דבר אחר זה פתיחת הלב, להגיע להרגשה כזאת, שאתה לא מפחד ואתה רוצה שזה ממש יתלבש בלב של כל אחד. וכשמישהו עושה את זה מרגישים ממש שזה יוצא מתוך שדה כזה, שאתה רוצה להתחבר אליו. איך לא לפחד שזה ממש יקרה?

אין מה לפחד מזה, צריכים ללכת לקראת זה עם זרועות פתוחות ולקבל את זה, וכך להרגיש. וזה יהיה מצוין.

שאלה: ומה לגבי שדיברנו על "הצנע לכת", שזה לא כביכול לפתוח קצת יותר מדי?

אנחנו צריכים להיזהר, כי על ידי זה אנחנו יכולים לפגוע מאוד מאוד בבני אדם, וזה אסור.

שאלה: האם אפשר לומר שאותם כלים רוחניים שקיימים במקובלים וחסרים לפילוסופים, מתבססים על השכל והרגש הקבוצתיים, הסינרגטיים, אלטרואיסטים, שאפשר לפתח בצורה מעשית, לפי אותן ההצעות שנתנו מקובלים?

כן. אתה בעצם מדען, תכתוב על זה מאמר ונמשיך יחד.

שאלה: דיברת על כך שאנחנו מפתחים חוש שאין בעולם הזה שבנוכחותו אנחנו רואים עולם חדש, אלא שתחילה לא מבינים אותו. אז איך ניתן להבין את העולם החדש הזה אם אנחנו אף פעם לא מדברים על מה שאנחנו מרגישים ורואים בדרגות החדשות?

כמו שאנחנו נולדים לעולם הזה ויש לנו אימא, אבא, קרובים שונים וכן הלאה, וכמו שכל העולם בעצם מסודר באופן שיעזור לנו לגדול בריאים, חכמים, וכן הלאה, כך גם ברוחניות. אנחנו נולדים ברוחניות והרבה כוחות רוחניים עוזרים לנו להעמיד את עצמנו במקום, על המקום, ולגדול נכון. אל תדאגו, העולם הרוחני מחכה לנו ורוצה לפתח אותנו לגמר התיקון.

שאלה: האם כדאי שתורת האר"י ובעל הסולם ישתרשו בעולם ויתקבלו כמדע, ואנחנו נצטרך להשיג את "תלמוד עשר הספירות" עם כל הרזולוציות שמתוארות שם?

לא, אנחנו לא יכולים, "תלמוד עשר הספירות" הוא גם לא ספר שלם, שמדבר על כל אופני חכמת הקבלה שמתרחשים בחמישה עולמות וכן הלאה, לא. גם בו חסרים הרבה דברים, ואנחנו פשוט צריכים לקחת משם קצת, כמה שנדרש כדי להיכנס לרוחניות, ואז כל ההתפתחות שלנו תהיה תלויה בכמה שאנחנו נמצאים ברוחניות ומתפתחים בעצמנו.

שאלה: שמעתי שנאמר שהפילוסופיה לא עוסקת בחיבור, אז איך להתייחס או להגיב נכון לפילוסופיה בצורה הזאת, אם היא לא עוסקת בחיבור בין בני אדם?

הרב: היא לא גדלה מתוך כך שיש קשר בין כל בני האדם ושכולם מגיעים ממקור אחד, לא.

שאלה: אבל בפילוסופיה עושים שימוש במונח שנקרא "דיאלוג", האם זה קשור במשהו לחיבור בין בני אדם?

לא. הדיאלוגים שלהם הם גם די אגואיסטים כאלה.

שאלה: אם אפשר להגיד שגם המקובל וגם הפילוסוף הם בפנימיות האדם, אז מתי נפטרים מהפילוסוף?

לא לפני שמשיגים את המטרה באופן שיהיה לנו ברור מה המקום של המדע, הפילוסופיה והקבלה בעולם שלנו.

שאלה: מבחינת המדרגות האם זה עד גמר תיקון או כשנכנסים לרוחניות?

כאשר מכניסים אותנו לרוחניות כבר ברור לנו מה קורה. כן.

שאלה: השגה לא יכולה להיות מוסברת אלא אם יש משיג, כלומר אין השגה בלי משיג.

כן, ודאי שאין השגה בלי משיג כי אין לך משהו בלי חיסרון, צריך להיות מישהו עם החיסרון ואז הוא משיג לפי הדרגה ועוצמת החיסרון.

שאלה: הפילוסופיה בעצם בנויה על אימונים שיטתיים שמסתמכים על בניית טיעונים רציונליים של חמשת החושים, לעומת זאת על ידי לימוד הקבלה אנחנו למעשה מגלים את החוש השישי. אז איך עלינו לעבוד אתו מתוך העשירייה כדי שזה לא ירים אותנו יותר מידי בנוגע למה שבעל הסולם מדבר על כך שהוא מוריד אותנו בעצם?

אנחנו עוד לא הגענו לחוש השישי, זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת", זה דבר לא פשוט, כאשר נגיע ונחקור ונכיר אותו אז נוכל גם לדבר עליו. בינתיים לא.

שאלה: שמעתי שנאמר עכשיו שאי אפשר לעשות שימוש בחוכמת הקבלה חוץ מאותם התנאים שלנו בחיים, בלימוד ובקבוצה, וכך אנחנו מיתקנים וכל העולם מיתקן איתנו. האם כל העולם יגיע לאותם התנאים שבהם אנחנו נמצאים וגם ילמד איתנו?

לא, אני חושב שיהיו תנאים אחרים ללימוד ולחיים בדור החדש, לא כמו שאנחנו רואים את זה היום.

תלמידה: כך אתה רואה את זה?

כן אני רואה שזה ממש בפתח, אנחנו מתקרבים לזה.

(סוף השיעור)