הסיבות לאיבוד הרגשת קרבה במשפחה

כהורים, הסיפוק הגדול ביותר שלנו הוא לראות שהילדים מסתדרים טוב ביניהם. אבל לחיים יש דינמיקה משלהם, וכיום בהרבה משפחות מורגש נתק בין אחים. מהן הסיבות לאיבוד הרגשת קרבה במשפחה? ניתוח מעמיק של מגמת ההתפתחות, בתוספת תרגילי קשר מעשיים.

בהגדרה, תקשורת טובה בין אחים היא כזו שתהיה בה הרגשת משפחה, תמיכה, קשר עמוק, התחייבות הדדית גם בפני ההורים.

אומנם מצד הטבע אין לנו אנשים קרובים יותר בעולם מאשר האחים שלנו, אבל דווקא במקום שבו יש קרבת דם רואים גם תחרות, דחייה, שנאה ובעיקר קנאה. וזה לא עניין של חינוך לא נכון, אלא שבשורש שלנו יש גם שנאה וגם אהבה. המורכבות הזו מגיעה מתוך המבנה הכללי של המציאות. בסופו של דבר כולנו בני אדם, והשם הזה מצביע על כך שיש לנו שורש משותף אחד. ואפילו שהשורש הזה רחוק מאיתנו, הוא גורם לכך שבכל התקשרות בין אדם לאדם, יש מקור פוטנציאלי לקרבה ולצדו גם מקור לשנאה. אם ניקח זאת בחשבון, נוכל לבנות מתוך השורש האחד אנושות חדשה, חברה חדשה, משפחה חדשה.

בדורות הקודמים היה קשר חזק בין בני המשפחה, בין הורים וילדים, בין האחים, כי הסביבה הייתה יותר טבעית ופשוטה. כולם חיו סביב הבית, טיפלו יחד בגידולי השדה ובמשק החי. היה ברור שיש תלות הדדית לצורך קיומי-הישרדותי, שחייבים לייצר לעצמנו מזון, להתגונן מפני הגשמים, הרוחות וכדומה. היום איננו יוצאים יחד לטפל בעיזים ובתרנגולות, גם לא לעבוד בשטחים חקלאיים. אנחנו לא מרגישים תלויים האחד בשני, ולכן גם פחות קשורים ומחויבים זה לזה. וגם כשההורים אומרים: 'אתה צריך לדאוג לו, הוא אחיך!', אני לא מרגיש שהוא ממש קרוב לי. החברים שלי שאיתם אני מבלה את רוב זמני חשובים לי יותר.

וכשאנחנו עוזבים את בית ההורים, הקשר המסוים שהיה בינינו בילדות מתרופף עוד יותר. כל אחד מקים משפחה משלו, לכל אחד טרדות ועיסוקים משלו, ואיש לא בטוח שהאחרים יעזרו לו בעת הצורך. אין מחויבות, אין התחייבות, אין קשר. מסמסים מזל טוב בימי הולדת, נפגשים באירועים, וזהו.

וכאן חשוב להבין שאיבוד הרגשת קרבה במשפחה הוא תהליך טבעי. מדור לדור האגו של האדם מתפתח, וגורם לו להרגיש את עצמו כיחיד, כלא רוצה להיות תלוי באחרים. בלית ברירה הוא אולי נזקק לאנשים, אבל באמת, הוא לא רוצה בכך. הרצון האגואיסטי שמתפתח מרחיק את האדם מכולם. משום כך, אותה הרגשת קרבה ויראת כבוד שהייתה פעם מקודשת כמעט כלפי ההורים למשל, היום לגמרי משתנה. מכל שכן היחס לאחים ולאחיות.

עם הבנת מגמת ההתפתחות ניגש אל חינוך הילדים. כהורים, מטרתנו ללמד את הילדים לעבוד נכון עם האגו, לקחת אותו בחשבון ככוח טבעי שפועל בנו ובאחרים, ולרתום את האנרגיה האגואיסטית לבניית תקשורת בין הילדים. לשם כך, עלינו להראות להם בכל דרך אפשרית, שעזרה הדדית יכולה לסייע להם מאוד בחיים, שהם ירוויחו אם יתחברו לאחים שלהם. צריכים לדבר על זה בבית, וגם להמציא תרגילים שיתנו לנו להרגיש את הפוטנציאל של ההדדיות, בכל מיני סיטואציות.

תרגיל לדוגמה: נשב ביחד כל המשפחה, ונחליט על משחק משפחתי. היום, כולנו עוזרים לאחד האחים בכל דבר ועניין. כל מה שהוא צריך, אנחנו לשירותו, נשמח לעזור לו. ומחר נעבור לאח אחר, וכן הלאה.

באופן כללי, בעידן האגו הגדול שבו אנחנו חיים, תקשורת בין אחים צריכה להתבסס על ההבנה שעד כמה שהטבע האגואיסטי מראה לנו התרחקות, בזה הוא בעצם מחייב אותנו לעסוק בהתקרבות. כך נוכל להפוך את האגו להיות עזר כנגדו. בכל פעם שהוא יגדל ויראה לנו באיזה ריחוק אנחנו מצויים, עבודתנו המשותפת תהיה למצוא את הדרך לכסות על המרחק הזה, להשלים אותו. תקשורת כזו בין אחים, תהיה שונה ומתקדמת יותר מהתקשורת שהייתה פעם באופן טבעי, כי היא תהיה מבוססת על שילוב הכרתי בין כוח מרחיק שלילי לבין כוח מחבר חיובי.

תרגיל מעשי שיוכל לסייע בכך: בואו נשחק בשני הכוחות גם יחד. כל אחד ינסה לאתר את היחס האגואיסטי שלו, את הביקורת על האחרים ואת הדחייה, ויחד עם זאת להתעלות מעליהם לחפש דרכים להתקרב לאחרים, להפגין כלפיהם יחס טוב וחם, עד לרמה שהוא יעורר בהם אהבה. נעשה בינינו תחרות מיוחדת כזו, ומי שישקיע בה הכי הרבה מאמץ, הוא שיוכתר למנצח.

בהצלחה!

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1310 – bit.ly/3A6qGp7

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved