Cíl vytvoření skupiny - 1. 1-1 (1984)

Cíl vytvoření skupiny - 2. 1-2 (1984)

O lásce k přátelům. 2 (1984)

Láska k přátelům - 1. 3 (1984)

Nechť člověk pomůže svému bližnímu. 4 (1984)

Čo nám poskytuje pravidlo “Miluj blížneho svojho ako seba samého”?. 5 (1984)

Láska k přátelům - 2. 6 (1984)

Miluj bližního svého jako sebe samého. 7 (1984)

Jaké naplnění Tóry a přikázání očišťuje srdce. 8 (1984)

A člověk prodá střechu svého domu. 9 (1984)

Jakou úroveň musí člověk dosáhnout?. 10 (1984)

Ohledně zásluh praotců. 11 (1984)

Důležitost skupiny. 12 (1984)

Jména a názvy v duchovním (Někdy se duchovní nazývá duše). 13 (1984)

Vždy buď připraven prodat vše, co máš, aby ses oženil s dcerou žáka mudrce. 14 (1984)

Jak může sestoupit z nebes něco špatného. 15 (1984)

Ohledně odevzdávání. 16 (1984)

O důležitosti přátel. 17-1 (1984)

Pravidla shromáždění společnosti. 17-2 (1984)

A bude to: Když přijdeš do země, kterou ti dá Stvořitel, tvůj Všemohoucí. 18 (1984)

Dnes všichni předstoupíte. 19 (1984)

Udělej si Rava a kup si přítele - 1. 1 (1985)

Ohledně větví a kořene. 2 (1985)

Pravda a víra. 3 (1985)

Zde je rodokmen Noema. 4 (1985)

Odejdi ze své země. 5 (1985)

A Stvořitel se mu odhalil v Alone Mamre (v dubových lesích) . 6 (1985)

Život Sáry. 7 (1985)

Udělej si Rava a kup si přítele - 2. 8 (1985)

A synové se strkali v jejím lůně. 9 (1985)

A odešel Jákob. 10 (1985)

Spor Jákoba s Lábanem. 11 (1985)

A usadil se Jákob. 12 (1985)

Pevnost, bašta mého spasení. 13 (1985)

Já jsem první a Já jsem poslední. 14 (1985)

A obrátil Chizkijáš tvář svou ke zdi. 15 (1985)

A čím více ho vyčerpávali. 16 (1985)

Poznej dnes a ulož do srdce svého. 17 (1985)

Žalobci. 18 (1985)

Pojďme k Faraonovi - 1. 19 (1985)

Kdo zatvrdil své srdce. 20 (1985)

Vždy je třeba rozlišovat Tóru a práci. 21 (1985)

Celá Tóra je jedno svaté Jméno. 22 (1985)

Na mém loži po nocích. 23 (1985)

Tři etapy v práci. 24 (1985)

Ve všem se musí rozlišit světlo a nádoba (kli). 25 (1985)

Děj mi uvidět Velikost Svojí. 26 (1985)

Článek o navrácení. 27 (1985)

Článek o zvědech. 28 (1985)

Stvořitel je blízký všem, kteří Ho volají. 29 (1985)

Tři modlitby. 30 (1985)

Člověk nepočítá sebe k hříšníkům. 31 (1985)

Ohledně odměny pro přijímající. 32 (1985)

Zločinci Israele. 33 (1985)

A modlil jsem se ke Stvořiteli. 34 (1985)

Když člověk ví, co je chvění před Stvořitelem. 35 (1985)

A byl večer, a bylo ráno. 36 (1985)

Kdo svědčí o člověku. 37 (1985)

Spravedlivý a dobře pro něj, spravedlivý a špatně pro něj. 38 (1985)

Uslyš náš hlas. 39 (1985)

A odešel Mojžíš. 1 (1986)

Slyšte nebesa. 2 (1986)

Co znamená, že za pomoci Tóry je člověku udělena spravedlnost a mír. 3 (1986)

Ohledně milosrdenství. 4 (1986)

Ohledně úcty k otci. 5 (1986)

Ve věci jistoty. 6 (1986)

Důležitost modlitby mnohých. 7 (1986)

O pomoci přicházející shora. 8 (1986)

O svíčce Chanuky. 9 (1986)

Ohledně modlitby. 10 (1986)

Pravá modlitba je založena na skutečné potřebě. 11 (1986)

V čem tkví hlavní potřebnost, za kterou je třeba se modlit. 12 (1986)

Pojďme k Faraonovi - 2. 13 (1986)

Proč je třeba nádoby od Egypťanů. 14 (1986)

Modlitba mnohých. 15 (1986)

Neboť Jákoba si vybral pro Sebe Stvořitel. 16 (1986)

Pravidla setkání. 17 (1986)

Kdo přivádí k modlitbě. 18 (1986)

O významu radosti. 19 (1986)

Pokud zhřešil a přizná vinu. 20 (1986)

O víře výše rozumu. 21 (1986)

Když žena počne. 22 (1986)

O chvění a radosti. 23 (1986)

Rozdíl mezi almužnou a darem. 24 (1986)

Míra plnění přikázání. 25 (1986)

Blízká cesta a daleká cesta. 26 (1986)

Stvořitel a Israel odešli do vyhnanství. 27 (1986)

Není společnost menší než deset. 28 (1986)

Lišma a Lo Lišma. 29 (1986)

Klipa předchází plodu. 30 (1986)

O významu krmení a porodu. 31 (1986)

Proč během modlitby je třeba narovnat nohy a zakrýt hlavu. 32 (1986)

Jaká jsou přikázání, po kterých člověk šlape svými patami. 33 (1986)

O soudcích a strážcích. 34 (1986)

Patnáctého Ava. 35 (1986)

V čem tkví příprava k Slichot. 36 (1986)

Dobrý, tvořící dobro zlým a dobrým. 1 (1987)

O důležitosti uvědomění zla. 2 (1987)

Celý Izrael má podíl na budoucím světě. 3 (1987)

Nelze poslouchat dobré od zlého člověka. 4 (1987)

V čem je důležitost práce ve vztahu k odměňování. 5 (1987)

Důležitost víry, která je vždy přítomná. 6 (1987)

Zázrak Chanuky. 7 (1987)

Rozdíl mezi pravdivou a nepravdivou milostí. 8 (1987)

Velikost člověka závisí na velikosti jeho víry v budoucnost. 9 (1987)

Jaká je závažnost pomluvy a proti komu je směřována. 10 (1987)

Purim, když je přikázáno "ad de-lo jada". 11 (1987)

Co je "polovina šekelu" v duchovní práci - 1. 12 (1987)

Proč se svátek maces nazývá "Pesach". 13 (1987)

Spojení mezi Pesachem, macesem a marorem. 14 (1987)

Dva druhy svatosti. 15 (1987)

Rozdíl mezi společnou a individuální prací (klal a prat). 16 (1987)

Podstata důležitosti zákazu učit Tóru modloslužebníky. 17 (1987)

Co je příprava pro obdržení Tóry - 1. 18 (1987)

Co je skryté a zjevné v práci Stvořitele. 19 (1987)

Co je osobní vlastnictví člověka. 20 (1987)

Co jsou špinavé ruce v duchovní práci. 21 (1987)

Jaký dar člověk prosí u Stvořitele. 22 (1987)

Mír po hádce je lepší, než když vůbec nedojde k hádce. 23 (1987)

Co je bezdůvodná nenávist v duchovní práci. 24 (1987)

Co je vážnost v duchovní práci. 25 (1987)

Co je to lehké přikázání. 26 (1987)

Co je prokletí a požehnání v duchovní práci. 27 (1987)

Co znamená "nepřidávejte a neubírejte" v duchovní práci. 28 (1987)

Co znamená "podle utrpení - je mzda". 29 (1987)

Co je "válka o moc" v duchovní práci - 1 . 30 (1987)

Co je uzavření spojení v duchovní práci. 31 (1987)

Proč se život dělí na dva druhy. 1 (1988)

Jaká musí být míra návratu. 2 (1988)

Proč se Stvořitel nazývá "Pravda". 3 (1988)

Co znamená „modlitba za pomoc a odpuštění“ v duchovní práci. 4 (1988)

Co znamená v duchovní práci: "Israel je ve vyhnanství - Šchina je spolu s nimi". 5 (1988)

V čem je rozdíl mezi polem a člověkem v poli, v duchovní práci. 6 (1988)

Proč je tak důležitý ženich, že jsou mu odpuštěny jeho hříchy. 7 (1988)

Co znamená, že modlící se musí správně vysvětlovat svá slova. 8 (1988)

Co znamená, že spravedlivý trpí z neštěstí. 9 (1988)

Co znamená čtyři druhy jdoucích do Domu Učení v duchovní práci. 10 (1988)

Jaké dva úrovně předcházejí "Lišma". 11 (1988)

Co je „Tóra a práce“ na cestě Stvořitele. 12 (1988)

Co znamená, že vůdce národa - to je i národ, v duchovní práci. 13 (1988)

Nezbytnost lásky k přátelům. 14 (1988)

Co znamená, že požehnání se nenachází na prázdném místě, v duchovní práci. 15 (1988)

Na jakém základě se buduje svatost. 16 (1988)

Hlavní rozdíl mezi živočišnou duší a božskou duší. 17 (1988)

Kdy se člověk nazývá pracovníkem Stvořitele v duchovní práci. 18 (1988)

Co je stříbro a zlato, Israel a ostatní národy v duchovní práci. 19 (1988)

Co je odměna v práci na odevzdávání. 20 (1988)

Co znamená, že Tóra byla dána z tmy, v duchovní práci. 21 (1988)

Co jsou zásluhy a hříchy spravedlivého v duchovní práci. 22 (1988)

Co znamená v duchovní práci, že začínají z "lo lišma". 23 (1988)

Co znamená: "Skryté - Stvořiteli, ale odhalené - nám" v duchovní práci. 24 (1988)

Co je příprava v předvečer soboty v duchovní práci. 25 (1988)

Jaký je rozdíl mezi zákonem a spravedlností v duchovní práci. 26 (1988)

Co znamená, že Stvořitel nesnáší domýšlivce, v duchovní práci. 27 (1988)

Co znamená skryté a zjevné řízení Stvořitele. 28 (1988)

Jaký je rozdíl mezi pracovníkem Stvořitele a tím, kdo pro Něho nepracuje . 29 (1988)

Co požadovat od shromáždění přátel. 30 (1988)

Jaká činnost člověka v duchovní práci se vztahuje ke Stvořiteli. 31 (1988)

Co jsou dvě činnosti během pádu. 32 (1988)

V čem je rozdíl mezi společným a osobním v duchovní práci. 33 (1988)

Co je den a noc v duchovní práci. 34 (1988)

Co je pomoc v duchovní práci, kterou musí člověk prosit u Stvořitele. 35 (1988)

Jaká je míra návratu. 1 (1989)

Co je velký nebo malý hřích v duchovní práci. 2 (1989)

Jak se liší brány slz od všech ostatních bran. 3 (1989)

Co je "potopa" v duchovní práci. 4 (1989)

Co znamená, že stvoření světa bylo ve formě almužny. 5 (1989)

Co je "výše rozumu" v duchovní práci. 6 (1989)

Co znamená v duchovní práci „Ten, Kdo nepracoval v předvečer soboty, co bude jíst v sobotu?“. 7 (1989)

Co znamená "Pokud narůstá dobro, pak i zlo narůstá" v duchovní práci. 8 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že utrpení které přišlo k hříšníkům, začíná u spravedlivých. 9 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že žebřík stojí nakloněný. 10 (1989)

Jaké síly je potřeba v práci. 11 (1989)

Co je "hostina ženicha". 12 (1989)

Co je "chléb nepřejícího" v duchovní práci. 13 (1989)

Co znamenají slova "A ulož do srdce svého". 14 (1989)

Co znamená, že spravedliví jsou vidět díky hříšníkům, v duchovní práci. 15 (1989)

Co znamená zákaz požehnat nad prázdným stolem v duchovní práci?. 16 (1989)

Proč je zakázáno popřát příteli mír dříve, než požehná Stvořitel. 17 (1989)

Co znamená, že požehnání nepřebývá nad tím, co je spočítáno v duchovní práci. 18 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že se sobota nazývá "Ša-bat". 19 (1989)

Co znamená, že zlý počátek se pozvedá a odvádí na stranu, v duchovní práci. 20 (1989)

Co znamená v duchovní práci: "Opilý se nemodlí". 21 (1989)

Co znamená, že právě v předvečer svátku Pesach jsou položeny čtyři otázky. 22 (1989)

Co znamená v duchovní práci "Pokud nespolknul maror, nesplnil závazek". 23 (1989)

Co znamená: "Nechť požehnání obyčejného koena nebude povrchním ve tvých očích" v duchovní práci. 24 (1989)

Co znamená v duchovní práci: „Člověk, který má vadu, se nepřiblíží“. 25 (1989)

Co znamená "toho, kdo znesvěcuje sebe, znesvěcují shora" v duchovní práci. 26 (1989)

Co je utrpení v duchovní práci. 27 (1989)

Kdo potřebuje znalost, že člověk obstál v zkoušce. 28 (1989)

Co je příprava pro obdržení Tóry - 2. 29 (1989)

Co je zapálení svítidla v duchovní práci. 30 (1989)

Co znamená, že není možné učit Tóru modloslužebníky, v duchovní práci. 31 (1989)

Co znamená, že olej se nazývá dobrými činy, v duchovní práci. 32 (1989)

Co je vlastnost zvědů v duchovní práci. 33 (1989)

Co je mír v duchovní práci. 34 (1989)

Co je "ten, kdo nemá syny" v duchovní práci. 35 (1989)

Co znamená "Neboť v tom je vaše moudrost a rozum v očích národů" v duchovní práci. 36 (1989)

Co znamená „cesta je na začátku trnitá, ale na konci přímá" v duchovní práci. 37 (1989)

Co jsou „soudci a stráže“ v duchovní práci. 38 (1989)

Co znamená "Tóra mluví pouze o zlom počátku" v duchovní práci. 39 (1989)

Co znamená "Každý den oni musí být ve Tvých očích novými" v duchovní práci. 40 (1989)

Rozvrh dne. 41 (1989)

Co znamená: „Abychom byli hlavou, ale ne ocasem“ v duchovní práci. 1 (1990)

Co je "selhání" v duchovní práci. 2 (1990)

Co znamená, že svět je stvořen pro Tóru . 3 (1990)

Co znamená, že nejdůležitější díla spravedlivých - jsou dobré skutky, v duchovní práci.. 4 (1990)

Co znamená, že Země nepřinesla ovoce, dokud nebyl stvořen člověk, v duchovní práci. 5 (1990)

Kdy má člověk používat hrdost v duchovní práci. 6 (1990)

Kdy je čas modlitby a kdy je čas poděkování v duchovní práci. 7 (1990)

Co znamená, že se Esav nazývá člověkem pole, v duchovní práci. 8 (1990)

Co znamená, že žebřík stojí na zemi a jeho vrchol dosahuje nebesa. 9 (1990)

Co znamená v duchovní práci, že, jak řekli naši mudrci, král David neměl život. 10 (1990)

Co znamená v duchovní práci, že svítidlo Chanuky se umísťuje nalevo od vchodu. 11 (1990)

Co znamená, že se Tóra nazývá střední linií, v duchovní práci - 1. 12 (1990)

Co znamená, že díky jednotě Stvořitele a Jeho Šchiny budou vykoupeny všechny hříchy, v duchovní práci. 13 (1990)

Co je „Pravá milost“ v duchovní práci. 14 (1990)

Co znamená, že dokud nepadnul egyptský vládce, neexistovala odpověď na jejich sténání, v duchovní práci. 15 (1990)

Co znamená „kvůli netrpělivosti a těžké práci“ v duchovní práci. 16 (1990)

Jakou pomoc obdrží ten, kdo se přichází očistit. 17 (1990)

Co znamená, že sobotní řeč by neměla být jako všední řeč, v duchovní práci.. 18 (1990)

Co znamená, že se Tóra nazývá střední linií, v duchovní práci - 2. 19 (1990)

Co je "polovina šekelu" v duchovní práci - 2. 20 (1990)

Co znamená: „Jak Já nezištně, tak i vy nezištně" v duchovní práci. 21 (1990)

Jaký je postup pro vymazání Amaleka. 22 (1990)

Co znamená, že Mojžíš měl problémy při určování novoluní, v duchovní práci. 23 (1990)

Co znamená, že každý, kdo přináší sebe k zápalné oběti, je mužem, v duchovní práci. 24 (1990)

Co znamená: "Všechny národy, chvalte Stvořitele" v duchovní práci. 25 (1990)

Co znamená: "Neexistuje svatý jako Stvořitel, neboť není nikdo jiný, kromě Tebe" v duchovní práci. 26 (1990)

Co znamená, že každé stéblo trávy má sílu, která ho řídí, bije a říká „musíš růst“, v duchovní práci. 27 (1990)

Co znamená "Varovat velkých před malými" v duchovní práci. 28 (1990)

Co znamená „Tóra vyčerpává síly člověka“ v duchovní práci. 29 (1990)

Co znamená, že zákon a spravedlnost jsou jménem Stvořitele, v duchovní práci. 30 (1990)

Co znamená, že vyšší požehnání nespočívá na tom, co je spočítáno, v duchovní práci.. 31 (1990)

Co znamená, že Israel naplňuje touhu Stvořitele, v duchovní práci. 32 (1990)

Co znamená "země se polekala a umlkla" v duchovní práci. 33 (1990)

Co jsou „jednoduché nádoby“ v duchovní práci. 34 (1990)

Co znamená „ten, kdo vychutnává hostinu ženicha“ v duchovní práci. 35 (1990)

Co znamená, že synové Esava a Ismaele nechtěli přijmout Tóru, v duchovní práci. 36 (1990)

Co znamená "Šchina svědčí o Israeli" v duchovní práci. 37 (1990)

Co znamená: „Číše požehnání musí být plná“ v duchovní práci. 38 (1990)

Co znamená: "Každý kdo truchlí pro Jeruzalém, bude poctěn uvidět ho v radosti" v duchovní práci. 39 (1990)

Co znamená "Neboť vy jste nejmenší ze všech národů" v duchovní práci. 40 (1990)

Co znamená "lehká přikázání, po kterých člověk šlape svými nohami," v duchovní práci. 41 (1990)

Co znamená požehnání a prokletí v duchovní práci. 42 (1990)

Co znamená "Nesázej pro sebe Ašeru vedle oltáře" v duchovní práci. 43 (1990)

Co je „válka o moc“ v duchovní práci - 2. 44 (1990)

Co znamená: "Skryté - Stvořiteli našemu Všemohoucímu" v duchovní práci. 45 (1990)

Pracovní řád, ustanovený Ba´al HaSulamen. 46 (1990)

Co znamená: „Nemáme jiného Krále, kromě Tebe,“ v duchovní práci. 1 (1991)

Co znamená: „Vrať se, Israeli, ke Stvořiteli svému Všemohoucímu“ v duchovní práci. 2 (1991)

Co znamená „hříšník připraví, ale spravedlivý oblékne“ v duchovní práci. 3 (1991)

Co znamená, že ničitel byl uvnitř potopy a zabíjel, v duchovní práci. 4 (1991)

Co znamená, že dobré skutky spravedlivých jsou jejich zrozením, v duchovní práci.. 5 (1991)

Co jsou "pastýři stáda Abraháma a pastýři stáda Lota" v duchovní práci. 6 (1991)

Co je člověk a co je živočich v duchovní práci. 7 (1991)

Co znamená „A Abrahám zestárnul, na sklonku dní“ v duchovní práci. 8 (1991)

Co je "vůně jeho oděvů" v duchovní práci. 9 (1991)

Co znamená, že Král stojí na svém poli, když zrno leží v kupách, v duchovní práci. 10 (1991)

Co znamená, že zlý počátek a dobrý počátek ochraňuji člověka, v duchovní práci. 11 (1991)

Svíce tyto jsou svaté. 12 (1991)

Co to znamená: „Ty jsi předal silné do rukou slabých“ v duchovní práci. 13 (1991)

Co znamená, že požehnání člověka, je požehnání synů, v duchovní práci. 14 (1991)

Co znamená požehnání: „ten, kdo kvůli mně vykonal zázrak na tomto místě“ v duchovní práci. 15 (1991)

Co znamená: proto, abyste věděli, že Stvořitel je Všemohoucí, je třeba „A polož to na srdce své“ v duchovní práci. 16 (1991)

Co znamená: Neboť zatvrdil jsem Já srdce jeho“ v duchovní práci. 17 (1991)

Co znamená, že je třeba pozvedat pravou ruku nad levou, v duchovní práci. 18 (1991)

Co znamená: "Povstaň, Stvořiteli, a rozprchnou se nepřátele Tvoji" v duchovní práci. 19 (1991)

Co znamená: „Není nic, co by nemělo místo“ v duchovní práci. 20 (1991)

Co to znamená v duchovní práci, že před Purimem čtou sobotní kapitolu „Zachor“ (Pamatuj). 21 (1991)

Co znamená „růže mezi trny“ v duchovní práci. 22 (1991)

Co je „čistota popela krávy“ v duchovní práci. 23 (1991)

Co znamená, že člověk musí porodit syna a dceru, v duchovní práci. 24 (1991)

Co znamená, že člověk, který uskutečnil návrat, se musí nacházet v radosti. 25 (1991)

Co znamená odhalení míry a skrytí dvou v duchovní práci?. 26 (1991)

Co znamená: „Žena, která vydává semeno první, porodí syna“ v duchovní práci. 27 (1991)

Co je svatost a čistota v duchovní práci. 28 (1991)

Co znamená, že se velekněz musí oženit s pannou, v duchovní práci. 29 (1991)

Co znamená, že pro toho, kdo byl na daleké cestě, se Pesach odkládá na druhý Pesach, v duchovní práci. 30 (1991)

Co znamená, že almužny pro chudé dělají Svaté Jméno, v duchovní práci. 31 (1991)

Co jsou prapory v duchovní práci. 32 (1991)

Co znamená, že Stvořitel obrací tvář, v duchovní práci. 33 (1991)

Co znamená "Ochutnává plody jejich v tomto světě, a zásoby se hromadí ve světě budoucím" v duchovní práci. 34 (1991)

Co jsou "zvědové" v duchovní práci. 35 (1991)

Co znamená "mír, mír vzdálenému i blízkému" v duchovní práci. 36 (1991)

Co je "Tóra" a co je "zákon Tóry" v duchovní práci. 37 (1991)

Co je pravá linie v duchovní práci. 38 (1991)

Co znamená, že pravá musí být větší než levá, v duchovní práci. 39 (1991)

Co je pravda a lež v duchovní práci. 40 (1991)

Co musí udělat člověk, pokud se narodil se špatnými vlastnostmi . 41 (1991)

Co znamená: "Zná vůl Pána svého Israel nezná" v duchovní práci. 42 (1991)

Co znamená "A uvidíš Mne zezadu, ale tvář Mojí nebude vidět" v duchovní práci. 43 (1991)

Jaký je důvod, podle kterého byl Israel hoden zdědit Zemi, v duchovní práci. 44 (1991)

Co znamená, že soudce musí soudit úplně spravedlivým soudem, v duchovní práci. 45 (1991)

Co je "syn milované a syn nenáviděné" v duchovní práci. 46 (1991)

Co znamená, že pravá a levá si vzájemně odporují v duchovní práci. 47 (1991)

Knihovnachevron_right

Rabaš/Články

chevron_right

Co znamená, že Tóra byla dána z tmy, v duchovní práci

subscriptions

Tags:

Listen to this articlevolume_up

מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה

תשמ"ח - מאמר כ"א
1988 - מאמר 21

במדרש (ויקרא פ"ו) וזה לשונו "ורבנן אמרי, אומות העולם, שלא קבלו את התורה, שנתנה מתוך החושך", עליהם הוא אומר "כי הנה החושך יכסה ארץ" (ישעיה ס' ב'). "אבל ישראל, שקבלו את התורה, שנתנה מתוך החושך, דכתיב (דברים ה'), כשמעכם את הקול מתוך החושך, עליהם הוא אומר (ישעיה ס') "ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה", עד כאן לשונו.

ויש להבין, מדוע נתנה התורה מתוך החושך. ועוד, מהי הסיבה שאומות העולם לא רצו לקבל את התורה מתוך החושך. וזהו כאילו עשה הקב"ה בכוונה, שנתנה התורה מתוך החושך, כדי "שאומות העולם" לא יקבלו אותה. וכמו כן יש להבין, מדוע ישראל כן קבלו את התורה מתוך החושך.

קודם כל אנו צריכים לדעת מהו חושך בעבודה. והענין הוא, כי מטעם מטרת הבריאה, שהיתה בכדי "להטיב לנבראיו", לכן בזמן שהאדם שבע רצון מהחיים שלו, זה נבחן שהעולם מאיר בעבורו, כלומר שהוא נהנה מהעולם. ואם חס ושלום אין לו סיפוק מהחיים, אז האדם אומר "עולם חשך בעדי".

ידוע, שבעבודה אנו מכנים "ישראל" כלים דהשפעה, ו"אומות העולם" מכנים בשם כלים דקבלה. לכן בזמן שהאדם רוצה להתקרב לה', זאת אומרת להשתמש בכלים דהשפעה, והוא לא יכול, מסיבת שהגוף לא מסכים לזה, כי גופו נמשך מכלי קבלה. אז האדם מרגיש "שהעולם חשך בעדו", כי הוא מבין, אם אין בידו להשיג כלים דהשפעה, אף פעם לא יזכה לאור עליון, שהוא האור "דלהטיב לנבראיו".

נמצא, החושך הזה, שהוא מרגיש, בזה שאין הוא יכול להשיג כלים דהשפעה מכח עצמו, הוא מקבל צורך, שמי שהוא יעזור לו להשיג הכלים האלו. ולפי הכלל "אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון", נמצא שעכשיו הוא קיבל צורך לאור התורה, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין".

נמצא, שהתורה נתנה דוקא למי שיש לו חסרון. והחסרון הזה נקרא "חושך". וזה שכתוב "התורה נתנה מתוך החושך". כלומר, שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא מוכשר לקבלת התורה, בכדי שע"י התורה "המאור שבה מחזירו למוטב", אז הוא ישיג כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, שב' אלו נכללים בהתורה:

א. הכלי, שהוא רוצה להשפיע.

ב. אח"כ הוא מקבל את הטוב והעונג לתוך כלים דהשפעה.

מה שאין כן "אומות העולם, שלא קבלו את התורה, שנתנה מתוך החושך". "אומות העולם" בעבודה נקראים, מה שהגוף נכלל מע' אומות, שהם רוצים תורה לא מטעם שהם מרגישים חושך, בזמן שאין להם כלי השפעה, אלא כל רצונם הוא בכלי קבלה, ואין להם חשק לצאת משליטה זאת, והם רוצים תורה, בכדי להוסיף להם יותר אור, כלומר יותר תענוג, מכפי שהם מקבלים מעניני גשמיים, אלא רוצים בחינת עולם הבא גם כן, כמו שכתוב בזה"ק "דצווחין ככלבא הב הב, הב לן עותרא עלמא דין, והב לן עותרא דעלמא דאתי". כלומר, שלא מספיק להם עושר של עולם הזה, אלא שרוצים גם עושר של עולם הבא.

נמצא, שהתורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה.

לכן, היות שהתורה באה מסיבת החושך, אז התורה עשתה ב' פעולות:

א. "המאור שבה מחזירו למוטב". ואז הצמצום וההסתר מסתלקים מהכלי קבלה שלו, היות שבמקום, שהיה לו כלי קבלה, זכה עכשיו לכלי השפעה. וזה שכתוב "ועליך יזרח ה'", כלומר כמו שהקב"ה רצונו הוא להשפיע, גם האדם יזכה לרצון להשפיע.

ב. כי לאחר שזכה לבחינת כלים דהשפעה, כלומר שהוא כבר זכה, שיכול לעשות מעשים לשמה, וזה נקרא "הלומד תורה לשמה", הוא זוכה אח"כ לבחינת "מגלין לו רזי תורה", כמו שאומר רבי מאיר (במשנה דאבות). וזה שכתוב "וכבודו עליך יראה", שכבודו פירושו "כבוד ה'", שהוא בחינת התגלות אלקות. "עליך יראה", שאז האדם זוכה לבחינת "אורייתא וישראל וקוב"ה חד הוא".

אולם "אומות העולם", שהם לא צריכים את התורה בכדי לצאת מהחושך, שהם כלים דקבלה, אלא הם צריכים תורה, בכדי להוסיף על עושר דעולם הזה גם עושר של עולם הבא, כנ"ל "הב הב", אלו אנשים שנמצאים בבחינת "אומות העולם", והם אומרים, שהם צריכים את התורה לא מטעם להוציא אותם מהחושך, אלא כלי קבלה לעצמו הוא אצלם בבחינת אור, ורוצים האור תורה שיכנס להמקבל.

עליהם אומר הכתוב "כי הנה החושך יכסה ארץ". כלומר, שהם לא יזכו לאור תורה, מטעם כי "אור תורה נתנה מתוך החושך". היינו, מי שמרגיש עצמו בחושך כנ"ל, זה נקרא "בחינת ישראל", שהם צריכים התורה להאיר את החושך שלהם, הם זוכים "ועליך יזרח ה'", "וכבודו עליך יראה".

ובהאמור נבין מה שאמרו חז"ל (אבות פרק א' י"ז) "ולא המדרש עיקר אלא המעשה". ובקדושין (דף מ') אמרו וזה לשונם, נשאלה שאלה זו בפניהם, תלמוד גדול או מעשה גדול. נענה רבי טרפון ואמר, מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר, תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו, תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה. ויש להבין דבריהם בדרך העבודה, כי בדרך הפשט יש על זה הרבה פירושים.

בדרך העבודה, היינו בדרך שרוצים להגיע בעבודה דלהשפיע ולא לקבל לעצמו, בטח שצריכים לקיים את התרי"ג מצות במעשה, כי מי שלומד תורה ולא רוצה לקיים את התרי"ג מצות במעשה, אז הוא לומד חכמה, כמו שלומדים חכמות חיצוניות. וזה כמו שאמרו חז"ל (איכה רבא ב' י"ז) "אם יאמר לך אדם, יש חכמה בגויים, תאמין, יש תורה בגויים, אל תאמין". כוונה, שהאדם יכול ללמוד תורה, אבל אם הוא גוי, שאינו מקיים מצות, הרי זה גוי, נמצא, שהתורה, מה שהוא לומד, נקרא זה בשם "חכמה" ולא בשם "תורה".

ומשום זה מי שרוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, בטח שמתחילים לעבוד בבחינת המעשה, ואח"כ מתחילים בבחינת הכוונה, כלומר לתת על זה כוונה דלהשפיע. אולם איך יכולים להגיע לידי כוונה דלהשפיע, כי ידוע שאדם יכול לעשות מעשה בכפיה, אף על פי "לבו בל עמו". זאת אומרת, האדם יכול לעשות מעשה בכפיה, הגם שזה שלא לרצונו, הוא יכול להתגבר על רצונו ולעשות את הדבר בלי רצון. אבל על הלב, היינו על הרצון וחשק, אין זה בידי אדם לשנות.

אם כן לאחר שהאדם נברא בטבע "אך לקבל לעצמו", איך הוא יכול לכוון בעמ"נ להשפיע, כי זה נגד טבעו. ואיך האדם יכול ללכת נגד טבעו ורצונו, שהוא אך לקבל. ואיך הוא יכול לכוף עצמו ולכוון בכונת הלב בכוונה דלהשפיע. ועוד יותר מזה, אנו צריכים לדעת, כי התורה נתנה בכדי לצרף את ישראל. כלומר, שכל המעשים, מה שנתן לנו לעשות, אינו יותר אלא להשיג את הכוונה הזו דלהשפיע. ואיך יכולים לעשות כנ"ל, הלא אינו שייך כפיה על הלב והרצון.

וזהו כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל "אשר ברא אלקים לעשות", שפירוש "אשר ברא אלקים", שעל זה צריך האדם "לעשות", היינו על מה שברא. ויש לפרש "אשר ברא", שבריאה נקראת "יש מאין", כידוע, שהכוונה על הרצון לקבל. "לעשות" שייך להנבראים, שהם צריכים לעשות עליה כוונה בעמ"נ להשפיע. זאת אומרת, שכל מה שיש להנבראים לעשות, הוא רק שתהיה להם היכולת לכוון בעמ"נ להשפיע. וזה נקרא "אשר ברא אלקים לעשות", שהעשיה הזו שייכת להנבראים.

ובהאמור יש לפרש את מאמר הנ"ל בענין "תלמוד גדול או מעשה", שאין כאן המדובר בענין המעשה, מה שהתחתונים צריכים לעשות, שזה בטח בלי מעשה, אין שום דבר כנ"ל, כי תחילת הכל צריכים לקיים את התרי"ג מצות בבחינת המעשה. אלא יש לפרש בתורה עצמה, כי התורה נקראת "תלמוד". ושאלת "תלמוד גדול או מעשה גדול", יהיה הפירוש, היות שהתורה מדברת מב' בחינות:

א. מבחינת הדינים, כלומר באיזו צורה ובאיזה אופן צריכים לקיים המצות, שיש ענין שיעור של המצות. למשל, בציצית, אז יש ללמוד את הדינים, מה שמביאים את הלכה, כמה צריך להיות גודל הטלית וגודל הציצית. וכדומה, בשאר מצות. חלק זה נקרא "הנגלה שבתורה", היות שהמצות האלו נראות לעיניים, ושם לא שייך לומר, שהאדם טועה, כי מה שנראה לעינים, אם האדם נותן תשומת לב, הוא כבר יכול לקיים את המצות כראוי. לכן נקרא זה "נגלה".

ב. חלק התורה שלא מדברים מהלכות ודינים, שמקיימים את המצות במעשה, אלא מדברים מספורי מעשיות ואגדות חז"ל, שאין להם שום קשר לתרי"ג מצות. השאלה היא, איזה חלק התורה יותר גדול, כלומר יותר חשוב לאדם, שישים תשומת לב ביותר.

ו"תלמוד" נקרא חלק התורה שהיא רק בחינת תלמוד לבד בלי מעשה, היות שלא מדברים מחלק המעשה, איך לקיים. זה נקרא "תלמוד", כלומר "תורה בלי מעשה".

רבי טרפון אומר "מעשה גדול", כלומר חלק התורה שמדברים ממעשי המצות, שזהו עיקר לדעת, איך ההלכות שנוהגים במצות. רבי עקיבא אמר "תלמוד גדול". "נענו כולם ואמרו, תלמוד גדול כמו ר"ע". ומהו הטעם, שהתלמוד מביא לידי מעשה.

וצריכים לפרש מה שאמרו "שתלמוד מביא לידי מעשה", הכוונה, נכון שהתחלת העבודה מתחילים בחלק התורה שהוא מדבר ממעשה המצות. אבל זהו רק התחלה, כי עיקר תורה ומצות נתנו בכדי "לצרף בהם את הבריות", שפירושו כמו שכתוב (בספר "פתיחה לחכמת הקבלה"), שענין "הצירוף" הוא "לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו ולעבוד רק בעמ"נ להשפיע", שזה נקרא כנ"ל בחינת "אשר ברא אלקים לעשות", שהמעשה הזה, שיתנו על בחינת "בריאה", הנקרא "קבלה לעצמו", שתהיה עליו כוונה דלהשפיע, המעשה הזה הוא העיקר מה שהתחתונים צריכים לעשות, בכדי שיוכלו לקבל את הטוב והעונג, מה שבורא רוצה לתת להם.

ובכדי להגיע לבחינת "מעשה", שפירושו, זה שהאדם צריך לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, על חלקה הנגלה שבתרי"ג מצות, האדם יכול עוד על ידי התגברות לכוף עצמו, ולקיים את התרי"ג מצות. אבל על חלק הנסתר, שהיא הכוונה, שזהו דבר המסור להלב, על זה אין ביד האדם לכוף עצמו. כלומר, אם אין הלב רוצה לעבוד ולאהוב את הזולת, אין לאדם שום עצה.

נמצא, במצב הזה, כשהאדם רוצה לעבוד לשם שמים, שאין הגוף מסכים, ואז בא אדם לידי הכרה, שהוא לא מסוגל לעבוד בכוחות עצמו לשם שמים, נמצא שעכשיו נודע לאדם דבר חידוש, מה שלא היה יודע מטרם שנכנס בעבודה דלהשפיע, שהוא רשע גמור, מטעם שלא רוצה לעבוד לשם שמים. והגם שמטרם שנכנס בעבודה דלהשפיע, גם כן היה יודע, שהוא עדיין לא עובד לשם שמים, אולם אז היה חושב, זה שלא עוסק הכל לשם שמים, זהו רק מטעם רשלנות ועצלות, אבל בו ברגע שירצה לעשות הכל לשם שמים, בטח שיעלה בידו.

לכן האדם לא היה מודאג, בזה שלא עושה עכשיו. ויכולים לומר, שזהו רק מחוסר זמן, אבל הוא בטוח, שזהו בידו לעשות הכל לשם שמים. ויש כלל, מה שבידו של אדם לעשות, אין אדם מודאג מזה, מטעם כיון שזה בידו יש לו תמיד לעשות זה, מה שאין כן אם אין זה בידו, רק תולה בדעת אחרים.

מה שאין כן עתה, שנכנס בעבודה דלהשפיע, ונתן בזה הרבה יגיעה, ורואה שאין הוא מתקדם, ועוד יותר גרוע, שהוא בא אחר רבוי עבודה לידי יאוש, והוא רואה עתה את הרע שלו בשיעור כל כך גדול, עד שהוא בא לידי החלטה, שהעבודה דלהשפיע היא לא ניתנה בשבילו, והכרה הזו היא בחינת "רשע". כלומר, שהוא עכשיו יודע בלי שום ספק, שהגוף שלו הוא תקיף בדעתו, ואין לשנותו, שירצה לעבוד לשם שמים. ורק דברים שבגלוי, שהוא בחינת מעשה, הוא יכול לשכנע עצמו ולעשות מעשים טובים, אבל "לבו בל עמו". לכן רק עכשיו הוא יכול לקבוע, שיש לו יצר הרע, שהוא רע ממש נגד הקב"ה, שלא רוצה להיות עובד ה', רק עובד את עצמו.

וכשהאדם מגיע לידי מצב הזה, שהוא רואה, שיש לו יצר הרע, על זה יש להאמין, מה שאמרו לנו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", מסיבת "המאור שבה מחזירו למוטב". כלומר, מה שהיה מקודם משועבד להיצר הרע, שהיה מוכרח לעבוד לתועלת עצמו ולא לתועלת ה', עכשיו ע"י "המאור התורה" הוא "מחזירו למוטב", כלומר שיהיה בידו לעשות מעשים לשם שמים, שזה נקרא "מעשים טובים", היינו רק להשפיע לה' ולא לתועלת עצמו.

ובהאמור אנו רואים, שאי אפשר להגיע לעשות מעשה להשפיע בלי אור התורה. נמצא, שחלק התורה, שהאדם לומד, שלא מדברים מעניני דינים והלכות, שזה נקרא "בבחינת המעשה", וזה שכתוב "מעשה גדול", כלומר חלק התורה שמדברים מעניני מעשה המצות.

וזה שכתוב "תלמוד גדול", היינו חלק התורה שמדברים בסיפורי מעשיות, ואגדות, ומדרשות חז"ל וכדומה, שאין בחלק התורה הזאת שייכות למעשי המצות. זה נקרא "תלמוד". ונענו כולם ואמרו "תלמוד גדול", "משום שהתלמוד מביא לידי מעשה". כאן יהיה הפירוש "מעשה", כלומר הכוונה שעל המעשה, שהיא בחינת נגלה, תהיה לו היכולת לכוון בלב, שיהיה לשם שמים, שזה נקרא "מעשה", כמו שכתוב "אשר ברא אלקים לעשות", כנ"ל לעשות הכוונה היא על "הלב", שיהיה כח באדם לעשות, שהלב ירצה לעשות לשם שמים.

Kabala Media

Kabala Media

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved