Cíl vytvoření skupiny - 1. 1-1 (1984)

Cíl vytvoření skupiny - 2. 1-2 (1984)

O lásce k přátelům. 2 (1984)

Láska k přátelům - 1. 3 (1984)

Nechť člověk pomůže svému bližnímu. 4 (1984)

Čo nám poskytuje pravidlo “Miluj blížneho svojho ako seba samého”?. 5 (1984)

Láska k přátelům - 2. 6 (1984)

Miluj bližního svého jako sebe samého. 7 (1984)

Jaké naplnění Tóry a přikázání očišťuje srdce. 8 (1984)

A člověk prodá střechu svého domu. 9 (1984)

Jakou úroveň musí člověk dosáhnout?. 10 (1984)

Ohledně zásluh praotců. 11 (1984)

Důležitost skupiny. 12 (1984)

Jména a názvy v duchovním (Někdy se duchovní nazývá duše). 13 (1984)

Vždy buď připraven prodat vše, co máš, aby ses oženil s dcerou žáka mudrce. 14 (1984)

Jak může sestoupit z nebes něco špatného. 15 (1984)

Ohledně odevzdávání. 16 (1984)

O důležitosti přátel. 17-1 (1984)

Pravidla shromáždění společnosti. 17-2 (1984)

A bude to: Když přijdeš do země, kterou ti dá Stvořitel, tvůj Všemohoucí. 18 (1984)

Dnes všichni předstoupíte. 19 (1984)

Udělej si Rava a kup si přítele - 1. 1 (1985)

Ohledně větví a kořene. 2 (1985)

Pravda a víra. 3 (1985)

Zde je rodokmen Noema. 4 (1985)

Odejdi ze své země. 5 (1985)

A Stvořitel se mu odhalil v Alone Mamre (v dubových lesích) . 6 (1985)

Život Sáry. 7 (1985)

Udělej si Rava a kup si přítele - 2. 8 (1985)

A synové se strkali v jejím lůně. 9 (1985)

A odešel Jákob. 10 (1985)

Spor Jákoba s Lábanem. 11 (1985)

A usadil se Jákob. 12 (1985)

Pevnost, bašta mého spasení. 13 (1985)

Já jsem první a Já jsem poslední. 14 (1985)

A obrátil Chizkijáš tvář svou ke zdi. 15 (1985)

A čím více ho vyčerpávali. 16 (1985)

Poznej dnes a ulož do srdce svého. 17 (1985)

Žalobci. 18 (1985)

Pojďme k Faraonovi - 1. 19 (1985)

Kdo zatvrdil své srdce. 20 (1985)

Vždy je třeba rozlišovat Tóru a práci. 21 (1985)

Celá Tóra je jedno svaté Jméno. 22 (1985)

Na mém loži po nocích. 23 (1985)

Tři etapy v práci. 24 (1985)

Ve všem se musí rozlišit světlo a nádoba (kli). 25 (1985)

Děj mi uvidět Velikost Svojí. 26 (1985)

Článek o navrácení. 27 (1985)

Článek o zvědech. 28 (1985)

Stvořitel je blízký všem, kteří Ho volají. 29 (1985)

Tři modlitby. 30 (1985)

Člověk nepočítá sebe k hříšníkům. 31 (1985)

Ohledně odměny pro přijímající. 32 (1985)

Zločinci Israele. 33 (1985)

A modlil jsem se ke Stvořiteli. 34 (1985)

Když člověk ví, co je chvění před Stvořitelem. 35 (1985)

A byl večer, a bylo ráno. 36 (1985)

Kdo svědčí o člověku. 37 (1985)

Spravedlivý a dobře pro něj, spravedlivý a špatně pro něj. 38 (1985)

Uslyš náš hlas. 39 (1985)

A odešel Mojžíš. 1 (1986)

Slyšte nebesa. 2 (1986)

Co znamená, že za pomoci Tóry je člověku udělena spravedlnost a mír. 3 (1986)

Ohledně milosrdenství. 4 (1986)

Ohledně úcty k otci. 5 (1986)

Ve věci jistoty. 6 (1986)

Důležitost modlitby mnohých. 7 (1986)

O pomoci přicházející shora. 8 (1986)

O svíčce Chanuky. 9 (1986)

Ohledně modlitby. 10 (1986)

Pravá modlitba je založena na skutečné potřebě. 11 (1986)

V čem tkví hlavní potřebnost, za kterou je třeba se modlit. 12 (1986)

Pojďme k Faraonovi - 2. 13 (1986)

Proč je třeba nádoby od Egypťanů. 14 (1986)

Modlitba mnohých. 15 (1986)

Neboť Jákoba si vybral pro Sebe Stvořitel. 16 (1986)

Pravidla setkání. 17 (1986)

Kdo přivádí k modlitbě. 18 (1986)

O významu radosti. 19 (1986)

Pokud zhřešil a přizná vinu. 20 (1986)

O víře výše rozumu. 21 (1986)

Když žena počne. 22 (1986)

O chvění a radosti. 23 (1986)

Rozdíl mezi almužnou a darem. 24 (1986)

Míra plnění přikázání. 25 (1986)

Blízká cesta a daleká cesta. 26 (1986)

Stvořitel a Israel odešli do vyhnanství. 27 (1986)

Není společnost menší než deset. 28 (1986)

Lišma a Lo Lišma. 29 (1986)

Klipa předchází plodu. 30 (1986)

O významu krmení a porodu. 31 (1986)

Proč během modlitby je třeba narovnat nohy a zakrýt hlavu. 32 (1986)

Jaká jsou přikázání, po kterých člověk šlape svými patami. 33 (1986)

O soudcích a strážcích. 34 (1986)

Patnáctého Ava. 35 (1986)

V čem tkví příprava k Slichot. 36 (1986)

Dobrý, tvořící dobro zlým a dobrým. 1 (1987)

O důležitosti uvědomění zla. 2 (1987)

Celý Izrael má podíl na budoucím světě. 3 (1987)

Nelze poslouchat dobré od zlého člověka. 4 (1987)

V čem je důležitost práce ve vztahu k odměňování. 5 (1987)

Důležitost víry, která je vždy přítomná. 6 (1987)

Zázrak Chanuky. 7 (1987)

Rozdíl mezi pravdivou a nepravdivou milostí. 8 (1987)

Velikost člověka závisí na velikosti jeho víry v budoucnost. 9 (1987)

Jaká je závažnost pomluvy a proti komu je směřována. 10 (1987)

Purim, když je přikázáno "ad de-lo jada". 11 (1987)

Co je "polovina šekelu" v duchovní práci - 1. 12 (1987)

Proč se svátek maces nazývá "Pesach". 13 (1987)

Spojení mezi Pesachem, macesem a marorem. 14 (1987)

Dva druhy svatosti. 15 (1987)

Rozdíl mezi společnou a individuální prací (klal a prat). 16 (1987)

Podstata důležitosti zákazu učit Tóru modloslužebníky. 17 (1987)

Co je příprava pro obdržení Tóry - 1. 18 (1987)

Co je skryté a zjevné v práci Stvořitele. 19 (1987)

Co je osobní vlastnictví člověka. 20 (1987)

Co jsou špinavé ruce v duchovní práci. 21 (1987)

Jaký dar člověk prosí u Stvořitele. 22 (1987)

Mír po hádce je lepší, než když vůbec nedojde k hádce. 23 (1987)

Co je bezdůvodná nenávist v duchovní práci. 24 (1987)

Co je vážnost v duchovní práci. 25 (1987)

Co je to lehké přikázání. 26 (1987)

Co je prokletí a požehnání v duchovní práci. 27 (1987)

Co znamená "nepřidávejte a neubírejte" v duchovní práci. 28 (1987)

Co znamená "podle utrpení - je mzda". 29 (1987)

Co je "válka o moc" v duchovní práci - 1 . 30 (1987)

Co je uzavření spojení v duchovní práci. 31 (1987)

Proč se život dělí na dva druhy. 1 (1988)

Jaká musí být míra návratu. 2 (1988)

Proč se Stvořitel nazývá "Pravda". 3 (1988)

Co znamená „modlitba za pomoc a odpuštění“ v duchovní práci. 4 (1988)

Co znamená v duchovní práci: "Israel je ve vyhnanství - Šchina je spolu s nimi". 5 (1988)

V čem je rozdíl mezi polem a člověkem v poli, v duchovní práci. 6 (1988)

Proč je tak důležitý ženich, že jsou mu odpuštěny jeho hříchy. 7 (1988)

Co znamená, že modlící se musí správně vysvětlovat svá slova. 8 (1988)

Co znamená, že spravedlivý trpí z neštěstí. 9 (1988)

Co znamená čtyři druhy jdoucích do Domu Učení v duchovní práci. 10 (1988)

Jaké dva úrovně předcházejí "Lišma". 11 (1988)

Co je „Tóra a práce“ na cestě Stvořitele. 12 (1988)

Co znamená, že vůdce národa - to je i národ, v duchovní práci. 13 (1988)

Nezbytnost lásky k přátelům. 14 (1988)

Co znamená, že požehnání se nenachází na prázdném místě, v duchovní práci. 15 (1988)

Na jakém základě se buduje svatost. 16 (1988)

Hlavní rozdíl mezi živočišnou duší a božskou duší. 17 (1988)

Kdy se člověk nazývá pracovníkem Stvořitele v duchovní práci. 18 (1988)

Co je stříbro a zlato, Israel a ostatní národy v duchovní práci. 19 (1988)

Co je odměna v práci na odevzdávání. 20 (1988)

Co znamená, že Tóra byla dána z tmy, v duchovní práci. 21 (1988)

Co jsou zásluhy a hříchy spravedlivého v duchovní práci. 22 (1988)

Co znamená v duchovní práci, že začínají z "lo lišma". 23 (1988)

Co znamená: "Skryté - Stvořiteli, ale odhalené - nám" v duchovní práci. 24 (1988)

Co je příprava v předvečer soboty v duchovní práci. 25 (1988)

Jaký je rozdíl mezi zákonem a spravedlností v duchovní práci. 26 (1988)

Co znamená, že Stvořitel nesnáší domýšlivce, v duchovní práci. 27 (1988)

Co znamená skryté a zjevné řízení Stvořitele. 28 (1988)

Jaký je rozdíl mezi pracovníkem Stvořitele a tím, kdo pro Něho nepracuje . 29 (1988)

Co požadovat od shromáždění přátel. 30 (1988)

Jaká činnost člověka v duchovní práci se vztahuje ke Stvořiteli. 31 (1988)

Co jsou dvě činnosti během pádu. 32 (1988)

V čem je rozdíl mezi společným a osobním v duchovní práci. 33 (1988)

Co je den a noc v duchovní práci. 34 (1988)

Co je pomoc v duchovní práci, kterou musí člověk prosit u Stvořitele. 35 (1988)

Jaká je míra návratu. 1 (1989)

Co je velký nebo malý hřích v duchovní práci. 2 (1989)

Jak se liší brány slz od všech ostatních bran. 3 (1989)

Co je "potopa" v duchovní práci. 4 (1989)

Co znamená, že stvoření světa bylo ve formě almužny. 5 (1989)

Co je "výše rozumu" v duchovní práci. 6 (1989)

Co znamená v duchovní práci „Ten, Kdo nepracoval v předvečer soboty, co bude jíst v sobotu?“. 7 (1989)

Co znamená "Pokud narůstá dobro, pak i zlo narůstá" v duchovní práci. 8 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že utrpení které přišlo k hříšníkům, začíná u spravedlivých. 9 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že žebřík stojí nakloněný. 10 (1989)

Jaké síly je potřeba v práci. 11 (1989)

Co je "hostina ženicha". 12 (1989)

Co je "chléb nepřejícího" v duchovní práci. 13 (1989)

Co znamenají slova "A ulož do srdce svého". 14 (1989)

Co znamená, že spravedliví jsou vidět díky hříšníkům, v duchovní práci. 15 (1989)

Co znamená zákaz požehnat nad prázdným stolem v duchovní práci?. 16 (1989)

Proč je zakázáno popřát příteli mír dříve, než požehná Stvořitel. 17 (1989)

Co znamená, že požehnání nepřebývá nad tím, co je spočítáno v duchovní práci. 18 (1989)

Co znamená v duchovní práci, že se sobota nazývá "Ša-bat". 19 (1989)

Co znamená, že zlý počátek se pozvedá a odvádí na stranu, v duchovní práci. 20 (1989)

Co znamená v duchovní práci: "Opilý se nemodlí". 21 (1989)

Co znamená, že právě v předvečer svátku Pesach jsou položeny čtyři otázky. 22 (1989)

Co znamená v duchovní práci "Pokud nespolknul maror, nesplnil závazek". 23 (1989)

Co znamená: "Nechť požehnání obyčejného koena nebude povrchním ve tvých očích" v duchovní práci. 24 (1989)

Co znamená v duchovní práci: „Člověk, který má vadu, se nepřiblíží“. 25 (1989)

Co znamená "toho, kdo znesvěcuje sebe, znesvěcují shora" v duchovní práci. 26 (1989)

Co je utrpení v duchovní práci. 27 (1989)

Kdo potřebuje znalost, že člověk obstál v zkoušce. 28 (1989)

Co je příprava pro obdržení Tóry - 2. 29 (1989)

Co je zapálení svítidla v duchovní práci. 30 (1989)

Co znamená, že není možné učit Tóru modloslužebníky, v duchovní práci. 31 (1989)

Co znamená, že olej se nazývá dobrými činy, v duchovní práci. 32 (1989)

Co je vlastnost zvědů v duchovní práci. 33 (1989)

Co je mír v duchovní práci. 34 (1989)

Co je "ten, kdo nemá syny" v duchovní práci. 35 (1989)

Co znamená "Neboť v tom je vaše moudrost a rozum v očích národů" v duchovní práci. 36 (1989)

Co znamená „cesta je na začátku trnitá, ale na konci přímá" v duchovní práci. 37 (1989)

Co jsou „soudci a stráže“ v duchovní práci. 38 (1989)

Co znamená "Tóra mluví pouze o zlom počátku" v duchovní práci. 39 (1989)

Co znamená "Každý den oni musí být ve Tvých očích novými" v duchovní práci. 40 (1989)

Rozvrh dne. 41 (1989)

Co znamená: „Abychom byli hlavou, ale ne ocasem“ v duchovní práci. 1 (1990)

Co je "selhání" v duchovní práci. 2 (1990)

Co znamená, že svět je stvořen pro Tóru . 3 (1990)

Co znamená, že nejdůležitější díla spravedlivých - jsou dobré skutky, v duchovní práci.. 4 (1990)

Co znamená, že Země nepřinesla ovoce, dokud nebyl stvořen člověk, v duchovní práci. 5 (1990)

Kdy má člověk používat hrdost v duchovní práci. 6 (1990)

Kdy je čas modlitby a kdy je čas poděkování v duchovní práci. 7 (1990)

Co znamená, že se Esav nazývá člověkem pole, v duchovní práci. 8 (1990)

Co znamená, že žebřík stojí na zemi a jeho vrchol dosahuje nebesa. 9 (1990)

Co znamená v duchovní práci, že, jak řekli naši mudrci, král David neměl život. 10 (1990)

Co znamená v duchovní práci, že svítidlo Chanuky se umísťuje nalevo od vchodu. 11 (1990)

Co znamená, že se Tóra nazývá střední linií, v duchovní práci - 1. 12 (1990)

Co znamená, že díky jednotě Stvořitele a Jeho Šchiny budou vykoupeny všechny hříchy, v duchovní práci. 13 (1990)

Co je „Pravá milost“ v duchovní práci. 14 (1990)

Co znamená, že dokud nepadnul egyptský vládce, neexistovala odpověď na jejich sténání, v duchovní práci. 15 (1990)

Co znamená „kvůli netrpělivosti a těžké práci“ v duchovní práci. 16 (1990)

Jakou pomoc obdrží ten, kdo se přichází očistit. 17 (1990)

Co znamená, že sobotní řeč by neměla být jako všední řeč, v duchovní práci.. 18 (1990)

Co znamená, že se Tóra nazývá střední linií, v duchovní práci - 2. 19 (1990)

Co je "polovina šekelu" v duchovní práci - 2. 20 (1990)

Co znamená: „Jak Já nezištně, tak i vy nezištně" v duchovní práci. 21 (1990)

Jaký je postup pro vymazání Amaleka. 22 (1990)

Co znamená, že Mojžíš měl problémy při určování novoluní, v duchovní práci. 23 (1990)

Co znamená, že každý, kdo přináší sebe k zápalné oběti, je mužem, v duchovní práci. 24 (1990)

Co znamená: "Všechny národy, chvalte Stvořitele" v duchovní práci. 25 (1990)

Co znamená: "Neexistuje svatý jako Stvořitel, neboť není nikdo jiný, kromě Tebe" v duchovní práci. 26 (1990)

Co znamená, že každé stéblo trávy má sílu, která ho řídí, bije a říká „musíš růst“, v duchovní práci. 27 (1990)

Co znamená "Varovat velkých před malými" v duchovní práci. 28 (1990)

Co znamená „Tóra vyčerpává síly člověka“ v duchovní práci. 29 (1990)

Co znamená, že zákon a spravedlnost jsou jménem Stvořitele, v duchovní práci. 30 (1990)

Co znamená, že vyšší požehnání nespočívá na tom, co je spočítáno, v duchovní práci.. 31 (1990)

Co znamená, že Israel naplňuje touhu Stvořitele, v duchovní práci. 32 (1990)

Co znamená "země se polekala a umlkla" v duchovní práci. 33 (1990)

Co jsou „jednoduché nádoby“ v duchovní práci. 34 (1990)

Co znamená „ten, kdo vychutnává hostinu ženicha“ v duchovní práci. 35 (1990)

Co znamená, že synové Esava a Ismaele nechtěli přijmout Tóru, v duchovní práci. 36 (1990)

Co znamená "Šchina svědčí o Israeli" v duchovní práci. 37 (1990)

Co znamená: „Číše požehnání musí být plná“ v duchovní práci. 38 (1990)

Co znamená: "Každý kdo truchlí pro Jeruzalém, bude poctěn uvidět ho v radosti" v duchovní práci. 39 (1990)

Co znamená "Neboť vy jste nejmenší ze všech národů" v duchovní práci. 40 (1990)

Co znamená "lehká přikázání, po kterých člověk šlape svými nohami," v duchovní práci. 41 (1990)

Co znamená požehnání a prokletí v duchovní práci. 42 (1990)

Co znamená "Nesázej pro sebe Ašeru vedle oltáře" v duchovní práci. 43 (1990)

Co je „válka o moc“ v duchovní práci - 2. 44 (1990)

Co znamená: "Skryté - Stvořiteli našemu Všemohoucímu" v duchovní práci. 45 (1990)

Pracovní řád, ustanovený Ba´al HaSulamen. 46 (1990)

Co znamená: „Nemáme jiného Krále, kromě Tebe,“ v duchovní práci. 1 (1991)

Co znamená: „Vrať se, Israeli, ke Stvořiteli svému Všemohoucímu“ v duchovní práci. 2 (1991)

Co znamená „hříšník připraví, ale spravedlivý oblékne“ v duchovní práci. 3 (1991)

Co znamená, že ničitel byl uvnitř potopy a zabíjel, v duchovní práci. 4 (1991)

Co znamená, že dobré skutky spravedlivých jsou jejich zrozením, v duchovní práci.. 5 (1991)

Co jsou "pastýři stáda Abraháma a pastýři stáda Lota" v duchovní práci. 6 (1991)

Co je člověk a co je živočich v duchovní práci. 7 (1991)

Co znamená „A Abrahám zestárnul, na sklonku dní“ v duchovní práci. 8 (1991)

Co je "vůně jeho oděvů" v duchovní práci. 9 (1991)

Co znamená, že Král stojí na svém poli, když zrno leží v kupách, v duchovní práci. 10 (1991)

Co znamená, že zlý počátek a dobrý počátek ochraňuji člověka, v duchovní práci. 11 (1991)

Svíce tyto jsou svaté. 12 (1991)

Co to znamená: „Ty jsi předal silné do rukou slabých“ v duchovní práci. 13 (1991)

Co znamená, že požehnání člověka, je požehnání synů, v duchovní práci. 14 (1991)

Co znamená požehnání: „ten, kdo kvůli mně vykonal zázrak na tomto místě“ v duchovní práci. 15 (1991)

Co znamená: proto, abyste věděli, že Stvořitel je Všemohoucí, je třeba „A polož to na srdce své“ v duchovní práci. 16 (1991)

Co znamená: Neboť zatvrdil jsem Já srdce jeho“ v duchovní práci. 17 (1991)

Co znamená, že je třeba pozvedat pravou ruku nad levou, v duchovní práci. 18 (1991)

Co znamená: "Povstaň, Stvořiteli, a rozprchnou se nepřátele Tvoji" v duchovní práci. 19 (1991)

Co znamená: „Není nic, co by nemělo místo“ v duchovní práci. 20 (1991)

Co to znamená v duchovní práci, že před Purimem čtou sobotní kapitolu „Zachor“ (Pamatuj). 21 (1991)

Co znamená „růže mezi trny“ v duchovní práci. 22 (1991)

Co je „čistota popela krávy“ v duchovní práci. 23 (1991)

Co znamená, že člověk musí porodit syna a dceru, v duchovní práci. 24 (1991)

Co znamená, že člověk, který uskutečnil návrat, se musí nacházet v radosti. 25 (1991)

Co znamená odhalení míry a skrytí dvou v duchovní práci?. 26 (1991)

Co znamená: „Žena, která vydává semeno první, porodí syna“ v duchovní práci. 27 (1991)

Co je svatost a čistota v duchovní práci. 28 (1991)

Co znamená, že se velekněz musí oženit s pannou, v duchovní práci. 29 (1991)

Co znamená, že pro toho, kdo byl na daleké cestě, se Pesach odkládá na druhý Pesach, v duchovní práci. 30 (1991)

Co znamená, že almužny pro chudé dělají Svaté Jméno, v duchovní práci. 31 (1991)

Co jsou prapory v duchovní práci. 32 (1991)

Co znamená, že Stvořitel obrací tvář, v duchovní práci. 33 (1991)

Co znamená "Ochutnává plody jejich v tomto světě, a zásoby se hromadí ve světě budoucím" v duchovní práci. 34 (1991)

Co jsou "zvědové" v duchovní práci. 35 (1991)

Co znamená "mír, mír vzdálenému i blízkému" v duchovní práci. 36 (1991)

Co je "Tóra" a co je "zákon Tóry" v duchovní práci. 37 (1991)

Co je pravá linie v duchovní práci. 38 (1991)

Co znamená, že pravá musí být větší než levá, v duchovní práci. 39 (1991)

Co je pravda a lež v duchovní práci. 40 (1991)

Co musí udělat člověk, pokud se narodil se špatnými vlastnostmi . 41 (1991)

Co znamená: "Zná vůl Pána svého Israel nezná" v duchovní práci. 42 (1991)

Co znamená "A uvidíš Mne zezadu, ale tvář Mojí nebude vidět" v duchovní práci. 43 (1991)

Jaký je důvod, podle kterého byl Israel hoden zdědit Zemi, v duchovní práci. 44 (1991)

Co znamená, že soudce musí soudit úplně spravedlivým soudem, v duchovní práci. 45 (1991)

Co je "syn milované a syn nenáviděné" v duchovní práci. 46 (1991)

Co znamená, že pravá a levá si vzájemně odporují v duchovní práci. 47 (1991)

Knihovnachevron_right

Rabaš/Články

chevron_right

Co znamená, že díky jednotě Stvořitele a Jeho Šchiny budou vykoupeny všechny hříchy, v duchovní práci

subscriptions

Listen to this articlevolume_up

מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים

תש"ן - מאמר י"ג
1990 - מאמר 13

בזה"ק (ויגש, דף ז', ובהסולם אות כ"ג), כתוב שם וזה לשונו "רבי יהודה פתח ואמר, כי הנה המלכים נועדו, זהו יהודה ויוסף, כי שניהם היו מלכים". (ובאות כ"ז) אומר רבי יהודה "כי כשנגלה הרצון והיחוד, אז שני העולמות זו"ן מתקשרים יחד ונועדים יחד. זה ז"א, לפתוח האוצר ולהשפיע, וזה המלכות, ללקוט ולאסוף לתוכה את השפע, ואז כי הנה המלכים נועדו". (ובאות כ"ח) אומר "עברו יחדיו, משום שכל העוונות שבעולם, אינם נעברים להתכפר, עד שזו"ן מתחברים יחד", כמו שכתוב "ועובר על פשע, ועל דרך זה עברו יחדיו, עברו העוונות נתכפרו". (ובאות ל') אומר "המה ראו כן תמהו, כשהמלכים נועדו ברצון אחד, אז המה ראו אותו הרצון של שני העולמות, זו"ן, כן תמהו נבהלו נחפזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מן העולם ואינם יכולים לשלוט, ואז נעבר קיומם, ונעברו שליטתם", עד כאן לשונו.

ויש להבין, מדוע תלוי כפרות עוונות בחיבור שני עולמות, הנקראים "ז"א ומלכות", שאומר כי המלכים "נועדו, עברו יחדיו". ועוד יש להבין, מדוע הם לא מתחברים תמיד, אלא שיש זמן שהדינים שולטים, כמו שכתוב "המה ראו כן תמהו, נבהלו נחפזו" על ידי כפרות עוונות, שכפרות עוונות באות על ידי חיבור ז"א ומלכות. אם כן הם לא תמיד מחוברים. ומדוע הוא כך, מי הוא המעכב, שלא יהיו תמיד מחוברים ושלא תהיה שליטה להדינים.

ידוע, שכל העוונות באים על ידי הרצון לקבל לעצמו. היינו, היות שכל הנבראים באים מבחינת המלכות, הנקראת "רצון לקבל", שזהו עיקר הבריאה, הנקראת "בריאה יש מאין", שענין החסרון הזה, שהנבראים משתוקקים לקבל הנאה ותענוג בכדי למלא חסרונם, באים מהרצון שבמלכות.

וכפי שלומדים, היות שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, והנאה והתענוג נמדדת בשיעור החסרון וההשתוקקות להדבר, כך בשיעור זה יכולים להנות בעת השגת הדבר. ומסיבה זו נברא בחינת מלכות, שהיא כוללת כל שיעור חסרון להאור והשפע, שהבורא רצה לתת להנבראים.

המלכות הזו היא הרצון לקבל הכללי. כלומר, שצריכים לומר, כפי שיעור טוב ועונג שהיה בדעתו לתת להנבראים, בשיעור זה ברא את החסרון להאור הזה. וזה מכונה בדברי האר"י הקדוש בשם "אין סוף". ובכדי שלא יהיה ענין נהמא דכסופא בעת קבלת התענוג, נעשה ענין תיקון, הנקרא "צמצום והסתר", שהטוב ועונג אינו מאיר, אלא לפי שיעור שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע, כי בזה יתוקן ענין הבושה כנ"ל. וכך היה הסדר בקדושה, שאף פעם לא יקבלו יותר מכפי שיעור שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע.

אולם אחרי התיקון הזה, נמשכים עוד דברים. היינו, שנעשו דבר חדש, שהוא ענין שבירת הכלים. שהיה התערבות הרצון לקבל לעצמו בקדושה, שמסיבה זו הכלים נשברו. והיה גם ענין חטא של עץ הדעת, שזה גרם, שניצוצין קדושים נפלו לתוך הקליפות. נמצא, ששבירת הכלים וחטא של עץ הדעת גרמו בזה, שהנבראים הבאים אחרי זה, שהרצון לקבל, מקבל חיותו מאבי"ע דקליפה.

וזה כמו שכתוב בהקדמה לספר הזהר (אות י', י"א) וזה לשונו "ובכדי לתקן דבר הפירוד הזה, המונח על הכלי של הנשמות, ברא יתברך את כל העולמות כולם. והבדילם לב' מערכות, שהן ד' עולמות דקדושה, ולעומתם ד' עולמות אבי"ע דטומאה. והטביע את הרצון להשפיע במערכת אבי"ע דקדושה, והסיר מהם הרצון לקבל לעצמו, ונתן אותו במערכת העולמות אבי"ע דטומאה. ונמצאו בגללו נפרדים מהבורא ומכל העולמות דקדושה".

ובהאמור יוצא, שהאדם, כל זמן שלא יצא משליטת הרצון לקבל לעצמו, זה מביא לו שיעשה חטאים, היינו להיות נפרד מהקדושה. כלומר, שעל ידי העוונות האדם מתרחק יותר מהקדושה ונמשך לתוך הקליפות. לכן נמשך מזה, שכל אחד מהנבראים גורם על ידי חטאו פירוד בשורש נשמתו, במלכות דאצילות, שהיא הכלל של כל הנשמות, שלכן מלכות נקראת "כנסת ישראל", שהיא המלכות דקדושה, שיהא נפרדת מהקדושה. שזה נבחן, שהאדם גורם על ידי חטאו ירידת קדושה בקליפה.

נמצא, שזה נבחן, שגורם בשורש נשמתו פירוד בין קוב"ה ושכינתה. זאת אומרת, המלכות אינה בהשתוות הצורה עם ז"א. שז"א נקרא "המשפיע", בחינת קוב"ה, ומלכות היא המקבלת, שהיא ההיפך מן המשפיע. כלומר, שכל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא במלכות.

וכשהאדם עושה תשובה. ומהו התשובה. שהאדם מקבל על עצמו, הוא שהאדם אומר, שמהיום והלאה הוא יעשה הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, היינו שכל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שזה נקרא "השתוות הצורה". נמצא, שעל ידי התשובה, הוא גורם שבשורש נשמתו, במלכות, יהיה גם רק להשפיע. כדוגמת ז"א שהוא המשפיע, הנקרא בחינת קוב"ה.

וזה נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתה". היינו, כמו שהקב"ה הוא המשפיע, כמו כן מלכות, הנקראת בחינת "שכינתה", היא בעל מנת להשפיע. ממילא הקב"ה יכול להשפיע למלכות, ואז השפע נמשך למטה. נמצא, שעל ידי החטא נעשה פגם למעלה, שגרם פירוד. ועתה על ידי התשובה נתקן הפירוד, ונעשה בחינת יחוד. וזה נקרא, שעל ידי היחוד עברו העוונות, היינו הקלקולים מה שהוא גרם, על ידי מעשיו נתקנו.

ובזה יש לפרש מה שכתוב "שובה ישראל עד ה' אלקיך". מהו הפירוש "עד ה' אלקיך". אלא ידוע, ש"ה'" נקרא בחינת ז"א, שהוא מידת הרחמים, היינו בחינת משפיע. "אלקיך" הוא בחינת דין, היינו בחינת מלכות, שהיא הרצון לקבל שעליה היה צמצום ודין, שאסור להשתמש עם הרצון לקבל בלי תיקון המסך, הנקרא, בעל מנת להשפיע.

והיות שעל ידי זה שישראל חטאו, גרמו שבחינת מלכות נתרחקה מז"א, שהוא נקרא "משפיע", כנ"ל, כי כל החטאים באים רק מהרצון לקבל לעצמו. נמצא, שעל מלכות שורה בחינת דין. לכן צריכים לעשות תשובה, בשיעור שהמלכות יתקרב לבחינת ז"א, הנקרא "השתוות הצורה" ובחינת "דביקות".

היינו, כמו שז"א משפיע, כמו כן גם מלכות תקבל תיקון כזה, שעל ידי זה שעושים תשובה, שאומרים, שמכאן ולהבא כל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שנקרא "רחמים", כמו ז"א. נמצא, שהתשובה גורמת, שהמלכות הנקראת "מידת הדין" לפני התיקון, לאחר התיקון היא נעשית רחמים, כמו ז"א.

ובזה יש לפרש "שובה ישראל", היינו שהתשובה שהאדם צריך לעשות, הוא, שיעשה מן מלכות, הנקרא "אלקיך", שהיא מידת הדין, שיהיה בחינת ה', שהוא בחינת רחמים. שעל ידי היחוד הזה נתקן כל הקלקולים שהעוונות גורמו, שתהיה התרחקות בין קוב"ה ושכינתה, נתקן עתה. נמצא, שעל ידי היחוד נתכפרו כל העוונות.

ובהאמור יש לפרש מה ששאלנו, מדוע תלוי כפרות עוונות בחיבור שני עולמות, הנקראים "ז"א ומלכות". אלא כנ"ל, שעל ידי זה שעושים תשובה, בשיעור ש"הויה יהיה אלקיך", כלומר, שגורמים יחוד, היינו השתוות הצורה בין מלכות לז"א, אז הקלקול שנעשה על ידי העוונות, שגורמו פירוד בין מלכות וז"א, בזה שעשו עוונות עם הרצון לקבל, יתוקן.

היות שצריכים להאמין לדברי חז"ל, שאומרו, שכל אחד ואחד, על ידי עוונות שלו, הוא גורם פירוד בשורש נשמתו, במלכות. שהפירוד שנעשה נקרא, שהוא מוריד קדושה להקליפות. נמצא, בזה שמתקנים וחוזרים בתשובה, ואומרים, שמכאן ולהבא יהיה הכל בעל מנת להשפיע, ולא לקבל לעצמו, זה גורם עכשיו, מה שהוא קלקל בשורש שלו, חזר ונתחבר לקדושה, היינו לבחינת משפיע, כדוגמת ז"א. נמצא, שעל ידי העוונות היה הסתלקות השפע, משום שנעשה פירוד בין המקבל להמשפיע, היינו בין ז"א ומלכות, ועכשיו חזר ונתייחד.

וזה שכתוב "כי כשנגלה הרצון והיחוד, אז מתקשרים יחד, ונועדים יחד, זה ז"א לפתוח האוצר ולהשפיע, וזה המלכות, ללקוט ולאסוף לתוכה השפע. ואז כי הנה המלכים נועדו". הפירוש הוא, לאחר שנעשה היחוד בין המשפיע והמקבל על ידי התשובה, שהמקבל יקבל הכל בעל מנת להשפיע, נמצא, שעל ידי השתוות הצורה יכול המשפיע לתת להמקבל, כנ"ל.

ובהאמור נבין מה ששאלנו, מדוע הם לא מתחברים תמיד, אלא שיש זמן שהדינים שולטים. הסיבה היא, כי בזמן שיש עוונות, אז העוונות גורמים את הפירוד. וממילא יש דינים. כי ענין דינים פירושו הוא, היות שנעשה דין על הרצון לקבל לעצמו, שאין השפע יכול להאיר שם מסיבת שינוי צורה, לכן בזמן שיש למטה עוונות, זה גורם שינוי צורה למעלה בשורש המלכות.

נמצא, שהדינים שולטים. היינו הסטרא אחרא, שהם נמשכים רק מהעוונות, שהוא הרצון לקבל לעצמו, שולט. היינו העוונות מאלו שעוסקים ברצון לקבל לעצמו, גורמים שיתווספו כח להסטרא אחרא. כלומר, כמו כשעוסקים בעל מנת להשפיע גורמים בשורש למעלה שיתווסף כח של הרצון להשפיע, שזה גורם יחוד, שהוא השתוות הצורה, כמו כן להיפך, כשעוסקים בבחינת רצון לקבל לעצמו, הקליפות מקבלות כח לשלוט.

וזה שכתוב, שאז הדינים שולטים. שאז אין השפע נמשך למטה, מסיבת שכל השפע ילך להסטרא אחרא, כי אין המלכות דקדושה יכולה לקבל, מסיבת הפירוד וההתרחקות שיש בינה לבחינת ז"א. וזה נקרא, ש"אין המלכים נועדו יחדיו". כלומר, בזמן שיש השתוות הצורה, הנקרא "חיבור", אז "עברו יחדיו" כנ"ל, שהעוונות עברו ונתכפרו.

וזה שכתוב "המה ראו כן תמהו", נבהלו נחפזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מן העולם, ואינם יכולים לשלוט. נמצא, שכל מה שהאדם עושה, כך הוא גורם בשורש נשמתו. אם לטוב או חס ושלום לרע.

ובזה יש לפרש מה שכתוב בתפלת "נעילה" "אתה נותן יד לפושעים, וימינך פשוטה לקבל שבים". וכמו כן אמרו חז"ל "כל הפושט יד נותנים לו". הנה מדרך העולם הוא, שכל אחד ואחד קומץ ידו, ואין לו רצון וחשק לתת להשני. אם לא שהאדם רואה, שהוא יקבל איזה תמורה, אז האדם פושט את ידו. היינו, שפותח את ידו בכדי לקבל את התמורה. ומסיבה זו גם האדם פותח את ידו ונותן להשני. אבל לפשוט את היד סתם, בלי תמורה, האדם קומץ את ידו, ואין לו שום אפשרות שישפיע משהו להשני.

לכן כשאנו מדברים בדרך העבודה, היינו מה שהאדם רוצה לקבל מלמעלה, היינו שהקב"ה ישפיע לו לתוך הכלים של אדם, הנקראים "ידיים", אז הסדר במעשה דלמטה, באיזה אופן שהאדם עושה, כך מתעורר למעלה בשורש נשמתו.

לכן אם האדם פושט יד, היינו שפותח את ידו ואינו מקמץ, אלא שרוצה להשפיע למעלה, נמצא, שבשורש נשמתו נעשה המלכות בבחינת משפיע, המכונה "השתוות הצורה". אז נותנים לו, כי יש עכשיו בחינת השתוות הצורה, הנקראת בשם "הנה המלכים נועדו עברו יחדיו". היינו, שהשפע נשפע למלכות, וממנה לאלו שגורמו את היחוד של המלכים, שהם ז"א ומלכות.

לכן אמרו "כל הפושט יד, נותנים לו", מטעם שהוא היה הגורם למעלה בשורשו, שיהיה בחינת יחוד. לכן מוטל על האדם, אם הוא רוצה משהו שיתנו לו מלמעלה, הוא צריך לעורר בעצמותו בחינת כלים דהשפעה.

אולם יש לפעמים, שהאדם רוצה לפשוט את היד ולהיות משפיע, אבל הוא לא יכול, הגוף שלו אינו מסכים לזה. ומה הוא יכול לעשות. בטח שאין לזה שום עצה, אלא תפלה. אבל הוא רואה, שכבר הרבה פעמים הוא התפלל, שה' ימלא לו את חסרונו, היינו שיהיה בידו לעשות מעשים בעל מנת להשפיע, וה' אינו עונה לו, כאילו חס ושלום אינו משגיח עליו.

אם כן איך הוא יכול עוד הפעם להתפלל. כי הוא רואה, שאין שום תשומת לב חס ושלום למה שהוא עושה. והמחשבות האלו מרחיקים אותו מתפלה. אם כן מה עליו לעשות אז, בזמן שבא למצב שהמחשבות האלו דוקרין את מוחו.

התשובה היא, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך להאמין במה שכתוב "והיה טרם יקראו, ואני אענה, עוד הם מדברים, ואני אשמע". ואמר, שהפירוש הוא, שהאדם צריך להאמין, זה שהוא בא עתה להתפלל, זהו מטעם ש"אני נתתי לו להבין, שהוא נמצא בחסרון". וכדאי לבוא להתפלל, שה' ימלא חסרונו.

כלומר, שאל יחשוב האדם, שהוא התחיל תחילה. אלא הקב"ה התחיל, בזה שנתן לו רצון להתפלל. אם כן אינו יכול לומר, שה' לא מסתכל עליו, בזה שהוא לא רואה עניית התפלה, בעת שהוא מתפלל על חסרונו. אלא הקב"ה התחיל.

וזה נקרא "אני ראשון ואני אחרון". היינו "אני התחלתי את המגע עמך". והאדם צריך מזה להתעורר. אולם אין האדם גומר את העבודה. אלא כמו שכתוב "ה' יגמור בעדי". ובזה יש לפרש "אתה נותן יד לפושעים" פירוש, שה' נותן את היד, היינו את הכח לפושעים שיתפללו על חסרונם, ולא האדם. וכן על האדם מוטל לבטוח בה', שיעזור לו על תפלתו. ולא להתייאש.

Kabala Media

Kabala Media

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved